דיספרקסיה ורבלית ואבחון קוגניטיבי
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
שלום, קרוב משפחה בן 5 שאובחן מגיל צעיר בדיספרקסיה ורבלית ומטופל אצל קלינאית תקשורת אובחן עם פיגור קל. הוא אובחן ע״י פסיכולוגית חינוכית במבחן סטנפורד-בינה (ולא וכסלר שכן ב וכסלר המרכיב המילולי בעל משקל גדול יחסית). אני מתרשמת מאותו בן משפחה שאינו סובל מפיגור כלל. הוא תקשורתי מאוד, עושה מניפולציות על בני המשפחה הבוגרים ועל אחיו הצעיר. עם זאת, יש לו סף דחיית סיפוקים מאוד נמוך. יש לי כמה שאלות: 1.האם סטנפורד-בינה אכן מתאים לאבחון המקרה זה? האם אבחון של פיגור קל ניתן לשינוי בעתיד? 2. במידה והאינטיליגנציה של הילד תקינה, כמה טיפולים אצל קלינאית תקשורת היית ממליצה? 3. כיצד ניתן לברר/ לקבל המלצות על קלינאיות תקשורת ספציפיות?
1. רק פסיכולוגים משתמשים במבחנים אלו, לא אין מה להוסיף לעניין מבחון ספציפי, יחד עם זאת, האבחנה של מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי איננו בשימוש ) נעשת על פי מרכיבים תפקודיים ולא במבחן פורמלי (IQ מזמן לא בהגדרות הנמכה קוגניטיבית) השאלה כיצד מתפקד ביחס לבני גילו. 2. האם הוא מדבר ומתקשר כמו בני גילו? האם הדיבור שלו מובן, יכול להתבטא בצורה ברורה ולשרת את צרכיו מבחינה שפתית? זה המדד ולא מספר הטיפולם...אי אפשר לקבוע כמה טיפולים זקוק, אפשר לדעת כמה טיפולים מגיעה לו במסגרת טיפול שממומן על ידי הקופה 3.יש הרבה מקורות למציאת קלינאי תקשורת, דרך הקופה, דרך אתר אבודת קלינאי התקשורת או דרך שרות החינוכי בעיר מגוריו.
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
