ממש בהתחלה

שלום ד"ר, קראתי את ההודעות כאן, וכן מס' פרטים שצירפתם למידע כללי. הכל טוב ויפה, ברור ומוצדק. אבל - מאחר שחליתי במחלת השפעת, לא יכלתי לעשן. מאחר שכך, ביומיים הראשונים ניסיתי להדליק וכיביתי, אתמול ניסיתי פעם אחת - וכיביתי מיד והיום לא נגעתי כלל. חשבתי שזו הזדמנות, כי עם כל ההנאה מהעישון (דרך אגב - מה עושים בפאב עם כוס בירה ובלי סיגריה?), אני שונאת את העשן, את הריח בבגדים, מהפה, באצבעות. שלא לדבר על המחלות. מה לעשות? בתוכי אני מרגישה שהחלטתי, אבל מה לגבי הרצון, החשק? הרופא נתן לי היום מרשם לזייבן. אני מנסה להכנס להיריון. האם התרופה מסוכנת? האם היא באמת יעילה? כמה זמן לוקח עד שלא חשים יותר את הרצון בסיגריה? האם זה באמת עובר? האם זה מאבק יום-יומי לאורך שנים? האם נגזר גורלי?

שלום, הרבה שאלות, חששות ולבטים - אנסה קצת לעשות סדר. צריכים להבין את משמעות הגמילה הפיזית והנפשית ולהערך לקראת התהליך. מוטיבציה ואמונה ביכולת שלך להצליח חשובים. אין ספק לגבי היתרונות הרבים של הפסקת העישון ובסיום התהליך הסיפוק רב. אין מדובר במאבק יום-יומי לאורך שנים כפי שציינת, אך התהליך אינו פשוט לפחות בהתחלה. הזייבן מסייע בחלק הפיזיולוגי של ההתמכרות, ממתן את סמפטומי הגמילה ובנוסף מדכא הרצון לעשן ומונע השמנה. יעילותו מוכחת. אך, אין לטול את התרופה בזמן הריון. ציינת כי את מתכננת להרות וזוהי החלטה חשובה ונכונה, כי ידועים נזקי העישון על מהלך ההריון וההנקה. מומלץ להגמל ואז לתכנן את ההריון. בקצור, יש לך סיבות מצויינות להכנס לתהליך ויפה שעה אחת קודם! בהצלחה, איה