גמגום שהחל אצל אוטיסט שדיבר שוטף- עקב טראומה

היי, ראשית סליחה על האורך. יש לי אחות אוטיסטית נמצאת בהוסטל. קצת רקע: בניגוד לאוטיסטים אחרים היא מדברת שוטף משפטים שלמים ולא תבניתיים. ממש מדברת רגיל כמו כולם.יוצרת קשר עם הסובבים. לרוב הבעיה אצלה זה שהיא מדברת הרבה ווכ שהיא באי שקט אז יכולה אז זה יכול להיות נון סטופ למשל לשאול שוב ושוב את אותה שאלה. יש לציין שהיא תקופה ארוכה נמצאת שקטה שלווה ונינוחה. כך שהדיבור רגיל. אחותי לא תמיד מספרת מה עובר עליה לאחרים אלא רק לאימי שנוהגת לדבר איתה יום יום טלפונית, לבקר 3 פעמים בשבוע. וכמובן שהיא מגיעה לביקור. אחותי החלה להתלונן על כאבים ביד ואחרי כשבוע קרה מקרה בהוסטל והתקשרו אלינו. הבנו שקרה משהו ממש חריג אחד המדריכים עשה לה משהו בכוח הוא משך אותה מהספה לדבריה קשר לה את הידיים לאחור והעלה אותה על ההליכון היא החלה לצרוח( אסור לה לעלות על ההליכון והיא מועמדת לניתוח בברך עקבקריעת רצועה בברך שגרמה לשחיקת סחוס ועיוות הרגל). מאחר והמדריכות לא היו נוכחות אלא בדירה ליד הם שמעו את הצעקות ונכנסו. הבנתי שהיה בלגן גדול הן נבהלו מההתנהגות שלו אפילו כלפיהן היה שם עימות. אני לא ממש יודעת מה היה שם כי לא ספרו לנו אבל כולם אומרים לנו להגיש תלונה במשטרה ואגב הוא פוטר באותו ערב עי האחראי שאף דיווח למנהל אגודת אלו"ט. כך או כך אחותי החלה לגמגם היא מאוד רגישה לסיטואציות למשל אם צועקים עליה היא מרגישה אחרי זה לא טוב עם עצמה בוכה.. כמובן שהבינה שקרה משהו אולי הכאיב לה , אולי המומה מהתקיפה שלו מהעוצמה שלה מהיחס שלו ואף היא יודעת שהיה בלגן סביבה שכולם נבהלו וצעקו. הבעיה שהיא החלה להפסיק לדבר כלומר היא יכולה לומר את שמי כי פונה אליי ואז שקט או מצביעה על משהו ולא יוצאת לה הברה. אנחנו כל הזמן מנסים לא להתייחס לדבר רגיל אבל אימי שמה לב שהמצב מחמיר בעיקר בטלפון שלא יכולה לתקשר עימה. יש לציין שבעבר היה לה טראומה היא גמגמה ועשינו כפי שאימי בקשה לא להתייחס וזה עבר. דבר אחרון, היא כל הזמן מתלוננת על כאבי ראש באזור המצח כנראה. כבר כמה שבועות. האם יכול להיות שמדובר בבעיה רפואית שגורם לגמגום? מה דעתך? איך לפעול? ברצוני לציין ששם לא מתיחסים אליה יותר מידיי ולא מנהלים איתה כלל שיחות. אין גם פעילויות היא רק יוצאת לעבור וחוזרת אחרה"צ לחדר שם מסתגרת מתחת למיטה גם בשל מצבה ברגל עם כאבים. בעיקרון היא ברמה גבוהה לחוסים האחרים ודיי בודדה עיקר הקשר הוא עם המשפחה.

תודה על המענה המהיר. התכוונתי שזה נובע ממוצקה נפשית. השאלה איך עוזרים לה כעת לצאת מהגמגום? אולי את יודעת מניסיון? תודה

סליחה אבל בתור איזו סמכות את טוענת שגמגום לא יכול להופיע בעקבות גורם פסיכוגני? הוכח מחקרית שבבגרות גמגום יכול בהחלט להופיע לאחר טראומה ולמעשה הינו ביטוי שלו. שנית - הכותבת כותבת לך בבירור שנעשה מעשה של אלימות כלפי חסרת ישע, הוא אפילו פוטר, ואת ממשיכה ואומרת לה ש"היא כנראה לא יודעת מה ארע שם"...זה לעצום עיניים לעוול. הייתי מציעה לממן לה טיפול פסיכולוגי פרטי אם זה לא נעשה במוסד עצמו, ולבקש מהפסיכולוגית או העוס במקום לתת מענה לאחותך ובוודאי לא להתעלם. מדובר באדם, פיקח ומפותח לדבריה, בן אנוש - ומגיע לה יחס שכזה.