פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3701 הודעות
3214 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

30/09/2009 | 23:39 | מאת: קובי

ערב טוב! יש לי ילדה מקסימה בת שנתיים ושמונה חודשיים שלא מדברת. עשינו לה שני בדיקות שמיעה כי אחת לא יצאה טובה,כי היו לה נוזלים באוזניים בבדיקה השניה , התוצאה היתה שיש לה פגיעה מזערית בשמיעה שוב היא היתה מקוררת. ההפרש בין הבדיקות היה כחצי שנה. אני פשוט אובד עצות, אני לא יודע למי לפנות כדי שיוכל לאבחן לי את הבעיה ספציפית ולבדוק למה היא לא מדברת? אני לא יודע אם זה קשור ? אבל ישנם שני דברים שמפרעים לי 1)בזמן ההריון, באולטרסאונד אובחן הרחבה קלה בתאי המוח (אני מקווה שאני מתאר את זה נכון באנגלית זה נקרא CPC . מיד לאחר הלידה היא (בתי) נבדקה שוב והכל היה תקין. 2)נדמה לי (ואני אולי בפרנויה ) שהלשון שלה קצת גדולה האם זה קשור? אני פשוט אובד עצות אנא האם תוכלי להפנות אותי למומחה או לכיוון אותי איך אני עוזר לה לדבר? אני מפחד שאם לא נטפל בזה מהר זה עלול לפגוע בה בעתיד. בתודה מראש קובי

01/10/2009 | 08:47 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, אתה מבין מהשאלה שלך שהילדה בת שנתיים ושמונה חודשים ועדיין אינה מדברת. אני גם מבין שהיא סבלה מנוזלים באוזניים אשר גרמו לירידת שמיעה קטנה. חושב שתדע שירידת שמיעה קטנה, כפי שאתה מתאר, אינה אמורה לגרום לאיחור כה משמעותי בהתפתחות הדיבור. אמנם, ירידת שמיעה עלולה להפריע מאוד להתפתחות השפה והדיבור, אך לא עד כדי כך שהילדה לא תדבר כלל. לכן, על מנת לבדוק את הנושא ולסייע לילדה לפתח דיבור ושפת תקינים, אתם צריכים לפנות בהקדם (!) לאבחון שפה אצל קלינאי/ת תקשורת. ניתן לקבל הפניה לאבחון במסגרת קופת החולים - מרופא הילדים שלכם, או לפנות לאבחון באופן פרטי אצל קלינאי/ת תקשורת המתמחה בהתפתחות שפה אצל ילדים. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

29/09/2009 | 09:01 | מאת: קרן

שלום רב. שמי קרן אמא של אליה בן שנה ועשרה חודשים אליה סובל לקות שמיעה מאוד חמורה שבכל אוזן 90 דציבל. אליה עבר ניתוח לפני שלושה חודשים של שתל כוכליארי. מאז הניתוח אליה לא אוכל שום אוכל חוץ ממטרנה+דיסה. אפילו ממתקים חטיפים הוא לא מוכן לאכול. השאלה היא? האים יש קשר בין חוסר שמיעה ודיבור לבין אכילה. רציתי לדעת למי לפנות אם יש בעיה. יש לציין שאליה לא יודע לדבר והוא נימצא שלוש פעמים בשבוע אצל קלינאית תיקשורת במיסגרת בו הוא נימצא. תודה.

29/09/2009 | 13:00 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, לא ידוע לי על קשר בין שני התחומים. מצד שני, יתכן והעובדה שהוא החל לשמוע לאחר הניתוח גורמת לו לשמוע את הלעיסות של האוכל המוצק וה"רעש" מטריד אותו. אני, כמובן, איני יודע אם זו הסיבה, אבל כדאי לבחון גם את הכיוון הזה. הדרך הנכונה ביותר תהיה להתייעץ עם קלינאית התקשורת אשר מכוונת את השתל, ולראות אם שינוי בכיוון מקל על התחושה שלו. בהצלחה ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

27/09/2009 | 22:10 | מאת: נוני

שלום רב, בימים האחרונים זיהינו כי הבן שלנו, בן ה-3 וחודשיים, מתקשה לשמוע אם יש רעש סביבו או אם מדברים איתו יחסית חלש. אין לו בעיה בשפה, להפך הוא מדבר משפטים שוטפים עם שפה מאוד עשירה. עלה בנו החשש כי יש לו בעיית שמיעה אחרי נסיונות ומשחקים שעשינו איתו כגון דיבור חלש ושמנו יד על השפתיים ומסתבר שמדברים אליו חלש הוא קורא שפתיים ואם שואלים אותו הוא אומר כי אינו שומע. אנא עזרתך, נוני ולולי

29/09/2009 | 13:02 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לכם, כל הכבוד על הערנות שלכם ועל המודעות. עליכם לפנות לבדיקת שמיעה, כדי לבחון את הנושא באופן ישיר. פנו לרופא הילדים שלכם, ספרו לו/לה את הבעיה ובקשה הפניה לבדיקת שמיעה. השתדלו לא להשתהות, כי הנושא בעל חשיבות להתפתחות השפה והתקשורת. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

25/09/2009 | 13:57 | מאת: לי

בני בן 4 נכנס השנה לגן רגיל עם סייעת 24 שעות שבועיות. לצערי, אנו לא מקבלים הדרכה וכל הטיפים שאני מלמדת את הסייעת הם ממה שראיתי ולמדתי מהטיפולים. יש לך אולי טיפים נוספים להדרכה בשילוב, האם היא צריכה להיות אחריו כל הזמן, מתי להתערב וכו'. תודה לתשובה

29/09/2009 | 13:05 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, כפי שודאי את יודעת, יש גורמים רבים לכך שילד נמצא במסגרת משלבת. אני חייב להיות זהיר, כיוון שאני לא מכיר את הילד שלך ואת הקשיים איתם אתם מתמודדים. אני מבין שאת חשה שההדרכה שאתם מקבלים אינה מספקת. לכן אני חושב שאתם צריכים לדבר עם אנשי המקצוע שאחראיים על השילוב בגן, ולא רק עם הסייעת. אני בטוח שיש קלינאית תקשורת, או אנשי מקצוע אחרים אשר מדריכים את הסייעת ואת הגננת כיצד לסייע. אתם צריכים להיות בקשר ישיר עם אותם אנשי מקצוע. אין לי ספק שכך תוכלו לקבל הדרכה והכוונה טובים יותר. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

21/09/2009 | 14:42 | מאת: רונית

בני יהיה בן 3 בעוד כחודש. הוא עדיין אינו מדבר בצורה תקינה. הרבה הברות סופיות ומעט מאד משפטים ברורים. אבקש לדעת מאיזה גיל ניתן להגיע לקלינאית תקשורת, ע"מ לאבחן קושי בהתפתחות השפה המדוברת.

29/09/2009 | 13:06 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום, לא קיים גיל "מינימלי" לאבחון שפה. עליכם לבקש הפניה לאבחון שפה אצל קלינאית תקשורת מרופא הילדים, או לפנות לאבחון באופן פרטי. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

21/09/2009 | 13:40 | מאת: אפרת

יש לי ילד בן 8 והוא לא מדבר טוב יחסית לגיל שלא לפי דתי הוא מדבר כמו ילד בן3 שרק יתחיל בגיל שלוש הוא סבל מדלקות אוזנים חוזרות לאחר בדיקת שמיעה עשינו לא כפתורים בשני האוזנים השמיעה חזרה ורק אז הוא יתחיל לדבר רק מילים ראשונות הוא טופל בקלינית תיקשורת פעמיים בשבוע לאחר שנתים בגן רגיל הוחלט להעביר את הילד לגן טיפולי שבמסגרתו קיבל את כל הטיפול הוא היה שם שנתים עים אופציה להיות בגן רגיל במהלך השבוע בשנה הראשונה הוא ביקר בגן רגיל פעמיים בשבוע בשנה השניה הוא ביקר ארבע פעמים.כיום הוא לומד בבית ספר רגיל בכיתה לחינוך מיוחד עשיתי לא את כל הבדיקות שאני יודעת שיש כדי לזהות מה מהות הקושי ואיך ניתן לטפל כלל MRI מוחי והתשובה שכל מי שביקרתי היתה איחור יתפתחותי ללא כל תשובה מתי זה אמור לעבור? עד איזה גיל הילד ימשיך לדבר כמו ילד קטן?מה עוד ניתן לעשות?אני חסרת אונים הילד כרגע בכיתה ב ולא יודע לקרוא הוא לא מצליח לזכור את כל האותיות אלה אים כן הם לפי הסדר בחשבון אין לילד שום בעיה שוב יחסית לחומר הנלמד בכיתה הודה לך אים יש לך תשובה בשבילי את האמת לא פגשתי עדין ילד בגיל של הבן שלי שלא יודע לדבר ואני כבר לא יודעת איך עוד אפשר לעזור לא

