איבחונים פסיכולוגים ומערכת החינוך

בני בן 13 ,אנחנו הופננו לאבחון כשהיה בן 5.5 מאז הוא מוגדר כADHDוקיבל ריטלין .3 שנים הוא לקח את התרופה הזו וכל מה שיצא מזה זה ילד מסוגר שלא מצליח ללמד עם עיגולים שחורים מסביב לעיניים .בסוף ג הפסקנו לא את הריטלין כי ראינו שחוץ מסבל היא לא תורמת לו כלום ,ציונים גרועים כתב יד בלתי קריא וחוסר יכולת לקרא סיפור של כיתה א'..בני סיים את היסודי בקושי רב מערכת החינוך דרשה שוב ושוב "ריטלין" ואני לא הסכמתי לדחוף לבני משהו שאינו מועיל.השנה הוא נכנס לחטיבה ,סוף סוף החלו לעזור לו ,גם אנחנו פנינו לאבחון נוסף ולאחר מכן נתנו לו תרופה חלופית במקום הריטלין ,כדור בשם "ניטן" הוא קיבל עזרה במיומנויות למידה ומתמטיקה אשר היו מותאמות לרמתו והוא הצליח להביא ציונים יפים במקצועות הנ"ל אך בכל שאר המקצועות המצב נישאר כשהיה המורה התלוננה שהוא מרחף בשיעור ואינו קשוב לנעשה בו ביחד עם פסיכולוג ביה"ס הוחלט להפסיק עם הכדור ולראות מה לעשות .שוב ניגשנו לאיבחון (האיבחונים הללו כלכך יקרים) והיום האיבחון אומר להעברו לכיתה קטנה שאין באזור מגורינו,לבחון אותו הע'פ ועוד ועוד דברים אנ.אני לא יודעת מה לעשות האיבחון ממליץ לגשת לעוד נאורולוג לנסות למצוא תרופה מתאימה (אני לא מסכימה שבני יהיה שפן ניסיונות)מה יהיה אני לא יודעת אבל המקרה שלו מאוד מאוד מציק לי ,אני מאבדת ילד בגלל חוסר ידע של רופאים שמחפשים פיתרון ,בגלל מערכת חינוך שפותחת מעט מאוד כיתות ללקויי למידה ולכן אין מקום או שאין בבי"ס הקרוב אלינו כיתה כזו ,איבחונים שוניםכל מאבחן מוצא עוד ועוד בעיות שכאשר אתה קורא את האיבחון פשוט בה לך לבכות ממצבו של הילד על פי הם מה עושים