גמגום כבעיה פיסיולוגית

מקובל לחשוב על גימגום כנטיה אישית, כמו רגישות מסויימת. היום ישנם מחקרים החוקרים את הגנטיקה של הגימגום ועדיין לא בודדו גן, אל אף שידוע שגימגום "רץ" במשפחות. אם יש את הנטיה לגמגם אז גורמים פנימיים וחיצוניים "מעודדים" את התופעה והיא אכן מופיעה באופן בולט במצבים מסויימים ולא באחרים (כמו מצבי לחץ פנימי או חיצוני לאדם) ישנם גורמים נוספים אשר מחמירים ומשמרים את התופעות והכל מסתבך כשהעולם הריגשי של האדם המגמגם מעורב )כמו בכל דבר בחיים!) וברור שישנם יחסי גומלין בין הגימגום והרגשות שממנו הוא נגרם או הנובעים ממנו, עד כדי כך שלפעמים קשה להפריד ביניהם (כמו מה בה קודם, הביצה או התרנגולת?) בכל מיקרה, בכל טיפול ישנה התיחסות לאדם בשלמותו ולא האם יש גורם פסיכולוגי זה או אחר. בטיפול יש מודעות ושת"פ בין אנשי המקצוע השונים וכך המדע והטייפול מתקדמים! לעייונך!