29/09/2009 | 13:10 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום, אני מבין מהפניה שלך שהילד אובחן כסובל מאיחור התפתחותי כללי. לכן, אני בטוח שאתם בקשר עם מרכז התפתחות הילד. עליםכ לפנות לרופא ההתפתחותי שמכיר את הילד, על מנת לחשוב ביחד אם המסגרת שבה הילד לומד היא המסגרת המתאימה עבורו. אני מסכים איתך שהאיחור ההתפתחותי שאת מתארת אינו פשוט, ולכן כדיא לוודא שהילד מקבל את כל העזרה לה הוא זקוק, כולל ליווי מקצועי ובחירה מתאימה של מסגרת חינוכית. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום אני בן 16 וחצי,ואיני מבטא טוב את האות השורקת צ' בעבר טפלתי בעזרת קלינאית תקשורת בהיגוי האותיות ס' וש' לאחר טיפול ממושך ההיגוי של אותיות אלו השתפר.שאלתי היא האם בגיל 16 וחצי עדיין ניתן לטפל בבעיה זו?

29/09/2009 | 11:03 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, אני שמח על הפניה שלך, כיוון שמרבית הנערים בגיל שלך אינם יוזמים טיפול בנושא. התשובה לשאלה לך היא חיובית לחלוטין. גם בגיל "הזקן" שלך ניתן לטפל בהיגוי ולפתור את הבעיה. אמנם יותר מקובל לטפל בגיל צעיר, אך אם אתה מעוניין לטפל בנושא, ויש לך מוטיבציה להשקיע בכך תקופה קצרה, אני משוכנע שתוכל לפתור את הבעיה. הרבה הצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

17/09/2009 | 13:45 | מאת: תמי

שלום, בני בן שלוש, ילד מאוד חכם ורגיש. עד לפני כשבועיים דיבר כרגיל, משפטים מורכבים מאוד, אוצר מילים עצום (כולל מילים נרדפות ועוד). לפני כשבועיים וחצי התחיל לגמגם - בתחילה חזר על מילה ראשונה או חלק מילה במשפט בקלות יחסית, ובשלושה ימים האחרונים המצב החמיר - הוא ממש "נתקע" על הברה ראשונה במילה, מתאמץ מאוד להוציא אותה. אני חושבת שהוא מודע לבעייה שכן מספר פעמים כבר "ויתר" על המשפט שהתחיל - או שהחליף במשפט אחר (למשל: "תחפשו את או-או-או-או-או.. תחפשו את יעל ואורי" במקום תחפשו את אורי ויעל) או שביקש ממני להשלים במקומו ("אמא תסבירי לו..."). אני חושבת שזה קשור בשני שינויים - התחלת השנה בגן ואחות חדשה שנולדה לפני 5 ימים (אם כי הגמגום התחיל כ-10 ימים לפני). האם עליי לפנות לקלינאי תקשורת כבר בשלב זה או להמתין כמה שבועות? הבנתי שבדרך כלל תופעה זו חולפת מאליה. תודה, תמי

29/09/2009 | 10:58 | מאת: ד"ר עופר אמיר

שלום לך, את מתארת גמגום שהחל לפני ימים ספורים, ואני מבין מדברייך שהגמגום החל בסמוך לתחילת שנת הלימודים ובסמוך ללידת האחות החדשה (אגב, מזל טוב). הגורמים להופעת הגמגום יכולים להיות קשורים לסיבות שהעלת, אך הגמגום יכול להופיע גם ללא כל קשר אליהם. לכן אני מציע להמתין עוד זמן קצר. אם בעוד כשבועיים-שלושה לא תהיה הטבה משמעותית בגמגום, כדאי יהיה לפנות להערכה אצל קלינאי/ת תקשורת העוסק בגמגום. אם, לעומת זאת, הגמגום מתחיל להשתפר בהדרגה (או במהירות) ניתן להניח לנושא לחלוטין. הרבה הצלחה ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

15/09/2009 | 11:19 | מאת: מורין

אחייני בן שלוש וארבעה חודשים ואיננו מדבר עדיין. הוא אומר מספר מילים בלבד, ללא משפטים. אוצר המילים שלו מאד קטן והתנהגותו מאד בעייתית - הוא צועק וצורח, יתכן מתוך תסכול על שאיננו יכול לבטא את עצמו אחרת. הוריו מתכחשים לעובדה שיתכן שיש לו בעיה ופותרים את עניין התנהגותו כ"ככה זה עם בנים". שאלתי: האם יתכן שהוא יצליח להתגבר על הבעיה לבדו, כיון שלא נראה שהוריו יקחו אותו לאיבחון או לקלינאי תקשורת?

לקריאה נוספת והעמקה

האם יש לו ברירה? הוא יעשה מה שהוא יכול בכוחות עצמו וכשיגיעה לביה"ס, ואם יהיו קשיי למידה, אז ההורים יצטרכו להתמודד עם העניין. לפי התאור שלך רצוי שיעבור לפחות בדיקת שמיעה ואבחון בסיסי אצל קלינאי תקשורת, לטפולך! בהצלחה

08/09/2009 | 21:53 | מאת: אמא של...

בני בן ה-18 קיבל 2 סוגים של כדורים: 10 מ"ג ו-20 מ"ג. האם נחתן לקחת אותם לסירוגין? לדוגמא: בימים בהם הוא מסיים ללמוד מאוחר את המינון הגבוה וימים הקצרים את המינוך הנמוך? אודה לתשובה.

אני לא רופאה! תשאלי בפורום אחר. בהצלחה

08/09/2009 | 06:22 | מאת: וירטואל

שלום, לאחר בירור מקיף התברר לי שיש לי קול נשי. מה עושים? אפשר בבקשה לקבל המלצה?

אני מזמינה אותך להתיעץ עם קלינאי תקשורת, כמובן שצריך קודם כל לשמוע את קולך, להכיר אותך ולדעת עליך פרטים רבים, ביניהם גילך ועוד.....

05/09/2009 | 22:55 | מאת: נועם

שלום, אני בחצי שנה אחרונה התחלתי לשים לב לבעיית הכתיבה שלי, כאשר אני כותבת אותיות מתהפכות לי , יש לי גם קושי לבטא את עצמי , ולבטא מילים מסוימות . אודה אם תוכלו להגיד לי האם זה סימנים של דסלקציה לפני שאני הולכת לאביחון. אודה לתשובה נועם

כדי להשיב אני זקוקה למידע מינימלי, בן כמה אתה והאם היו לך בעיות בעבר? מה למעשה הקושי וכו' אולי תתיעץ היעוץ אישי, תתחיל עם נאורולוג?????

