דיבור

הבת שלי תהיה מחר בת שנה ושבע. מגיבה ומתקשרת מגיל מאוד צעיר. איטית ברכישת הדיבור. לפני כחודשיים בקרנו קלינאית שאמרה שזה רק עניין של זמן לאור התקשורת המפותחת שלה וההבנה. (הביאי את הכדור, לכי קטפי לי עלה, לטפי את הכלב וכו").בחודש האחרון אכן החלה לרכוש מילים. אלא ששמתי לב שהיא לעיתים שוכחת ומתבלבלת (ידעה להגיד קולות של כלב וחתול ועכשיו מתבלבלת) יש מילים שהיא אומרת תמיד באותה הצורה כמו גיה (עוגיה)תדה,חיקוי של דג וברווז אמה, אממ לאוכל, ואו ואת שמה, ואחרות שרק כשבא לה (סה"כ קרוב ל20 מילים). לעיתים בהשלמת שירים פותחת את הפה לומר את המילה ונעצרת, לרב מחייכת. ולפעמים קצת מתעצבנת, אך בסה"כ מאוד מובנת ולכן אין כמעט תסכול.בקיצור נראה שהיא חסרת בטחון במה שנוגע להפקת צלילים. יאמר שהיא מג'ברשת ללא הפסקה ולדעתי מלבד ל' יש לה את כל העיצורים. גם שרה ומוחאת כפיים בקצב מדוייק.בכל שלבי ההתפתחות, ביצעה את הצעד רק כשהיה מושלם. ולכן איחרה מאוד בזחילה אך בגיל שנה וחודש כבר הלכה ומיד רצה בלי ליפול. האם יתכן שיש קשר לאופי? שהיא חוזרת על מילים באופן קבוע רק כשהיא בטוחה בהן? ומה עם מילים שנרכשות ונשכחות? אני מוצאת את עצמי נלחצת, ומלחיצה, וזה ממש ממש מיותר...