פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3695 הודעות
3209 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

24/11/2011 | 22:06 | מאת: פ.

שלום, אנו מטופלים במכון הדים אצל קלינאית. משך הטיפול אצלם הוא 30 דק'. מפגש ראשון היה שיחת הורים בעבור טופס 17 ללא הילד. לאחר מכן היינו ב5 מפגשים (מפגש פעם בשבוע) ואני יודעת שזה מעט זמן כדי לצפות להתקדמות, אבל אני משום מה לא מתחברת לטיפול. רציתי לדבר עם קלינאית והיא הציע שנעשה שיחה, אבל חבל לי לבזבז עוד טופס 17 על דיבורים במקום טיפול כי הרי המכסה מוגבלת. אין לי מושג מה התכנון שלה ובעקרון הם החתימו אותנו על כך שמשך טיפול משוער הוא כחצי שנה. לילד יש בעיית קשב וריכוז ואני מרגישה שהוא כלל לא מקשיב לקלינאית אלא רק עסוק במשחקים אצלה, עובר בין 3-4 משחקים תוך חצי שעת טיפול, לא מוכן להקשיב לסיפור ובסוף כמובן שלא רוצה לעזוב את החדר כי יש דברים שעוד לא שיחק בהם. אני מרגישה שקלינאית מדברת באוויר מתוך הנחה שזה יכנס לו לראש, אך אני מאמינה שאם הוא לא מקשיב בצורה יפה (ישיבה על הכיסא ומסתכל בספר/משחק או עליה) אז זה לא יעיל. רציתי לשאול כמה שאלות כלליות כדי לגבש את דעתי לגבי ההמשך טיפול: 1. מהו משך הטיפול אצל קלינאי תקשורת? הכוונה למס' דקות לטיפול רגיל בהסדר הקופה. שמעתי שנהוג 45 דק'. האם נכון? 2. איך מתנהלת תקשורת בין הורה למטפל? ז"א איך אני יכולה לדבר עם מטפל, להתעניין במצב, לקבל הדרכה ולהיות שותפה ולא רק צופה מהצד? 3. במקרה שמרגישים שזה לא יעיל. האם חכם לנסות מישהו אחר בהתחשב בזמני המתנה ארוכים מאוד ובכך ששוב פעם נצטרך כאילו להתחיל מחדש (הכרות ביניהם, אבחון משלה)?

לקריאה נוספת והעמקה

לא ציינת בן כמה הילד.... ומה התחום בו הוא מטופל! 1. תלוי בגיל הילד. ילדים שמקבלים סל של התפתחות הילד חייבם לקבל 45 דקות, כולל הדרכה עם ההורים. עד גיל 6 ילד מקבל 27 טיפולים בשנה 0שנה על פי יום ההולדת) ולאחר גיל 6 רק 9 טיפולים. למי שיש ביטוח משלים יכול קלבל עוד. 2. אני נוהגת לשתף את ההורים בכל פגישה ובסיומה לשוחח על מה שעשינו ומה שניתן לעשות בהמשך בבית. כך לדעתי היה רצוי שכולם יעבדו! 3. אם את לא מרגישה בנוח עם הקלנאי חשוב שתנהלו שיחה, את יכולה להצהיר שלא מוכנה לשלם עבור הפגישה ואף לשאול בקופה שלך מה נהוג לעשות. במערך של הדים יש המון מקומות לטיפול והמון קלינאים, אולי את זקוקה לשיחה עם משהו בעל נסיון שישיב על כל שאלותיך? זאת חברה רצינית, לא ממש הבנתי עלמה את חתומה.... ? בהצלחה

24/11/2011 | 21:10 | מאת: שרון

ביתי בת שלוש וחצי מדברת יפה מאוד. מבינים אותה יפה אבל שמנו לב שהיא מחליפה את הק ב-ת. באיזה גיל צריך לטפל בזה? זה יכול לעבור לבד? תודה שרון

טיפול לקראת גיל 4 וחצי כדי לאפשר לה את המקימום זמן לרכישה ספונטנית וגם לאפשר לה הבשלה מספקת לביצוע ויישום הנרכש. בינתיים תדברו איתה ברור ולאט, אל תנסו ללמד אותה להגיד נכון אלה רק "לשמוע את הצלילים המוחלפים" בהצלחה

24/11/2011 | 19:03 | מאת: א

הפסיק ללכת, מפסיק לדבר, יותר ריר, שינוי בחיוך. למי פונים?

לרופא המטפל, ובמיידי!

24/11/2011 | 11:02 | מאת: חן

יש לי ילד בן 3 וחצי מדהים ומתוק!כבר מגיל מעון הבנתי שמשו לא הכי בסדר.. הלכתי לאבחון ואמרו לי שיש לו בעיית תקשורת ושצריך קלינאית תקשורת,ריפוי בעיסוק,רכיבה טיפולית.אבל שחוץ מזה הוא בסדר ויוכל להשתלב בגן רגיל. שלחתי אותו בתיחלת שנה לגן והוא לא הצליח להשתלב אז העברנו אותו והייתי בטוחה שזהו הסתדרנו. אתמול הגננת התקשרה ואמרה לי שהוא לא מצליח להשתלב,בוכה המון,מרביץ,והאמת..אני גם מרגישה שיש התדרדרות..היא הציעה גן שפה והרגשתי נורא!מה?הילד שלי?למה?איך?ומכאן מה עושים??לאן לפנות ולמי??עצם הידיעה ששמים לי מראה ומצביעים על הבעיה זה נותן לזה משנה תוקף מאז אני לא מפסיקה לבכות.....

לקריאה נוספת והעמקה
24/11/2011 | 14:02 | מאת: חגית בר-זאב

חן שלום באופן כללי כאשר מדובר עם ילד עם קשיים במספר תחומים הוא בד"כ מטופל במסגרת מכון להתפתחות הילד או במידה ומדובר בבעית תקשורת במכון של אלו"ט האם אתם מצאים תחת מסגרת כזו? מטרת גן שפתי לעזור לילד שזקוק לתשומת לב אישית יותר - הן מבחינת למידה והן מבחינת השתלבות. השתלבות בגן כזו אינה מונעת חזרה למערכת החינוך הרגיל בהמשך ופעמים רבות מקדמת את הילד מאוד. במידה ועולה התלבטות בנושא עליך לפנות להתפתחות הילד בהקדם (מדובר בתהליך שלוקח זמן) בהצלחה

19/12/2011 | 00:43 | מאת: Toni

הרבה הורים נבהלים מכך שהילד זקוק לגן שפה, יש שנלחמים שהילד לא יגיע לגן כזה. גן שפה הוא קרש קפיצה והזדמנות חד פעמית. בקבוצה קטנה עם גננת מקצועית, סייעת, בת שרות, פסיכולוגית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת ובמקרים מסויימים גם מטפלת רגשית, הילד מקבל הזדמנות לקבל את כל הסיוע לו הוא נזקק במסגרת הגן!!! חבל לפספס

27/06/2012 | 13:06 | מאת: תמי

הי חן, אני כל כך מבינה ללילבך... הבן שלי היום כבר בן 5.5 שנים, וכבר בגיל 2.7 הוא אובחון באיחור התפתחותי, אח"כ בעיות של קשב וריכוז.. הוא נמצא בגן שפתי כבר מגיל 3 ואני יכולה להגיד לך שהוא עושה פלאים!!!! אין מצב שהילד שלי היה משתלב בגן רגיל, לא היה מתייחסים אליו בכלל עם כל כמות הילדים שנמצאים שם.. יש בגןהזה כל כך הרבה כילים:ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, טיפול במוזיקה-אין משאבים כאלה בגנים אחרים, פשוט אין! אני כל כך מבינה אותך, ואני עדין בוכה על זה....

