גמגום

שלום, בני בן שלוש ושבעה חודשים. החל לגמגם לפני שנה בערך. כעבור חצי שנה פנינו לקלינאית תקשורת שהרגיעה אותנו שמדובר בשלב התפתחותי שיעבור. עברה חצי שנה נוספת אך הבעיה לא חלפה. יש עליות וירידות. לפני מספר ימים פנינו לקלינאית נוספת. היא קבעה (על סמך התרשמות של פגישה אחת) שלא מדובר בבעיה של חוסר שטף התפתחותי אלא בגמגום מולד (שהוא תורשתי) וחשוב להתחיל טיפול. אין לי ספק שיש לטפל בבעית הגמגום אך אני לא לגמרי שלמה עם האבחנה. גם במשפחתו של בעלי וגם במשפחתי שלי אין היסטוריה של גמגום. בהתחלה בני דיבר באופן שוטף ורק בהמשך הופיע גמגום. רק לציין שבני נבון מאוד עם אוצר מילים רחב ביותר. שאלותיי הן האם האבחנה כאן באמת חשובה? כלומר, האם בכל מקרה אופן הטיפול בגמגום (ולא משנה מקורו) יהיה דומה? האם רצוי לפנות לקבלת חוות דעת נוספת? בהנחה שאכן מדובר בגמגום מולד, האם משמעות הדבר שטיפול יכול להביא רק לשיפור ולא לידי ריפוי מלא? האם אין צורך באבחון מקיף יותר הכולל גם בירור נוירולוגי? אשמח אם תייעצי לי כיצד רצוי להמשיך מכאן תודה