גמגום עקב טראומה

דיון מתוך פורום  הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

24/01/2012 | 07:55 | מאת: נירה

שלום, בתי בת ה-23 חודשים מאוד מפותחת מבחינת השפה והמלל. היא התחילה לדבר בגיל מאוד מוקדם, וזאת למרות שהיא מבינה 2 שפות (אבל העברית שלה יותר מפותחת) לפני כשבוע, עברה עליה כנראה טראומה, שאינני יכולה להעריך את אומדנה, היינו ברכבת, ונסגרה על היד שלה, או על היד של שתינו דלת המעבר לכמה שניות. היא בכתה בהיסטריה, ונשמה בקושי. מאז, הבחנתי שהיא מגמגמת, במיוחד במילה הראשונה של המשפט, שבדרך כלל נתקעת לה (לא באופן של חזרתיות הקורה לרוב אצל ילדים בגיל כזה) היא אפילו קצת מאדימה, מחסר של אוויר. אני לא מראה התייחסות לזה, אך אני מאוד מודאגת. חשוב לי לציין, כי אח שלי גם מגמגם, אז הנושא קצת מוכר ורגיש. רציתי לשאול מה דעתך? האם עליי לטפל בזה? האם זה יחלוף מעצמו?

לקריאה נוספת והעמקה

לא נמצא כל אישור לכך שטראומה גורמת או קשורה לגמגום או לחוסר שטף. לדעתי בגלל הרגשיות שלך לנושא את מחפשת משהו להתלות בו, והדיבור היה מציג חוסר שטף בכל מיקרה. האירוע עם הדלת אינו גורם, ולא קשורץ (זה סוג של תאונה די שכיחה בימינו!) אל תחפשי משהו שאיננו. יש כאן אירוע של הדלת וזה הכול! לגבי הדיבור, זה שלב התפתחותי ואם את תהיה רגוע, היא תעבור אותו בלי בעיה.

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה