פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3695 הודעות
3209 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

15/07/2009 | 18:40 | מאת: דנה

בתי בת שנתיים וחצי מדברת ומתקשרת יפה אך יש בעיה מאוד בולטת היא לא מצליחה להגות את האות ש וזה תמיד נשמע כמו ס. לדוגמא שלום נשמע סלום, האם זהו שלב טבעי או יש איזושהי בעיה. דבר נוסף בזמן התרגשות יתר, לדומא שיש אצלה חברה מרב שמחה היא מתחילה לצעוק בקולי קולות משמחה ומתקשה להתבטא האם יש סיבה לתופעה זו ואיך אפשר לפתור אותה. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ככה ילדים קטנים מדברים ומגיבים. תשמחי שהיא מגיבה בצורה חד משמעית, הלוואי ורוב האנשים היו מסוגלים לבטא את שימחתם! לגבי ההגוי, יש לה המון זמן לרכישת ההגה, תשתדלי שלא יהיה לה מוצץ בשעות היום ובודאי לא בזמן דיבור

15/07/2009 | 15:20 | מאת: אורטל

שלום רב בני בן שנתיים וחצי ביום יום אומר מילים בודדות אבל כמעט ולא מחבר משפטים מצד שני אם אשב איתו עם ספר ואשאל מה זה? הוא ידע הכל. (כמובן שלא תמיד הכי ברור) גם ששרים איתו שירים הוא מצטרף ברוב השיר אבל ביום יום פשוט כמעט ולא אומר כלום כדאי לבדוק?

בהחלט.... האם הילד נבדק בבדיקת תקשורת בטיפת חלב? שם היו מאתרים אותו ומפנים אותו להערכה אצל קלינאי תקשורת. כדאי במקביל לבצע בדיקת שמיעה, כדי להבטיח שאין שם בעיה כל שהיא. תפני בהקדם לאבחון וקבלת הדרכה אצל קלינאי תקשורת. בהצלחה

15/07/2009 | 08:19 | מאת: ניצה

שלום הייתי בבדיקה אצל אורתודונט שטען שיש לי בעיה בלשון ושאני צריכה קלינאי תקשורת. אין לי בעיה של דיבור או כבדות שמיעה. האם התופעה מוכרת? את יכולה להסביר לי במה מדובר? איך מטפלים בדבר כזה? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

התופעה מוכרץ וידוע! מדובר על תנועה לא נכונה של הלשון,בעקר בבליעה ובמנוחה, בה הלשון נדחקת לקידמת הפה ודוחפת את השוניים. תנועה זו פועלת כך שיכולה לגרום או להחמיר את המנשך ולגרום למנשך פתוח. יש צורך לטפל בתופעה על ידי תרגילים ושינוי הרגלים כדי להבטיח את ההצלחה של הטיפול האורטודנטי לטווח ארוך. ישנם קלינאי תקשורת מומחים בתחום זה, אני ביניהן. פני להערכה וטיפול, בהצלחה!

14/07/2009 | 08:53 | מאת: דורית

שלום רב בני בן שנה ו - 7 מבין כל דבר ומבצע פעולות שמתבקש. מבחינת דיבור הוא על הגבול של עיכוב שפתי (כפי שאובחנו אצל קלינאית) אומר הרבה מילים אבל רק חלק מהמילה. שאלתי: האם כל ילד שיש לו עיכוב בשפה הולך לגן שפתי? יש לציין שהוא מאוד "תקשורתי ..." תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בגיל זה השונות בים ילדים רבה ולא הייתי בשום אופן מדרגת ילד בגיל כו צעיר כבעל "עיכוב שפתי". תני לו להתפתח ולגדול! ניראה לי מוקדם לפניה לקלינאי! וודאי להשבה על שאלה שלך. אם הוא מתקדם ולומד מילים חדשות, ודאי גם דיבורו ישתפר ואם לא, יש המון זמן להתערבות. כעת יש ללו מסימות התפתחותיות מרובות. מקסימום קבלי מעט הדרכה לתמיכה בו,

15/07/2009 | 22:24 | מאת: דורית

תודה

13/07/2009 | 22:45 | מאת: ריקי

בני בן השנתיים ושבעה חודשיים,החל לפני שלושה ימים קצת לגמגם. אני לא מבינה כ"כ בנושא,אבל הבנתי שזה מלחץ שעובר עליו. בנוסף,לפני 3 ימים הוא בא אלינו למיטה ,וישן לידי,וממש נפל תוך כדי שינה על הרצפה.אני מיד הרמתי אותו,והטוא המשיך לישון כאילו לא קרה מאום. לכן,לא התייחסתי לנפילה זו.לגבי הלחץ,יש משהו בחיינו שכרגע מלחיץ אותו, עקב מעבר לגן אחר החל מאוגוסט. מה עלי לעשות? התחלתי לספר לו על המעבר לגן החדש,אבל אני חושבת שאין בגיל הזה תחושת זמן.אשמח לקבל חוות דעת.חוץ מזה,מתנהג ,אוכל,ישן-כרגיל.

לקריאה נוספת והעמקה

למה את קושרת בין הדרבים? אין הוכחה שיש קשר וגם את מציינת זאת. תעייני בתשובותי בעבר לנושא זה, ברור ששלושלה ימים של כל דבר אינם מציינים תופעה וגם אין גמגום בגיל זה. תהייה רגוע ואל תחפשי בעיה היכן שאין!

26/08/2009 | 22:08 | מאת: מיטל

אני פשוט המומה הבן שלי בדיוק כך התחיל לגמגם לפני שלושה ימים וזה ילד שהיה מדבר כל כך יפה ,הוא באותו גיל של בנך וגם הוא נפל אתמול מהמיטה תוך כדי שינה צירוף מקרים מוזר בכל אופן אני מאוד מודאגת הוא לא מצליח לדבר הוא ממש נתקע

לבני בעייה בשליפת מילים וארגונם במשפט,כמו כן דיבור לפני קהל מצומצם ,בכיתה ואפילו בטלפון.קראתי באינטרנט שיש מטפלים בדיקציה המשלבים טיפול בבעיות תקשורת שפתיות,האם המידע מקצועי ?

הו בדיוק עבודתו של קלינאי תקשורת. במיוחד בקטע של שפה, שליפה ואירגון. עניין הדיקציה או היוגוי הינו חלק נוסף של עבודתנו הייחודית. תפני איתו לקלינאי תקשורת ותבררי מה בדיוק תוכנית העבודה האישית המתאימה לו. הטיפול עד גיל9 בסל הבריאות ולעתים לגיל מאוחר בביטוח המשלים, וכמובן באופן פרטי, בכל גיל.

13/07/2009 | 11:25 | מאת: עידו רוזן

מחקר חדש ומעניין שנערך באוניברסיטת חיפה שופך אור על הדרך שבה מיוצגת שפה ראשונה ושפה שנייה במוח של אדם הדובר שתי שפות. מקרה מבחן ייחודי שנחקר על ידי ד"ר רפיק אברהים מהחוג ללקויות למידה ואשר התפרסם בכתב העת- Behavioral AND Brain Functions העלה כי שפת אם ושפה שנייה מיוצגות במקומות שונים במוח. קשיי שפה מקבלים משמעות חדשה. מי שמעוניין להמשיך לקרוא על הנושא אני מצרף את הידיעה:http://wordpress.haifa.ac.il/?p=1209

לקריאה נוספת והעמקה

מעניין, תודה

11/07/2009 | 03:10 | מאת: תומר

שלום אני בן 25 ,וכאשר אני מדבר בטלפון אני ניהיה פתאום צרוד קצת , ואומרים לי שיש לי קול חלש שלא שמעים אותי מספיק חזק. אז אני מתאמץ להגביר את הקול ,אבל זה רק כאשר אני מדבר בטלפון בלבד. אמרו לי שהדרכה של קלינאית תקשורת יכול לשפר את המצב ? מה עלי לעשות ,לפנות לרופא קודם? תודה תומר

13/07/2009 | 11:41 | מאת: פרידה קורנבורט

ישנם כמה מרפאות לטיפול קול בבתי החולים השונים ותוכל לפנות אליהם, ישירות, לקבלת אבחון רב מקצועי והמלצה להמשך טיפול. קלינאי תקשורת יכולה לעבוד איתך על הנשימה והרגלי הדיבור שלך כדי לשפר את מצבך. לדעתי במצב זה הטיפול איננו כלול בסל הבריאות ויהיה עליך לשלם על הטיםול באופן פרטי, בבתי החולים התשלום לטיפול נמוך מאשר הטי]פול מחוץ לבית החולים בהצלחה

09/07/2009 | 01:08 | מאת: שי

שלום רב... ביתי בת השנתיים מאושפזת כבר קרוב לחודשיים בפגייה בשניידר. היא סובלת מהיפוטוניה שמתבטאת באי יכולת בליעה ומציצה.... הייתי מאוד רוצה לדעת אם אפשר לעבוד על הילדה בנושא זה ומהם דרכי הטיפול השונות? מחכה בקוצר רוח לתגובה תודה מראש שי שנהב...

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון יש כמה דברים שניתן לעשות, אבל העובדה שמדובר על ילד בת שנתיים מחייבת לימוד לעומק של מצבה.... האם המצב הינו כך מלידתה? האם היא בנסיגה מתפקידים שעשתה בעבר? האם התפתחותה הכללית תקינה או האם יש בעיות התפתחות כלליות, לא רק היפוטוניה אלה הבטים נוספים? מה מצב הרפואי והנשימתי שלה? ועוד, ועוד,ועוד..... ולכן י אפשר בפורום זה לענות על מצב שהניסתר יותר והגלוי. תשאלי את הצוות הרפואי שמכיר את הילדה מה ניתן לעשות.

08/07/2009 | 19:08 | מאת: קרן

בני בן השנתיים לא מדבר כלל. הוא מביע עצמו ע"י קולות שהוא משמיע כשהוא רוצה משהו תוך הצבעה לעבר הפריט אותו הוא רוצה. הוא בן שלישי לאחר 2 בנות בבית שבו מדברים הרבה. לפני כמה חודשים הוא אמר אבא מס' פעמים במשך שבוע אחד, אבל האמירה היתה לעצמו ולא בהתייחס לאבא שלו. מאז הדבר לא חזר על עצמו. בבדיקה אצל רופא משפחה ועל סמך ההתנהלות איתו בבית לא נראה כי ישנה בעיה של שמיעה (הוא שומע כשמתחילה תוכנית שהוא אוהב ושקוראים לו לבוא מחדר אחר.בכל זאת אנו אמורים לעשות לו בדיקת שמיעה במהלך החודש הקרוב. בנוסף, לא נראה לי שהוא מבין כל מה שאני אומרת. מה עלי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
08/07/2009 | 19:12 | מאת: קרן

הבן שלי מדבר המון ב'שפתו שלו'. הוא מנהל איתי שיחות שלמות וגם עם עצמו. הוא נמצא אצל מטפלת עם ילדה נוספת בת גילו שמדברת שוטף ובתחילת השנה ילך למעון. תודה מראש על התייחסותך.

תפני ישירות לאבחון וטיפול אצל קלינאי תקשורת ובמקביל תפני להערכה כללית במכון להתפתחות הילד, רק אל תמתיני לסיום האבחון כדי להתחיל טיפול, עשי זאת במקביל! תוצאות בדיקת השמיעה יכולים לתת רמז לסיבה לקושי, אבל רצוי לקבל הדרכה מקלינאי תקשורת, בכל מיקרה.

14/07/2009 | 16:33 | מאת: קרן

תודה רבה על המענה!!!

06/07/2009 | 22:29 | מאת: נינוש

הייתי מעוניינת לדעת היכן יש גני אלוטף?אני גרה בבית שמש וידוע לי שיש בירושלים וזה רחוק לי.האם יש במודעין או באיזור יחסית יותר קרוב אליי?

ידוע לי שיש גן כזה בראשון לציון. כדאי לפנות לעמותת עלות ולקבל את עזרתם ואולי דרך הגן בירושלים יפנו אותך לגן קרוב אליך. בהצלחה

04/07/2009 | 10:20 | מאת: לימור

היכן אני מקבלת רשימת גנים שפתיים באיזור חיפה? ואיך מתבצע הרישום לשם??? תודה מראש לימור

רשימת הגנים ודאי באגף החינוך בעיריה. הכניסה לגן זה על פי החלטת ועדת השמה עירונית, אשר מקבלת הפניות מגני הילדים, ממכונים להתפתחות הילד ומפניה של גורנמי טיפול שונים, לאחר דיון בועדה ובמידה והועדה מאשרת זאת, ההפניה על פי זכאות המוקנת בחוק החינוך המיוחד. הורים לא יכולים לרשום את ילדים לגן שפתי באופן ישיר, רק בעקבות קבלת הזכאות על פי חוק.

02/07/2009 | 04:12 | מאת: רונה

שלום יש לי תאומים בן ובת בנישלוש וחצי .הם נולדו בשבוע 35. במשקלים 2.5 ו1.7 ק"ג בהתמה. הבעיה שלי היא עם בן יש לו קשיי דיבור הוא לא הוגה אותיות מסויימות הוא מסכל אותיות הוא לעיתים מגמגם קצת כשהוא מדבר ובאופן כללי קצת קשה לו להתבטא וקשה לנו להביןאותו פניתי למכון להתפתחות הילד והם סרבו לקבלו הם וטענים שיש לו קשיי דיבור קלים ולכן שלחו אותי לקלינאית תקשורת עצמאית. 1.אשמח לקבל עצה האם יש משהו שאני יכולה לעשות בבית בכדי שאוכל לעזור לו. 2. אני גרה בנתניה. אודה אם ניתן להפנות אותו לקלנאית תקשות אשר תוכל לעזור לו אודה על תשובתך רונה

לקריאה נוספת והעמקה

תפני בקשה לקלינאי האופן ישיר, דרך רשימה שודאי קיימת בקופת החולים בה הינך מבוטחת... במקביל תבקשי ממנה הנחיות והדרכה להמשך העבודה בבית, בנוסף לטיפול שודאי תקבלי פעם בשבוע. תוכלי למצוא קלינאי תקשורת פרטי בנתניה דרך האתר של קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il בחלק "למי לפנות" בהצלחה

30/06/2009 | 17:49 | מאת: מרכז מיט"ל, יבנה

למרכז מיט"ל (מרכז יעוץ וטיפול לילד) דרושים/ות קלינאי תקשורת לעבודה עם הגיל הרך. תנאים מצויינים והדרכה מובטחת במקום קורות חיים לשלוח למס': 08-9426547 בין הימים א'-ה' המרכז סגור בימי ו'

30/06/2009 | 21:51 | מאת: מרכז מיט"ל

30/06/2009 | 13:24 | מאת: אמא דואגת

בעוד עשרה ימים הבן שלי יהיה בן ששה חודשים היום הרגשתי שלפעמים הוא לא שומיע אויתי נסיתי לבדוק את השמיעה למשל בכל מיני קולות והוא לא הגיב

תפני בקשה לרופא הילדים ואם הוא לא מפנה אותך אז תפני ישירות למכון שמיעה לביצוע בדיקת שמיעה מקיפה. התחושה של ההורים לרוב נכונה! האם בנך עבר בדיקת סינון ילודים במחלקה בה ילדת אותו? אשמח לקבל תשובה ולהתעדכן בהמשך. בהצלחה!

