בן שנתיים מדבר בלשון נקבה

בני בן השנתיים מדבר מאוד יפה, משתמש במשפטים מורכבים, הוגה נכון את כל העיצורים (פרט ל-ש') אבל מדבר על עצמו בלשון נקבה. חשוב לציין שיש לו אחות בת 4 וחצי ויתכן שהוא לומד לדבר כמוה, אך לעיתים הוא אומר משפט על עצמו בגוף שלישי (אומר את שמו במקום "אני") ואז משתמש בלשון זכר. האם יש צורך לעשות משהו, או שזה מסתדר בעצמו? התגובה שלנו לכך היא חזרה על דבריו בגוף שני בלשון זכר (לדוגמא: הוא אומר: "אני לא מצליחה" ואני חוזרת: "אתה לא מצליח?") אודה לך על התייחסותך לתופעה.

שלום פרידה ותודה על התייחסותך. לא ברור לי למה בדיוק הכוונה בלדבר על ההבדל בין בנים לבנות, האם להדגים לו איך אחותו/אני אומרות ואיך הוא ובעלי צריכים לדבר? להדגים בגוף שני או שלישי? אני לא רוצה לבלבל אותו. אני אומרת לו לפעמים שהוא בן ואחותו בת ובאחת הפעמים שהזכרתי לו שהוא בן הוא אמר שאחותו "בנה"... כך שהוא מבין את חוקי הדקדוק ומשתמש בהם.