זה אי פעם יעבור?

לילה טוב לכולם. הפסקתי לעשן, בעזרת הזייבן, לפני שבועיים ויומיים (אבל מי סופר). אין לי כוונות לחזור לעשן, המאזן נוטה לחלוטין לטובת האי-עישון ואני מכירה על בוריים את כל הנימוקים נגד הסיגריות. אני פשוט תוהה אם הכמיהה הזאת לסיגריה עוברת מתישהו.. אין שום נימוק הגיוני שאני יכולה להשתמש בו נגד הצורך הזה, שאני מתארת לעצמי שכל מעשן מרגיש; התלות הפסיכולוגית העצומה הזאת, והחור שנפער בלי הסיגריה. בקיצור, זה עובר? מתי? איך? (-: אשמח לתגובות, הצעות, הארות והערות גם ממשתתפי הפורום.. תודה ו..אממ.. גמילה קלה ונעימה (?!)

שלום , ברכותי על הmלחת תהליך הגמילה עד כה. כפי שציינת בדבריך, מדובר בהתמכרות פיזית ונפשית ולוקח זמן עד שמסתגלים למצב החדש. ככל שעובר הזמן, התהליך קל יותר וחווים את היתרונות הרבים של הפסקת העישון. את רק בשלב הראשון והתחושות שציינת מאד אופיניות. התמידי הגמילה ואל תיתפתי לעשן ולו רק סיגריה אחת שעשויה לדרדר את כל התהליך לנקודת ההתחלה. בהצלחה, איה ד"ר איה פלג, אתר: www.ayapeleg.co.il