22/11/2011 | 08:35 | מאת: מאמא מיה

מדובר באח שלי - בן אדם בן 50 !!! שלא ממהר לדאוג לעצמו בעניינים של סידורים/בנק/ביטוח לאומי/בריאות/תעסוקה. מבלה -עד לפני חודש שעות ארוכות מול מחשב. בראש השנה -ספטמבר 2011 היתה לו הארה קיצונית שהביאה אותו לפתע לקום בבוקר בשש כאשר הוא היה קם ב 11. והוא כתב ללא הפסקה רעיונות,יוזמה לקידום החברה, במהלך התקופה הזו הוא גם החל לטפל בעניינים האישיים,ועוד תופעה שהתחילה: מידי פעם היו נתקים בדיבור,לפעמים היה ממלמל משהו לא ברור ולא קשור ולפעמים הייתה השהייה בתשובה,הוא הלך לרופא שנתן לו כדור,לכדור היו תופעות לוואי שהגבירו את הניתוקים,הוא עשה בדיקות דם וגופניות והכל היה בסדר. בשבועיים האחרונים הוא כאילו הפך להיות אוטיסט!!! לא מצליח לדבר, לא ממש מבין טקסט מכתב,לא זוכר את קוד פתיחת המחשב האישי, לפני שבועיים הלך לסיבוב בחוץ-והלך לאיבוד ונמצא בעזרת המשטרה, הוא מסרב לטיפולים מיוחדים,מרבה לישון ולברוח. רופא המשפחה שלו לא מבין את התופעה ואומר שזה "הוא מחליט שלא לדבר". צריכה להגיע תשובה מסריקת c/t מוח שעשו לו. אם מה שכתבתי כאן מתאים למתמחה נוסף-אשמח לדעת. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הטיפןל שלנו הינו תפקודי, רק לארח סיום האבחון ובהתאם להנחיות הרופא. התאור שלך מרמז על בעיה רפואית. תעזרי בסבלנות ותמתיני לקביעת אבחנה מבדלת. כל טוב,

21/11/2011 | 21:06 | מאת: אילנית כהן

שלום, אני מחנכת כתה ה לתלמיד הסובל מהפרעה של האילמות הסלקטיבית ולא אובחן וטופל מא'. קראתי חומר בנושא והסימפטומים התאימו אחד לאחד עם הפרעה זו... אני מבחינה שהוא ממש נמצא במצוקה ...ההורים לא בהכרח מוכנים לשתף פעולה ולגשת לאבחון ... האם יש מרכז המטפל בנושא בצפון שאליו ניתןלהפנות את ההורים? אם כן..אשמח לקבל פרטים. האם תרפיה בבע"ח יכולה לתת מענה ? ואם כן אשמח לקבל פרטים על גוף שכזה בצפון. תודה על העזרה מראש, אילנית

בגילאים של בית ספר מתייחסים לסלקטיב מוטיזם כתופעה חמודה של חרדה ודיכאון ולרוב טיםול משולב של פסיכיאטר וקלינאי תקשורת עוזר ומקל על הסימפטום. האם שוחחת עם ההורים על הנושא? בתופעה בה לביטוי לרוב במקום בו יש חרדה ולעתים בבית האנשים מדברים ומרגישים טוב ובטוחים. טיפול בבעלי חיים או טיפול אחר לא יכולים לסייע ללא עזרת ההורים ונכונות של הילד, מודעות ורצון לשינוי. תתיעצי עם היועצת או פסיכולוגית של בית הספר, כמובן לאחר שיחה עם הילד והוריו. בהצלחה.

פרידה שלום, בתי בת שנתיים וחודשיים. הדיבור אצלה התפתח יחסית במהירות, וכבר לפני כחמישה חודשים היא דיברה כמעט באופן שוטף, שרה שירים באורך מלא, ונהנתה מאוד מיכולת הדיבור שלה. לפני כשבועיים בתי החלה לגמגם. הקושי הוא בעיקר בתחילת משפט, שאז היא יכולה להיתקע זמן רב עם ההברה הראשונה שלא יוצאת. מעבר לתופעה המוכרת של חוסר שטף התפתחותי, חשבתי על שני גורמים נוספים שיכולים לעודד את הגמגום. האחד, הוא היותה "קטנה בגן של גדולים". פרט לכמה ילדות בנות גילה, רוב הילדים בגן החדש הם בני 3-4 ומדברים באופן שוטף. היא אוהבת מאוד את הגן ואת הילדים, אך ייתכן שהיא מאתגרת את עצמה בדיבור כדי להשתוות אליהם. השני, הוא העובדה שאני בתחילתו של הריון נוסף, וייתכן שהיא מרגישה בשינויים והם משפיעים עליה. הדאגה שלי נובעת בעיקר מהיותה מודעת לעניין. אנחנו נהגנו לפי ההמלצות, לא התייחסנו לגמגום בכלל, הקשבנו, ולא "הוצאנו לה משפטים מהפה". למרות זאת, כאשר הדיבור נתקע, היא מתחילה מעט לבכות ואומרת "אני לא מצליחה לדבר". התלונה הזאת חוזרת על עצמה כ-3 פעמים ביום. המודעות שלה והתסכול שנובע ממנה מדאיגים אותי, ואני לא יודעת מה הדרך הנכונה להגיב. כמו כן, האם מומלץ להתייעץ כבר עתה עם קלינאי תקשורת, או להמתין את אותם 3 חודשים, שבהם זה אמור לעבור. אודה מאוד על עצותייך. בברכה, מיה

לקריאה נוספת והעמקה

תופעה יכולה לחלוף תוך 3 חודשים, או יותר או פחות... עד גיל 6 או כניסה לבית הספר. תנסו לדבר יותר לאט כדי לתת לה דוגמה של דיבור נינוח, קבלי את קבירה בקשר לקושי ותגידי, כן, ככה ילדים מדברים וזה בסדר. אם אינך פנויה להקשבה 0עסוקה או מותרדת ממשהו אחר) תהייה כנה איתה ותבקשי להמתין ואחר כך תני לה תשומת לב ותקשיבי לה עד הסוף. המון ילדים עוברים חויות כמו של ביתך 0הולדת אחים, הורים עסוקים וכו') ואינם מפתחים גמגום.. למה שהיא תפתח? את מחפשת קשר במקום שלא ניתן למצאו. יש חוסר שטף התפתחותי ואל תחפשי סיבות, הסיבה היא הצורך בהתארגנות של מילים, משפטים ודיבור בתוך אוצר מיליפם ההולך וגדל. תדמייני ארון מלא בגדים והיכולת לבחור מה ללבוש לעומת מצב של 3 פריטים והבחירה מביניהם! כך היא מרגישה....

20/11/2011 | 18:53 | מאת: טל

שלום פרידה, שמי טל ואני בן 34 עוסק בתחום הניהול. מגיל 15 אני זוכר שהייתי ילד מאוד ביישן ופחדתי לדבר בפני אנשים. מאז אני זוכר שמישהו העיר לי כשנתקעתי במילה "והכרזתי" על עצמי כמגמגם. אני לרוב מדבר שוטף אך בחודש האחרון אני מרגיש שכל מילה נתקעת לי ואני פוחד לפצות פה. איך מטפלים בזה? ואיך זה שהמצב הגיע לכך בבת אחת כי לרוב הדיבור שלי בסדר ולא מגומגם. תודה. טל.

לקריאה נוספת והעמקה

אצל כולנו יש עליות וירידות ב"חשק" לדבר וברצף. אצל אנשים מסויימים (אולי אתה?) יש רגישות יתר לשינויים טבעיים.. כולנו נתקעים וכולנו חוזרים על חלק מהמילה, במיוחד במצב של לחץ. במידה והינך מרגיש שמשהו קרה בחודש האחרון, בדוק מה קורה בחייך, האם זו תגובה למשהו אחר או האם יש רגישות יתר. אתה תוכל תמיד לפנות להתייעצות אצל קלינאית תקשורת, הדבר יכול לסייע לך בהורדת לחץ ורגישות לנושא הרצף. בעקר המ יש לך להגיד ולא כיתד זה נאמר, זהו רק פרט טכני!. בהצלחה!

20/11/2011 | 14:07 | מאת: ציפורה

שלום וברכה בני הבכור בן 25 חודשים, הוא שומע אנגלית בבית, ועברית במעון שנמצא שם משנת הלימודים הנוכחית.מאז היותו במעון התפתחות השפה אצלו התשפרה הרבה, לרב הוא משתמש בהברה אחת של מילה, וממאט להשתמש במשפט של 2 מילים, וזה רק בעברית.ההבנה שלו מצויינת, ושאר ההתפתחות שלו תקינה וחלקית גם מהירה לגילו. האם עלי לדאוג? בתודה מראש ציפורה

עליכם לדאוג רק אם הוא לא מתקדם! רצוי שלקראת גיל שנתיים וחצי- או שלוש תפנו לקלינאי תקשורת להערכה והדרכה. דו שפתיות הינה מצויינת אבל חשוב להבין שבמיקרים מסויימים גורמת להתפתחות איטית או מאוחרת. הכי חשוב לתקשר, כמעת לא חשוב באיזה שפה!