29/06/2009 | 00:27 | מאת: Mommy

hi how many words should an 18 month old say, when is it count as speech delay. thankk you!!!!!

לקריאה נוספת והעמקה

there are no rules, at this age he should be saying a few words... some kids can already put some words together to form a sentence AND some others are just saying a few words... be patient AND talk to him a lot, enjoy every sound he makes AND try to figure out what he says AND repeat it in a clear voice. is his hearing OK? has he been checked for hearing impairment? does he have hear issues?

שלום פרידה בני בן 3 (אין גמגום במשפחה), בעל אוצר מילים ענק, שר יפה ללא גמגום ,זוכר סיפוריםן בע"פ ,אינטלגנטי ורהוט, היה לו בעבר גל של כשבוע שבועיים של גמגום וקושי בהתחלת משפט ועבר לו. לפני כשבועיים התחיל שוב הגמגום וזה לא עובר מה שמטריד אותי שהיום הוא אמר לי ולאישתי שהוא "לא יכול לדבר" - הוא פתאום נהיה מודע לכך . השאלה שלנו : כיצד להתנהג עם הילד כאשר הוא מודע לכך שהוא מגמגמם ? מה לומר לו? איך ךהתייחס לגמגום הזמני??? תודה מראש אבא ואמא מודאגים

גם לי יש ילד מקסים וחכם בן 5 שמדי פעם מופיע אצלו גל של חוסר שתף בדיבור. זה עובר ומופיעה שוב וזה מלחיץ אותי. לאחרונה בני אמר לי שהילדים בגן אמרו לו שקשה לו לדבר. הוא מודע לזה וכבר מאירים לו על כך. אמרתי שזה יעבור לו ושמה שחשוב זה שהוא מדבר דברים חכמים ומעניינים. אבל זה מלחיץ. מה יהיה בכיתה א'?

25/06/2009 | 14:14 | מאת: רון

בת 17 בתקופה האחרונה יש לי קושי גדול בלהביע את עצמי ולהסביר את עצמי לאחרים אני בהחלט מבינה את עצמי!!! אין לי חרדה מהסובבים אותי . אני יציין שהרופא שלי בזמן האחרון חושד שיש לי טרשת נפוצה .(עקב אירועים שקרו לאחרונה ) האם יש קשר בין הקושי לחשד של הרופא??? למי אני צריכה לפנות???

עליך להשלים את האבחון ולברר האם את סובלת ממחלה כל שהיא. חרדה ודאגה לבריאות יכולים להתבטא בקושי בארגון הכולל קושי בארגון המסר במיליולי (קושי להסביר את עצמך!) תרשת נפוצה אינה פוגעת בתפקידים הקוגניטיביים, כך שאין להניח שהתופעה קשורה למחלה באופן ישיר, אבל אולי יש קשר עקיף? בכל מיקרה, ודאי תעברי אבחון של נאורולוג, כדאי להתיעץ איתו לפני שתפני לקלינאי תקשורת או לפביכולוג. בהצלחה ואיחולי בריאות שלמה

23/06/2009 | 15:12 | מאת: אמאלה

שלום, בני החל לדבר בגיל שנה ושלושה חודשים. בגיל שנה וחצי כבר ידע להרכיב משפטים שלמים. בגיל שנה ועשרה חודשים החלו סימנים של גמגום - חזרה על הברות או משיכת הברות לאורך זמן. תחילה חשבנו שזה יסתדר מאליו אום עברו כבר ארבעה- חמישה חודשים ואין שינוי. לעיתים אף נדמה שהמצב מחמיר. אין אצלי או אצל בעלי בני משפחה מגמגמים. מה עושים? למי לפנות? האם לחכות עוד....? עד מתי?

לקריאה נוספת והעמקה

המלצתי להמתין ולראות את התקופה הזאת כקושי בבחירת המילים מתוך אוצר מילים ההולך וגדל, במיוחד אם הקושי הינו בתחילת המילה. בכל מיקרה, את יכולה תמיד להתיעץ עם קלינאי תקשורת שיעקוב אחר הילד באופן עקבי. בגיל זה אין מה לעשות יותר מאשר לאפשר לו למצוא את הדרת ולעודד אותו, ללא העמדתו בלחץ או בפני שאלות ומצבים בהם נדרש להשיב במהרה. 75% מהילידם אשר מגלים תופעות של חוסר שטף התפתחותי מתגברים עליהן בעצמם ואין מקום או צורך בהתערבות חוץ מהמתנה וסבלנות. בהצלחה

18/06/2009 | 21:36 | מאת: אמא מודאגת

שלום רב, בני בן שנה ומאובחן כסובל מפוליפ באף+נוזלים באזניים. לאחר בדיקת שמיעה - באוזן ימין ירידה בינונית ובשמאל בינונית חמורה. הרופא החליט לחכות לאחר הקיץ ולראות אם יש שיפור ואלי כך למנוע ניתוח. הוא ממלמל הבהרות, אומר אוווור ומסתכל למעלה כשמדליקים אור, אומר מממה לאמא (לא תמיד) ואבבבא לאבא (גם לא תמיד). יש לי חשש באד גדול שאנחנו מפספסים איתו וחבל על כל רגע...כי זה הזמן של פיתוח השפה וחבל לי כ"כ על כל רגע. כשאני מקריאה סיפור או ספר תמונות אני יכולה להגיד הנה כלב, איפה כלב?איך כלב נובח..וכו...והוא צוחק, מחייך אבל לא מצביע על הספר כשאני שואלת איפה? {אולי הוא בכלל לא שומע ומבין את השאלה ורק טון הדיבור שלי משעשע אותו...?) או שהוא לא אומר את זה..או לא מצביע לעבר חפצים שרוצה או ששואלים אותו איפה הם...רק מסתכל עליהם! איפה כלב? מחפש את הכלב שלנו מסתכל עליו ומחייך, איפה אבא? אותו דבר מסתכל ומחייך וכ... קשה לי להגיד שהוא לא שומע וקשה לי להגיד שכן בוודאות. מוחא כפיים ועושה קוקו לפי בקשה שלנו או כששואלים איפה נועם? הוא סוגר את עיניו עם כפות הידיים ופותח וכו... ז"א מצד אחד נראה לי שמבין ומשתף פעולה ומצד שני לפעמים נראה שבאמת צריך להתקרב או להרים את הקול כדי שישמע וישתתף. הוא שומר על קשר עין ואם רוצה שירימו אותו מגיע עד הרגליים שלנו ומסמן לנו ע"י תפיסת כפות הרגליים שרוצה שנרים אותו... לא יודעת מה לעשות...אם ללחוץ על הרופא או להמתין.

19/06/2009 | 10:10 | מאת: אמא מודאגת

קשה לו מאד עם מוצקים שהם לא מרוסקים לגמרי. גם המעבר בכלל למוצקים היה קשה והיום לשמחתי יכול בהחלט לאכול מרק עם מעט חתיכון ולא מרוסק עד תום או מעדן למשל יופלה עם חתיכון קטנות רכות של תות למשל. אבל אם נגיש לו במבה,אבטיח,ביסקוויט של ילדים הוא יכול למצוץ אותו אבל כאשר תהיה לו חתיכה בפה הוא יקיא הכל. מה עושים?זה קשור לפוליפ?