02/09/2009 | 13:31 | מאת: הילה

שלום, אני בת 22 ויש לי בעיות בהגייה כתוצאה ממום מולד על הפנים והשפה. האם תוכלי להמליץ לי על קלינאי תקשורת באיזור פ"ת המתמחה בהיגוי? תודה רבה

חפשי באתר קלינאי התקשורת WWW.ISHLA.ORG.IL בהצלחה

02/09/2009 | 09:47 | מאת: ישראל

בן 67 סובל מפליטת רסס רוק לפנים של אנשי שיחה איתי (הרבה שנים). בעיה זו גורמת לי למצוקה חברתית קשה, אנשים נרתעים לדבר אתי וגורם לי מבוכה רבה ביחוד בהכרויות עם נשים (אלמן). האם קיימת תרופה שתקטין את כמויות הרוק הגדולות בפה כדי להשתמש בה לפחות לפני פגישה לשיחה.או הצעות לתזונה שונה שיקטינו/ייבשו את הרוק בפה

לקריאה נוספת והעמקה

יש קבוצה של תרופות שתופעות הלוואי שלהם הינם יובש בפה, הוא צריך להתייעץ עם הרופא שלו בעניין זה. הבעיה בד"כ נובעת מחוסר תאום בין הדיבור והבליעה.. אולי על רקע מחלות קיימות, אולי על רקע בעיות שיניים וסגירת השפתיים או בעקבות חסימה אפית ונשימה פומית... ואולי יש חוסר מודעות, קשב או התרגשות רבה! ניתן לבדוק אותו, חד פעמי, כדי לנסות למקם את מקור הבעיה ולא רק לתת תרופה לייבוש הפה

פרידה שלום, בני בן שנה ורבע. החל מגיל 7 חודשים בערך היו לו נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה של 25-30 db. בבדיקה שנערכה לפני כשבועיים אצל רופא אאג נמצא שהתייבשו לא הנוזלים לחלוטין באוזן ימין ובאוזן שמאל היה קשה לראות מפאת שעווה שהייתה באוזן. בהתאם, לפני כשבוע נערכה לו בדיקת שמיעה במכון האודיולוגי שיצאה תקינה (20 db). בני ממלמל מעט ואומר מגוון מצומצם של הברות (אה, בה, גה, דה, ו, מה, י'). בנוסף, עד לפני שבוע וחצי המילה היחידה שהוא אמר הייתה "המ" לגבי אוכל. לפני שבוע וחצי החל להגיד בובה כשהראו לו בובה ושאלו אותו "מה זה", אך לפני ארבעה ימים הפסיק להגיד את המילה בהקשר לבובה והוא רק אומר את זה סתם או חוזר אחרינו שאנחנו אומרים בובה (נראה לי שהוא שכח להגיד את המילה). בנוסף, לפני ארבעה ימים החל מדי פעם להגיד "גה גה" ששואלים אותו איך עושה ברווז. האם נראה שיש פה בעיה משמעותית שיכולה חלילה להיות קבועה? האם לטעמך יש צורך להתייעץ עם קלינאית תקשורת בשלב זה? אם לא- מתי לדעתך צריך להתייעץ עם קלינאית ובאילו נסיבות? תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

בגיל כל כך מוקדם ואם התפתחותו הכללית תקינה, יש לו זמן להתפתחות השפה המדוברת... אם הוא מתקשר העמצאות ג'סטות, הצבעה וכו', אז אין מקום לדאגה, בשלב זה. מכוון שאת ערה לעניין השמיעה והוא נמצא במעקב שמיעתי אין בתחום זה מה להוסיף. בכל מיקרה, את מתארת התפתחות תקינה של ילד, הוא עדיין צעיר ובגיל זה יש הבדלים גדולים בין ילדים, במיוחד בנים מאחרים יותר מבנות! הגיל המשמעותי הינו גיל שנתיים, עד אז מצופ]ה ממנו הבעה של מילים בודדות וגם צרופים של שתי מילים, לפחות! גם אם הדיבור עדיין לא ברור מספיק.

31/08/2009 | 11:10 | מאת: רונית

שלום בני בן שנה ו - 9 מתקשר טוב מאוד, יודע "הכל" והמון מילים. אבל: מבטא מילים באופן שגוי (רוצה ולא מצליח להתבטא) ושלא נדבר על צירופים. למשל: סליחה: גיגא חם: אח פיתה: פיתה כן: כ תפוח: ווח גלית: גית כסף: כ גן: ג קוביה: י מגגדל: דל וכו' וכו'. יש לציין שהוא רוצה להתבטא, אבל נתקע ולא מצליח. מה דעתך?

דעתי שהוא בשלבים של רכישת שפה, אם הוא מתקדם אז, אין בעיה ובכל מיקרה, עדיין מוקדם לכל התערבות מקצועית. תני לו את התמיכה והמרחב כדי שיתפתח באופן טבעי. תדבי איתו נכון ובמילים ומשפטים פשוטים ונכונים ותעודדי אותו לתקשר,תעשי כל מאמץ להבינו! אם תעבור תקופה של כמה חוגשים, ללא התקדמות, אז תפני לאבחון ויעוץ, לאחר גיל שנתיים.

01/09/2009 | 20:18 | מאת: רונית

30/08/2009 | 20:48 | מאת: ספיר

שלום אני בת 21, עד גיל 8 בערך היו לי בעיות בהיגוי זאת אומרת במקום ג הייתי מבטעת ק, במקום ד הייתי מבטאת ת וכו' טופלתי ע"י קלינאית תקשורת ובעיקר עבדתי בבית וזה עבר לי בגיל 8 כיום יש לי בעיות בהגהות חלק מהעיצורים באנגלית בעיקר th כמו במילים mouth, thought זה מפריע לי כיוון שאני מדברת אנגלית בעבודה שלי השאלה שלי היא האם הדרך היחידה לטפל בזה היא ללכת לקלינאי תקשורת או שאני יכולה לעשות משהו בבית? בגלל המחיר הגבוה של פגישה אצל קלינאי איך אני יכולה לעזור לעצמי? תודה מראש

בעיה נפוצה אצל דוברי עברית, מחליפים את ה- TH ל Z במקום D רך מאד. אולי תנסי דרך קלינאי דוברת אנגלית ותקבלי פגישה חד פעמית, להכוונה והדרכה? חוץ ממה שכתבי לך בשורה הראשונה אין לימה עוד לכוון אותך דרך הפורום הזה. בהצלחה

31/08/2009 | 20:51 | מאת: ספיר

תודה רבה

27/08/2009 | 11:35 | מאת: חוי

בוקר טוב :) (מקווה שהפעם ההודעה תישלח) אני בת 30 ושוקלת להפוך לקלינאית תקשורת. האם לדעתך יש איזושהי בעיה להתחיל בהכשרה כזאת בגילי? האם אתקל בבעיות כשארצה להתקבל לעבודה בתום הלימודים? ועוד שאלה: עד כמה המקצוע הזה הוא תלוי-שפה ותרבות? כלומר, האם אוכל לעסוק בו בחו"ל, למשל במדינה דוברת אנגלית, או שפה אחרת שאינה שפת האם שלי? תודה!

לגבי הגיל, אין שום הגבלה להתקבל ללימודים ומבחינת העבודה, יש מחסור גדול בקלינאים ולכן אין אינני חושבת שתהיה לך בעיה כל שהיא. לגבי חו"ל, בכל מדינה יש את ההגבלות המנהלתיות (צריך רשיון עבודה וגם רשיון לעסוק במקצועה, בכל מדינה את החוקים שלו, לכן השאלה צריכה לעלות לגבי מדינה ספציפית ולא לגבי כל העולם!) בעניין טיפול בשפה שאיננה שפת אימך, ברור שצריך לדעת את השפה ברמה גבוה, והמבטא יכול להוות מכשול בחלק מהמיקרים, שוב, יש לשקול את העניין לגופו, על פי הצורך

25/09/2009 | 22:15 | מאת: נעמה

שלום, ברצוני לדעת איך מוסד הלימודים המכללה בקריית אונו לקלינאות בתקשורת? תודה.

24/08/2009 | 21:17 | מאת: שרה

שלום, בגיל 11 - לאחר תלונות ממושכות על כאבי בטן ובחילות - אובחנה אצל בני אבן בכיס המרה. בגיל 20 עבר כריתה של כיס המרה וחשבנו שבא הסוף לכאבי הבטן התכופים ולכל המתלווה לכך. אולם לא כך הדבר. כאבי הבטן, שלשולים ובחילות נמשכו סירוגין ואף החמירו. השנה "הילד" הרגיש רע כמעט כל הזמן. במקביל אובחן מחסור בברזל ו- B12. בבדיקת גסטרוסקופיה עם ביופסיה אובחנה דלקת כרונית בקיבה. ניתן טיפול באומפרדקס - פעמיים ביום + ויטמין B12 + חומצה פולית. בינתיים לא ניכר שיפור. הילד מרגיש טוב (יחסית) יומיים-שלושה ושוב סובל מבחילות, כאבים ומתחושה לא נעימה באיזור הבטן העליונה. חוסר תיאבון, עייפות רבה, חולשה... לאחרונה מתקשה בעבודה רציפה ומפחד שיפוטר. מפחד להתרחק מהבית. חיי החברה נפגעו מאוד. מאוד מיואש. כיצד מומלץ להמשיך מכאן???