19/11/2011 | 20:53 | מאת: דליה

שלום, הבן שלי בן שנה ו5 חודשים. יודע להגיד אמא ולפעמים אבא.יודע להגיד כדור במילים שלו, חם. כאשר אני קוראת בשמו לא תמיד הוא עונה. כאשר אני משחקת איתו משחק ושואלת איפה עדו?הוא מחסה את העינים ואז מציץ .הוא מבין הוראות כמו בוא אליי,שב על הרצפה.נותן נשיקה,תביא מוצץ.מזהה דברים ומצביא כמו איפה אור,עץ,אבא,אמא. כאשר עושה דברים יפים אז הוא מסתכל עלינו ואנו מוחאים לו כפיים. האם יש לו בעייה שמיעה?מה עליי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה לגמרי לא בשבילי. במידה ואת חושבת שיש לו בעיית שמיעה עליך לפנות לרופא שלו או לרופא אאג' ולבקש לבדוק האם שי בעיה באוזניים ולאחר מכן, לפנות לביצוע בדיקת שמיעה. על פי גילו ברור שהוא עבר בדיקת שמיעה בבית היולדות ל]ני שהשתחרר הביתה, ך שגם אם יש משהו, זה יכול להיות משהו משני וחולף..... לרוב.

19/11/2011 | 11:38 | מאת: ע

בני היום לפני גיוס לצבא פרופיל 97.הוא התקבל לגיבוש לשייטת .בגיל 4 הוא עבר ניתוח של הוצאת שקד שלישי במרכז חורב ושכחו לו את התחבושת 3 ימים בגרון .מאז בני שהיה מדבר שוטף התחיל לגמגם.אמרו לנו לא להתייחס זה יעבור וגם לא להעיר לילד.בזמנו הילד לא היה מוכן לקבל שום טיפול.היום אני מפחדת שזה יימנע ממנו להצליח בצבא.לפני כשבועיים הלכנו ברצונו לאיבחון בהדסה והם קבעו תור לטיפול רק ביולי הבא .איפה ניתן לטפל באיזור הדרום ומה אפשר לעשות בינתיים תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

אם התופעה כל כך ותיקה, מה בוער? הדסה הינו מקום מצויין לטיפול, יש להם תוכנית אינטנסיבית ומצויינת. יש טיפול גם במסגרת צבאית, במכון הרעש בתל השומר. טוב שפניתם לטיפול רק כאשר הוא היה מוכן לכך!

17/11/2011 | 15:23 | מאת: אייל

בני בן השנתיים ושלוש, שכבר דיבר באופן שוטף, מילים ומשפטים, החל לפני כשבוע לגמגם. הגמגום שלו לתחושתי די אגרסיבי ומופיע בתחילת משפט ולפעמים גם במילים באמצע המשפט, תוך חזרה פעמים רבות על העיצור הראשון. הגמגום מופיע בחלק ניכר מהמשפטים שלו. אני קורה תשובות שלך מהעבר , לגבי כך שמדובר בתופעה נורמלית, ובכל אופן החששות גוברים. האם זה אכן נשמע לך נורמלי? באיזה שלב, אומרים "בואו נבדוק את זה"?

לקריאה נוספת והעמקה

בודקיםפ לקראת כניסה של הילד לבית הספר, עד אז ב- 75% מהילדים התופעה חולפת. חשוב להזכיר שהתופעה הולכת וחוזרת, כלאומר, לא לשמוח כשנאלם ולא להיות עצובים כשזה חוזר. בגיל זה הכל דינמי!

17/11/2011 | 14:46 | מאת: אמיליה

שלום רב, יש לי ילד בן 3 ולעיתים נתקעות לו במילים והוא מתחיל לגמגם. הייתי איתו אצל קלינאית תקשורת לפני כחודש בערך והיא מסרה לי שאין לו גמגום, אלא שהוא פשוט רוצה להגיד הרבה דברים באותו נרגע וזה מה שקורה. כמו כן, היא מסרה לי שהדיבור שלו אינו תקין ובשלב זה היא אינה מזמנת אותו לטיפולים, אלא נתנה לי הדרכה מה לעשות עמו בבית, ואני אכן עושה זאת. אך עדיין הוא נתקע לעיתים עם מילים. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

קיראי באתר זה תשובה לנושא שנתתי בהמון הזדמנויות. חזרות ותקיות בתחילת המשפט אצל ילדים בגילאים אלו הינה נורמלית לחלוטין! אם כבר קיבלת יעוץ פרטני, למה להטיל ספק?????

16/11/2011 | 20:45 | מאת: רננה

שלום רב, בתי בת 5 וחצי חודשים (נולדה פגית, שבוע 35 ) התפתחותה תקינה לחלוטין - עולה יפה במשקל, מחייכת המוווון, עוקבת ועושה רושם שמקשיבה היטב לסביבתה. היא מפיקה הרבה קולות (הברות של תנועות), אך בנוסף לקולות, שנשמעים לי תקינים, היא הרבה פעמים במהלך היום צווחות וצורחת בקולי קולות. במהלך הצווחות אם אני פונה אליה היא מחייכת הרבה, ככה שלא נראה שמפריע לה משהו, או כואב לה. אני טיפה מודאגת, האם צווחות אלו הגיונית? האם היא רק מנסה לגלות את קולה או שייתכן שזה בגלל משהו אחר? האם עלינו לפנות לבדיקות כלשהן???? בברכה רננה

עליכם להנמות מהקולות שהיא משמיעה ובמיוחד מהעובדה שהיא מחייכת ומגיבה לנוכחותך. את מחזקת את הקשר ביניהם כאשר את מגיבה ובה.. בקולות האלו למעשה היא קוראת לך וטוב שאת מופיעה בשדה ראיה שלה. ככל שתדברי אליה היא תשמע את הקולות שלך ותתחיל לחקות אותם. עם הזמן היא תזניח את הקולות שאינה שומעת ותחקה את הקולות שהיא שומעת (כך מסבירים כיצד ילדים בסין ובמדינות שונות לומדים את הצורת דיבור של כל שפה ושפה!

16/11/2011 | 13:45 | מאת: יולי

שלום, בני בן 3. לפני יומיים קם בבוקר עם גמגום. בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת אבל נוכחתי לדעת שלא.הוא "נתקע" במילה מסוימת במיוחד בתחילת משפט, אחר כך דיבורו שוטף. לא היו לו בעיות התפתחותיות. האם עליי לעשות משהו בנידון כבר עכשיו? או שלחכות זמן מסוים?

לקריאה נוספת והעמקה

עליך לקרוא את מאותהפניות שיש באתר זה וללמוד שזה שלב נורמלי לחלוטין בהתפתחות השפה והדיבור, בעקר בחשיבה ובתירגום המחשבות למילים ומשפטים מסודרים על פי כללי התחביר. תניחי לו ותמשיכי להתנהג כרגיל.

14/11/2011 | 09:20 | מאת: נחמה

שלום לכולם אתמול שאלתי בקשר לאיחור בדיבור ופחת משואב אני מבקשת עזרתכם ותשובתכם בהקדם האפשרי תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2011 | 15:31 | מאת: חן לדרר

נחמה שלום לגבי פחדים יש להתיעץ עם פסוכולוג לגבי איחור שפתי - 3 טיפולים הם זמן קצר מידי ע"מ לראות שיני. מומלץ להתיעץ עם הקלינאית המטפלת לגבי ההתקדמות הצפויה ושאר השאלות שהעלת בהצלחה

13/11/2011 | 18:15 | מאת: שירה

היי, מבקשת לדעת בנוגע לילד בן 6 הדובר שפה נוספת ובעל קשיי שליפה ושיום קשים. המשפחה מתגוררת בארץ רק כשנתיים והעברית של ההורים לא כ"כ טובה. האם יהיה נכון להעדיף שיחזקו אותו בשפה הנוספת מבחינת חלוקת מילים לקטגוריות- מיון והגדרות בכדי לעזור בקשיי השיום? או שדווקא עדיף שיחזקו אותו בעברית (שאצלם היא לא כ"כ טובה)? האם ייתכן שחיזוק בשפה הנוספת יוביל לחיזוק בעברית? תודה מראש!

האם את קלינאית תקשורת או מורה? לגבי שאלתך, שליפה ושיום הם תהליכים של פעילות שפתית-קוגניטיבית והשפה הינו ה"כלי", לכן חשוב לחזק את התהליך, כמובן שעדיךף שההורים יעשו זאת בשפה שהם יודעים היטב, לעומת מי שעבד עם הילד, שודאי יעשה את העבודה בעברית. ילד דו לשוני מראה, לעתים קרובות צימצום באוצר המילים או אוצר מילים שונה בכל שפה, על פי נסיון בחייו והנעשה בתוך המשפחה. קושי בשליפה ושיום יכול להחמיר עקב הדו שפתיות, וחשוב לחזק את התהליך בשתי השפות...

שכחתי להשיב, כן, חיזוק בשפה אחת יכול בהחלט לחזק את השפה השנייה, הרי שליפה ושיום הינם תהליכים של word retrival

13/11/2011 | 09:07 | מאת: נסרין

שלום לכולם רציתי לשאול מה זה אבחון תקשורת ומה בודק בדיוק איזו מצבים הוא שולל? לילד בן שנתיים וחצי איך צריכה להיות התקשורת שלו (לזכור שהוא סובל מאיחור בדיבור) איך אני יכולה לדעת אם יש לו בעיית תקשורת?

