בת 8 - בעיית גמגום

שלום, כשהילדה היתה בת 4 הופיעו בעיות של שטף בדיבור. קלינאית תקשורת אבחנה שהמדובר בבעייה שאינה אורגנית, והיא עברה טיפול אצל מרפאה באמנות, שאחרי כ- 10 חודשי טיפול אכן הוביל לתוצאות טובות והגמגום נעלם. כיום היא בת 8, תלמידה מצויינת ובעלת חיים חברתיים עשירים, ולפני כמה חודשים בעיית הגמגום חזרה. היא חזרה לטיפולה של אותה מרפאה באמנות, שעוברת איתה תהליך. המרפאה אומרת שהיא מבחינה בשינוי שחל בה לאורך המפגשים, אך בשבועיים -שלושה האחרונים יש ירידה בשטף הדיבור, ובימים האחרונים בעיית הדיבור חמורה מתמיד. אגב, לאחר מפגש עם המרפאה הדיבור טוב יותר, וככל שחולפים הימים עד לטיפול הבא זה שוב מתדרדר. גם היום די ברור לנו שלא מדובר בפגם אורגני: בעיות שטף הדיבור אינן כל הזמן, ויש זמנים שאין בעייה. הילדה כיום בעצמה מפקפקת ביעילות הטיפול, ובהתאם לגילה, מטבע הדברים קשה לה להבין איך טיפול באמנות (שהוא בעצם תהליך פסיכולוגי) אמור לסייע לה בעניין הדיבור. ההתלבטות שלנו - האם לתת לטיפול להמשיך וזה תהליך שלמרות הקשיים בדרך (ואולי בגללם) חשוב לעבור גם את הנפילות. או, שיש מקום לגשת להתייעצות חוזרת עם קלינאית תקשורת. ברור שלעודף התייעצויות יכול להיות גם מחיר של העצמת הבעייה. מה דעתך? תודה !