שאלה לד"ר פלג

אני בת 26 מעשנת כמות של קופסה מזה 4 שנים. אני חולת אסטמה והעישון מפריע לתפקוד. החלטתי ברצינות להפסיק לעשן ומזה 5 ימים איני מעשנת כלל. מאז שהפסקתי לעשן, אני חשה תחושה של עצב, רצון להתבודדות וחוסר חשק לצאת מהבית ולהיפגש עם אנשים. כמו כן היו לי כמה התפרצויות בכי של ממש.יודגש, כי באופן כללי אני אדם חברותי ומאושר. השאלה היא מה עושים? האם כדאי לי להפחית את כמות העישון בהדרגה, היינו להפחית ל-5 סיגריות ביום למשך שבוע ואז להפחית עוד עד לגמילה טוטאלית בכדיי לא לחוש את התחושות הקשות של גמילה בבת אחת אותן אני חשה? האם קיים פתרון אחר? אציין כי בעבר ניסיתי להיגמל על ידי קבוצת תמיכה ולא הצלחתי.גם זייבן איני מעוניינת לצרוך. מה עדיף באופן כללי גמילה מדורגת או בבת אחת? תודה מראש.

שלום ליטל, התחושות שציינת קשורות למאפייני הגמילה , הנפשיים בעיקר. בתהליך הפסקת העישון יתכנו שינויים במצב הרוח ועוצמתם שונה מאדם לאדם. מדובר בתהליך של פרידה ולכל אדם דרכי התמודדות שונים. הדברים מתמתנים עם הזמן ובמקומן מופיעות תחושות של סיפוק והנאה מהתהליך ומהניצחון על התלות. ככל שתתקדמי בתהליך הדברים ישתנו לטובה. יש לך סיבות מצויינות מדוע עליך להפסיק לעשן וברור שאסטמה ועישון לא הולכים ביחד. מדוע אינך מעוניינת בשימוש בזייבן? התרופה מדכאת הרצון לעשן וממתנת סמפטומי הגמילה. סיוע מקצועי עשוי מאד לסייע לך בשלב הנוכחי לעבור המשברים וללוותך בתההליך. בנוסך לסדנאות התמיכה קיים גם טיפול אישי יעיל. עליך להתעזר בסבלנות, את נמצאת בשלבים הראשונים של התהליך. בהצלחה, א יה

ד"ר פלג היקרה תודה על תגובתך! הסיבה שאיני מעוניינת בטיפול בזייבן, היא שאני מעדיפה לא ליטול טמצעים כימיים בשלב זה אני חוששת מהתערבות תרופתית. ברשותך הייתי רוצה להפנות אליך 2 שאלות נוספות: א. כיצד ניתן לפנות לסיוע מקצועי אישי? ב. האם הפסקה בהדרגה של העישון תקל עלי? תודה מראש ותודה על התמיכה שאת מעניקה כאן.