התקעות בדיבור

שלום פרידה, אני חושבת שזה סוג של גמגום, אך לא בטוחה. אני בת 33. כילדה הייתי ביישנית למדיי, והיה לי תמיד קשה מאוד לדבר. בעיקר בתחילת משפטים. הרגשתי מאמץ להוציא הברות ראשונות, בעיקר מילים שמתחילות בעיצור א/ה/ע וגם מ' לפעמים. הפנים שלי היו מתעוותות בניסיון לחלץ מילים, ולא ממש הצלחתי למצוא פתרון. עד היום זה קצת ככה לפעמים.. אני מנסה לחזור על המשפט הראשון בלופ לפני שאני אומרת אותו, כדי לנסות להיות כבר "בתוך" הדיבור כשאני מתחילה כבר לדבר, אני משנה את התחביר של המשפט כדי לא להתחיל עם העיצור הקשה (אבל אז יוצא לי ניסוח משונה). זה לא מאוד עוזר, אבל בכל זאת קצת. זה אמנם קורה הרבה הרבה פחות מפעם, אבל עדיין קורה. רציתי לשאול שאלה קצת שולית.. האם יכול להיות בסיס להרגשה שלי, שעיצור כמו א/ע או מ' קשה יותר להגייה מ-ל', למשל? מבחינת מקום החיתוך או האופן בו יוצרים את העיצורים הללו, האם זה הגיוני או סוג של אמונת שווא? תודה, לילך

תודה פרידה, על התשובה המלאה ועל תשומת הלב לשואלת :-) אבדוק עם עצמי עד כמה זה תדיר ומפריע לי ואשקול טיפול. (אגב- בטיפול את מתכוונת לקלינאית תקשורת או לפסיכולוגית? :-) לילך