תופעות לוואי הפוכות

שלום, אני נוטלת את הזיבן מזה כחודש ואינני מעשנת שלושה שבועות. לפני כשבועים (ומאז הדבר נעשה חריף יותר) התחלתי לסבול דווקא מעייפות בלתי נסבלת (ממש הירדמות ללא שליטה במצבים שונים). כמו כן אני מרגישה כי הזיבן אינו משפיע כלל על דיכוי תיאבון. הדחף להתעסק עם אזור הפה, להחליף טעמים, לחפש את הטעם ה"מלוכלך" ביותר (כמו הסיגריה) גדול מאי פעם. ההשמנה בלתי נמנעת... אני מורגלת בספורט "רך" אך יומיומי (הליכות ארוכות) והנה, משעה שאינני מעשנת אין לי כל מוטיבציה לצאת החוצה, לא להליכה מהירה ולא להליכה איטית. יש לי אפילו רתיעה חד משמעית מרעיון היציאה להליכה או כל פעילות אחרת. שאלתי היא האם הזיבן עצמו גורם לתופעות הלוואי הללו (ואגב, בשל כך ירדתי לכדור ביום) או שמא העובדה שאינני צפויה לפרס (סיגריה) היא זו שגורמת לי להיות נעדרת חיוניות ומוטיבציה? האם יש טעם להמשיך לקחת את הזיבן חודש נוסף? תודה.

שלום ורד, התופעות שציינת קשורות לתסמיני גמילה פיזיים ונפשיים. תסמונת הגמילה הפיזית קשורה להעדר החומר ההממכר, הניקוטין המעורר את מערכת העצבים המרכזית. סימפטומי הגמילה הפוכים ממצב העוררות ומרגישים חולשה, עיפות וכ'. תרופת הזייבן ממתנת את הסמפטומים הללו ולכן החלטתך להוריד את הטבליה השנייה אינה נכונה ולהערכתי רק הגבירה את תופעות הלוואי שציינת. הגמילה הנפשית קשורה לתהליך הפרידה מהסיגריות ולשינוי ההתנהגויות בחיי היום יום הקשורות להפסקת העישון. לכך יכולה להתלוות ירידה במצב הרוח. כפי שאת מבינה, הפסקת עישון תהליך מורכב המצריך הרבה סבלנות לפני שנהנים מיתרונותיו. עליך להתמיד בכך והתחושות שציינת תתמתנה ותעלמנה. פעילות גופנית ושתייה מרובה מסייעים גם למיתון העלייה במשקל. בפעילות גופנית, מופרש חומר טבעי, האנדורפין, שגורם לתחושת הנאה, כיף ושיכוך כאבים. בהיותך מורגלת להליכה יומית, זה לא הזמן להפסיק הפעילות אלא להיפך להגבירה. הפרס כדבריך הוא עצם הצלחת התהליך עם כל הקשיים והיכולת להתגבר על התלות. את תחושי ביתרונות ותתוגמלי בהתאם! בהצלחה, איה