17/06/2009 | 14:31 | מאת: מאיה

שלום, התינוק שלי בן שנה. לפני 4 חודשים החל לאכול מוצקים במקביל להנקה ואכל בלי בעיות כל מה שנתנו לו. לפני כחודש, החל להשתעל ולעשות קולות של חנק כל פעם שנותנים לו מזונות מסויימים. אני רוצה לציין שחלק מהמוצקים הוא אוכל בלי בעייה - לדוגמא - לחם, בשר, ביסקוויטים אבל פחמימות למשל הוא משתעל ברגע שנכנסות לו לפה ועושה קולות של נחנק. רופאת הילדים שלו בדקה אותו ואמרה שהוא בסדר (גם מבחינצת משקל הוא ממוצע ומעלה...). אני רוצה לציין שבכל פעם כשיצאה שן היו לנו בעיות אכילת המוצקים שלו וכעת הוא מרייר הרבה כאילו עוד שן הולכת להופיע. השאלה שלי היא האם יכול להיות בגיל שנה שפתאום הוא יפתח בעיית לעיסה ובליעה ?

לקריאה נוספת והעמקה

לא, בעיות לא מופיעות מעצמן בגיל שנה. לפי התאור שלך יש משהו התפתחותי שקשור לטיפול במזונות מסויימים, ואת מתארת זאת בצורה יפה, מתוך הסתכלות על בנך! תהיי סבלנית ותני לשיניים לצאת, ללא מתן מזון שאת רואה שקשה לו, במיוחד כי מדובר על תקופה של יציאת השיניים שאצל חלק מהילדים מתבטא בריור רב ובנשיכות. בהצלחה

15/06/2009 | 13:41 | מאת: יובל

שלום רב! בני בן שנתיים אובחן ע"י צוות התפתחות הילד(נוירולוג,קלינאית תקשורת,פסיכולוג).אבחנה-קושי ניכר בשפה ותקשורת לפי קרטריונים של DSM קיימים 6 קרטריונים להפרעה אוטיסטית:4 בתחום האנרקציה החברתית,2 בתחום השפה.ואחד בתחום ההתנהגות.לפי שאלוןCARS קיימת הפרעה בתחום האוטיסטי(41.5)זאת עקב פגיעה בהתיחסות לאחרים,יכולת חיקוי מצומצמת,תגובה לא מותאמת לגירויים,שימוש חריג בחפצים,איננו מגיב לקוולת וקריאה בשמו,העדר קומיונקציה מילולית,תפקוד אנטלקטואלי מעוכב. לאור האמור לעיל אבקש לשאול מס' שאלות. 1) הומלץ לנו להכניס את הילד למסגרת מיוחדת-האם מנסיונך דברים משתנים לאחר כניסה למגרת מתאימה -ז"א האם הילד יוכל להפתיע אותנו ואת עצמו בצורה ניכרת עד כדי השמה במסגרת רגילה לאחר תקופה מה? 2) למיטב הבנתי לאחר הבחנה הנ"ל,הילד לא מודע לבעיה שלו,אם כך האם אי פעם בעתיד יהיה מודע לבעיה? 3) לדעתך זה בסדר שהילד קיבל אבחנה בגיל שנתיים או שלפי דעתך זהו גיל מוקדם לאבחנה מסוג זה. 4)למיטב ידיעתך נתקלת בשינוי אצל מטופל שאובחן בהבחנה זהה לזו שהשתנת? מודה לך מראש!!!

לקריאה נוספת והעמקה

בנך נבדק וקבלת המלצה מקצועית, מותאמת אישית. עם כל הרצון להרגיע אותך, אני חושבת שאת צריכה לפנות חזרה למי שאבחן ומכיר את בנך. בעקרון מצב הילדים משתפר בעקבות הטיפול האינטנסיבי וייחודי, הנותן מענה לצרכיו המיוחדים, עליך לקבל הדרכה ולעבוד בצמוד עם המטפלים ולבצע את מקסימיום ההנחיות שינתתנו לך. ישנם קבוצות תמיכה ייחודיות להורים עם ילדים המאובחנים כבעלי הפרעות בקשר, תנסי להגיע לאחד מהן לקבלת תמיכה ועידוד. בכל מיקרה, הוא יתפתח ובהמשך כמובן ניתן לשנות אבחנות, בגיל זה האבחנה נעשת לצורך השמה במסגרת מתאימה בהצלחה

בהמשך לשאלתך בתי בת 3 - כתבתי בכותרת ואני מודאגת משום שהסבתא מגמגמת. כמה זמן להמתין עד הפנייה לטיפול ? תודה,

מכוון שאת כל כך דןאגת תפני בכל זמן שתרגישי בצורך! לפי הספר התופעה צריכה להופיעה במשך כשנה כדי שתחשב ל"יציבה" וזקוקה להתיחסות ספציפית. אם הילדה לא מוטרדת, למה את דואגת? המלצתי: תני לה לפתח את התקשורת המילולית ואת אוצר המילים והכרת העולם לפני העיסוק בטכניקת הדיבור........ בהצלחה!

בפרק הזמן שסמוך להתחלת הגימגום הסיכוי לריפוי הוא הגבוה ביותר ואם יש לה גימגום אצל קרוב משפחה היא נמצאת בסיכון גבוה בהרבה ממי שאין לו קרוב משפחה כזה. יש מדריך להורים למניעת גימגום שהוא מצוין ונמצא באתר של אמבי או בחיפוש מדריך זה בגוגל. חשובים מאוד דיבור איטי ורוגע מסביבה,שיגרה יום יומית קבועה,גבולות ברורים,הרבה הרבה אהבה ובעדינות לברר שהגננת לא מעמידה אותה במצבים בהם היא חייבת לענות לשאלות או חייבת לדבר. המון בהצלחה!

16/06/2009 | 09:18 | מאת: שרית

מנסיון אישי,מה שהיא כתבה לך הוא הדבר הנכון לעשות לדעתי.

שלום רב.אני בת 56.בשנים האחרונות אני חווה שבושים בהגית מילים מידי פעם, מחליפה אותיות במילים שונות, רנדומאלית.וכמו כן נעצרת פתאום במהלך דיבור מתוך אי מציאת המילה הקשורה, היא עולה אחרי זמן מה.התופעות קורות בזמן דיבור יום יומי, בבית עם הילדים, ולא מתרחשות בזמן שאני מרצה,או נדרשת לתשובת עומק.האם יש שם לתופעה?עם מי להתיעץ?תודה רבה

הרבה מהתופעות האלה מתוארות כבעיות ריכוז שקשורות לשינויים הורמונליים.... האם יש לך שינויים בהרגלי השינה, בתאבון וכאלה? במידה והתופעה מדאיגה את יכולה לעשות, בשלב ראשון, בירור רפואי מקיף דרך הרופא המטפל.. בדיקת הורמונים, בדיקת גינקולוג, נאורולוג ובדיקות דם כלליות. אם תקבלי תוצאות בתחום הנורמה לגילך בכל הבדיקו הרפואיות, תוכלי להמשיך ולבדוק שינויים בתחום הרגשי. אם גם שם לא תמצאי סיבה, תוכלי לפנות לפסיכולוג קוגניטיבי שיבדוק את היכולות שלך והאם יש שינויים ביחס לבני גילך. האם התופעה מפריעה לך במהלך היום-יום? בכל מיקרה, תתחילי בבדיקות הרפואיות ומשם תתיעצי עם הרופא.