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2011 | 14:35 | מאת: חן לדרר

לא ברור לי למה הכוונה באבחון תקשורת: אבחון קלינאית תקשורת כשמו כן הוא - מבוצע ע"י קלינאית בתקשורת ובא לבדוק כל בעיה בתחום השפה , ההגיה והתקשורת. אבחון תקשורת לא המילה קלךינאית אולי מתייחס לאבחון שמתמקד בתחום התקשורתי ואז יכול להתבצע ע"י מגוון מטפלים העוסקים בתחום. ולשאלתך השניה - תקשורת מתיחסת לאופן בו הילד יוצר תקשורת עם הסביבה. אין הכוונה לשפב עצמה אלא ליכולת להעביר רצונות ברורים בכל דרך שהיא, יצירת קשר עין וכו'. מרכיבי התקשורת מופיעים כבר בגיל צעיר מאוד ורק האופן בו הם מתבצעים משתנה עם הגיל. למשל קשר עין קיים מלידה . כבר בגיל כמה חודשים תינוק רעב בוכה כדי לקבל מזון, בהמשך הדבר משתפר עד שלבסוף הילד יכול להגיד אני רעב, רוצה לאכול וכו'. כך בגיל שנתיים אנחנו מצפים מילד להביע רצונות ברורים כגון מחאה, בקשת עזרה, תשומת לב וכו', לשמור על קשר עין ועוד במידה ועולה כל חשד לבעיה בתחום זה חשוב לבדוק זאת בהקדם באבחון בהתפתחות הילד בהצלחה

14/11/2011 | 13:40 | מאת: חגית בר-זאב

נחמה שלום, בענייני פחדים ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע מהתחום- פסיכולוג התפתחותי. בעניין הטיפול בהתפתחות הילד- 3 מפגשים הם זמן קצר לראות התקדמות, ממליצה לך להפנות את השאלה כיצד ניתן לקדם עוד את הילד לקלינאית שמטפלת בו.

09/11/2011 | 20:39 | מאת: רעות

שלום רב,יישר כל על הפורום היעיל. אביחי שלי עוד חודשיים בן שלוש.ילד מתוק וחכם.השפה שלו עשירה וקולחת. יש משוהאחד שמפריע לנו.הוא נהיה צרוד מאד מהר.הוא מתאמץ בדיבור,לפעמים אני ממש רואה ורידים על הצואר שהוא מדבר.בערך כל מספר שבועות הוא נהיה צרוד לאיזה יומיים.נראה לי שהוא לא מדבר נכון.איך אני מלמדת ילד בגיל זה לדבר בלי להתאמץ? תודה מראש,

לקריאה נוספת והעמקה

ניתן לטפל ובעבר הייתה למטופלי הצלחה בהורדת המאמץ בדיבור והפחתת הצרידות. רצוי להתייעץ גם עם רופא אאג' אשר יכול לבדוק האם יש סיבה רפואית. לעתים יש הרגלי דיבור חזק למדי בסביבת הילד ולעתים יש לו צורך למשוך תשומת לב והוא צועק - מה שגורם לו לצרידות. פנו לרופא ובמרביל לקלינאי תקשורת לדביקת הרגלי הדיבור. באיזה איזור בארץ אתם? אשמח להמשיך ולדעת מה מתפתחת. בהצלחה

08/11/2011 | 12:08 | מאת: אילנה

סליחה מראש על כתיבת המלל הרב! בני בן שנתיים ו-8 חודשים. החל לזחול בגיל 10 חודשי ם וללכת בגיל שנה ושלושה חודשים. יש לו איחור שפתי. יודע מילים רבות מחבר 2 מילים (מעט גם 3). בבדיקה במכון להתפתחות הילד בשניידר (כאשר היה בן שנתיים וחודשיים) נכתב בסיכום הביקור שהוא "ילד תקשורתי המצביע על מחוז חפצו", "באבחון באמצעות BSID2 הישגיו מתאימים לגיל שנתיים וחצי ברמת החשיבה ושיקול הדעת שהוא מפעיל. טווח ריכוז תקין. במבחן הצימרמן ישנו איחור של 4 חודשים לעומת המצופה לגיל בהצבעה על תמונות בספר. הוא יוצר קשר עין, מסתכל על תנועות הפה והפנים כדי לפענח רמזים תקשורתיים". אני חששתי לסוג של אוטיזם אך הרופא אמר שזה שלא. הוא טען שהילד תקשורתי, יש קשר עין והוא מנסה לפענח תנועות שפתיים. מעט נרגעתי אך היום אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני לא רגועה, די חסרת אונים וכל הזמן יש לי מחשבות בראש... 2 בדיקות שמיעה שתוצאתן זהה הבדיקה הבדיקה הראשונה היתה ביוני 2011 . תוצאות הבדיקה: שמיעה- 35-40 דציבל בכל צדד וטמפנומטריה דו-צדדי. הומלץ ע"י רופאת א.א.ג ניתוח כפתורים אך אני לא מהרתי. כעת, חזרתי מבדיקת שמיעה נוספת שתוצאותיה- אוזן ימין 10 דציבל, אוזן שמאל 15 דציבל. אך עדין טמפנומטריה דו-צדדי (נוזלים בשתי האוזניים). הומלץ על מעקב אידיולוגי בעוד 4 חודשים וטיפול בדיבור. תאור תפקודו (נכון להיום): נמצא במעון ושם נראה שהכל בסדר המטפלות. אני שואלת אותן ומתעניינת והן אומרות שהכל תקין (כמובן שאני לא משתפת אותן במחשבות שלי). הילד משחק מסירות בכדור, אוהב לרוץ ושמישהו יתפוס אותו, אוהב לרקוד, לתת ידיים בזמן הריקוד, לרקוד במעגל ... מתעניין בדברים מסוימים ושואל "מה זה?... , "איפה אבא?", "איפה נעלים? "תביא לי..." "מה אתה עושה?" וכו' הקושי הוא בדיבור (יש אוצר מילים אך לדעתי נמוך מבני גילו). מבחינת הבנה, הוא מבין אך אני מרגישה שכאן יש קושי מסוים. עד לא מזמן כשהייתי פונה בשמו הוא לא היה מפנה מבט. ממש הייתי צריכה ללמד אותו. פשוט תרגלנו זאת: קראתי בשמו ואחיו הגדול למד אותו להגיד "מה" כשהוא שומע את שמו. כיום, כאשר אני קוראת בשמו הוא תמיד עונה או מפנה מבט. אבל הייתי צריכה ללמד אותו את המיומנות הזו (שלדעתי אמורה לבוא באופן ספונטי). דוגמאות נופסות –כשאני רוצה להרים אותו או שישב עלי אני אומרת לו "בוא אלי" כשהוא רוצה מיוזמתו שאני ארים אותו או לשבת עלי הוא גם אומר "בוא אלי" (במקום למשל "תרימי אותי"). שאנחנו באוטו אני אומרת לו "אנחנו נוסעים לסבתא" ואח"כ שואלת אותו "לאן אנחנו נוסעים?" הוא יחזור על השאלה שלי ולא יתן תשובה. שוב, אני אשאל ושוב הוא יחזור על השאלה שלי. רק אחרי שאשאל כמה פעמים, אז יתן לי תשובה נכונה-(לסבתא) . או- שאני שואלת אותו "אתה רוצה לאכול מלפפון?" אם לא ירצה, יגיד: "לא רוצה" ואם ירצה, יחזור על המילה האחרונה בשאלה, כלומר במקום להגיד "כן" יגיד "מלפפון". שאלות כמו "אתה רוצה ללכת לגן שעשועים או לנסוע לסבתא?" הוא לא ידע שזו שאלה שדורשת בחירה. מדבר לכולם בלשון זכר (למשל- "קח" במקום "קחי"). גם ממלמל המון בג'יבריש, מקשקש לעצמו... אני יושבת הרבה על תמונות מספרים (בכדי להעשיר את אוצר המילים). -מה דעתכם לאור מה שכתבתי? אנא כתבו באמת מה אתם חושבים. אני לא יודעת האם יש כאן קושי שמעתי שמובל לקושי שפתי או בעיה התפתחותית. וזו השאלה העיקרית שלי.-מה מכיוון שאנחנו גרים מצפון העברנו את התיק שלנו למכון להתפתחות הילד בצפון. יש לנו תור נוסף רק במאי (שזה המון זמן) ואני כל הזמן במתח. -לגבי ניתוח כפתורים. האם זה עדין רלוונטי בסף הדציבל האחרונים (למרות הנוזלים). שוב, סליחה על כתיבת המלל הרב. ותודה מראש על התשובה.

