ליקוי שפתי

סליחה מראש על כתיבת המלל הרב! בני בן שנתיים ו-8 חודשים. החל לזחול בגיל 10 חודשי ם וללכת בגיל שנה ושלושה חודשים. יש לו איחור שפתי. יודע מילים רבות מחבר 2 מילים (מעט גם 3). בבדיקה במכון להתפתחות הילד בשניידר (כאשר היה בן שנתיים וחודשיים) נכתב בסיכום הביקור שהוא "ילד תקשורתי המצביע על מחוז חפצו", "באבחון באמצעות BSID2 הישגיו מתאימים לגיל שנתיים וחצי ברמת החשיבה ושיקול הדעת שהוא מפעיל. טווח ריכוז תקין. במבחן הצימרמן ישנו איחור של 4 חודשים לעומת המצופה לגיל בהצבעה על תמונות בספר. הוא יוצר קשר עין, מסתכל על תנועות הפה והפנים כדי לפענח רמזים תקשורתיים". אני חששתי לסוג של אוטיזם אך הרופא אמר שזה שלא. הוא טען שהילד תקשורתי, יש קשר עין והוא מנסה לפענח תנועות שפתיים. מעט נרגעתי אך היום אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני לא רגועה, די חסרת אונים וכל הזמן יש לי מחשבות בראש... 2 בדיקות שמיעה שתוצאתן זהה הבדיקה הבדיקה הראשונה היתה ביוני 2011 . תוצאות הבדיקה: שמיעה- 35-40 דציבל בכל צדד וטמפנומטריה דו-צדדי. הומלץ ע"י רופאת א.א.ג ניתוח כפתורים אך אני לא מהרתי. כעת, חזרתי מבדיקת שמיעה נוספת שתוצאותיה- אוזן ימין 10 דציבל, אוזן שמאל 15 דציבל. אך עדין טמפנומטריה דו-צדדי (נוזלים בשתי האוזניים). הומלץ על מעקב אידיולוגי בעוד 4 חודשים וטיפול בדיבור. תאור תפקודו (נכון להיום): נמצא במעון ושם נראה שהכל בסדר המטפלות. אני שואלת אותן ומתעניינת והן אומרות שהכל תקין (כמובן שאני לא משתפת אותן במחשבות שלי). הילד משחק מסירות בכדור, אוהב לרוץ ושמישהו יתפוס אותו, אוהב לרקוד, לתת ידיים בזמן הריקוד, לרקוד במעגל ... מתעניין בדברים מסוימים ושואל "מה זה?... , "איפה אבא?", "איפה נעלים? "תביא לי..." "מה אתה עושה?" וכו' הקושי הוא בדיבור (יש אוצר מילים אך לדעתי נמוך מבני גילו). מבחינת הבנה, הוא מבין אך אני מרגישה שכאן יש קושי מסוים. עד לא מזמן כשהייתי פונה בשמו הוא לא היה מפנה מבט. ממש הייתי צריכה ללמד אותו. פשוט תרגלנו זאת: קראתי בשמו ואחיו הגדול למד אותו להגיד "מה" כשהוא שומע את שמו. כיום, כאשר אני קוראת בשמו הוא תמיד עונה או מפנה מבט. אבל הייתי צריכה ללמד אותו את המיומנות הזו (שלדעתי אמורה לבוא באופן ספונטי). דוגמאות נופסות –כשאני רוצה להרים אותו או שישב עלי אני אומרת לו "בוא אלי" כשהוא רוצה מיוזמתו שאני ארים אותו או לשבת עלי הוא גם אומר "בוא אלי" (במקום למשל "תרימי אותי"). שאנחנו באוטו אני אומרת לו "אנחנו נוסעים לסבתא" ואח"כ שואלת אותו "לאן אנחנו נוסעים?" הוא יחזור על השאלה שלי ולא יתן תשובה. שוב, אני אשאל ושוב הוא יחזור על השאלה שלי. רק אחרי שאשאל כמה פעמים, אז יתן לי תשובה נכונה-(לסבתא) . או- שאני שואלת אותו "אתה רוצה לאכול מלפפון?" אם לא ירצה, יגיד: "לא רוצה" ואם ירצה, יחזור על המילה האחרונה בשאלה, כלומר במקום להגיד "כן" יגיד "מלפפון". שאלות כמו "אתה רוצה ללכת לגן שעשועים או לנסוע לסבתא?" הוא לא ידע שזו שאלה שדורשת בחירה. מדבר לכולם בלשון זכר (למשל- "קח" במקום "קחי"). גם ממלמל המון בג'יבריש, מקשקש לעצמו... אני יושבת הרבה על תמונות מספרים (בכדי להעשיר את אוצר המילים). -מה דעתכם לאור מה שכתבתי? אנא כתבו באמת מה אתם חושבים. אני לא יודעת האם יש כאן קושי שמעתי שמובל לקושי שפתי או בעיה התפתחותית. וזו השאלה העיקרית שלי.-מה מכיוון שאנחנו גרים מצפון העברנו את התיק שלנו למכון להתפתחות הילד בצפון. יש לנו תור נוסף רק במאי (שזה המון זמן) ואני כל הזמן במתח. -לגבי ניתוח כפתורים. האם זה עדין רלוונטי בסף הדציבל האחרונים (למרות הנוזלים). שוב, סליחה על כתיבת המלל הרב. ותודה מראש על התשובה.