האם זו היפארקטיביות? (התעמלמי מההודעה הקודמת)
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בס"ד שלום לך שמי רותי ואני אם לארבעה ילדים. יש לי ילד בן 6.5 שנים הלומד בכתה א'. מהגן אמרו לי כי הוא חסר סבלנות, כשהוא רוצה לומר משהו מאוד קשה להתאפק, והוא מתחיל לקפץ. כיום הוא לומד בכתה א', הוא ילד מאוד מאוד נבון, אנו ההורים הלכנו לייעוץ אצל פסיכולוגית בגלל בעיות הילד, המורה פשוט "שיגעה" אותנו בלשון המעטה. כי הילד מפריע הוא קופץ ומתסיס את הילדים. משיחה עם הפסיכולוגית היא התרשמה כי הילד מאוד אינטיליגנטי לגילו. לדעתי משעמם לילד בכיתה, משום שהמורה מסבירה פעם ושוב פעם.. כנראה שהוא משתייך לקבוצה של הילדים שמבינים את מהלך השיעור ומשתעמם מהר מאוד ואז כל הסיפור מתחיל... מה דעתך? בבית הוא יכול לשחק במחשב שעות או להתבונן בטלויזיה, או סתם לשחק במשחקים (לבד או עם ילדים נוספים) במשך שעה ויותר. ואינו משתולל ומקפץ. מה לעשות? אינני רוצה סתם לערוך לו בדיקות? ולהלחיץ את הילד. תודה לך על תשומת הלב רותי
ודאי שהפסיכולוגית הציעה איזה הצעות כדי לסיע לבנך! אם את רומזת שלילד משעמם כי הוא מאד מוכשר ואת חושבת שהוא צריך מסגרת לימודית יותר מתאימה יהיה אליך לפנות למערכת החינוך ולבקש לשלבו בקבוצה לילדים מוכשרים, לדעתי מסגרות כאלה רק נפתחות החל מכתה ג', אך ודאי כדאי לך לברר. יחד עם זאת ולא חשוב כמה הוא מוכשר הוא צריך ללמוד סובלנות ואיפוק, גם במצבים שלא מעניין לו, תנאי זה הינו חלק מהחינוך הכללי שעליו לרכוש! תתיעצי עם המורה ותנסי להבין ממנו מה הוא חושב ומרגיש. במידה והציעו לך לקחת אותו לאיבחון אליך לפעול לטובתו. ודאי כל ה"מאבחנים" ינסו לעזור לו למנוע תקריות וחוסר הסתגלות לכתה. איבחון לא מחייב אותך לפעולה כל שהיא- באיהחון בוחנים את הכישורים ותפקודו של בנך ולאחר קבלת המידע והשלמת התמונה הם יכולים להציע תוכנית פעולה ואת יכולה אז לשקול את העניין ולהחליט מה שאת רוצה לעשות, לטובתו. בברכה