גמגום לילד בן 3.5 - כיצד לנהוג?
דיון מתוך פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בני בן 3 וחצי. בעל אוצר מילים רב ומדבר מצויין. לפני שנה בערך התחיל לגמגם מעט. בעיקר נתקע בהברה הראשונה וחוזר עליה מספר פעמים עד שמצליח להמשיך את המילה. הלכתי איתו לקלינאית תקשורת שבדקה ואמרה שזה יעבור לו ולעבוד על חיזוק הביטחון. זה באמת חלף לו. החודש התחיל גן עריה וזה חזר בצורה מאוד קיצונית לפני שבוע (הרבה יותר קשה ממה שהיה בעבר). הוא כל הזמן ניתקע, והוא ממש מתעצבן ומתוסכל מהמצב וכשרואה שנתקע בהברה מתחיל לצעוק אותה עד שמצליח להמשיך. הוא מאוד מאוד מתוסכל ואומר לי שקשה לו לדבר. אני מנסה לדבר לאט על מנת להראות לו שזה בסדר, חוזרת על המשפטים שלו שידע שאני מקשיבה לו וכשצועק אומרת לו שלא יצעק ושאני פה ומקשיבה לו ושיש לי הרבה זמן אז שינסה לומר בסבלנות עד שיצליח. אני משתדלת לא להמשיך לו את המשפטים ולא לעשות מהנושא עניין אבל כשרואה שהוא מתעצבן אז משלימה (וגם מזה הוא לפעמים מתעצבן. והוא לא ילד עצבני באופן כללי) מה עלי לומר לו? איך להגיב שמתחיל לצעוק את ההברות ולהתעצבן מזה שנתקע ולא מצליח? איך להמליץ לגננת בגן להתנהג? אודה מאוד לעזרתך כיצד להתמודד עם הנושא כי זה מאוד פוגע לו בביטחון העצמי במיוחד בגן חדש עם חברים חדשים.
אני מבינה את דאגתך, שימי לב שהתופעה חזרה עם כניסתו לגן חדש... ועם התרחבות של אוצר המילים. התנאים בגן שונים והוא צריך שם למצוא את מקומו, לדבר ולהתבטא במהירות, מה שלילד בגיל הזה ובעל אוצר מילים גדול, לעתים קשה. כן, במיוחד לבנים שרגילים להשמיע קולות במשחק ולא לדבר עם הבובות, כמו בנות! תני לו זמן, אל תדאגי, בגיל זה לגיטימי שיש קושי בתחילת משפט או תחילתו של סיפור... תנסי לשכנע אותו לא לצעוק ולהודות שלפעמים קשה לנו להחליט מה להגיד, מרוב מילים במוח, מתבלבלים וצריך "לעשות סדר" התגובות שלך נראות לי מתאימות, תהייה סבלנות ואל תתני לתופעה משקל יתר, יחד עם שאת, תני ל זמן להתבטא ואם אין לך זמן, תגידי לו לשמור לאחרכך, כשתהייה קשובה. הוא בטח ישתפר ורגע במהלך השנה. בהצלחה ובסבלנות, התופעה נקראת "חוסר טף בדיבור" ולא גמגום. ידוע ומוכר ומרבית הילדיםעוברים אותה עד גיל 6