תודה.אכן התופעה מפריעה בחיי היום יום,לעיתים מביכה בעיקר בפגישות עבודה אפנה לרופא כפי שהצעת

11/06/2009 | 11:28 | מאת: עדי

שלום, היה והילד סיים גן שפתי או לא היה כלל בגן שפתי ובגיל בית הספר עדיין נמצא בפיגור מבחינת השפה. האם יש כזה דבר בית ספר שפתי? או שפשוט פונה לבית ספר לחינוך מיוחד? האם בבית ספר לחינוך מיוחד יש ילדים עם בעיות שונות ואף קשות יותר, ולאו דווקא שפתיות? האם תמיד יש לילד אופציה להשתלב בבית ספר רגיל? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יש כיתות שפתיות בבתי הספר השכונתיים, תלוי בכמות הילדים. ילד שמסיים גן שפתי יעבור הערכה חוזרת ויקבע מה הצורך שלו, מבינה חינוכית ומה ההשגים שהשיג במהלך השהות בגן. היום מנהלי בתי הספר הם כמו ראש ועדה לגבי חלוקת המשאבים של בית הספר (שעות טיפול אינדיבידואלי, הוראה מתקנת ואף חינוך מיוחד). החומר לא מועבר אוטומטי בין הגןלבית הספר אלה שההורים הם אלה שצריכים לבקש שעות של עזרה בלימודים לילד שלהם. אם ילדך עתיד לעלות לבית הספר, את זאת שצריכה להעהיר את הבקשה וחומר רקע למנהל בית הספר לאחר הרישום. ילד עם קשיי למידה חמורים יצטרך לעבור ועדת השמה ולקבל זכאות לעזרה על פי חוק החינוך המיוחד. לעתים מקבלי שעות תמיכה בלימודים שהם לא בחוק החינוך המיוחד אלה כתמיכה של בית הספר. (מטי"א)

09/06/2009 | 14:20 | מאת: חני

יש לי תאומים בן ובת בני שנה ואחד עשרה חודש (כבר פניתי אליך בעבר) קיבלנו המלצה עכשיו כיוון שהבן סרבן דיבור לשלוח אותו לגן שיקומי בתל השומר ואילו הבת לא צריכה ויכולה ללכת לגן רגיל עם עזרה של קילינאית תקשורת. האם זה טוב לילדים סידור שכזה שכל אחד הולך למקום אחר? האם כדאי לחכות קצת ולראות איך מתפתח ואולי גם הוא יקבל עזרה של קילאנית תקשורת ויוכל להתקדם בלי צורך בגן המיוחד? מה דעתך. תודה ויום טוב.

אני מאמינה שההפניה לגן שיקומי נעשה לאחר אבחון מקיף ולכן נוטה לתמוך בהמלצה שלהם. לגבי שני הילדים, גם אם הם תאומים הם שני אנשים נפרדים ואת כאם צריכה לכבד את השוני ביניהם ולתת לכל אחד את הנחוץ לו (ואם אחד מהם היה צריך ניתוח היית מנתחת גם את השני או נמנעת מהניתוח כדי שלא יהיה שוני ביניהם?) הקושי עם תאומים נעוץ בעובדה שנוטים לשים אותם כיחידה אחת (ואפילו פונים אליהם ברבים: אתם רוצים לשתות, אתם עייפים?) ולא מדגישים את הייחדויות של כל אחד, כאדם בודד. אם הילדים עברו אבחון ויש המלצה מקצועית, מה ההתלבטות? היעילות של התערבות בגיל מוקדם ידועה ואם לאחר טיפול יש המלצה לגן שיקומי, רצוי לתת לו את המקסימום בגיל מוקדם. דחיית הטיפול האינטנסיבי ומענה לצרכיו הפרטניות יכול להתבטא בעיכוב התפתחותי לאורך השנים, חבל!.

09/06/2009 | 11:58 | מאת: דניאלה

שלום רב, אני בת 27, ללא בעיות בשמיעה שידועות לי. בשנתיים האחרונות הבחנתי שלמרות שמיעתי התקינה, אני לא יודעת לזהות מהיכן נובעים רעשים/קולות. אם מדובר בקולות שאני מכירה, אני אדע לאן להפנות את ראשי, אבל במצבים אחרים לא. למשל - יש יצלצל הטלפון ולא הניחו אותו במקום, לא אדע מאיזה חדר בבית מגיע הרעש ואאלץ להיכנס לכולם. דבר זה מפריע לי בעיקר לאחרונה בעבודתי כמורה. תלמידים פונים אלי וכשאני מסתובבת מהלוח ורוצה לראות מי מדבר, אני צריכה לסרוק את הפרצופים עד שאראה ראש עם שפתיים זזות.. כמה פעמים אפילו העירו לי על כך וצעקו לעברי בליווי תנועות בידיים, כדי שאדע לאן להסתכל.. אולי מעט רקע רפואי: חולת קרוהן, היו בעיות עם ספיגת ויטמינים, בעיקר B12 וחומצה פולית, אבל גם אנמיה שכיום מטופלים והערכים תקינים. במה מדובר והם יש דרך לתקן את המצב? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

איתור מקור הקול נעשה בעקבות הבדל בהגעת הגירוי השמיעתי בין שתי האוזניים... יכול להיות שעל אף שאינך חשה בשוני יש ירידה בשמיעה באוזן אחת... אפילו פקק של צרומן יכול לגרום שירדה ביכולת למקד את הקול! פני לרופא אאג' שיבדוק את האוזניים ולאחר מכן תבקשי הפניה לבדיקת שמיעה, רק לאחר הבדיקה תוכלי להעלות עוד השארות לקושי במיקוד מקור הקול. בהצלחה

09/06/2009 | 11:11 | מאת: יעל

שלום, תינוק בן שנה. תקשורתי (יודע הוראות פשוטות כמו קח, תן) יודע איפה אור,להביא את הכדור ממרחק כלשהו שמבקשים ממנו וכו'. מבחינת ההגייה הוא מבטא הברות (אה, בה - מעט, טה, מה) חשוב לציין כי לרוב אומר רק אה ומידי פעם הוא מצרף ל אה גם את ההברות הנוספות שציינתי. כמו א - טה, א - מה וכו'. האם ההתפתחות היא תקינה לגילו? תודה מראש יעל

נשמע תקין לגמרי!

09/06/2009 | 09:28 | מאת: עדי

שלום רב, בתי תהיה 4 בסוף ספטמבר, תאומה, נולדה בשבוע 36 במשקל תקין. היא מדברת מאוד לא ברור ויש לה שלל שיבושי הגייה (לא הוגה תנועות רפות, שורקות ועוד). היא מטופלת מזה מס' חודשים אצל קלינאית תקשורת אולם ללא התקדמות משמעותית (הקלינאית הגונה מספיק ומודה בכך גם). במהלך הטיפול היא מצליחה להגות את כל מה שהקלינאית מלמדת אותה אבל בשוטף היא לא משתמשת בזה באופן ספונטני. צריך כל הזמן לתקן אותה דבר שגורם לה פשוט לא לחזור על הדברים. הקלינאית הפנתה אותנו גם לאבחון של מרפאה בעיסוק כדי לשלול דברים נוספים שאולי מעכבים את הטיפול שלה. המרפאה בעיסוק אבחנה "מקובעות" וקצת חוסר יכולת לשבת בשקט ולבצע פעולות לא בתנועה. האם זה יכול להיות קשור לבעייה בדיבור? התחשוה שלנו כהורים היא שאנחנו מפספסים משהו, אולי אפילו משהו פיזיולוגי, היתכן? מי הגורם שיכול לעשות הערכה כוללת ולבדוק אספקטים שונים? ובבקשה אל תפנו אותנו למכון להתפתחות הילד(של הכללית), גם שם היינו - האבחון מהיר, התבסס בעיקר על האבחון של הקלינאית הפרטית, התייחסו לבעית הדיבור הבלבד ולא בדקו דברים נוספים ולמרות המלצתם לקלינאית תקשורת יש המתנה של חצי שנה לתורים

לקריאה נוספת והעמקה

לפי התאור שלך את מציינת שבטיפול היא מצליחה להגות ולא בדיבור הספונטני... את מתארת קושי בתיכנון הפעולה, בשפה המקצועית אפשר שמדובר על דיספרקסיה, שהיא בדיוק תופעה שקשורה ליכולת לתכנן ולבצע פעילות מוטורית עדינה, לכן כניראה ההפניה למרפא בעיסוק, כדי לברר האם יש קושי בתיכנון הפעולה גם בתחומים אחרים מלבד הדיבור. האם התיעצת עם קלינאי אחר? לפעמים דווקה המפגש עם קלינאי אחר יכול לתת אור לתמונת התפקוד של הילדה. המלצתי: אבחון מחדש על ידי מי שלא בדק אותה קודם והתרשמות מתפקודה הכללי, מלבד הדיבור (ריכוז, פעילות במוטוריקה עדינה, ריכוז, מודעות ועוד.) בהצלחה

08/06/2009 | 23:22 | מאת: רונה

שלום רב ותודה מראש, איך אדע האם ומתי מיעוט בדיבור והגייה לא-נכונה של הברות הופכים סממן של בעיה התפתחותית/שפתית? בני בן שנתיים וחודש, אוצר המילים שלו בערך כשל בני גילו אך לרוב הוא אינו אומר מילים בשלמותן (חתול=תול, קרטיב=קא וכו'), ואינו בונה משפט בן יותר מצמד מילים. יש מילים שכן נאמרות נכון ונהגות נכון: אמא, אבא, טרקטור, אוטו. אני לא מרגישה שיש אצלו בעית שמיעה, אבל ייתכן כמובן שאני טועה. אציין שכשהיה בן חודשיים עבר בהצלחה בדיקת סינון שמיעה. ובכן... מה דעתך? אינני אמא "לחוצה", אבל אני גם לא רוצה חלילה שאולי שאננות יתר מצידי תגרום בעתיד לבעיה. בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

ככלל: במידה ובנך לא מתקדם ואינך שומעת שהוא משתפר (בטווח של שבועות) רצוי לפנות לקלינאי תקשורת. רצוי בכל מיקרה לבצע בדיקת שמיעה, רק כדי להוריד את הגורם השמיעתי מהדרך. במידה ובנך אינו מובן לסביבתו לקראת גיל שלוש, יש מקום לפניה לקלינאי תקשורת. בהצלחה

08/06/2009 | 16:10 | מאת: כוכי

ילדתי מדברת שוטף עם אוצר מילים ויכולת הבעה מצויינת. לפני כשבועיים החלה לגמגם וזה הולך ומחמיר. חמותי מגמגמת, האם מסיבה זו עלי למהר ולקחת אותה לאבחון? ולא להמתין שיחלוף? אמא מודאגת

בת כמה היא? ילדים עוברים תקופות של חוסר שטף בדיבור והן נורמליות ומסתדרות מעצמן ככל שהשפה מתקדמת. לאחר שבועיים ודאי אין מקום לדאגה. תני לה זמן, מרחב ואל תלחצי אותה לדבר או להראות את הדיבור

07/06/2009 | 16:59 | מאת: ורד

שלום. אני בת 44, עם בעיית גמגום מילדות. טיפולים אצל קלינאית תקשורת בילדות לא צלחו. מאז למדתי לחיות עם זה, והצלחתי להתקדם, אישית ומקצועית, למרות הבעיה. עם זאת, הגמגום בלם אותי מלהופיע בפני קהל גדול או להרצות בציבור. כעת ברצוני לנסות בכל זאת בבעיה, ורציתי לשאול האם ניתן בכלל בגיל מבוגר לעשות שינוי בתחום זה, ואם כן - מהן הדרכים המומלצות. הרבה תודה, ורד

לקריאה נוספת והעמקה

מוטיבציה הינו המרכיב הראשון לטיפול. מכוון שיש לך מטרה ספציפית (להופיעה בפני קהל) הטיפול יכוךל להיות מכוון למטרה זו. גמגום הינה תופעה כמו אלרגיה.. לא עוברת אבל ניתנת לשליטה בתקופות שונות ובתנאים מסויימים. ישנם מספר קלינאיות אשר עבודות עם אנשים מבוגרים. תוכלי לעיין באתר של קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il בחלק שכתוב "למי לפנות?" בהצלחה

06/06/2009 | 23:42 | מאת: לוטוס

בני בן שנתיים ושבעה חודשים. אוצר המילים לו נמוך יחסית, לא אומר משפטים שלמים, אלא בעיקר מילה אחת או צמד מילים. ברוב המכריע של המילים ההגייה לא נכונה, לדוג': דלת- leles, כן-tem או kem, מים-nain וכו'. הוא הולך לגן רגיל ואנו חשים בשיפור, אך איטי מאוד. האם יש צורך לפנות לאבחון ואם כן למי? היות ואני מניחה שיש צורך בשיתוף פעולה של הילד, האין זה מוקדם מדי לפנות כרגע (לא תהיה לו סבלנות ואף יכולת לשתף פעולה) מה הגיל המתאים לבדיקה אם בכלל?

08/06/2009 | 13:01 | מאת: טלי ליפובצקי

לפעוטי המתוק יש בעיות שמיעה באוזן שמאל יותר מאוזן ימין עקב נוזלים באוזניים, אוצר המילים שלו גםמוגבל עקב זאת ששמע יותר משפה אחת מעורבת עברית וספרדית, שהיא שפת האם שלי לכן חוסר ההתפתחות שלו כנראה נובע גם מזה, ערכתי לו בדיקת שמיעה שגילתה את הליקוי, וכרגע אנחנו במעקב צל אף אוזן גרון, אני ממליצה כן לקחת לבדיקה כדי לגלות ממה נובעת ואף לחזור על בדיקת שמיעה במידת הצורך ומעקב אצל רופא אף אוזן גרון בהצלחה לך אשמח לשמוע ממך שמי טלי ליפובצקי 0546563449

