סיפור ארוך ולא פשוט באוזן
דיון מתוך פורום אף אוזן גרון
אולי אתה תצליח לתת את הדעת. לפני ככמעט עשור החלו לי דלקות חוזרות ונשנות שגרמו לנקב בעור התוף ולירידה מאוד מאוד קלה בשמיעה (לפחות על פי הרגשתי) ניתנו לי טיפות שונות ומשונות שהפסיקו את הדלקת אך הנקב נותר ונאמר לי שעם הזמן הנקב ייסגר מעצמו, ובמידה ולא אז יש אפשרות לסגור אותו בניתוח ושבניתוח עצמו יהיה ניתן לראות אם קיים גם נזק לאחת מעצמות השמע ובמידה וכן אז להחליפה. ככה החלו להם שנים של פחדים והתרגלות לא פשוטה למצב של "לא להרטיב את האוזן" עד היום למעשה נפלתי "קורבן" להרטבות של האוזן אולי מס' פעמים בודדות שמתוכן פעמיים הגעתי לבית חולים - פעם אחת ב2016 בעקבות כאבים והפרשות באותה הפעם בוצעה לי שאיבה ונאמר לי שאין לי כמעט עור תוף והפצירו בי שאעשה כבר את הניתוח. אבל גם כאן, פחדתי והחלטתי פשוט שאני מקפיד יותר מבחינת נוזלים ואולי יום יבוא ואעשה את הניתוח. בכל מקרה מהשחרור מהבית חולים קיבלתי שוב טיפות, חזרתי לרופא בקהילה לבדיקות שמיעה שהראו ירידה הולכתית בתדרים הנמוכים בדרגת בינונית עד חמורה באוזן ימין עם הנקב. באוזן שמאל ירידה הולכתית בדרגה מזערית עד קלה בתדרים הגבוהים. וקיים מרכיב הולכתי בתדר מסויים. בכל אופן עם הבדיקות הלכתי לרופא שאמר לי גם לעשות את הניתוח וזהו. החלטתי לא לעשות. עד לפני חודשיים, אחרי בילוי כשיצאתי לרכב פתאום הרגשתי "דפיקות" באוזן, ממש כמו דופק רק באוזן. נלחצתי, זה לא עבר ויומיים למחרת אחרי חוסר שינה החלטתי להגיע לבית חולים, שם בוצעה לי שאיבה שוב והפעם עם מי חמצן. אך המצב לא השתנה - אותם "דפיקות" שהבנתי אחר כך שמדובר בטינטון המשיכו כשבוע-שבועיים ולאחר מכן ביום אחד הטינטון השתנה מ"דפיקות" ל"רחש" בלתי פוסק 24/7. ובנוסף אני מרגיש החמרה קצת בירידה בשמיעה וקצת אטימות באותה אוזן. כשחזרתי אל הרופא הוא טען שאני חייב כבר לעשות את הניתוח ואמר לי שהאוזן במצב הזה היא "מתה". בכל מקרה לאורך כל השנים נחשפתי לרעש, לא לרעש בלתי נסבל אבל נחשפתי - אם זה בעבודה, אם זה במועדונים, אם זה ברכב בעוצמה מקסימלית. אבל שוב - מעולם לא בעוצמות שגרמו לאי נוחות כלשהי או לכאב. אבל נכון להיום אני מרגיש את ההבדל באוזניים יותר מתמיד. אבל מה שמוזר הוא שאינני מתקשה לדבר בטלפון באותה אוזן, גם בווליום הנמןך ביותר בטלפון. אבל כאשר אני אוטם רק את אוזן שמאל בימין אני לא ממש שומע באוזן ימין בצורה ברורה. אבל כאשר אני אוטם את אוזן ימין אני לא מרגיש הבדל עם אטימה או בלי. כאילו אינני אוטם את האוזן. גם אני מרגיש כאילו לא נכנס אוויר לאוזן ימין - אם זה ממזגן, או אפילו סתם אויר ברחוב שאמורים להרגיש באוזניים. בכל מקרה אני מת מפחד גם מהניתוח וגם מהמצב הנתון כי אני רוצה את השמיעה שלי בחזרה אני מפחד שאין לי איזה בעיה עצבית גם שלצערנו ירידה עצבית בלי ניתנת לפתרון מה לפי דעתך דוקטור ?!
אכן סיפור ארוך , ולסכם אותו: 1. אתה סובל מדלקת אוזן כרונית עם נקב, הטיפול המיטבי של בעיה זו הוא ע"י ניתוח וסגרית הנקב, ועדיף מה שיותר מוקדם. אומנם יש להשלים עוד בדיקות בטרם הניתוח , שלא ברור אם עשית, 2. נושא הטנטון באוזניי, מאוד מומלץ לעשות בדיקת שמיעה מומלץ שתפנה לרופא אא"ג העוסק במחלות אוזניים וניתוחי אוזניים להמשך טיפול יום טוב
אבל 8 9 שנים אני ככה אני מפחד שזה לא מאוחר מדי
מה הסיכויים שלי לשפר את השמיעה גם לאחר כמעט עשור ?!
קיים סיכוי מסויים לשיפור שמיעה , אומנם מטרת הניתחח להתגבר על התהליך הדלקתי ואח"כ יהיה ניתן לשקם שמיעה בדרכים רבות. בכל מקרה טוב תעשה אם תפנה לרופא שמטפל בדלקות אוזניים וניתוחי אוזניים
על ידי מכשירים וכו' ? כי אם כן מבחינתי זה איננו פתרון הולם ועל פי דעות רבות דווקא האמונה היא שניתוח לסגירת הנקב אפילו אם זה לא כרוך בהחלפת עצמות שמע, הניתוח אמור להחזיר את השמיעה לנורמה או קרוב לנורמה גם לאחר עשר שנים מהנזק השאלה אם זה נכון ?
מנהל פורום אף אוזן גרון
