חוסר בטחון בבן שנה ו- 9

אני לא בטוחה שזה המקום המתאים לאופי שאלתי. אם כן - אשמח לקבל תשובה או הפניה למקום המתאים. שלום רב, בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד בכור ויחיד (בינתיים...), בריא, ישן ואוכל מצויין. נמצא במסגרת של גן החל מגיל שנה ושלושה חודשים. ברצוני לתאר התנהגות מסויימת שלו ולהבין את מניעיה ודרכי ההתמודדות עימה. נראה כי קשה לבני במקומות חדשים ו/או עם אנשים חדשים. כאשר אנו מגיעים למקום חדש (למשל ג'ימבורי) בני דורש להיות על הידיים בלבד, אינו מעוניין לשחק בשום משחק שאני מציעה לו, אינו מעוניין לרדת מהידיים ומושך אותי לכיוון דלת היציאה. במקרים מסויימים, לאחר כשעה הוא יסכים לשחק בצעצוע מסויים אבל אך ורק איתי וכמובן שלא אעלם מעיניו. הדבר נכון למקומות הומי אדם ו/או רעש, אך גם לבתים חדשים של חברים (שם תהליך ההסתגלות קצר יותר). בכלל, נראה שהוא מעדיף רוב הזמן להשאר בבית שלו, בסביבה המוכרת, ורצוי עם הוריו, אך קרה גם לא מזמן שחברים עם ילד שהוזמנו לביתנו זכו לסצינות התנהגות נוראיות. אני פונה אליך כאן, כיוון שעל אף שה"בעיה" נראית אולי טבעית לגיל זה, היא באה לידי ביטוי באפנים קיצוניים ביותר (בכי היסטרי, צרחות) שאינם מאפשרים לנו ללכת איתו למקומות. חשבנו בתחילה שאולי הוא פשוט לא נחשף מספיק למקומות כאלה, לכן לקחנו אותו יותר, אך נראה שזה רק מחמיר ולמרות שהוא עדיין אינו מדבר לגמרי (מלבד מילים בודדות) הוא מביע בצורה ברורה ביותר את חוסר רצונו להיות במקום או באינטראקציה עם אנשים אלו. בגן הוא מתנהג מצויין אבל אינו שייך ל"מוקד העניינים" - מעדיף להשקיף מהצד, לבחון סיכונים בטרם הוא מחליט להשתתף. נמנע מלהכנס עם ילדים אחרים למאבק כלשהו. מה שהוא כן אוהב זה להיות בחוץ. בשטחים פתוחים, לא בצפיפות. לא ברור לי מאין חוסר הבטחון והפחד שלו, ולא ברור לי כיצד להתמודד עם זה. בינתיים זה מתסכל אותי לחלוטין. כמה אפשר להשאר בבית? רוצה לקחת אותו למקומות מעניינים אך נראה שהוא רק סובל מזה. האם להכריח? האם להמנע? מצטערת על אורך השאלה, אשמח מאד מאד לקבל הארות ועצות בנושא. תודה רבה.

Hi Carmit, See the message above Regards, Beth

Hi Carmit, See the message above Regards, Beth