היפרקטיביות

דיון מתוך פורום  הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

24/05/2003 | 22:14 | מאת: סיגל

ילדי בן ה - 7 אובחן כהיפרקטיבי ללא בעיות רגשיות וגם לא התנהגותיות, הוא מטופל ברטלין. ובאמת חל שיפור מאוד משמעותי בחייו אחה"צ יחסית לא כל כך קשה לי כי הוא בן יחיד כרגע ואד על אחד הוא גורם שקל יותר להסתדר עם בעיה זו, וכמו שהרופא הגדיר זאת:"צריך ללמוד לחיות עם זה" ואף על פי ולמרות הכל ועם כל הסבלנות, הנכונות וההכוונה - אני לא מסוגלת לסבול את הקללות שיוצאות מפיו כשהוא מתוסכל וזה קורה הרבה ביום. אני מודעת לזה שזה לא קשור לחינוך וזה בהחלט קשור לבעיה אבל ניסיתי הרבה: טבלאות בבית של עיצוב התנהגות, פרסים, חינוך לקבלת אחריות על מעשה וכדומה וכלום לא ממש עוזר כי ברגע שקצת מרפים זה חוזר ובגדול. האם יש למישהו מהקוראים כלים נוספים להציע או שאולי גישתי כולה שגויה?

לקריאה נוספת והעמקה
25/05/2003 | 11:54 | מאת: ursיונית

בני בן 7 היה באיבחון פסיכולוגי ושם נאמר לי שיש לו קצת היפרקטיביות האם יש דבר כזה קצת הודה לך אם תענה לבקשתי בתודה אמא מודאגת

היפראקטיביות, כמו כל דבר אחר בחיים יכול להופיעה בדרגות חומרה שונות ובחלקם ניתן להסתדר מבלי לבצע תימרונים מורכבים. המושג "קצת היפראקטיבי" יכול להתקשר למידה של חוסר שקט אשר עדיין לא נכנס להגדרה של היפראקטיביות. בסולם קונרס (הכלי המקובל להערכת מידת החוסר שקט והיפראקטיביות) מדובר על מדד שנימצא בשתי סטיות תקן מהממוצע, כלומר רק 3% מהאוכלוסיה הכללית נכנסים להגדרה של היפראקטיביות. ישנם ילדים ומבוגרים במידה של פחות סטיה מהממוצע (מדד סטטיסתי) בקשי מהאדם שביצע את המדידה להסביר יותר מפורט ובמיוחד להתיחס לדרכי התערבות, במידה ויש צורך!

תלמדי אותו מילים חלופיות שמציגות תסכול או רגש המתאים יותר למיקרה. בידקי למה הכללות נעשות משמעותיות לך, כמתנגדת להן או לבנך כמביאות רגש. אם הוא מסוגל להשתלת על המילים בזמן מסויים תוכלי לברר מה מוציא אותו מה"איזון" ואולי יש משהו שקורה בעקבות האמירה שמהווה בשבילו "חיזוק".\ יחד עם זאת, ישנם מחלות שמתבטאות בשימוש בכללות, כמו טורט, שאלי את הרופא האם יש קשר בין הכללות לאבחנות נוספות....... בהצלחה!

27/05/2003 | 11:47 | מאת: אופו

שלום לך אמא לילד בן 7 אני אמא לילד בן 8 שגם לוקח ריטלין מגיל 6, לגבי הקללות, אני דווקא לא הייתי משייכת אותן להיפראקטיביות, אלא לגיל שבו נמצא הילד. הילד לומד בבית ספר שבו לצערי הרב הוא נחשף לקללות כדרך דיבור של תלמידים גדולים ממנו. מה לעשות ואין אנו יכולים לחנך את כל העולם והילדים היום היותר דגולים מקללים כדרך טבע. אני מאמינה שבנך רוצה להרגיש שייך וגדול ולכן הוא מחקה אותם בקללות וגם בצורת הדיבור (אני יודעת מנסיון). מה שאני עושה במקרה של קללות, זה פשוט לשבת עם בני ולהסביר לו את פרוש הקללה, מה היא אומרת והאם זה נשמע לו הגיוני מה שהוא מקלל, וזה עוזר כי בפעם הבאה הוא חושב אלף פעם לפני שהוא מוציא קללה זו מפיו בהצלחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה