תחילת גמגום אצל בת 2.5

ביתנו בת שנתיים ו5 חודשים. זו לה שנה ראשונה בגן. תהליך ה'פרידה' היה תקין ללא משברים ואשתי נשארה עמה במשך 3 שבועות ועזבה באופן הדרגתי ומסודר. הילדה לא בכתה או הפגינה סימני מצוקה כלשהם בתהליך הפרידה, נהפוך הוא, היא אוהבת את הגן ושמחה ללכת אליו. לפני כשבוע אשתי הפנתה את תשומת ליבי לגמגום קל שהופיע פתאום... ואכן היה איזשהו קושי קל בביטוי מילה זו או אחרת אך יחסתי את זה דווקא לאיזושהי קפיצת דרך שהיתה בשבועות האחרונים ביכולת הביטוי של ביתנו ואמרתי לעצמי ולאישתי שזה כנראה משום "רצון להתבטא באופן מורכב, שאינו מיומן עדיין" ( רוצה לציין שהשפה, יכולת הביטוי ושטף הדיבור של הבת דווקא חריגה לטובה ולפעמים אפילו מעוררת השתאות ביחס לגילה,. כמו כן שהיא בריאה לחלוטין מכל היבט) ה"בעיה" עברה ופתאום היום הופיעה שוב באופן בולט (ממש נבהלנו). לא נראה שיש איזשהן בעיות בגן או משהו שאנו יכולים לקשור את התופעה אליו. השאלות שלנו הן: האם מה שקורה הנו תחילת בעיית גמגום? האם זוהי תופעה מוכרת כחלק מהתפתחות הדיבור? האם גמגום מסוג זה תמיד מופיע מתוך אירוע מסויים או טראומה? איך להתייחס למה שקורה ומה עושים במקרה שכזה? תודה.