גמגום
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
שלום, לפני כארבעה חודשים בעקבות מחלה (וירוס של חום), החלו לבני ביעוטים בלילות. בתחילה חשבנו שזה בגלל החום של המחלה אבל זה המשיך גם כשהבריא. במקביל התחילו לו גם חרדות במהלך היום והוא התחיל גם לגמגם. פנינו לפסיכולוגית אשר נתנה לנו כלים להתמודד (רק אנחנו נפגשנו איתה) והחרדות במהלך היום פסקו והביעוטים בלילות התמעטו. הגמגום עדיין נשאר. כשהוא מגמגם הוא בעיקר חוזר על ההברה הראשונה בתחילת כל משפט. לפני כחודש היתה הטבה, אבל בימים האחרונים חלה שוב החמרה. לדעתי הוא לא מודע לגמגום ואנחנו לא מדברים איתו על כך ולא מעירים לו. הוא ילד מלא שמחת חיים וחברים ולא ניכר שזה מפריע לו. גם בכיתה הוא משתתף והמורה אומרת שפרט לגמגום הכל תקין. האם כדאי לבדוק את הנושא? לקחת לקלינאית? אודה לתשובה של קלינאית תקשורת, מיכל
לא ציינתם את גילו של הילד, בכל מיקרה, הוא עבר משהו קשה וכעת הוא מבריא, אם מוציא את הקושי בשטף דיבור לא סדיר, אז מה הבעיה? במיוחד עם יש הטבה? כדאי שלא תכנסו לסרט של גימגום, על פי התאור שלהם מדובר על חוסר שטף. גימגום מלווה בתמונה התנהגותית אופיינית, בעיות הסתגלות ועוד כמה התנהגויות בלתי מסתגלות, זה לא המיקרה! אז, תכנסו לפרופורציה, תשמחו שהוא חרותי ומלא שמחת חיים ואל תתיחסו לצורת הדיבור אלה לתוכן דבריו, שזה מה שבאמת חשוב. בהצלחה והמון בריאות