בעיות דיבור שנפתרות באופן ספונטני

שמעתי באיזה מקום שאצל אחים קטנים יש יותר שכיחות של בעיות דיבור כיוון שהאחים הגדולים שמדברים הרבה יותר טוב, בעצם משמשים דוגמה שיכולה לתסכל אותם, ומלחיצה את הקטנים, האם זה נכון? ודבר נוסף אצל בני הקטן מאחיו (בן ארבע וחצי) יש בעיות בהיגוי בשליפה ובמבנה המשפט לאחר תקופה ארוכה של פגישות אצל קלינאית תקשורת ושיתוף פעולה שלי איתה בבית כגון הקראת סיפורים , משחקים ועוד, נמאס לי מהכוחות שהשקעתי בנושא והפסקתי את התירגול לגמרי, והנה פלא בחודש האחרון הילד נתן קפיצה מדהימה והחל לדבר יחסית שוטף אם כי עדיין עם בעיות היגוי, מה יכולה להיות הסיבה לשיפור המדהים, האם הטמעה של הטיפול (הילד לא שיתף פעולה במרבית הטיפול שקיבל), אולי העובדה שהופסק התירגול שלי עימו בבית, יתכן שהתרגול שלי הלחיץ אותו? האם יכול להיות הבשלה פתאומית?

כן, לפעמים ילדים הם כמו תוכנית חיסכון, משקיעים בהם ופתאום יש תהליך של הבשלה ובגרות, מודעות עצמית והילד מציג התקדמות, שהיא בהחלט קשורה למה שקיבל בעבר. התירגול, כמו שאת מכנה אותו, למעשה השתרש גם בך וודאי שאת פונה אליו ומדברת איתו הרבה ובמצבים טבעיים, שבהם הילד לומד ומפנים לא פחות, ואולי יותר, מאשר במצב המלאכותי של "תירגול" שפה.....שפה זה משהוא טבעי שקורה בין בני אדם אשר ביכולת לתקשר באופן טבעי. הילדים הבוגרים מהווים למעשה דוגמא לתקשורת ולא דוגמא לתיסכול, בית שיש בו תקשורת ושיחה מהווה קרקע פוריה לילד המפתח שפה,,,,,,,,,, במידה ןישנם עדיין קשיי היגוי, כדאי שקלינאי תקשורת תעקוב אחר ההתקדמות כדי להבטיח שלקראת גיל 5 וחצי-שש ההיגוי יהיה מושלם ולא יהווה מכשול ברכשית הקריאה ולימודים בביה"ס בהצלחה!