גמגום

דיון מתוך פורום  הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

23/12/2001 | 09:47 | מאת: פ

בני בן 3.8 ולאחרונה החל לגמגם - אומנם לא באופן רציף וקבוע אבל מאוד בולט בשעת התרגשות. הוא ילד שני מאוד נבון ולמרות שאנחנו מתעלמים מהגמגום ונותנים לו "לגמור להתבטא", כשמישהו כן מעיר או עוזר לו, הוא כנראה נהנה מתשומת הלב ומקצין את הגמגום. יש לציין כי אני נמצאת בהריון מתקדם. האם יש לגשת לטיפול בבעיה כזו או פשוט להתעלם (נראה לי שהגמגום הופיע על רקע בעיה נפשית - אח חדש?....) "עד יעבור זעם"? תודה על תשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

ילדים בגיל זה, אח בדרך או לא אח בדרך, מציגים תמונה של חוסר שטף בדיבור. זו תופעה התפתחותית נורמלית לחלוטין, במיוחד בילד שרגש אוצר מילים יותר רחב ועכשיו צריך להתלבט בבחירה של מילים, חוסר השטף נותן לו זמן להתארגן ולארגן את דיבורו והתבטאותויותו, ובאותא זמן להשמעה כמו מבוגר מבחינת השטף........... על כן, אל תכניסי לראש שמדובר על גימגום אלה על תופעה נורמלית שמופיע ונאלמת בכל שלב, עד הכניסה לבית הספר. להרבה ילדים נולדים אחים ולא נוהגים לשנות משהו בהרגלי הדיבור וכו'. במידה ובנך מיועד להיות "מגמגם" תוכלי לדעת רק כעבור שנה של חוסר שטף ההולך ומחמיר, דבר אשר איננו תואם את תאורך, על כן, תלדי ותהני מילדיך......... תוכלי לקבל עוד מידע באתר האינטרנט אגודת קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה