אני מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי, כנסו בבקשה.

דיון מתוך פורום  הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

29/07/2010 | 06:30 | מאת: בן 17

שלום לכולם, קודם כל רציתי להגיד תודה שיש מקום כזה להגיד את הדברים האלה, וכמובן תודה לכל הצוות פה שיש פה הרבה אנשים מנוסים בתחום. אוקיי, אני בן 17, אני מגמגם מאז שאני זוכר את עצמי, בכיתה א' ובגן הגמגום היה חריף, כל אחד ישר היה יכול לשים לב שאני מגמגם, נחשבתי ל'מגמגם' בכיתה, למרות שהיה עוד ילד אחד שמגמגם איתי. כל פעם שהמורה הייתה מבקשת ממני לקרוא היה איזה ילד שאומר "נו מה עכשיו.." בקיצור, בזמנים האלה איבדתי תקווה ולמדתי להגיד "לא" מתי שמבקשים ממני לקרוא. כל פעם שהייתי רב עם ילד הוא היה צוחק עליי על הגמגום ותמיד נפגעתי, גם מהריבים הקלים ואפילו שהיו צוחקים איתי ליד אנשים בנוגע לזה. בכל מקרה, עם השנים הגמגום הפך לקל יותר - אני מגמגם פחות, אבל עדיין מתקשה להוציא מילים וזה מפריע לי מאוד בחיי היום יום. עד כיתה ו' הייתי יוצא המון מהבית, למרות הגמגום ומנסה להשתלב - ודווקא בכיתה ו' וכיתה ה', אפשר להגיד שכמעט לא גמגמתי בכלל! בכיתה ז' זה קצת חזר, אז שוב התחלתי להתבאס. אני אוהב מאוד מחשבים ומבין המון במחשבים ובטכנולוגיה. בכיתה ז', ביקשתי מההורים לקנות לי מחשב חדש, כמובן שהמחשב הגיע והכל היה בסדר.. אבל עם הזמן התחלתי להיות המון מול המחשב ואפשר להגיד שאני מבלה את רוב שעות היום (לפעמים זה יכול להגיע ליותר מ12 שעות) מול המחשב, יש לי מה לעשות, אבל זה לא העניין פה. אני חושב שאני פשוט יצרתי לי עולם מול המחשב ואני מעדיף אותו על פני העולם האמיתי. אז מכיתה ז' עד עכשיו (עולה לכיתה יב') אני מבלה את רוב שעות היום שלי מול המחשב. אני משחק במשחק רשת שאני יכול לדבר שם גם במיקרופון, אבל שמה לא רואים אותי ולא יודעים מי אני. בבית הספר מכיתה ז' אני מנסה להסתיר את זה שאני מגמגם - אני פשוט יצרתי הכחשה. אני מנסה לא לגמגמם בכלל ולדבר כמה שפחות, אני לא אומר לאף אחד שמגמגם ויש אפילו חברים טובים שלא יודעים שאני מגמגם. אני מבקש לא לקרוא בכיתה וששואלים אותי למה אני עונה "אין לי כוח". הבעיה היא שאני לא הולך להרבה מקומות עם חברים, עכשיו חופש גדול ואני לא עובד, אני אומר למשפחה שלי לנסות למצוא לי עבודה שלא צריך לדבר בה. הם מנסים לתמוך, הם תמיד אומרים לי אף אחד לא מסתכל על זה אבל אני יודע שאנשים מסתכלים על זה, אני מכיר כבר הכל ואפשר להגיד שיש לי כבר טראומה ושהילדים שלמדו איתי בכיתה כבר הצליחו להרוס לי את החשק לדבר כבר בגיל צעיר. הייתי אצל קלינאית תקשורת מכיתה א' עד כיתה ו' - שום דבר לא עזר, דווקא החמיר! בכיתה י', לפני שנה - הלכתי לפסיכולוג לכמה פגישות ולא ראיתי שיפור וראיתי שהוא לא כל כך מבין בתחום אז החלטתי לעזוב. -- סליחה על החפירה, המטרה של האשכול היא לשאול אותכם, מה אני צריך לעשות עם החיים שלי? אני כבר לא יודע מה לעשות.. אני לא רוצה לעבוד במקומות שצריך לדבר, זה הגיע למצב שאני מפחד לבוא לבית הספר ביום הראשון כדי שהמורה לא תגיד לי "תציג את עצמך", כי הכי קשה לי להגיד את השם שלי למרות שהוא קצר. האם יש לכם שיטות איך לנסות ולהפסיק את הגמגום? יש לציין שקשר לי להגיד כמה משפטים ברצף וגם מתי שאני מתחיל משפט לפעמים אני נתקע.

לקריאה נוספת והעמקה

פנייתך מאד נגע לליבי ומקוה שאפשר יהיה לעזור לך, קודם כל כמה עובדות: 1. גימגום הינה תופעה שמתנהגת כמו אלרגיב, לא מבינים ממה היא נובעת, למה מופיעה ולמה נעלמת..... רצוי ללמוד לחיות איתה כי היא תלווה אותנו לכל החיים 2. ככל שמנסים להתחמק מהחזרות וההיסוסים, הגימגום גובר, כלאומר, המאמץ להסתיר ולהתחמק גובעים את מחירם והדיבור נעשה יותר קשה 3. מודעות יכולה לסייע וגם להפריעה, השאלה למי עושים חשבון! 4. ילדים לועגים לכל אחד, לפי תורו, אחד שמן, אחד רזה והשני מרכיב משקפיים, מגמגם או סתם, מתנפלים ללא סיבה הניראת לעין.... לגבי עזרה, יש כמה גישות טיפוליות: ללמוד לדבר באופן מבוקר ואיטי, יש מכונים עם תוכניות טיפול ייחדויות, עם תירגול אינטנסיבי, גם מול מחשב! הם מתקיימות בביה"ח הדסה בעין כרם ובמכום\ן CIT בכפר שמריהו ט\או בסביב הזאת. אפשר ללכת לכמה קלינאי תקשורת שמטפלים בשילוב של טיפול התנהגותי, שיחה על היחס לדיבור ושינוי הרגלי דיבור, תוך הורדת הרגישות וקבלת הדיבור, כפי שהוא (שיהיה כמובן יותר רגוע וטוב, בעקבות שינוי הייחס לעצמך וגם תירגול דיבור) האפשרות שנוספת, בכוון אחר לגמרי, הינה בהצטרפות לקהילה של אנשים עם גימגום, הם מגינים על זכותך לדבר כפי שאתה, מבלי להשוות את עמצך לאף אחד, זכותך לדבר כפי שאתה, ללא צורך שינוי אצלך אלה שינוי בסביבה ובחברה. עזרתי? מקווה שכן. בהצלחה

11/09/2010 | 01:06 | מאת: בן 17

קודם כל תודה רבה על התגובה, מעריך את זה מאוד :) עזרת מאוד, הבעיה גם שהביטחון העצמי שלי לא בשמים, אפשר להגיד שאם בנות כמעט בכלל לא.. אין לי אפילו ידידה אחת שאני באמת יכול לדבר איתה ואני גם חושב שזה בגלל זה. בכל מקרה תודה רבה שהגבת. דרך אגב, יש איזשהי אפשרות לעשות הכל דרך המחשב בבית? אני מתכוון דרך איזה תוכנה שעוזרת לשפר את הדיבור.

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה