גמגום אצל בן שלוש

חוסר שטף בדיבור הינה תופעה התפתחותית ויכולה להופיע ולהעלם במהלך השנים הראשונות, עד גיל 6 בערך (כניסה לבית הספר) חלק מהחוקים קשרו בין שטף הדיבור ליכולת כללית של התארגנות (במשחק, במרחב ובשהפ) חלק אחר קושר בינו לבין רכישת אוצר מילים ושפה המחייבים התארגנות מהירה לתוך משפט בשטף הדיבור ונסיון מצד הילד להדביק את מהירות הדיבור של המבוגרים בסביבתם. ילדים לרוב אינם מודעים לתקלות בדיבור, ואם כן, אז לא נותנים לזה ערך , התקיות או חזרות קיימות ואינם צוחקים אליהם אלה מקבלים אותם כסיגנון הדיבור שלו, במידה ושמים לב, זה בדרך כלל תגובת המבודר שיקבע את התיחסותו, זאת אומרת, אם מציינים שיש תקלות בדיבור ואת תגני על זכותו של בנך לדבר איך שהוא יכול, אז, הוא לא יחשוב שיש משהוא רע, לעומת זאת, אם תפגעי בלבילו ותשיבי עלבון או הגנתיות יתר בנך יחשוש שיש משהוא נורא בדיבורו!!!! אין להתעלם התעלמות מוחלתת מהתופע ואין לתת לה משקל עודף, זוהי תופעה שב 75% מהילדים חולפת עד גיל 5-6 ואין לנו כלים לדעת מתי תחזור או תעלם, לכן יותר קל להניח שהיא תעלם...... יחד עם זאת אם הינך מודאגת רצוי ומגיע לך לקבל עצה אישית ולקבל תשובות לכל שאלותיך. תוכלי לפנות לקלינאי שאיה היה לך נסיון טוב. עייני בפרק העוסק בתחום זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il תתיעצי גם עם הגננת של בנך ותקשיבי ליתר הילדים בגן, תשמעי הרבה תקיעות וחזרות, שאינם מוגדרות כגימגום!