ילד שלא רוצה לדבר

שלום! בני בן שנתיים וחצי. יש לו אוצר מילים גדול מאוד והוא יודע לקרוא לכל דבר בשמו ומה שלא יודע, הוא שואל. הוא ילד סקרן והוא מדבר במשפטים קצרים בני 2-3 מילים ולפעמים יותר. הבעיה היא שהוא מעדיף לפעמים לא לענות על שאלות ולא תמיד מוכן לדבר. זה מה שקלינאית תקשורת שהחלה לטפל בו לאחרונה אומרת. היא אומרת שהוא לא מעוניין לדבר/לענות. אני שמתי לב שזה קורה כשאין לו ענין במשהו. יש לציין שלילד אין בעיית תקשורת מכיוון שהוא נבדק במכון התפתחות הילד. מה עושים?

את צודקת! גם אני קצת מבולבלת. אני רק יכולה לספר לך שהוא נשלח לאבחון בגלל שהגננת אמרה שהוא מאוד פסיבי. בהתפתחות הילד אמרו שאין לו שום בעיית קשר ושיש ילדים בעלי אופי כזה. גם בעלי ואני אנשים פסיבים ובילדותנו היינו ביישנים. מבחינת הבנה הוא קיבל "ציון" של 6 חודשים מעל גילו ומבחינה שפתית הם אמרו שיש לו בעיה קלה והכניסו אותנו לרשימת המתנה לטיפול ע"י קלינאית תקשורת. אנחנו לא חיכינו והתחלנו ללכת לקלינאית אחרת בינתיים. השאלה שלי היא האם הטיפול עצמו וה"דרישה" מהילד לשתף פעולה בגיל זה, כאשר הבעיה היא בסה"כ קלה (לפי הציון השפתי הוא מאחר ב-3 חודשים) לא עלולה בעצם להזיק? האם לא כדאי לחכות עם הטיפול ומצד שני להשקיע בהדרכתנו בבית ולראות אולי תהיה התקדמות? הקושי השפתי שנכתב בדו"ח הוא מתקשה מעט בשיום פעלים. בתור אימו אני יכולה להוסיף שכשהוא רוצה משהו הוא פשוט מחקה את מה ששמע ממני כשניסיתי להבין מה הוא רצה, לדוגמא, "להרים אותך?" אז תמיד כשהוא רוצה שארים אותו הוא אומר שבטון של שאלה "להרים אותך"? אני למשל, לא מבינה כיצד אני יכולה ללמדו לומר "אמא, תרימי אותי!" (ללא נימת השאלה). הוא פשוט מחקה את דבריי יחד עם הטונים שהשתמשתי בהם (בדרך כלל שאלה בגלל נסיוני להבינו) מקווה שהעברתי לך בצורה מובנת את כוונתי. מה דעתך?