הכרה
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בני מטופל במכון להתפ' הילד כבר תקופה ארוכה.(כיום בן 3:6).עד כה העריכו את קשייו החברתיים בגלל בעיית השפה.אך משזו כמעט ונפתרה,עולה החשש כי מדובר בהפרעה תקשורתית כלשהיא (p.d.d?). שאלותינו:1. לשם מה ההכרה? אנו רואים את בננו כפי שהוא. מה לי אם לבעיה שלו יש שם או לא? 2.האם ההכרה תגביל אותו בעתיד,מבחינת התקדמות בחינוך הרגיל? (האם יכולים לסרב לקבלו בבי"ס רגיל בגלל זה?) 3.קראנו הרבה מאמרים (מארה"ב,לכן לא הכל רלוונטי לארץ),ונאמר שם, שבגלל בורותם של האנשים,עדיף שלא לפרסם את דבר האבחנה ברבים. (משתי סיבות: א.אנשים חושבים:p.d.d.=מפגר/אוטיסט קשה/דאון ועוד ב.אנשי המקצוע ינמיכו ציפיות לגביו ("טוב,הוא p.d.d.,הוא לא יכול יותר)-מה שלא נכון,כי ב"ה הוא בעל אינטיליגנציה גבוהה.) האם יש מישהו שכן חשוב לומר לו? (פרט לגננת,כמובן).האם להעביר מידע שכזה לביה"ס? שאלנו הרבה שאלות,ונודה לך מאד אם תוכלי להתייחס לכל אחת בניפרד,כמיטב יכולתך. תודה רבה מראש.
אני מקוה שבנך ימשיך להתקדם ולהשיג כל דבר ומטרה שבדרך. לשאלותיך: 1. מבחינת הטיפול אין חשיבות ל"כותרת", לעתים מדובר על הצורך של המערכת לתת שם וסווג כדי לבנות טיפול ומסגרת חינוכית שתענה על צרכיו במסגרת מוכרת של עוד ילדים בעלי אבחנה מבדלת דומה. 2.לא, ההכרה לא תגביל. ההפך יכול להיות... שיהיה בביה"ס עם שרותים תומכים, לפי צרכיו. לאף אחד אין עניין להגביל את התקדמותו של ילד! 3. אבחנה של PDD או פגיעה ברצף הינה שכיחה בתקופה האחרונה. מבפר הילדים המאובחנים בקבוצה הזאת גדלה מדי שנה, כמעת כמו מגיפה. למעשה מדובר על ילדים שנמצאים על רצף של הפרעות קשר, מעמוקות יותר (כמו PDD) ועד לקלות יחסי (אספרגר). החברה בישראל נעשת פתוחה במיוחד ומקבל את מרבית האנשים, לא משנה תחת איזה כותרת הם נמצאים. יש היום שרותי התפתחות וקידום בכל המיגזרים ובכל הארץ, חוקים המבטיחים את הטיפול הכי טוב וזמין ויחסית לעולם רולו, אין לנו במה להתבייש! היום מידע מועבר לביה"ס רק על ידי ההורים. רק ההורים מורשים לפנות למנהל בית הספר ולבקש סייוע לילדם, לא משנה באיזה גן הוא למד (כמו גן שפתי או תקשורתי). מידע יועבר על ידך, לי שיקוליך. תעייני באתר של הורים לילדים עם הפרעת תקשורת קלה, תחת השם asperger.org .il בהצלחה