איחור שפתי וסלקטיב מוטיזם
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
שלום. בני בן 3.5,נמצא בגן עיריה.מגיל שנתיים לערך שמנו לב שיש לו איחור שפתי,אינו מדבר כבני גילו.לציין כי בדיקת שמיעה תקינה וברמת ההבנה הבין כל מה שאומרים לו. משנכנס לגן עיריה חל שיפור ניכר-ממש "פתח" את הפה ולדברי הגננת אפשר לנהל עימו שיחה.נכון שעדיין אינו מדבר ברור לגמרי,אבל שיפור ניכר.מבחינת תקשורת-מאוד חברותי,משתף פעולה עם צוות הגן והצהרון,יש לו חברים עימם הוא נפגש אחה"צ.ישנה תופעה מוזרה (או לא)-אצל רופאת הילדים אינו מדבר ואפילו בדיקת התפתחות לא היה ניתן לבצע,קלינאית תקשורת לא יכלה לאבחנו משום שפשוט ישב ושתק ולא שיתף פעולה מס' מפגשים עדש שהחלטנו לעשות הפסקה.אצל הוריי שלוקחים אותו לגן בוקר אינו מדבר כלל,הכל בפנטומימה.אבל כשמגיעים למשל ביום שישי מדבר כרגיל.רופא התפתחותי בהתפתחות הילד המליץ חד וחלק טיפול רגשי אצל פסיכולוג והחליט כי מדובר בסלקטיב מוטיזם ורק לאחר מכן לחזור לקלינאית.פסיכולוגית הגן חלקה עליו ואמרה שחשוב לחזור לקלינאית ושניתן לקבל במסגרת הגן ריפוי באמנות.אם כל זה לא יעזור ולא יהיה שיפור,אז לפנות לטיפול פסיכולוגי דיאדי.אז אני מבולבלת.מה לעשות? תודה מראש.
לדעתי רצוי לנסות קלינאי תקשורת אחרת, כניראה שלא הייתה "כימיה" ורצוי גם שהקלינאי יערוך ביקור בגן ותוכל לצפות בהתנהגותו. לגבי הסבים, עדיף שלא יענו ויבינו את הפנטומימה ואז הבן שלך יצטרך לשבר ולא רק להציג. לגבי המרחק בין טיפול פסיכולוגי וטיפול של קלינאי, המרחק הטיפולי לא רב, הכלים והתכנים שונים, גם המטרה... אבל הבסיס של הקשר והתקשורת בין הילד למטופל הינם חיוניים בשני המקרים. אז מה לעשות? קלינאי תקשורת אשר יצור קשר תומך ולא בוחן, מעודד ולא מבקר. בהצלחה