לקריאה נוספת והעמקה

תפנה בפורום אחר!

לעבודה בגן שפתי דרושות מרפאות בדיבור באיזור נהריה ובאר שבע. תנאים טובים. עבודה בשעות הבוקר 0526066910

קלינאי תקשורת 0527826660

לעבודה בגן שפתי בשעות הבוקר דרושות מרפאות בדיבור באיזור נהריה ובאר שבע. שכר גבוה. 0526066910

אין כזה דבר, מרפא בדיבור! אולי הכוונה לקלינאי תקשורת? מקום זה איננו מתאים להצעות עבודה!!!

23/08/2009 | 15:07 | מאת: קרן

שלום רב, יש לי בן מתוק בן שנה ושמונה וחצי חודשים בול. ילד מאוד נבון, תקשורתי, קצת ביישן, לומד מהר דברים עם זכרון מדהים. יש לו אוצר מילים גדול מאוד, (וכל הזמן עוד לומד) מעריכה בין 250-300 מילים, גם שמות עצם גם פעלים וכו'. הבעיה היא שעדיין לא מצרף מילים על אף כל ניסיונותיי הרבים, אני תמיד מדברת איתו שרה לו ומספרת סיפורים, מנסה להעשיר את שפתו לדוגמא: כשהוא רואה אונייה בתמונה הוא מצביע עליה ופונה אליי בכדי שאסתכל, אז אני אומרת לו נכון אוניה, אוניה שטה במים, אני עושה זאת כל הזמן לכל דבר שמשתף אותי ושואל, שואל הרבה אה זה (מה זה) ומחכה לתגובה, וגם אם לא שואל אני מרבה לדבר איתו על כל דבר שמתרחש ועומד להתרחש. לאחרונה ממש כשמשחק בלהחביא את הבובה איתי שואל איפא אתה? או איפא הוא? או כשמשחק עם הטלפון צעצוע אומר: הלו, אי שם, ביי וסוגר את הטלפון (אי שם זה מי שם) או אומר טוק טוק אי שם, אתמול הפרחתי לו ולאחותו בלוני סבון אז הוא צעק תוך כדי אבל לא כמשפט בהפרדה של כמה שניות בלון....גדול... ענק.....למעלה וכאילה. כשקורא לי והוא קורא לי המון, לא מצרף משפטים פשוטים של אימא בואי אפילו שאני כל פעם אומרת לו הוא אומר אימא בנפרד ובואי בנפרד כשאני מתקנת אותו, גם לא אבא בא או הינה אוטו, אומר המון הינה כששואלים איפא אבל ללא צרוף. מבחינת התפתחות: יודע צורות את כולם להגיד ולהתאים בפאזל, שם לב לפרטים קטנים שזה ממש מדהים אותי למשל: אני קוראת משהו בעיתון ופתאום בתמונה שליד יש בקבוק שמפו קטן ובתוכו אליפסה קטנה שכתוב בה משהו הוא ישים לב לזה ויגיד לי אליפסה, ויחכה לתשובה מימני ועד שלא אגיד לו נכון זה אליפסה הוא לא יפסיק, או כשרואה תמונה של בית מיד יגיד בית ואחר כך יפשט את זה בכך שיגיד משולש לגג ומלבן לדלת אפילו שיודע שזה גג וזה דלת יודע צבעים כלומר: לשים דיסקית צבע ומעליה אותה דיסקית צבע, וגם מזהה כמה צבעים, הוא מנסה אותי לדוגמא: אם שם על הדיסקית הלא נכונה יסתכל עליי ויגיד לא, ויחכה שגם אני אומר לא, ואז ישים בבמקום הנכון ויגיד הינה. עוד אציין שיודע הפכים ומשתמש בהם המון: חם קר, למעלה למטה, הפוך ישר, גבוה נמוך חזק מהר וכו', יודע גם את לזהות את כל כל החיות שמותם הקולות שהם עושים ומהם אוכלים לדוגמא: כשנשאל מה שותה החתול אומר חלב וכו' וכשנשאל מי שותה חלב עונה חתול. (זה כמובן אחרי תרגול כי יש לו קליטה וזיכרון להפליא וגם יודע לקשר בין דברים) הוא מצביע על כל דבר שאני שואלת, עונה לשאלותיי כמו מזה? או אתה רוצה לאכול? מה אתה רוצה לאכול? משתמש הרבה בכן ולא, אם כי מטריד אותי שלא מבצע את המחווה של כן על אף ניסיונותיי ללמדו, מגיב להוראות אפילו מורכבות כמו: תביא לי את השלט של הטלויזיה שאותו שלט נמצא בתוך קופסת השלטים מאחורי השלט של הכבלים, אם לא מצליח כי השלטים על המזנון אז אני אומרת לו זוז קצת הצידה או תעשה סיבוב ואז תצליח ובאמת כך עושה ומביא לי את השלט הנכון. בגדול ילד שקשור אליי מאוד עד עכשיו בבית, לא הכי חברותי קצת קשה לו עם אנשים חדשים מאוד מתבייש ומתחבא מאחוריי ועושה פרצוף ביישני וחמוד, כן אוהב ילדים אם כי לא ממש משחק איתם יותר משתתף בחוויות אם הם צוחקים גם צוחק ומסתכל עליי. האם לאור מה שרשמתי יש סיבה לדאגה שעדיין לא ממש מצרף ובני גילו כבר מדברים במשפטים מצטערת על האורך ותודה רבה לכל תשובה.

לקריאה נוספת והעמקה

האם את נותנת לו הזדמנות "להשחיל" מילה? על פי כמות המלל שכתבת יש לי תחושה של ריבוי גירויים. תנסי ליצור שקט סביבו, כדי לאפשר לו להתבטא. בכל מיקרה, מותר עד גיל שנתיים לא לצרף מילים...... אם את דואגת מאד, תפני לקבלת יעוץ פרטני לקלינאי תקשורת, אבל שימי לב, דברי האופן יעיל (כמות מידע רלוונטי בלבד ולא חזרה על דוגמאות כל כך רבות) תני מידע ותשאלי את השאלה המתרידה, ותני מקום לשני. בהצלחה

23/08/2009 | 11:32 | מאת: אפרת

ביתי בת הארבע צועקת, לא מדברת. באופן כללי אפשר לומר שהיא ילדה פעלתנית מאד, סקרנית, מלאת שמחת חיים. למרות בקשותינו/הסברינו שתדבר בשקט - היא ממשיכה בשלה. כיתד אפשר לשנות את מנהגה?

לקריאה נוספת והעמקה

האם צהיא עברה בדיקת שמיעה? לפעמים ירידה קלה או חסימה של תעלת השמע גורמת לתחושה שונה של עוצמת הקול. תפנו לרופא אאג' ובקשו לבדוק את בריאות האוזן ולבצע בדיקת שמיעה. לאחר מכן, אם לא נמצא בעית שמיעה, תפנו ליעוץ של קלינאי תקשורת או פסיכולוג שיבדוק את בבתנהגות הקולית שלהם, יכול להיות שאתם בית "צעקני" ולא שמתם לב ויכול להיות שהיא עושה זאת לקבלת תשומת לב? יכול להיות שתצטרכו לבחון את ההתנהגות הקולית שלה ולבדוק מה יש ברקע, אולי מדי הרבה רעש סביבתי, אולי צורך בתשומת לב, אולי תחרות על הקשב???????

19/08/2009 | 13:04 | מאת: עלמה

הנני נשואה צעירה ובעלי לא מסוגל לסבול שנוגעים בו כולל אותי ברמה של לטיפה או סתם חיבוק חברי.לטענתו גם בשנים עברו בשרות צבאי היה מתרחק מכל מגע ולו גם שינה באוהל.

לקריאה נוספת והעמקה

לא מתאים לאספרגר. יכול להיות מתאים לרגישות חושית אם בה לביטוי בעוד תחומים. אולי מרפא בעיסוק יכול לעשות הערכה. יכול גם להיות קשור ומשהו פסיכולוגי ואז פסיכולוג יכול לאבחן ולתת עצה. האם זה קורה בכל מצב של קירבה פיזית או רק במצבים חברתיים? אולי יש לו איזה חרדה או נוקשות לגבי הצגת רגשות בפומבי???? מה הוא אומר על זה וכיצד הקושי שלו משפיעה על מערכת היחסים ביניהם, זה מה שחשוב!!!!