06/06/2009 | 22:02 | מאת: אורית

שלום רב ביתי במעקב בהתפתחות הילד מסיבה של גמישות יתר במפרקים/ סרבול מוטורי. במסגרת ביקור אצל הנוירלוג הופנינו לבדיקת שמיעה כיוון שהוא יחד עם הצוות שהיה איתו בחדר( קלינאית תקשורת, רופאה נוספת ופיזיוטרפיסטית) התרשם שהיא כאילו עסוקה במה שעניין אותה ולא שיתפה פעולה כשנתבקשה למסור לי חפץ כלשהו. בבדיקת השמיעה נכחה קלינאית תקשורת אחת , היא אמרה שהיא תזמן אותנו שוב כי רצוי שתהיינה שניים, כיוון שאז הבדיקה יותר מדוייקת. מה שכן היא אמרה זה שלפי הבדיקה שהיא עשתה יש לה ירידה בשמיעה, היא גם בדקה לה את האוזניים וטוענת שבאוזן אחת ( לא זוכרת איזו) יש לה מעט נוזלים ושנבדוק את זה. אני קבעתי לה תור למומחה אא"D ל22.6. כמו כן בהתפתחות הילד הפנו אותנו לקלינאית התקשורת שם , כדי שתתרשם במספר מפגשים , לגבי הדיבור והתקשורת של הילדה. חשוב לצין שהיא יודעת מילים רבים, שרה לפי מנגינות של שירים , יודעת לציין צבעי יסוד כמו אדום , כחול, ירוק, צהוב. יודעת צורות , עיגול , ריבוע משולש, . לגבי משפטים ופה אני לא שקטה, היא אומרת למשל: בואי נלך , או שימי יד ונותנת לי יד. בדרך כלל כשהיא רוצה משהו היא פשוט אומרת: מיץ תפוזים , או דף ( כשהיא רוצה לצייר) או כל דבר אחר. מה דעתך? כל מי שראה אותה במסגרת המעקב שלה אומר שיש לה אוצר מילים גדול. אני אכן מספרת לה סיפורים רבים ועושה רושם שהיא ממש זוכרת קטעים של סיפורים. אם כך מדוע זה לא מתבטא מבחינת משפטים? לגבי הנוזלים באוזניים. זו שבדקה אותה ציינה שיש מעט. האם זה יכול להסביר עיכוב בהפתחות השפה וירידה בשמיעה ? האם מצב כזה מחייב ניתוח ? אפ אפשר להמנע מניתוח הייתי כמובן מעדיפה לעשות זאת, מצד שני אני מודעת לכך שצריך לעזור לה ולמנוע כמה שניתן עיכוב משמעותי. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

חשוב לסיים את הברירו אאג' ובדיקת שמיעה. אין מה להשיב בעניין ניעתוח עד שהרופא לא יקבל את בדיקת השמיעה ויבצע בדיקות נוספות. האם היא מוכרת למכון להתפתחות הילד? מכוון ששתי קלינאיות תקשורת ראו אותה, חשוב לשמוע את דעתן. בגדול ניראה לי שיש כאן עיכוב התפתחותי ורצוי להתחיל טיפול לפחת פעם בשבוע ושתקבלי המון הדרכה כיצד לעודד אותה להרכיב משפטים המתאימים למצופה מילדה בגילה.

06/06/2009 | 09:13 | מאת: רונית

שלום רב בני בן שנה וחצי. אתחיל מהסוף: עבר בדיקת שמיעה והכל תקין. היינו אצל קלינאית: הילד תיקשורתי באופן מעולה, מבין הוראות פשוטות ויותר מסובכות, יודע לזהות כמעט כל דבר, מתקשר באופן לא מילולי. אך לא מדבר מלבד מס' מילים כמו אבא או שאני מתחילה מילה והוא מסיים (מס' השלמות בודד). על פי נסיונך ועל פי הסטטיסטיקה מתי ילדים שכאלה ללא בעיות אחרות, מתחילים לדבר ? תודה

10/06/2009 | 13:10 | מאת: רונית

10/06/2009 | 13:10 | מאת: רונית

05/06/2009 | 20:27 | מאת: שירן

רציתי לדעת איפה ניתן ללמוד קלינאית תקשורת?

אינברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה , מכללה אקדמית הדסה, מרכז איניברסיטאי קירת אונו ומכללה באריאל

02/06/2009 | 16:52 | מאת: חני

יש לנו תאומים בן ובת בני שנה ועשרה חודשים שנולדו פגים בשבוע 35. הבן מסרב לדבר לא חוזר על מילים שאנחנו אומרים לו (לעומת הבת שכן חוזרת על מילים ומדברת יותר) הוא ממלמל כל מיני הבהרות ומשפטים בשפה שלו, אך מסרב לחזור על מילים שאני אומרת לו. הוא מבין ומבצע דברים כשמבקשים ממנו. (האם זה קשור לשפת תאומים שהם מדברים אחד עם השני?) עלי לציין שהם עדיין בבית וילכו לגן רק בתחילת השנה.האם צריך טיפול מיוחד ? אשמח לקבל חוות דעתך בנושא. בתודה חני

לקריאה נוספת והעמקה

עדיין מוקדם לקבוע. האם הילד עבר בדיקת שמיעה? זה שלב א' בבירור. בהיותו בן וגם על יד אחות מדברת יכול להיות שהוא לא ממש מרגיש צורך. תעודדי אותו לתקשר באופן מילולי, גם מילים שאת לא מבינה. אם אינו ברור ואינו חבר לפחות שתי מילים יחד בגיל שנתיים, תבקשי אבחון של קלינאי תקשורת ותבקשי גם הדרכה ספציפית. לגבי טיפול, יכול להיות שלא צריך להתערב ישירות אבל הדרכה והכוונה תמיד טוב לקבל. בהצלחה

02/06/2009 | 15:07 | מאת: רומי

שלום, אולי יכולים לעזור לי. מבקשים ממני לעבודה לאוניברסיטה לתאר התנהגות אופיינית של ילד מוסד שיצר התקשרות לא מאורגנת (RAD). תודה רבה רבה! רומי

מצטערת... האיזה מסגרת של לימודים? למה דווקא ילד ממוסד?

31/05/2009 | 14:45 | מאת: נורית

שלום רב, אני בחורה בת 23. יש לי בעיה בדיבור המתבטאת בעיקר כאשר אני נסערת או נרגשת. הדיבור שלי מהיר מאד בד"כ, לעיתים רחוקות עד כדי חוסר הבנה של הסובבים, למרות שלרוב אין לי כל בעיות בתקשורת עם אנשים. אולם, כאשר אני לחוצה מאד או כועסת ונסערת מאד, הדיבור שלי הופך למגומגם וקטוע, עד כדי חוסר יכולת להביע את עצמי בבהירות. יצוין שיש לי שפה עשירה מאד ויכולת ביטוי גבוהה מאד בכתב, יכולת שאני מנצלת לכתיבת עבודות ספרותיות ולתרגום מקצועי לעברית. יכולת הביטוי שלי בע"פ נמוכה יותר, גם בשל חוסר הבטחון שלי וגם בשל העובדה שאני מודעת לדיבור הקטוע שלי בנסיבות שצוינו לעיל. ברצוני לטפל בבעיה כדי לשלוט היטב בדיבור גם כאשר אני נסערת או לחוצה. האם תוכלי להמליץ לי על שיטה לעבודה עם עצמי או על טיפול מקצועי שיוכל לעזור לי? תודה רבה על הנכונות והעזרה, נורית.

לקריאה נוספת והעמקה

תפני לאגודת קלינאי התקשורת ותקבלי משם קלינאי תקשורת שעובד בתחום הדיבור החטוף או בגימגום, באיזור מגוריך. בגיל זה הטיפול איננו דרך קופת חולים אלה רק באופן פרטי. www.ishla.org.il

28/05/2009 | 08:31 | מאת: רן

שלום,אני בן 24, אני לרוב מדבר שוטף וללא כל בעיה,יכולה להיות אצלי תקופה שהדיבור שוטף במשך חודשיים ומספיק שאגמגם פעם אחת הגמגום חוזר למשך תקופה של שבוע עד חודש ונעלם שוב כלא היה וכך הדבר חוזר על עצמוץ האם התופעה מוכרת? אני חושב שהדבר נובע ממחשבות על גמגום בזמן הדיבור וזה מה שגורם לי לגמגם או להיתקע במילה ולהרגיש שהאויר נתקע לי ואני לא מצליח להוציא אותה. העניין מטריד אותו מאוד וכורם לי לחשוש לדבר בפני אנשים. אודה ליעוצך-חג שמח!

