גמגום

בני בן השנתיים שרון שלום בני בן שנתיים וחודש מדבר מאוד מאוד יפה עם אוצר מילים מאוד גדול בכמה ימים האחרונים הוא החל לגמגם, זה התחיל בצורה מאוד עדינה ועם הימים החמיר. הוא חוזר על מילה מספר פעמים כמו את השם שלו נעם נעם נעם נעם או נתקע בהברות בעיקר בתחילת משפט, או באמצע משפט מורכב יותר דבר שגורם לו לתסכול רב כאשר אינו מצליח להגיד את המילה - לדוגמא - ממממממממממ מים - שמתי לב שבגלל חוסר הנוחות שלו (שאני כמובן לא מעירה לו) הוא מספיק לנסות ואומר נעם לא שומע.... או שמתעצבן ומפסיק ומבקש שאני אגיד... אח"כ פשוט הוא מוותר על מילים שיודע שקשה לו לווטא ומוצא אלטרנטיבה אחרת כמו: במקום לשאול מה זה? (שזו שאלה מאוד מאוד שגרתית אצלו) החליף אותה בשאלה = איך קוראים לזה? או לבקש את זה במקום את שם החפץ שהוא בודאי יודע את שמו כי קל לו יותר להגות. שמתי לב שגם בסיפורים שאנחנו קוראים ביחד בד"כ הוא קורא ביחד איתי - מסיים את כל המשפטים ובימים האחרונים הוא לוחש אותם האם הדבר יכול להיות חלק טבעי מהתפתחות השפה שלו? האם יש מקום לדאגה? איך עלי לנהוג - עד היום ניסיתי להראות לו שהתופעה בכלל לא קיימת ממתינה בסבלנות עד שיסיים אבל לפעמים אני כ"כ כאובה על המאמץ הרב שהוא עושה ולא מצליח שממש בא לי לבכות. האם התסכול יכול לגרום לו להפסיק לדבר או להתשמש באוצר מילים קטן האם יש מקום בגיל כ"כ קטן לקחת אותו לייעוץ מבלי שיגידו לי שזו תופעה שיכולה לעבור כמו שבאה? האם אוכל לקבל כלים בלדעת איך להתמודד במצבים בהם אני רואה שהוא צריך את עזרתי אך אני חוששת לסיים את המשפט או לנחש את המילה שהוא רוצה לבטא כדי לא לגרום לו לחוסר בטחון? אודה לך על תשובה מהירה שרון - האם המודאגת.