הילד לפתע התחיל לגמגם

הילד שלי בן שנתיים ושמונה חודשים לפתע לפני כמה ימים התחיל לגמגם בצורה מאוד חריפה. הילד היה מדבר יפה מאוד, משפטים יפים, בשתי שפות ופתעום יום אחד אינו מצליח להגיד אפילו 2 מילים פשוטות יחד. אני כרגע בהריון תאומים, צפוייה ללדת עוד חודש בערך. וגם אנחנו עוברים דירה בקרוב. אנחנו מכינים אותו לכל מה שאמור לקרות, מספרים לו, הוא מאוד מחכה לאח ואחות. הוא יודע שבקרוב הוא יצטרך ללכת לגן חדש כי אנחנו נגור ליד סבא וסבתא. אולי כל זה השפיע? בנוסף הוא מאוד קשור אליי. הוא רוצה שרק אני אעשה הכל, לא אבא. אז עד לפני חודש אני הייתי מרדימה אותו, הייתי שוכבת איתו על הספא עד שהוא היה נרדם. אז אמרנו שזה לא יתאפשר כשהתאומים יוולדו, אז התחלנו להרגיל אותו לישון לבד. היה לו מאוד קשה אך אחרי שלושה ימים של בכי הוא כבר נתן לנו לצאת מהחדר, והיה מוכן שאבא שלו יהיה איתו. בערך חודש כבר הוא נרדם לבד, אנחנו נכנסים לחדר כשהוא מבקש, או לפעמים אבא שלו יושב איתו עד שהוא נרדם. אז אני חושבת אולי המעבר הזה גם עשה לו את השינוי, פשוט זה לא בדיוק בא במקביל. זה התחיל יום אחד אחרי שחזר מהגן. בגן לא מספרים על משהו חריג שקרה. אני מאוד עצובה בגלל זה, בבקשה כל עיצה, מילת הרגעה תתקבל בברכה. תודה!

תודה לך פרידה. אני אנסה להבהיר טיפה. זה לא נשמע כמו חוסר שטף, זה לא שהוא מנסה לדבר מהר ונתקעות לו המילים לפעמים. הוא כמעט ולא מצליח להוציא שום מילה. מילים פשוטות כמו אני רוצה לוקח לו דקה להגיד ולפעמים הוא אפילו מוותר, כי לא מצליח. זה נשמע כמו אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאני רורורורורורורורורורורורורוצה. זאת אומרת דברים שהוא היה אומר קודם, לא מדובר במילים חדשות או משהו מסובך. זה גם הופיע פתעום, ביום אחד אחרי הגן, ובצורה מאוד חריפה. מאוד קשה בגלל זה להבין אותו. אני כבר קראתי את כל העיצות, לתת לו תמיד לסיים את מה שהוא מנסה להגיד, לא לנסות להשלים את המשפט במקומו וכו' והזהרתי כל האנשים הסובבים. אבל זה לא נשמע לי כמו חוסר שטף, אלא ממש גמגום רציני. מה ניתן לעשות? אל מי לפנות? מי יכול להבחן את זה? או שסתם כדאי לחכות? וכמכ זמן?