דיבור בגוף ראשון לפעוטה
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
שלום רב בתי בת שנתיים בדיוק. אמרה מילים ראשונות עוד לפני גיל שנה (אבא, הממ, הנה, השם שלה). צרפה שתי מילים למשפט סביב גיל שנה וחצי. בעלת אוצר מילים גדול ומרשים, קולטת וזוכרת כל מה שמספרים לה, מרכיבה משפטים בני 4 ו-5 מילים עם פעלים. משיימת איברי גוף רבים, משיימת את כל הצבעים והצורות, שמות בע"ח והצלילים שהם משמיעים, שרה שירים. יודעת לשיים רגשות: עצוב, שמח. משתמשת זכר-נקבה, יחיד-רבים באופן תקין. העניין הוא שעדיין אינה אומרת "אני". אומרת את שמה מאז גיל שנה ומאז משתמשת בו כאשר רוצה משהו "דנה הולכת", "דנה רוצה". כן אומרת "תביא לי" כאשר רוצה משהו, או "קחי", "זוזי" כשפונה אליי. אבל ממשיכה לדבר על עצמה בגוף שלישי. גם כאשר רוצה למשל שארים אותה אומרת: "להרים אותך" במקום "להרים אותי". אנחנו מקפידים לדבר בגוף שני ולהגיד למשל "את רוצה" או "אני אחק" ולא "אמא תקח". האם יש משהו מדאיג בכך שעדיין לא אומרת "אני?" תודה רבה
את מתארת ילדה עם התפתחות תקינה, חשוב שתפני אלה בגוף שני ולא בשמה... וכך היא תלמד את המושג אני, ביחד עם התפתחות האישיות הנפרדת ממך. תני לה זמן, לא נראה שיש מקום לדאגה. תנהי ממנה ומהשיגה, היתר היא תרכוש בהתאם לבשלות הקוגניטיבית ורגשית.