בן שש וחצי מגמגם...

שלום, בני מגמגם מגיל כמעט שלוש, ובמשך שלוש שנים וחצי אנו מנסים "לעזור" לו בכל דרך ובכל טיפול אפשרי...אבל ללא הועיל יש ימים טובים וימים פחות טובים. כיום בני לפני כיתה א' ואני קצת לחוצה, למרות שבעלי ואני ממש לא משדרים לו זאת, זה עדיין נמצא במוחי כל הזמן.. אני רוצה לומר כי בני הוא פטפטן, ואוהב לספר סיפורים ולשיר שירים והוא בעך ביטחון רב ולא נותן לאף אחד לעצור את שטף (או חוסר שטף) דיבורו. כיום הוא גם מזה שנה בנבחרת כדורסל ומילד שלא ידע להחזיק כדור הוא ממש מוביל כיום בקבוצה וילדים "נילחמים" על מנת לשחק איתו. דבר זה רק הגביר את ביטחונו, והוא כל כולו שקוע בשירה וכדורסל. אנחנו כהורים הפסקנו את כל הקלינאיות תקשורת למינהם כי נוכחנו לדעת כי כלום לא יעיל, והוא בעצם יודע איך עליו לדבר יותר לאט לא לחזור על אותה מילה או אות ואני נוכחת לשמוע כי הוא מתאמן בחדר (על כל משפט הוא מדבר הוא חוזר לאחר מכן לאט יותר) אנחנו זורמים איתו ובמשפחתנו המצומצמת והמורחבת ובקרב חבריו של בני צורת הדיבור היא ממש לא העיקר...אלא תוכן הדברים. רציתי לשאול אם יש סיכוי אחרי כל כך הרבה שנים שהתופעה תיעלם מאליה??? אין לנו שום מקרה גמגום במשפחה לא הקרובה ולא הרחוקה..! כמו כן ניראה לי שהנושא יותר מטריד אותי מאשר את בעלי או בני. (אולי בגלל שאני מורה ואני חוששת שילעגו לו בביה"ס וכל עמלנו יהיה לשוא) תודה ולהתראות מירב ש