גמגום אצל ילדה כבת 3
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בתי בעוד כחודש בת 3. ילדה נבונה עם אוצר מילים גדול. עד לפני כששלושה שבועות היא דיברה בצורה שוטפת. לפתע, החלה לגמגם. יש ימים שאפילו המילה אמא לוקחת לה כדקה (אא........מא). לעיתים המצב קל יותר והיא מצליחה להשלים משפטים קצרים. שאלתי היא איך להגיב? האם לתקן אותה? האם להתעלם מבלי לעזור לה להשלים משפט. היא כ"כ מתאמצת עד שהפנים מתעוותות והיא קרובה לבכי. כ"כ שמנו לב לתופעה מדאיגה שהיא החלה ללחוש במקום לדבר בקול רם, ואף להצביע על מה שהיא מבקשת במקום לדבר. יש פעמים שהיא אף אומרת מילים במהירות עד שהן כמעט מתחברות, ובאיטונציה של יללה/ בכי. הקושי שלנו הוא כיצד להגיב לדבריה. אנחנו מגלים סבלנות, אך האם צריך לומר לה שאנחנו לא מבינים אותה ושהיא צריכה לומר במילים מה היא רוצה, או להגיב לתנועות הגוף שלה לולעזור לה להשלים משפטים
חוסר שטף בדיבור הינה תופעה רגילה בהתפתחות השפה והדיבור, ילדים זקוקים להשהייה מסויימת וממלאים את הזמן הזה על יד חזרות וכו'. את מתארת מצב של מודעות, שלא רגילה בגיל זה. הכי טוב לתת לה לדבר, מיוזמתה, כשהיא מוכנה ולא להעמידה במבחן של מלל, לא לשאות שאלות פתוחות (כמו מה עשית היום?) אלה שאלות מעט מכוונות ומארגנות כמו "אם מי שחקת" מה סיפרה הגננת בשעת הסיפור" מה אכלת בבקר וכו'. אין טעם להדגיש את הקושי אלה לחזק אותה באמונה שזאת תקופה של התפתחות, כמו התפתחות בכל תחום שהוא. אם את מרגישה צורך, רצוי שתפני לקלינאי תקשורת במתמחה בתחום זה ותקבלי הדרכה אישית ולא רק תשובה כללית.
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