18/08/2009 | 17:16 | מאת: לימור

אני בת 31 בשנה האחרונה יש לי קשיי דיבר. אני מתחילה משפט ולא מסיימת (פשוט נתקעת), אני בולעת מילים והברות ואנשים מתקשים להבין אותי. אשמח לקבל את דעתכם

לקריאה נוספת והעמקה

האם רת נתונה ללחצים אישיים שיכולים להפרעה לרצף המחבה והקשב? במידה ואת מרגישה קושי משמעותי כדאי לך לפנות לרופא פנימי (לבדיקות כלליות) ואם הוא לא מוצא כלום, תפני לנאורולוג. תלונה של קושי באירגון השפה ובתקשורת עלולים לרמוז על משהו נאורולוגי. אם לא מוצאים כלום, אז כדאי לך לפנות ליעוץפסיכולוגי לבירור מצב המתח בו את נמצאת..... אין בד"כ הפרעות בתקשורת שמופיעות בגילך שחא על רקע פיזיולוגי (מחלה) או רגשי (מתח נפשי) בהצלחה

17/08/2009 | 12:47 | מאת: סילבי

למטפלים בהפרעות בתקשורת המשלבים גם העלאת הביטחון והורדת הדימוי השלילי

כל קלינאי אמור לעשות זאת. תחפשי האתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il תחת הכותרת למי לפנות. בהצלחה

23/08/2009 | 11:34 | מאת: יעל

באוניברסיטת חיפה קיים מרכז בין תחומי להפרעות בתקשורת הפתוח לקהל הרחב. שווה לבדוק.

17/08/2009 | 09:55 | מאת: אודי

שלום רב פרידה אני מעוניין ללמוד קלינאות תקשורת (יש לי כבר תואר BA בפסיכולוגיה). הבנתי שלומדים את הנ"ל במקומות הללו- אוניברסיטת ת"א, קריה אקדמית אונו, מכללת הדסה בירושלים ומכללת אריאל. שאלותיי הן- 1. האם בתואר זה ישנה עדיפות כלשהי לאוניברסיטה, או שתואר מאחת המכללות הנ"ל שווה ערך לזה מאוניברסיטה (בעיקר כאשר מחפשים עבודה בתחום)? 2. כמו כן האם ניתן לעסוק כקלינאי תקשורת כבר עם ה- BA? (הבנתי שכן, גם כמטפל באופן עצמאי?) 3. האם העובדה שיש לי כבר BA בפסיכולוגיה תיתן לי, על סמך ניסיונך, עדיפות כלשהי במקומות עבודה (היות וישנו קשר בין פסיכולוגיה לטיפול קליני במטופלים עם הפרעות תקשורת)? בתודה מראש, אודי

לקריאה נוספת והעמקה

יש חוג ללימודי הפרעות בתקשורת גם באוניברסיטת חיפה! 1. יש מחסור רב בקלינאי תקשורת בכל הארץ ואין חשיבות למקום בו הלימודים מתקיימים. כל תוכניות הלימוד הם בעלי הכרה במל"ג, שהוא המפקח על תוכניות לימוד אקדמיות בארץ. יש אולי דגש שונה או אווירה שונה בכל מקום, אבל בהחלט הלימודים זהים. בכל מקרה כל המועמדים צריכים לעמוד בבחינה לפני קבלת הכרה במעמדם כקלינאי תקשורת, בנוסף לשיום הלימודים והכשרה מעשית 2. מומלץ לעבוד בשנים הראשונות במקום מוכר ולקבל הדרכה, לאחר כמה שנים בהחלט ניתן לעבוד באופן עצמאי עם תואר ראשון בלבד. 3. כל תוכנית ושיקול הדעת שלו, תלוי מתי סיימת את לימודיך. בכל מיקרה, יש מעט מאד חפיפה בהכשרה המקצועית של בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה לעומת קלינאות תקשורת.

13/08/2009 | 22:28 | מאת: שרה

בעלי בן 64 וחולה בסוכרת נעורים מגיל 14. לפני כעשר שנים לקה בהתקף לב וצונתר עם תומך. סובל מלחץ דם גבוה ומבעיות בכלי הדם (רגליים, עיניים...) - מה זה אומר מבחינתו כל ענין השפעת? בני בן 25 עבר לפני 5 שנים כריתה של כיס המרה (אבנים מגיל 11!)וכבר שנים סובל מבעיות בקיבה (לאחרונה אובחנה דלקת כרונית), אנמיה (מחסור בברזל ויטמין B 12. חולה המון. מאוד מבוהל מענין השפעת. מה זה אומר מבחינתו? אני מורה ביסוד ובקרוב חוזרת לעבודה. אנחנו משפחה מודאגת. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע לעצמנו בענין השפעת? המון תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

כניראה התכוונת לפורום אחר!

שלום, יש לי ארבעה בנים. הבן הבכור בן שמונה וחצי, ואינו מבטא נכון את האותיות ש, צ ו- ס. הבן השני בן שש עם אותה בעיה. השלישי בן חמש ובנוסף לבעיה של אחיו, כאשר העיצור ר בא בסוף מילה הוא מבטא אותו כ- ל. פניתי לקופת חולים, כבר שנה אני מחכה ואין עדיין תשובה מהם. ברצוני לדעת אם יש משהו שאני יכולה לתרגל איתם בבית, חברתי קלינאית תקשורת אמרה לי שמכיוון שאותיות אלה קשות להגייה יתכן שבעתיד זה יסתדר לבד, אך זה לא משתפר בכלל. אשמח לקרוא את דעתכם / הצעותיכם. תודה והמשך יום נעים.

תפני שוב לקלינאי תקשורת - ישירות - מבין אלו שבהסדר עם הקופה בה הינך רשומה. הטיפול עד גיל 9 בלבד נמצא בסל השרותים ויעשה על חשבון הקופה. לעתים הקופה מחזירה חלק יחסי של הטיפול אם הולכים באופן פרטי. בהחלט כדאי לך לשקון\ול את העניין. היום יש כמעת לכל קופה קלינאי תקשורת ראשי, תפני לקלינאי הראשי בקופה בה הינך מבוטחת ותבקשי ממנה פתרון לילידם שלך, במיוחד לגדול. אם יש לך חברה קלינאי תקשורת אולי היא יכוטלה לתת לך ולילדים כמה הנחיות ותוכלי לשחק ואולי לעשות "טיפול משפחתי" בהצלחה

11/08/2009 | 10:29 | מאת: א.מ.

בתי בעוד כחודש בת 3. ילדה נבונה עם אוצר מילים גדול. עד לפני כששלושה שבועות היא דיברה בצורה שוטפת. לפתע, החלה לגמגם. יש ימים שאפילו המילה אמא לוקחת לה כדקה (אא........מא). לעיתים המצב קל יותר והיא מצליחה להשלים משפטים קצרים. שאלתי היא איך להגיב? האם לתקן אותה? האם להתעלם מבלי לעזור לה להשלים משפט. היא כ"כ מתאמצת עד שהפנים מתעוותות והיא קרובה לבכי. כ"כ שמנו לב לתופעה מדאיגה שהיא החלה ללחוש במקום לדבר בקול רם, ואף להצביע על מה שהיא מבקשת במקום לדבר. יש פעמים שהיא אף אומרת מילים במהירות עד שהן כמעט מתחברות, ובאיטונציה של יללה/ בכי. הקושי שלנו הוא כיצד להגיב לדבריה. אנחנו מגלים סבלנות, אך האם צריך לומר לה שאנחנו לא מבינים אותה ושהיא צריכה לומר במילים מה היא רוצה, או להגיב לתנועות הגוף שלה לולעזור לה להשלים משפטים

לקריאה נוספת והעמקה

חוסר שטף בדיבור הינה תופעה רגילה בהתפתחות השפה והדיבור, ילדים זקוקים להשהייה מסויימת וממלאים את הזמן הזה על יד חזרות וכו'. את מתארת מצב של מודעות, שלא רגילה בגיל זה. הכי טוב לתת לה לדבר, מיוזמתה, כשהיא מוכנה ולא להעמידה במבחן של מלל, לא לשאות שאלות פתוחות (כמו מה עשית היום?) אלה שאלות מעט מכוונות ומארגנות כמו "אם מי שחקת" מה סיפרה הגננת בשעת הסיפור" מה אכלת בבקר וכו'. אין טעם להדגיש את הקושי אלה לחזק אותה באמונה שזאת תקופה של התפתחות, כמו התפתחות בכל תחום שהוא. אם את מרגישה צורך, רצוי שתפני לקלינאי תקשורת במתמחה בתחום זה ותקבלי הדרכה אישית ולא רק תשובה כללית.