לקריאה נוספת והעמקה

אז... מה את שואלת? הילד בביקורת ומעקב. הירידה שהייתה בשמיעתו, בינתיים יציבה ואפילו יש הטבה. ברור ששמיעה לא יציבה פוגעת בהתפתחות השפה והדיבור. הוא נשמע כמו ילד תקין... בנים מתפתחים לעתים יותר לאט מבנות.... מה מעבר לפינה ובינתיים הוא מתפתח... האם הוא בגן? המצאות ביםן ילדים ובפעילויות ומשחקים יקדמו אותו הכי הרבה בשלב זה

08/11/2011 | 11:51 | מאת: אורית

יש לי שתי ילדות בנות שש. אחת התאומות קשה לה להגיד צ - אומרת ס והשניה קשה לה להגיד את האות ש - אומרת סין , האם צריכות קלינאית תקשורת או בעתיד זה יסתדר לבד?

הן צריכות ללכת לקלינאי תקשורת, על חשבון ביטוח הבריאות,

21/11/2011 | 11:37 | מאת: אורית

תודה על תשובתך , התאומות שלי בהמתנה בתור לקלינאית תקשורת , עשו להם איבחון לפי כמה חודשים והמליצו להם ללכת לקלניאית תקשורת להעשרת השפה. יש לי עוד שאלה , אחת התאומות שיש לה בעיית סין במקום שין , מתי שאני מתקנת אותה אומרת את זה דווקא נכון וכל מיני מילים שאני אומרת איתה היא אומרת נכון , אבל מתי שהיא מדברת היא שוב חוזרת על הסין , יש מצב שזה הסתדר ?

05/11/2011 | 21:14 | מאת: עמית

שלום רב, אני מקווה שאני שפורום המתאים... בני בן 4 חודשים. לידה, הריון והתפתחות תקינים. לפני מספר ימים הוא התחיל עם תופעה שלא ראיתי עד כה: הוא סוגר ממש חזק את הפה, כאשר הלסת העליונה עולה על התחתונה, סגירה ממש חזקה שגורמת לכל הלסת להיות נוקשה. בנוסף, הוא מוציא קולות חדשים שבהתחלה היו מאוד נחמדים ומרעננים אך תדירותם ממש עלתה, כמו צווחות גבוהות בלי בכי (אך נשמעות כאילו הוא מלונן על משהו) וגם הן מאוד לחוצות.באופן כללי הוא בירא, מחייך צוחק ויוצר קשר עין היטב אך נהיה מעט חסר מנוחה בימים האחרונים. אני שמה לב שכל זה קורה בעיקר שמשכיבים אותו על הגב.אציין שבבדיקת רופא נאמר לי שהכל בסדר ויכול להיות שהוא "מפתח משהו"... תודה מראש.

יכול להיות כל מיני דברים, גם רפלוקס. הצעתי, המידה והוא ממשיך תפני לרופא המטפל ותשאלי האם יכול להיות שהתנהגות זו הינה תסמין של משהו בקיבה (רפלוקס) משהו נאורולוגי (כמו שאת מתארת בהתקווצות הפה). אלו האפשרויות שקופצות לי במחשבה בקריאה של מכתבך, אבל כמובן שהרופא הוא המוסמך להפנות הלאה.

05/11/2011 | 20:19 | מאת: מלי

יש לי ילד בן חודש. בבית חולים הוא לא עבר באוזן שמאל סינון רציתי לציין שאין לנו במשפחה מישהו עם בעיית שמיעה . היינו אצל רופא אף אוזן גרון , בהתחלה אמר לנו שיש דלקת +נוזלים . בפעם השנייה אמר הרופא שאין לו דלקת אך יש לו נוזלים באוזניים . אני ובעלי מנסים כל מיני שיטות להעיר אותו לקרוא לו , עושים כפיים והוא לא מגיב . האם דבר זה אומר שעש לו בעיית שמיעה ,

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת סינון שביצעו לבנך בבית היולדות הינו מבחן לאיתור ילדים עם ליקוי שמיעה. במידה והילד לא עובר את הבדיקה יש להפנותו לבדיקת BERA בבית החולים בו הוא נולד או לבית חולים אחר. כל זה מכוסה עלידי ביטוח הבריאות דרל קופת חולים. במקום לסבול ולדאוג, תפנו להמשך בדיקה כדי שתהייה תמונה ברורה של שמיעתו. יש חלךדחם שנולדים עם בעיה שמיעתית שאיננה תורשתית או גנטית ואף אחד לא יודע למה זה קורה, שי גם ילדים שמאותרים ולאחר המשך בירור מסתבר שהכל בסדר וזה מאד מקל על ההרוים. בכל מיקרה, להעיר אותו לבדוק ולדאוג כל המזן איננו מוסיף בריאות! בהצלחה

05/11/2011 | 18:24 | מאת: מעין

בני בן שנתיים וחצי אינו הוגה את האות גימל. במקום גימל הוא אומר את האות ד'. זה מטריד אותי בייחוד כי שמו "גיא" והוא אומר "דיא". את שאר האותיות והצלילים הוא הוגה בסדר באופן יחסי. איך אפשר לעזור לו?

כן, אבל עדיין לא. הוא גם לךא הוגה את ההגה ק ובמקומו אומר ט/ת. תמתיני עד סביבות גיל 4, אם עד אז לא רכש בעצמו את ההגה, תפני לקלינאי תקשורת. בינתיים, אל תחזרי על מה שהוא אומר ואל תבקשי ממנו להגיד "נכון" כי רק תבלבלי אותו... יש לו מסימות שפתיות יותר דחופות בגיל זה וההיגוי יגיעה בעצמו או בעזרה כשבנך יהיה בשל מבחינה שפתית

04/11/2011 | 19:38 | מאת: אלמונית

שלום רב, בני בן השנתיים וחצי החל את שלב החוסר שטף התפתחותי לפני כחודשיים בתקופה הקשה הוא היה מוותר על מילים שנתקעו לו. לפני כשבועיים חלה הטבה משמעותית וחשבתי שהנושא כבר מאחרינו. אך בימים האחרונים התקיעות חזרה. האם זה נורמלי? ובנוסף כעת שאינו מצליחו לומר את המילה, הוא שואל: "למה אני לא מצליח לדבר"?!!! רציתי לדעת כיצד אני אמורה לענות על שאלתו?? כמו כן אציין כי סבא של בעלי סבל מגמגום. האם יש לי סיבה לדאגה שזה חזר כעת. אשמח לעזרתך. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לגבי מענה לילד, יש לקבל את דבריו, אם הוא שם לב אנחנו חייבים להיות אמיתיים ולהשיב משהו בנוסח "נכון, יש מילים שקשה להגיד אותם" או "נכון, ודאי כדאי לדבר לאט ולחשוב מה להגיד כדי שיהיה יותר קל" ובכל מיקרה, לא להגביר את המודעות. לגבי התופעה, היא יכולה לחלוף וכך זה ב 75% מהילדין בגיל זה, עד הכניסה לבית הספר. התופעה תחלוף ותחזור מעצמה, באופן טבעי... כמו אלרגיה. לגבי גנטיקה של גימגום עדיין אין מידע, אנחנו יודעים שגמגום "רץ" במשפחות מסויימות....

שלום, ילדתי אובחנה בגיל 2 עפ"י DSM 3 עם ציון 32.5 . מאז חל שיפור ניכר בהתנהגותה. לאחרונה(הילדה בת 3) החלה לדבר. אני חייבת לציין שאין אף התנהגות חזרתית, יש קשר עין מלא. אין התנהגות חריגה או התפרצות כלשהי. הילדה בגן רגיל ולאחרונה החלה לשתף ילדים במשחקיה ולשתף את הגננות. שאלתי היא האם יש צורך לגשת לאבחון חוזר? איני בטוחה כלל באבחון הניתן לה, וכלל התסמינים האוטיסטים אינם מופיעים אצלה. ברצוני לציין כי כל שלבי ההתפתחות הגיעו באיחור קל.(התהפכה ב8 חד' , הלכה בשנה ו7, החלה לדבר בגיל 2 ו9).אודה לעזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה

אם הילדה מתפתחת כיתר הילדים והיא יוצרת קשרים חברתיים ואחרים, בשביל מה את זקוקה לאבחון? יש יותר מדי אבחונים של ילדים עם הפרעות קשר שאם הזמן מתבררות כהתפתחות מאוחרת, ירידה בשמיעה או בראיה ואחרים. תבקשי מהגננת לעקוב ולדווח לך על שילובה בגן ותמשיכי להיות עם "אצבע על הדופק" בינתיים תהני ממנה ותעודדי אותה לכל השג.

