גמגום כתוצאה ממצב נפשי

בני בן השנתיים ו- 10 חודשים, נפרד ממני לראשונה ל- 5 ימים. בזמן זה שהה אצל סבתו ובמהלך כל התקופה לא הראה שום סימני מצוקה מיוחדים, ההיפך הוא הנכון. אמי דיווחה על ילד מאושר, שכלל לא מחפש את הוריו או את אחיו. עם חזרתו הביתה, החלו להתגלות סימני גמגום ראשונים, מה שלא היה בעבר. חשוב לציין שטרם שהייתו אצל הסבתא, דיבורו היה רציף, וגם בשלבי רכישת השפה הוא לא גמגם. האם יש צורך בהתערבות כלשהי, או כשם שהתופעה התעוררה, כך היא אמורה גם לחלוף? ברצוני לציין שתופעה דומה ארעה לאחיו שהיה בגיל דומה, כתוצאה מפחד. אולם, היא חלפה לבדה, מבלי טיפול כלשהו. לתשובתך המהירה אודה, אירית.