11/08/2009 | 02:31 | מאת: ראניה

שלום רב, בני בן 8 חודשים ו10 ימים, ילד מקסים, שקט שמאז לידתו אינו בוכה הרבה, חייכן גדול שמחייך לכל מי שמכיר, כמעט ואינו ממלמל כמו כל התינוקות, חוץ מ"אא" אם הוא רוצה לקרוא לאבא למשל כאשר אינו שם לב אליו אז הוא משתמש רק ב אא, הה ו V. אף פעם לא אמר ב מ ג... הוא משתעל בכוונה כדי כדי שנגי לו לבריאות ואז הוא מחייך, מגיב יפה כאשר שואלים אותו איפה לינה / אבא כלומר מפנה את הראש שלו לעבר אביו או אחותו, יוצר קשר עין. בדיקת שמיעה התנהגותית תקינה. האם העדר המלמול נורמלי בגיל שלו? האם יש חשש לאוטיזים? למה פשוט הוא אינו ממלמל והוא כזה שקט? אני מאוד לחוצה האם יש מקום לדאגה וללחץ?

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון, אם הוא יוצר קשר עין, יש תו התנהגויות שבהם מושך תשומת לב וגם מגיב בהתאם לסביבה, מחייך ומתייחס לסביבה, לא ניראה לי שיש כאן שאלה של אוטיזם. את גם מתארת ממצבים של השמעת קולות לצורך תקשורתי.. כך ששוב, לא ניראה לי חשוד למשהו. האם הוא החל לאכול מוצקים ואוכל מגוון? יש חשיבת להתנסות בפה ולתירגול התנועות, גם באכילה. למה הוא שקט? אולי יהיה בעל אופי שקט? יש ילדים שהם יותר "תצפיתנים, מאשר שחקנים ראשיים". במידה ועדיין תדאגי, תוכלי תמיד לפנות לקלינאי תקשורת שיעשה כמה תצפיות ויחווה את דעתו בעניין התקשורת והמלל. לא נשמעה שיש כאן מקום לדאגה.

11/08/2009 | 00:06 | מאת: מעין

שלום-בני בן 3 ורבע דו לשוני.מדבר יפה גם וגם.אך לא מבטא ק ואת האות כ ,לעיתים הוא נעצר ונראה לי מבולבל עם השפות-אנחנו מאד מערבבים את השפות יחד -מה שנקרא היבריש.לא שמרתי איתו על שפה אחת למרות שדיברתי יותר אנגלית איתו., הוא קצת נתקע במילים וזה יוצר קצ ת גימגום בתחילת משפט לפעמים-שמתי לב שזה קורה יותר שמדברים באותו המקום 2 שפות,,ופחות שלמשל אנחנו אצל הורי ששם מדברים רק אנגלית אני אפנה למכון דיבור אך למה בדיוק ויותר נכון למי ?באזור השרון אשמח להמלצה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קודם כל את חייבת להתרגל לדבר איתו רק בשפה אחת... העקרון של one adult, one language רק כך באמת יהיה לך ילד דו-לשוני. צריך להיות עקביים ולא לוותר על האירגון. לגבי ההיגוי, גם ילדים שגדלים בשפה אחת לעתים מתעכבים ברכישת ה ק/כ ואם תשימי לב תיראי שגם ה- ג איננה! תפני לקלינאי תקשורת אבל עדיין לא, יש לו זמן בשקט עד גיל 4, לפחות. כעת, בעניין החזרות בתחילת משפט, הם נורמליות ומהוות חלק מהתפתחות הדיבור בהמון ילדים, לא לעשות מהם עניין זה הדבר המומלץ. עקביות בשפה אחת תסייע לו לארגן את המילים ומשפטים בפחות היסוס וודאי התופעה תאלם מעצה, כמו אצל מרבית הילדים בגיל זה.

10/08/2009 | 16:22 | מאת: סטודינטית

שלום... אני סטודינטית להפרעות בתקשורת מחפשת מקורי מידע ( ספרים או מאמרים) בנושא שיבושי היגוי למשל backing ושיטות טיפול..אני אודה לך הרבה אם תכווני אותי למצוא חור כלשהו בתודות רבות

לקריאה נוספת והעמקה

מצטערת, לא יכולה להפנותך.

09/08/2009 | 12:11 | מאת: גוני

אני בן 16 ואני סובל מגמגום מהיום שנולדתי האם יש דרך להפטר מזה

לקריאה נוספת והעמקה

יש שיטות טיפול מגוונות,והטיפול מכוסה על ידי ביטוח הבריואת שלך. באיזה איזור בארץ אתה גר? אולי כדאי לך לעיין באתר של הארגון של אנשים שסובלים מגימגום ולראות מה הם כותבים על העניין? www.ambi.org.il שיהיה לך בהצלחה!

06/08/2009 | 23:59 | מאת: מיה

בן בן שנה ושמונה, מפותח היטב לגילו, בריא בד"כ, על פי צילומי רנטגן הכל תקין. הבעיה שבערך כשנה הוא מזיל ריר בכמות כזו, שכל בערך כחצי שעה יש להחליף לו חולצה כי כולו רטוב. חשבתי שזה הורמונים, שיניים ויעבור, אך לא עובר. כשהוא מוצץ מוצץ אין ריור. מאין הריור נובע?, אלו בדיקות יש לעשות?, מה יכול להיות הטיפול לכך? תודה מאיה

לקריאה נוספת והעמקה

התופעה אומנם מעצבנת, אך מוכאת. קשורה שלתאופ ולחושה ועדיין מאד מוקדם כדי לנסות לעבוד עליה. אין מחלה שגורמת ריור יתר אבל יש לפעמים "בפחתה בבליעת הרוק על רקע של תחושה ומודעות. כשהוא עם מוצץ כל הזמן בולע ולכן אין ריור בזמן זה. תתעזרו בסבלנות והמתינו לגיל 4 בערך... תלוי בהתפתחות הכללית!

06/08/2009 | 11:08 | מאת: עליזה

שלום ביתי בעוד חודש בת 13 התחילה לדבר בגיל מאוד קטן היה לה בתקופת הגן בעיה עם הש, נבדקה והרופא אמר הכול בסדר אבל אכשיו שהיא בוגרת לפעמים קשה להבין אותה, יוצא שכול הזמן אנחנו שואלים מה? מה אמרת? נדמה לי שיש לה עודף רוק והיא טוענת שזה מפריע לה גם לשיר, לא התיחסנו חשבנו פינוק ,אבל אכשיו שמים לב לזה יותר מה דעתכם צריך טיפל? יש טיפול לזה? תודה nrta

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט כדאי להייעץ עם קלינאי תקשורת, במיוחד לאור העובדה שזה מפריע גם לה. היכן אתם בארץ?