31/10/2011 | 13:16 | מאת: henchec

05054שלום רב, יש לי תינוק בן חודש וחצי שניזון מפורמולה. מאז שנולד יש לו בעיות, כגון: שיעול, חנק בזמן האכילה, אי שקט בזמן האכילה, גוון קול "מגורגר" (קול "רטוב"), במיוחד בזמן או לאחר לקיחת המזון. השארות של המזון בפה גם אחרי מספר בליעות, מעל הלשון או בצידי הפה. האם תופעות אלו עשויות לרמוז על בעיה בבליעה? אם כן, מה עלי לעשות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כן, את מתארת משיכול להיות סימן לבעיה... מצטערת מאד. תפני בשלב ראשון לרופא ילדים רצוי אפילו מישהו מתחום הגאסטרואמטרולוגיה, (יש מומחים כאלה) יש סידרה של בדיקות מומלצות. החלפת הפורמולה ובדיקת התנוחה בה התינוק יונק בדיקת מערכת הנשימה על ידי רופא אאג', כי בזמן בליעה הוא חייב להפסיק לנשום לשנייה במידת הצורך בדיקה של מנגנון הבליעה - במחלקה המתמחחה בבדיקות תינוקות (יש בתל השומר וגם בוולפסון) באיזה קופה את מבוטחת? תוכלי גם לפנות לבית חולים איכילוב, שם יש יועצת הנקה שהיא גם קלינאית תקשורת מומ חית בתחום ההנקה והבליעה. לפעמים הסמכה של הפורמולה מספיקה כדי להקל על הבליעה. כמובן שיש צורל לקבל את הרקע של התינוק (הריון, לידה וכו') אשמח להשמיך את הקשר איתך ולסייע ככל שאוכל. כל טוב ומזל טוב,

30/10/2011 | 22:02 | מאת: גלית

בני בן ה- 3.4 מתקשה לדבר , היום בגן שפתי אך ממשיכה לטפל באופן פרטי ע"י קלינאית תקשורת , הוגדר שהבעיה היא דיספרקסיה , ילד חכם ונבון אך מתקשה בלתכנן את השפה ולכן לא מדבר , מאוד מופנם ,ממה זה נגרם(האם זה גנטי? אין לנו במשפחה כזה דבר) איך ניתן לטפל , לא תמיד משתף איתי פעולה אנא ייעצי מאוד מודאגת - תודה

30/10/2011 | 22:09 | מאת: גלית

הקלינאית הגדירה אותו "דיספרקסיה"

28/10/2011 | 15:27 | מאת: אור

שלום, אני גרה בטורקיה. יש לי ילד בן 8 וחצי חודשים... אני ובעלי מדברים איתו בעברית בלבד. חשבתי להשמיע לו את הטלויזיה באנגלית למעט די וי די פעם ביום בעברית. את הטורקית לדעתי הוא ידבר כשילך לגן או בג'ימבורי וחוגים נוספים ששם ישנם ילדים/מורים דוברי השפה הזרה. האם אני נוהגת נכון? האם אכן אפשרי שכך ילמד 3 שפות במקביל? או שאני מבלבלת אותו ועלי לנהוג אחרת? אם כן אשמח לעצה חינוכית וטיפים להמשך חשוב לי שידבר היטב עברית. תודה רבה רבה :) תודה רבה

אם את מעוניינת בעברית, דברי אליו ותעשירי את עולמו בעברית אנגלית הוא ילמד באופן טבעי, כשיגדל, כמו יתר היךלדים. טורקית ילמד בחוץ, בחשיה טבעית בחברה. למה לנסות ללמד אותו אנגלית כעת? זה לא טבעי ומבלבל או חסר משמעות, במיקרה הטוב. חשוב להקפיד על עקרון של מבוגר אחד, שפה אחת. עקביות והרחבת אוצר המילים הם המפתח לשפה עשירה, בכל שפה!

28/10/2011 | 11:29 | מאת: בקי

יש לי ילד בן 5, מגיל שלוש הוא מגמגם, היו תקופות שלא גמגם בכלל כעת חזר הגמגום, הוא התחיל סדרת טיפולים אצל קלינאית תקשורת, שדרך משחק היא אומרת לו לחזור על משפטים שהיא אמרת רק יותר לאט. איני רואה שיפור ואפילו החמרה בגמגום. איני מצליחה להצביע באילו סיטואציות הוא מגמגם, מה את ממליצה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

תבררי עם הקלינאי מה מטרת הטיפול, יש כל מיני גישות. האם היא "מומחית" בתחום? האם יש לה נסיון בטיפול עם ילדים כל כך קטנים? תשומת לב לדיבור מעלה את המתח והדאגה שלו ויכול לגרום להחמרה בדיבור. בכל מיקרה, גמגום זה כמו אלרגיה. לפעמים בא והולך ולא תמיד מגלית מה הסיבה. גן חדש, מצב חיצוני או משהו פנימי, כלום???? תנסי לקבל תשובות מהקלינאי הנוכחית ואם לא, תחפשי משמתמחה בתחום זה. בהצלחה

27/10/2011 | 18:21 | מאת: אחת

שלום, אני בת 30, ובחודשים האחרונים שמתי לב שאנשים לא מבינים כשאני אומרת מילים שיש בהן פ' (ללא דגש) . מה יכולה להיות הסיבה להופעה פתאומית של שיבוש הגייה כזה? האם זה יכול להיות סימן לשבץ קל ? והאם כדאי להיבדק אצל קלינאית תקשורת או אצל נוירולוג? והאם קלינאית תקשורת תדע להפנות אותי לנוירולוג במידת הצורך או רק תטפל בדיקציה ?

לקריאה נוספת והעמקה

פקלינאי תקשורת יפנה אותך לנאורולוג, על פי הצורך. אם יש לך עוד דאגות, תתחילי ברואפ כל שהוא (כללי, נאורולוג) ואם אין, אז קלינאי תקשורת זה המקום להתחיל, בהצלחה

26/10/2011 | 21:10 | מאת: ליאן

בתי כיום בת 12. מאז שהחלה לדבר , כבר הגננת העירה לי שבדיבורה היא לא מבטא נכון את השין והסין. פחות יחסתי חשיבות לכך בגיל קטן. עכשיו זה מתחיל להישמע כמו דיבור מפגר.(חלילה וחס הילדה אינטליגנטית ונורמלית לחלוטין. פשוט זה לא נישמע טוב...מה עושים?

תפני מייד לקלינאי תקשורת. הדיבור איננו מפגר, הרושם שהיא עושה הוא לא טוב, זה הכל!

24/10/2011 | 17:59 | מאת: מרים

שלום רב, בתי בת השנתיים מתקשה בדיבור שוטף ומדברת בצורה לא ברורה, היא אינה מצליחה להגות הברות גרוניות ("ר", "ח" וכו'). התקשורת בינינו מצוינת, אנו מבינים כל מה שהיא רוצה והיא מבינה אותנו וממלאת אחר הוראות. היינו באבחון אצל קלינאית תקשורת אשר המליצה לקיים סדרת מפגשים. אנו חוששים כי מדובר בטיפול מיותר שעלול להזיק יותר מאשר להועיל, מה גם שלא חל כל שיפור משמעותי לאחר הפגישות אצל קלינאית. נראה שהטיפול הינו יותר להורים מאשר לילדה. האם כדאי להמתין מס' חודשים עד שנה בטרם המשך הטיפול ?

מאחר וכבר התייעצתם עם קלינאי תקשורת, הייתי ממליצה לשאול את דעתה, במיוחד לאור העובדה שאת מציינת שלא היה שיפור (במהלך כמה זמן?) בעקרון ואם הילדה מדברת, עדיין מוקדם מדי לטיפול ולא הייתה מתערבת בטיפול, אולי רק במעקב כל 3-4 חודשים. בהצלחה

24/10/2011 | 11:13 | מאת: ארן

שלום רב, בני בן 11 כל השנים מדבר בקול רם מאד, בדיקת שמיעה יצאה תקינה, מה ניתן לעשות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תפני לקלינאי תקשורת ובמקביל בידקי מה התפקיד של הדיבור החזק... אולי זו נורמה של הבית ואולי אחרת לא מקשיבים לו... אולי זקוק למשוך תשומת לב בכל דרך?

24/10/2011 | 06:21 | מאת: שלי

בני בן 5.7 שנים עם איחור בדיבור - מטופל אצל קלינאית תקשורת מגיל 3.5 שנים - כרגע הוא בהפסקה של 3 חודשים . שאלתי - 1. איך להתגבר על בעיית השליפה חוץ מחלוקה לקטגוריות . 2. קשה לו לספר סיפור חוויתי ארוך - קשה להבין ממנו את הסיפור שרצה לספר שזה מתסכל אותו . האם יש דרכים נוספות לעזור לו . תודה רבה .

