אי סבילות לרעשים? סליחה מראש על האורך

אי סבילות לרעשים? עד כמה זה הגיוני מה שאני מתאר כאן? ניסיתי לבדוק על זה באינטרנט אבל לא מצאתי משהו שמזדהה איתי כל כך כי שם היה מדובר על אי סבילות אפילו מרעשי לעיסות או אכילה שאין זה אין לי. לאחרונה התחלתי ללמוד למבחן גדול ואני לומד בבית ולוקח ריטלין. כשאני בספריה אין לי בעיה. בבית אני מתחרפן מרעשים, וממש מתעצבן עד שאפילו כשהם חלשים אני מתרתח כולי וככה הם מפריעים לי הרבה יותר ממה שהיו אמורים בכלל. הרעשים שמפריעים לי הם בעיקר: מנועים (מכוניות שנוסעות פה למטה וסוחטות את הגז, רכבי דיזל, משאיות אשפה, משאיות בכללי), ציפורים (לא החמודות שעושות ציוצים מרחוק, אלא אלה הצמודות לחלון ועושות נהימות של ייחום בלי הפסקה), כלבים שנובחים יותר מנביחות ספורות, ילדים צורחים, ילדים שמשחקים במגרש כדורגל למטה ובועטים על הגדר והגדר עושה רעש (כמובן שזה חוזר על עצמו ומכאן הכעס שמתעורר). השיא שמטריף אותי זה שמכוניות צופרות. נניח כשמכוניות צופרות אני מקלל ואומר לעצמי בלב (רק בצורה בוטה יותר) שהבן אדם הזה לא מתחשב כי הוא יכל לפתור את מה שהפריע לו באותו רגע גם בלי להרעיש לכל השכונה עכשיו. אבל זה אפילו על צפירות אחדות. אני חושב שלפני שהייתי צריך לשבת וללמוד הרעשים לא ממש הפריעו לי, אלא כשאני רוצה ללמוד אני כאילו מרגיש שהאנשים האלה לא מתחשבים בי (למרות שאני יודע שזה לא ככה בפועל). והכעס ממשי. אני ממש מקלל אותם בלב וגם לא בלב (לא אותם פיזית, אלא פשוט בבית מקלל אותם). אני חושב שזה פסיכולוגי ומעט מוגזם. מה דעתך דוקטור?