02/08/2009 | 21:29 | מאת: אורלי

שלום רב, בתי בת שנה ו-10 חודשים, כמעט ואינה מתבטאת, בבדיקות שמיעה נמצא שהיא שומעת טוב, אך היו לה מים באוזניים, היא מתבטאת על ידי צרחות. במרכז להתפתחות הילד שלחו אותנו לרופא שהמליץ על קלינאי תקשורת, זה עניין של להמתין חודשים לטיפול. בינתיים אני לחוצה מאוד, לא יודעת ממה זה נובע ומה אני יכולה לעשות בינתיים עד שיחל הטיפול. השאלה שלי היא האם היא תלמד לדבר נורמלי עם הגיל? או שצריך טיפול והאם כדאי לקחת טיפול פרטי, ומה עלות טיפול כזה. ובכלל ממה זה נובע אם לא בעיית שמיעה. אני לחוצה מאוד. אשמח לקבל תשובות. תודה אורלי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורלי, קודם כול, תורידי את הלחץ ותקבלי שיךלדים לעתים זקוקים להכוונה ועזרה כדי להתקדם ולממש את יכולתם. את הופנת ליטפול אצל קלינאי תקשורת. בינתיים תעייני באתר האינטרנט של משרד הבריואת ותיראי שכתוב שם כמה זמן מותר לקופה לתת לך להמתין. ככל שהילד צעיר יותר, כך משך ההמתנה חייב להיות קצר יותר. אם ההמתנה המתוכננת ארוכה, את זכאית לפנות לטיפול פרטי וזכותך לקבל את ההחזר הכספי מהקופה. את זה תוכלי לברר בקופה עצמה. את תוכלי למצוא קלינאי תקשורת לטיפול באופן פרטי דרך אתר קלינאי התקשורת ishla.org.il בחלק "למי לפנות" תוכלי גם לרכוש אצלם את הספר של הנן HANEN, שמיעד להורים של ילדם שממתינים לטיפול של קלינאי תקשורת. יש שם המון מידע וראיונות של פעילויות, מותאמות לשפה העברית. עכשיו, עם יתר ההתפתחות שלה תקינה והיא מבקרת בגן ונמצאת בין ילידם, אז בודאי שהיא מקבלת המון גירויים והזדמנויות לתקשר וללמוד לדברץ אם לא, תיצרי בשבילה מצבים של מפגש עם ילדים . בהצלחה

02/08/2009 | 13:44 | מאת: ריקי

היי, הבן שלי בן שנתיים וארבע חודשים ועדיין בקושי מדבר, מילים בודדות הוא מצליח להגות אחריי (40 מילים), הגייתם לא ממש ברורה, אציין הוא ילד שובב, מבין,תקשורתי, בצענו בדיקת שמיעה במכון-תקינה. לאור הקשיים הנ"ל קשה לו לבטא את רצונו ולכן צועק לרוב "אה אה או או" ממש מתסכל. רופא הילדים אומר להתעזר בסבלנות, מה לעשות??

לקריאה נוספת והעמקה

תפני לקליניא תקשורת ותעייני בתשובה שנתתי קודם, הכל מתאים גם לכם אם כל הכבוד לרופא, אני חושבת שרצוי שמומחה יבדוק את הילד לפני שיבטיח להורים ש"הכל בסדר" בהצלחה

02/08/2009 | 12:52 | מאת: רחל

פרידה שלום רב, בני בן שנתיים ושמונה חודשים. הוא עדיין לא מדבר ברמת דו שיח כמאופיין לילדים בני גילו (אם עושים השוואה עם רוב ילדי הגן סביב גילו) ברצוני לציין שהוא מבין את רוב הנאמר, מתקשר בצורה יפה, הייתי אצל רופאת התפתחות לפני כחודשיים והיא אמרה שמבחינה תקשורתית הוא בסדר גמור ואין צורך לגשת לקלינאית תקשורת. אך אני קצת מודאגת כי רוב המילים שהוא כן מבטא אינן מלאות, חסרות לו המון אותיות (במילה אחת הוא מבטא אות מסויימת למשל "ס" ואילו במילה אחרת הוא לא אומר את האות לדוגמא: הוא אומר "אסור" ומשמיע את האות "ס" אך כשהוא רוצה לומר "סבא" הוא אומר "קבא" כלומר חוץ מ "ר" "ח" "ל" "צ" ואולי עוד אותיות שכרגע לא עולות בזכרוני הוא יודע לבטא אותיות אך כשהוא מחבר משפט הן לא תמיד "יוצאות" ואז מה שקורה זה שרוב המשפטים אינם ברורים (אני מבינה אותו רוב הזמן אך אנשים זרים לא ממש) דבר שני שמטריד אותי זה שהוא אמנם ילד נבון ופיכח ונראה שהוא יודע היטב מה רוצים ממנו ומה הוא רוצה אך לעיתים אני מרגישה שהוא לא מבין שאלה או הוראה עד הסוף. לפעמים נראה לי שאני לא מצליחה להעביר לו בקשה מסויימת או תנאי מסויים או למשל כשאני שואלת אותו משהו הוא לא בדיוק עונה לי ונותן את האינפורמציה המבוקשת (למשל: "למי היה היום יום הולדת בגן?")רופאת ההתפתחות אמרה שהוא מדבר בז'רגונית... היא לא נראתה מודאגת אך אני לא ממש רגועה ורציתי גם את חוות דעתך כקלינאית תקשורת. האם את חושבת שאני כן צריכה לגשת איתו לקלינאית תקשורת? אני מקווה שהצלחתי להעביר את התמונה הכוללת באופן מובן... אודה לך על תשובתך.

בהחלט הצלחת להעביר דוגמאות ובעקר את דאגתך. תפני לקלינאי תקשורת אשר לאחר אבחון יחליט אם יש מקום לטיפול או מבפיק שיכיר אותו ובהמשך יעקוב על התפתחותו, תוך שהיא/הוא נותנים הדרכה ספציפית. לפעמים כמה פגישות מדי פעם עוזרים מאד ולפעמים יש מקום להתערבות דקווה בגיל הצעיר, לפני שיסתל לעצמו התנהגויות לא מתאימות טוב שעבר בדיקת התפתחות כללית, מקווה שביצעו גם בדיקת שמיעה ואם לא, זה הזמן לבקש בדיקת שמיעה מהרופא ילדים או אאג'. בהצלחה

02/08/2009 | 10:17 | מאת: mors

שלום רב, בני בן 3.5 וסובל מגמגום לעיתים בתחילת מילה. חשוב לי לציין שלפני כשנה התופעה היתה חמורה יותר, כיום זה כמעט ולא מורגש אבל קורה. האם לדעתכן כדאי לפנות לקלינאי תקשורת?

לקריאה נוספת והעמקה

אם התופעה עוברת לא כדאי להדגיש את קיומה. אם אתם מרגישים החרפה וקיבוע אז כדאי להתייעץ עם קלינאי תקשורת שמכיר את הנושא של גיל הרך

30/07/2009 | 15:25 | מאת: ד

שלום רב, בני בן 5.5, אינו מבטא ש נכון, וכן כשהוא מתרגש מדבר מהר אינו מדבר ברור, האם יעבור עם הגיל או שיש צורך בתיפול. בנוסף ניסיתי למצוא קלינאית תקשורת דרך מכבי אך ללא הצלחה, האם יש מחסור בקנינאיות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יש מחסור מסויים, התלוי בתנאי העבודה המוצאים לקלינאים. בגיל 5 וחצי ניתן לבצע הערכה ולבדוק את הצורך בטיפול. תתייעצו עם קלינאי , גם באיזור מרוחק מכם

30/07/2009 | 12:46 | מאת: אודליה

שלום רב! בני בן שנתיים וחודשיים. החל להגות מילים בערך בגיל שנה וחמישה חודשים . נכון להיום בני בעל אוצר מילים די גדול. עדיין אינו מחבר כמעט שתי מילים (אולי רק "אמא בואי", "הרביץ לי", "נפל לי"). בנוסף קיימיים עדיים מילים שהוא משבש. לדוגמא אתמול שיחקנו משחק ולימדתי אותו את המילה גמל הוא אמר ממל. אנחנו מודאגים. האם יש מקום לדאגה? בנוסף עליי לציין שאנו מרגישים שהשפה מתפתחת ואין כל עצירה. כלומר בני אומר כל הזמן מילים חדשות.