לקריאה נוספת והעמקה

למה הפסקה? האם ההפסקה פוגעת בהמשך הזכאות לטיפול דרך הקופה? בקשי מהקלינאית שעבדה איתו לתת לך הדרכה לעבודה בבית! בנוסף, דברי איתו הרבה ותנהלי איתו שיחות על אירועים וחוויות שאתם עברים ביחד. בנוסף תבקשי מהגננת לשתפו בפעילויות על פי צרכיו ותבררי האם מקבל גננת שי"ח בגן.

23/10/2011 | 12:13 | מאת: מאיה

בני בן ה-4.5 מדבר כבר מגיל צעיר באופן שוטף אך ישנה בעיה אחת קטנה שאנו לא יודעים איך לטפל בה, הוא מדבר בש? במקום בש? כולל גם את האות צ, נשמח לקבל טיפים לטיפול. תודה, מאיה

קלינאי תקשורת מטפלים בילדים עם הפרעה זו לקראת כניסתם לכתה א', כדי להבטיח רכישת קריאה תקינה. הוא עדיין מעט צעיר אך מכוון שיש תור ארוך למדי לטיפול בהיגוי כדאי כבר לרשום אותו אצל קלינאי תקשורת דרך קופת חוליחם ועד שיגיעה תורור, הוא יהיה בגיל מתאים לטיפול. בהצלחה

22/10/2011 | 17:00 | מאת: ליירה

אני בת 16 ולאחרונה התחלתי לבלוע מילים ולדבר קצת לא ברור. לפעמים אפילו אני לא מצליחה להבין מה אמרתי. לפעמים אני גם מרגישה שיש לי קצת בלבול כזה בסדר המשפט. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל לפעמים אני מרגישה צורך להתרכז עוד יותר בשביל להבין גם אנשים אחרים, לא משנה שהם מדברים ברור. אני לומדת תאטרון בתיכון ושמתי לב שגם יש לי בעיות בלהגות מילים מסויימות(כמו המילה "נתלוצץ", למשל), לכן חשוב לי לדעת איך לתקן את זה. בכל אופן, רציתי לשאול איך אפשר לסדר את זה והאם זו בעיה פסיכולוגית או פיסיולוגית. אם זה עוזר במשהו, גם אח שלי שהוא כבר בן 22 מדבר מאוד לא ברור ובולע מילים גם כן. בעבר, גם בילדות, לא היו לי בעיות דומות עם דיבור ושפה.

תפני לקלינאי תקשורת להערכה וקבלי יעוץ פרטני

20/10/2011 | 13:37 | מאת: דור

שלום רב, הנני מתלבטת לגבי הכנסתו של בני למשפחתון בו המטפלת מדברת באנגלית שזו שפת האם שלה. אנו מדברים רק בעברית בבית והילד אמור להכנס בגיל 8 חודשים, אני חוששת שזה יבלבל אותו ויגרום לעיכוב בדיבור או גימגום או תופעות אחרות ששמעתי עליהם. אני יכולה לבקש מהמטפלת לדבר בעיברית אך זו לא שפת האם שלה ויתכן כי תדבר איתו בעיברית משובשת או עם מבטא זר. האם באמת יש לכך השלכות כאשר מדברים עם תינוק ,שעוד לא רכש שפה, בשני שפות? במידה ולא, האם עדיף שתדבר איתו באנגלית או עיברית מעט משובשת ועם מבטא זר?

לקריאה נוספת והעמקה

עדיף שתדבר איתו בשפה אחת טובה ולא בשפה משובשת. חשיפה לשתי שפות, כשלעצמה, אינה בעייתית לילד. העקרון של מבוגר אחד- שפה אחת יותר חשוב והעקר: תקשורת, תקשורת ותיקשורת... ללא קשר לשפה. לא רואה בעיה בחשיתו של תינוק לשפה נוספת, הוא יבין וידבר מה שטוב לו! בהצלחה

20/10/2011 | 13:35 | מאת: דור

שלום רב, הנני מתלבטת לגבי הכנסתו של בני למשפחתון בו המטפלת מדברת באנגלית שזו שפת האם שלה. אנו מדברים רק בעברית בבית והילד אמור להכנס בגיל 8 חודשים, אני חוששת שזה יבלבל אותו ויגרום לעיכוב בדיבור או גימגום או תופעות אחרות ששמעתי עליהם. אני יכולה לבקש מהמטפלת לדבר בעיברית אך זו לא שפת האם שלה ויתכן כי תדבר איתו בעיברית משובשת או עם מבטא זר. האם באמת יש לכך השלכות כאשר מדברים עם תינוק ,שעוד לא רכש שפה, בשני שפות? במידה ולא, האם עדיף שתדבר איתו באנגלית או עיברית מעט משובשת ועם מבטא זר?

לקריאה נוספת והעמקה
23/10/2011 | 10:41 | מאת: חן לדרר

דור שלום האם אתם חיים בישראל או בארץ דוברת אנגלית? באופן כללי אם אתם חיים בארץ דוברת עברית ושפת האם שלכם הינה עברית אז חבל לחשוף את הילד סתם לשפה שניה. במידה ואתם חיים בארץ דוברת אנגלית כמובן השיקולים אחרים. במידה ובכל זאת תלכו למטפלת זו, למבטא אין השפעות משמעותיות , כן יש חשיבות לדיבור בשפה בה שולטים טוב ולכן אם המטפלת אינה שולטת היטב בעברית עדיף שתדבר באנגלית. השפעות שפה שניה נחקרות רבות, בגדול יש נטיה להאטת קצב רכישת הדיבור בשלב ההתחלתי יחד עם זאת כאשר החשיפה לעברית רבה לרוב אין השפעות משמעותיות להמשך בהצלחה

20/10/2011 | 13:11 | מאת: איש

בני בן 35 מגמגם מהילדות. אדם לחוץ ועצבני בדרך כלל. שאלתי: האם ריטלין או תרופות המקבילות לריטלין שמרגיעות, עשויות להקל על הגמגום? מאחר ולפי דעתי הגמגום גורם לו ללחץ והעצבנות וחוזר חלילה.

לקריאה נוספת והעמקה

אינני מוסמכת לייעץ הנושא תרופות. את מקשרת בין הדיבור להתנהגותו... לא תמיד יש קשר ישיר. האם פנה ליעוץ פסיכולוגי? האם פנה לקלינאי תקשורת? האם הוא מעוניין בעזרה או שינוי? האם הוא מרוצה להמקום בו נמצא בחייו????

בני בן שנתיים וחצי בחודשים האחרונים עבר מספר טראומות בשיניים הקדמיות לאחר מאמצים רבים לשמר את השיניים ולהימנע מעקירה, רצה הגורל ובהפרש של כמה ימים הוא נחבל שוב בשיניים בחבלה הראשונה נשארנו עם שן שלמה ביד ובנפילה השניה היינו צריכים לעקור אצ השן השניה שכבר סבלה מטראומות מרובות. כעת הוא מחוסר שיניים קדמיות ושמנו לב כי בימן הללו הוא החל לגמגם, לאחר ברור וקריאת חומרים אני מאמינה כי מדובר בשטף דיבר מה שתואם לכילו ולהתםתחות השפתית שלו. האם מעבר לכך קיים קשר גם למצב הפיזי בחלל הפה? מה ניתן לעשטת בנדון? בתודה מראש אמא מודאגת

בעקרון אין קשר בין השיניים לשטף הדיבור. לגבי השיניים, תבדקי היטב עם אורטודונט ואם את יכולה להרשות לעמצך, עדיף לשים לו פלוטה ולא לאפשר לו לעבור את ה- 3-4 שנים הקרובו ללא שיניים! בהצלחה

13/10/2011 | 17:54 | מאת: Ggg

שלום רב יש לי ילד בן שנתיים וחצי שבחודשיים האחרונים התחיל לגמגם. אני נאבקת בשאלה האם מדובר בחוסר שטף או בגמגום שמצריך בדיקה. בשבוע האחרון הוא ממש נתקע במילים מסויימות בייחוד כאלה שמתחילות באותיות ח / כ/ ק ושמתי לב שהתקיעות מהווה עבורו תסכול רב עד לכדי ויתור על אמירת המילים האלה בכלל!!!!! כמו כן שמתי לב שבזמן עייפות הגמגום נעשה הרבה יותר רציני האם מצב זה מצריך בדיקה אצל קלינאי תקשורת או שזה עדיין בגדר חוסר שטף?

לקריאה נוספת והעמקה

עד סביבות גיל 6 מדובר לרוב על חוסר שטף התפתחותי. לגביו, אולי את תפיקי תועלת מהתייעצות והדרכה, מבלי שבנך ידיעה לצורך כך לקלינאי תקשורת. בגיל זה אין מקופ לעורר את תשומת ליבו לדיבורו אלה לעודד את התפתחות השפה והרצף התקשורתי.

11/10/2011 | 15:24 | מאת: שלום רב

[email protected]שלום רב בני בן 3.5, מאז שהיה קטן דיבר בקול מאוד רם, על סף הצעקות הילד ללא בעיות שמיעה, הוא ממש צועק כשהוא מדבר, רוב הזמן מדבר בקול גבוה מאוד. האם יש דרך ללמדו לווסת את הקול או פתרון אחר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון רצוי לבדוק את המקום שהצעקות ממלאות בתקשורת שלו עם הסביבה 0קבלת תשומת לב, נוכחות וכו') רצוי לבצע בדיקת שמיעה, גם אם את בטוחה ששמוע טוב. קלנאי תקשורת יכולה בטיפול קצר ללמדו את ההבדל בין קול חזק וחלש ולתרגל את הקול החלש... בהצלחה

11/10/2011 | 14:56 | מאת: אמיר

שלום אני בן 36 ולאחורנה ליתר דיוק בשנתיים האחרונות אנשים שקרובים אליי שמו לב שהתחלתי לדבר לא ברור , הם לא מבינים מה אני אומר כל משפט שני . חלק אומרים בגלל ירידה שלי במשקל חלק אומרים שמחצלות האף , חלק שיניים שזזו מה עליי לעשות , אני בלחץ מזה כי זה הולך ונהייה יותר גרוע אם הזמן תודה, אמיר

לקריאה נוספת והעמקה

שלב א' תבצע בדיקת שמיעה שלב ב' פנה לקלינאי תקשורת - דרך אגודת קלינאי התקשורת באזור מגורך. קופ"ח לא תממן את הטיפול כי זה לא בסל! בהצלחה

10/10/2011 | 09:46 | מאת: ש

שלום רב, בני בן שנתיים וחצי , דיבר מגיל מאוד מוקדם והחודשיים האחרונים החל את שלב "חוסר שטף התפתחותי". כיוון שקראתי את כל ההתכתביות הקודמות שלך באשר לנושא די נרגעתי והתעלמתי מהעניין , אך לאחרונה יש לי תחושה ש"גמגום" החמיר ולפעמים גם שהוא עונה לי תשובה של מילה אחת הוא מושך אותה כגון:במקום להגיד חלב ( שהיה אומר זאת בעבר ללא כל קושי ) הוא אומר ח ח ח לב.ידוע לי כי סבא של בעלי היה מגמגם. אציין כי יש פעמים שהוא מדבר ללא תקיעות. האם בשלב זה יש להגיע לקלינאי תקשורת לבדיקה? או שזה עדיין בגדר הנורמה של חוסר שטף התפתחותי?

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת בדיוק מה שכתבתי לאורך כל התשובות. החוסר שטף חולף במרבית הילדים עד הכניסה לבית הספר... תעזרי בסבלנות לו ולך!

10/10/2011 | 20:56 | מאת: ש

תודה על התשובה המהירה ומצטערת שאני מקשה אך את בטח מבינה עד כמה אני במצוקה. שמתי לב שהאות ח' מאוד מאוד קשה עבורו בעיקר בתחילת מילה ולוקח לו המון חזרות עד שהוא מסיים את המילה. זה התחיל בימים האחרונים, כאשר החוסר שטף נמשך כבר חודשיים. האם זו סיבה לדאגה או שלהמשיך להתעלם גם מתופעה זו? תודה מראש.

09/10/2011 | 11:12 | מאת: שלומי

יש לי ילדה שבינואר היא תיהיה בת ארבע הילדה איננה מדברת ברור ומחברת מעט מאוד משפטים ובגלל שהיא איננה יכולה לבטא את עצמה שהיא מנסה לדבר אם אנשים היא צועקת. הילדה עברה איבחון אצל רופא במכון להתפתחות הילד לאחר שחיכינו כמעט שנה לתור והוא שלח אותנו לאיבחון אצל קלינאית תיקשורת בהתפתחות הילד ,אנו מחכים לתור הזה ובינתיים איננו מקבלים אותו .אנו מרגישים שאנו לא עושים כלום בנידון ובינתיים הילדה לא משתפרת בדיבור .האם תוכלי לתת לנו פיתרון מה לעשות בינתיים עד שהילדה תתחיל את הטיפול בהתפתחות הילד

לקריאה נוספת והעמקה

תפנו ישירות לקלינאי תקשורת, דרך הקופה... חבל על כל יום!

שאלתי היא :בגני יש ילדה בת שנתיים ושבע היא מתקשה קצת בהבעה ודיבור היא מדברת בשקט אך לא תמיד מבינים אותה מה הצעתך בעניין המלצתי לאמא לקחת לרופא משפחה לבדוק.

לקריאה נוספת והעמקה

אם אין בעיה אחרת, רצוי לבקש לבצע בדיקת שמיעה, לאחר מכן, לפנות לקלינאי תקשורת לבדיקת תפקוד השפה והתקשורת, ולפעול בהתאם להנחיות. אם יש בעיות נוספות, רצוי להפנות למכון להפתחות הילד.

07/10/2011 | 13:42 | מאת: מירי בועז

תודה רבה לתשובתך. כשהפנתי את האמא לרופא משפחה המטרה הייתה לבדוק אם זו בעיה פיזיולוגית ויש פגישה עם התפתחות הילד ביום שני להתייעצות. רציתי לדעת כיצד ניתן לטפל בבעיה.

06/10/2011 | 12:48 | מאת: תות

שלום רב, בני בן ה-6 עלה השנה לכיתה א' בדיבר השוטף שלו יש מעט גימגום קל שאף פעם לא יחסנו לזה חשיבות גדולה אמרו לנו שזה דבר שיעבור מעצמו הבעיה היא כאשר הוא מתחיל משפט ופונה אליי/בעלי או לכל אדם אחר הוא מתחיל במשפט כגון: "אמא נכון אמא ....." כל משפט מתחיל בלחזור פעמיים עם השם האם זה נובע ממשהו שמצריך טיפול כלשהו?

לקריאה נוספת והעמקה

אם לא מפריעה לתקשורת אז לא כדאי להאיר את תשומת ליבו לעניין, כשיתחיל לכתוב משפטים מלאים בבית הספר, ודאי ישים לב להכפלה שאיננה נחוצה. בהצלחה בכתה א'!

05/10/2011 | 10:53 | מאת: יעל

בתי בת 7.5 התחילה לדבר מאוד מאוחר (בגיל 5-6) והייתה בגן שפתי 4 שנים והיום היא בכיתה א' מקדמת. ההבנה שלה מצויינת-מבינה הכל, ויודעת להגיד כל מה שהיא רוצה אך ההגיה לא ברורה, והיא ממש מתוסכלת שהיא מדברת ולא מבינים אותה!! היא מקבלת טיפול אצל קלינאית תקשורת בביה"ס אך עדיין הדיבור ממש לא ברור. מה ניתן לעשות כדי לעזור לה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

כניראה שיש לה קושי בתיכנות הפעולה, השם המקצועי: דיספרקסיה העקרון דיבור איטי יאפשר לה להתארגן יותר טוב עם ההיגוי. תבקשו מהשליאנית לתת להם תוכנית עבודה ובררו האם היא עובדת גם על הדיבור. בעבר הייתה מחשבה שהקלינאית במשרד החינוך חייבת לעבד על תכני שפה ולמידה ולא על דיבור. תתיעצו איתה האם רצוי וכדאי להוסיף קלינאית שתעבוד על תחום הדיבור בלבד, מבלי לקדם גם את השפה המדוברתץ אלה תוך הדגשת הדיבור הברור. מגיעה לה מספר טיפולים דרך קופת חולים ובמידה ויש לכם ביטוח בראות נוסף, תוכלו גם משם לקבל מימון לטיפול. האם יש לילדה מודעות לדיבורה? זה מרכיב מאד חשוב בהתקדמות ויישום של הנרכש.

02/10/2011 | 17:09 | מאת: לילך

1. במה שונה גן שפתי מגן של חינוך מיוחד? 2. אילו ילדים מגיעים לגן כזה? 3. האם הגננת בגן זה גננת של החינוך המיוחד או גננת רגילה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

גן שפתי מקבל ילדים אשר מוקד הצורך שלהם בפיתוח שפה, ולא בקשיי למידה כלליים, האוכלוסיה לרוב בעלת יכולות תקינות עם קשיי שפה ספציפיים הגננת מקבלת הדרכה מקלינאית תקשורת שמבקרת בגן ובנוסף לפגישה עם ילד מתווה את התוכנית, יחד ע הגננתלרוב הגננות התמחו החינוך מיוחד