הינך מתארת ילד עם התפתחות תקינה! תמשיכו התמוך וללמד אותו תהנו ממנו ומכל השג שלו

30/07/2009 | 06:35 | מאת: מ

שלום רב בני בן 4.5 בנובמבר ב"ה יחגוג 5, הנני מטופלים מגיל 3 אצל קלינאית תקשורת עקב שיבושי הגהות בני לא מבטא עד היום את האות ר-באות פ יש קשיים-באות ש יש קשיים באות ח לא מבטא חל שיפור במעט. הנני יודעת מה לעשות למי עוד לפנות בכדי שהבעיה תסתדר, המפגשים אצלה הינם אחת לשבוע-היינו אצל מס' רופאים אשר אומרים שלגבי שדקים אם ויש אין קשר לדיבור--מה עלי או למי עוד לפנות לבחינת בעיית הדיבור של בני

אם הוא מטפל אצל קלינאי תקשורת, למה שלא תפני את שאלתך אליה? האם הילד משתף פעולה, האם עבר בדיקת שמיעה ומה היו הממצאים? האם הוא מיישם את את התכנים שהם עובדיםעליהם בטיפול, האם את מקבלת הדרכה להמשך עבודה בבית. האם הוא מודעומעוניין בטיפול? יש המון שאלות ונקודות שצריך לברר. בכל מיקרה ולפי הגיל ותאור הקושי ניראה לי שהוא עדיין צעיר ואם הוא התקדם מתחילת הטיפול, אולי הוא זקוק למנוחה של כמה חודשים ל]פני שימשיך את הטיפול? אולי הוא נמצא הנקודת מנוחה ואולי הוא זקוק לשינוי על ידי בדיקה אצל קלינאי נוסף? תפני את האלשתך לקלינאי שמכיר את הילד או תקחי אותו לאבחוןן למישו חדש שיראה אותו במצבו היום וישווה לילד בגילו, ללא הטעיה בגלל שהוא כבר היה בטיפול ארוך טווח. בהצחלחה

29/07/2009 | 22:52 | מאת: אמא

אם לא מצאת תשובה, כניראה שלא!

29/07/2009 | 21:51 | מאת: חגית

ואומרת במקומה "ש". היא דברה מגיל צעיר. מדברת באופן שוטף ומאד מובן. שפתה עשירה מגוונת ומאורגנת. לפעמים היא אומרת את האות "ס". אבל לעיתים רחוקות בלבד. אחיה הגדול גם דבר כך אולם זה עבר לו לגמרי ביומולדת 3. האם יש מקום להתערבות של קלינאית? האם יש ענין להסב את תשומת לבה לכך?

עדיין לא צריך לטפל, י לדבר אליה בצורה נכונה ולהמתין להבשלה של מערכת האבחנה הפונולוגית. אם לא משתפר לקראת סיום גן חובה, כדאי אז, לפנות לטיפול.

28/07/2009 | 16:07 | מאת: אושרה

שלום לך! במסגרת לימודיי כסטודנטית לחינוך מיוחד נאלצתי לענות על השאלה הבאה: מהם הגורמים לגימגום.? 1. חסך מוחי , פגם בתיאום שרירי הפה, תורשתיות. 2.חרדה,פגם בתיאום שרירי הפה ותורשתיות. מהי לדעתך התשובה הנכונה ביותר 1 או 2? אני עניתי 2 . האם חרדה איננה גורמת לגמגום? תודה רבה.

לא, חרדה אינה גורמת לגימגום ואף אחת משתי התשובות לא נכונה. כמובן, במבחן רצוי שתצמדי למה שהמורה כתב או הספר לימוד פירסם, גם אם איננו מדוייק ולו מהסיבה היחידה שעליך לקבל ציון טוב! (ללא קשר לתשובה הנכונה!)

שלום, יש לנו תאומים שנולדו בשבוע 36, הם בני שנתיים והבן אומר אבא, אדא וכו' אבל הבת שנולדה קטנה יותר לא אומרת שום מילה, האם זה נורמלי? היינו במעקב בהתפתחות הילד ואומרים שם שהכל בסדר אבל זה לא נראה לי נורמלי שילד בן שנתיים לא אומר שום מילה, מה ניתן לעשות על מנת לעזור לבת? האם ניתן לקחת טיפולים אצל קלינאית תקשורת בגיל כזה? תודה רבה רונן

עלי לציין כי נבדקה שמיעתה והיא תקינה לחלוטין, כמו כן יש לנו מטפלת זרה שמדברת איתה באנגלית ואנחנו מדברים איתה בעברית, האם זה קשור?

רצוי שתפני לקלינאי תקשורת ותבדוק אותה ותתן להם הדרכה, היא תוכל גם לעקוב אחר התפתחות השפה ובעקר התיקשורת. חשוב לראות כיצד היא מתקשרת עם הסביבה ומה היא מצליחה להביעה. גם לגבי הילד, רצוי בנוסף לבדוק כיצד הם מתקשרים ביניהם, לעתים יש תיקשורת בין תאומים וזה מעקב את התקשורת עם הסביבה. לעניין המטפלת הזרה... האם הם מבינים את מה שהיא אומרת וכיצד הם מגיבים לפניותיה המילוליות? יש בהחלט הרבה הדרכה והכוונה שניתן לתת להם, לא רק טיפול ישיר הילדים.

27/07/2009 | 23:05 | מאת: דניאלה

שלום יש לי ילד תאום בן 4 שנולד בשבוע 34. הוא התחיל לדבר מאוחר יחסית - לבטא מילים רק אחרי גיל שנתיים. חוזרת אצלו תופעת הגמגום בתחילת או אמצע משפט ולא באמצע מילים (חוזר הרבה פעמים על אמ אמ אמ...) בנוסף, קצב הדיבור שלו איטי יחסית לשאר הילדים בגילו וגם לקטנים ממנו. הייתי לפני כחצי שנה אצל קלינאית שלאחר 2 מפגשים טענה שהכול תקין אך למרות זאת אני מרגישה שקשה לו לבטא את עצמו וזה גורם לו לתסכול. האם יש גורם נוסף שאני יכולה להתייעץ איתו או שיכול לבדוק את הילד?

כן, תפני לקלינאית אחרת ותקבלי דעה נוספת ועדכנית למצבו היום.

27/07/2009 | 10:46 | מאת: ענבל

היי, בני בן 4 וחצי. הוא לא מבטא את האותיות ר' ו-ח'. את האות ש' הוא אומר עם לשון בחוץ, היינו אצל קלינאית ובדיקת שמיעה תקינה. קלינאית אמרה שזה יכול להסתדר עד גיל 5. הוא עובר לגן טרום חובה ואני חוששת שזה יגרום לו לבעיות התאקלמות בגן החדש. חשוב לציין, כי הוא החל לדבר שוטף בגיל שנתיים וחצי. להנחייתך ותשובתך אודה

בעקרון הקלינאית צודקת... יחד עם זאת ואם מפריעה לו אפשר להתחיל טיפול ולראות ולנסות לעזור לו. במידה ולא מפרעה לו, עדיף להמתין. בכל מיקרה ובגלל תורים ארוכים לטיפול כדאי שתרשמי אותו כבר. בהצלחה

26/07/2009 | 02:19 | מאת: טליה

שלום. אני ילדה בת שש עשרה וישלי בעיות דיבור ז"א אני לפעמים הוגה לא נכון את המילים או שמתבלבלות לי האותיות בזמן הדיבור ובמקביל הקול שלי כמו של ילדה קטנה, מרגישים משו בקול חמוד וצפצפני ואם לא יראו אותי יגידו שמדברת ילדה קטנה. האם הקול שלי ישתנה ? או שתמיד ישאר קול חמוד ומתוק כמו ילדה קטנה.? בגלל הקול שלי הבטיחון שלי נורא ירוד ואני מפחדת להשתתף בכתה בשיעורים.. חשוב לציין שהתחלתי לדבר בגיל די מאוחר שנתיים (משו כזה ) ולא הייתי מבדילה בין הס' לש'ולכן הייתי מטופלת אצל קלינאית למשךך תקופה ועכשיו אני יודעת להבדיל. אשמח לתשובה..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חמודה, לדעתי חשוב שתתיעצי עם קלינאי תקשורת כי יש שינויים בקול שקשורים לגיל. כמו שיש התבגרות של הגוף בכלל יש גם של הקול ולעתים ההתבגרות יכולה להיות מאוחרת או בעייתית ורצוי לבדוק מה קורה בתחום זה. בנוסף ואם הדביור מפריע לך להשתתף בכיתה חשוב מאד לטפל ולא לתת למשהו כזה להוות מיכשול בתחושה של עצמך, במיוחד בגיל שלך והוא גיל קריטי להתפתחות בכלל. תפני להוריך ובקשי שיקבעו לך תור אצל קלינאי תקשורת שמטפל בנערים ולא רק בילדים. בהצלחה