לקריאה נוספת והעמקה

הגמגום צאופיין לא בעקבות התקלות אלה בעקות ההגדרה שהאדם נותן לדיבורו. ככל שתחשוב שאתה מגמגם, אכן תגמגם! הפחד בפני הדיבור הינו אחד המרכיבים בתופעת הגמגום, בילעדין לךא מדובר על גימגום בגיל שלך. תוכל לפנות להתיעצות לקלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגימגום וללמוד כיצד להגיב ולקבל את התקשלות כחלק נורמלי של הדיבור, בלי להלחץ. בהצלחה

27/05/2009 | 11:50 | מאת: יפה

שלום רב! הייתי מעוניינת לדעת מהי התפתחות תקינה בגיל זה מבחינת שפה, הבהרות, יחיד רבים והאם נורמלי שכל פעם שאני שואלת אותו איזה צבע זה. אוטומטי הוא עונה אדום כנ"ל לגבי איזו חיה אומר ג'ירפה אך כשאני מתעקשת ושואלת שוב ועוזרת לו טיפה עם תחילה מילה הוא יודע להמשיך...

הוא צודק! בגיל זה כל החיות ג'ירפה וכל הצבעים אדם! אם תשאלי אותו, תלמדי אותו ותגרי את סקרנותו, כשיהיה מוכן ידע כל דבר, גם ג'ןק וגם סגול. בגיל זה הוא אמור לדבר מילךים מחוברות אפילו אם לא בדיוק לפי כללי התחביר וללמוד המון מילים וסוגי מילים. הוא ילמד ממך כיצד להתנהג מבחינה שפתית גם, ככל שאת תשוחחי ותספרי לו יותר, כך גם הוא ישוחח ויספר. בהצלחה

27/05/2009 | 11:09 | מאת: סוזי

שלום, שאלתי היא: ילדתי בת 3 ולפי אבחון התפתחותי וקלינאית תקשורת, יש לה עיכוב בדיבור, ההבנה ויכולת ההסבר שלה ללא מילים מאוד גדולה. היא מודעת לבעית הדיבור והרבה פעמים היא חוזרת על מילה לא ברורה מספר פעמים או משתמשת במילה אחרת. יש לי הרגשה שהיא מתקרבת לשלב שבו תהיה מתוסכלת ותשתמש בדרכים אחרות (למשל מכות), כרגע היא נפגשת עם קלינאית תקשורת על בסיס שבועי ופשוט לא רוצה להשתתף ומבקשת ללכת משם(היא מבינה שבוחנים אותה)- מה אפשר עוד לעשות - האם יש שאלון שאפשר לבדוק דרכו האם הבעיה היא עיכוב בלבד ומהו גודל הפער? האם יש דרך/ שיטה שבו אוכל ללמד אותה ולעזור לה בנוסף לעזרה שהיא מקבלת מקלינאית התקשורת? אני מרגישה אבודה ולא רוצה לשדר לה את התסכול שלי - מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

האם את שיתפת את השקלינאית בתחושותיך? האם היא נותנת לך הדרכה לגבי המשך העבודה בבית? אגודת קלינאי התקשורת קבלה לרשותה ספרים נהדרים להדרכת הורים לגבי ילדים הזקוקוים לטיפול. תוכלי לרכוש את הספר דרכם www.ishla.org.il לגבי שיתוף הפעולה בטיפול, יכול להיות שהקלינאית לא הצליחה ליצור קשר עם הילדה, לפעמים מעבר לקלינאי אחר פותר את הבעיה ולפעמים שינוי הגישה של הקלינאי מספיק. הצעתי, תנהלי שיחה עם הקלינאי ותתיעצי יתה לגבי שינוי גישה או שינוי קלינאית. בהצלחה

26/05/2009 | 10:46 | מאת: עינת

בני בן שנה וחצי, מדבר המון. הוא כל הזמן כמעט מספר לסביבה מה הוא רואה, וחוזר על שם החפץ שהוא רואה בלי הפסקה עד שאומרים לו "נכון, תפוח", "נכון, פרח" וכו. לא חשבתי שיש בעיה עד ששמתי לב שילדים אחרים בגינה לא מדברים כל כך הרבה, ומחיפוש באינטנט ראיתי שזו עלולה להיות בעיה של פרגמטיקה (שעוד לא הספקתי לברר בדיוק מה זה). האם זו יכולה להיות הפרעת תיקשורת? או שבגיל הזה זה עוד חסר משמעות?

אני צריכה לרשום את המקרה שלך ביומן שלי! עוד לא הייתה אמא ש"תתלונן" על ילד בן שנה וחצי שמדבר יותר מדי! לא, אין בעיה של פרגמטיקה (אבחנה כזו שמורה למיקרים אחרים) תשמחי שיש לך ילד מפותח ותקשורתי! תחנכי אותו בהמשך להתנהגות של הקשבה ושיח רלוונטי.

20/05/2009 | 22:27 | מאת: טלי

בתי בת שנתיים בדיוק ואומרת רק 'אבא'. אין אף אות אחרת שיוצאת מפיה מלבד האותיות א' ו-ב'. לשמחתי, מבינה הכל! בשבוע שעבר עשינו לה ניתוח כפתורים באוזניים בעקבות נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה. באותו ניתוח הוציאו לה גם את הפוליפ בעקבות נחירות והפסקות נשימה שנאמדו במכון לחקר השינה. המנתחת שלה אמרה לנו שמידת ואיכות הנוזלים לא מסבירים את הירידה המשמעותית בשמיעה. בנוסף, יש לה VSD (פתח באחד החדרים של הלב) בדרגה 3-4 והיא במעקב קרדיולוגי. במשך השנתיים הקרדיולוג כל הזמן אמר שרק ההתפתחות שלה היא האינדיקציה לחומרת הבעיה בלב. היות והיא ילדה שלישית שלי, ההתפתחות שלה תקינה מלבד העניין שהיא אינה מדברת בכלל. אני חוששת שמא אי היכולת שלה לדבר מעיד על ליקוי בהתפתחות שלה בעקבות המום בלב. האם יכול להיות שיש קשר בין שני הדברים?

לקריאה נוספת והעמקה

יכול להיות קשר אבל כדי להיות בטוחים ובעקר, כדי להכין תוכנית התערבות תפני כבר לאבחון במכון להתפתחות הילד. מלבד זאת וכדי לא "לבזבז" זמן תפני לקלינאי תקשורת ותתחילי עם תוכנית עידדו וגריית שפה. כיצד היא מתקשרת ועד מה אתם מבינים את רצונותיה? מה סוג ואופי של הירידה בשמיעה, אולי היא משמעותית ודורשת התערבות עם מכשירי שמיעה בנוסף לניתוח שעברה? לאחר ניתוח ושיחרור האוזן יכולה להיטות התקשדמות מהירה, אבל בכל מיקרה, רצוי שתהיה מוכרת לקלינאי תקשורת כדי שתעשה מעקב ובעקר, הדרכה וטפול. בהצלחה

08/06/2009 | 22:36 | מאת: טלי

פרידה שלום, עשיתי בדיקת שמיעה חוזרת לילדה שלי היום (היא חודש אחרי הניתוח). הממצאים: "הפנתה ראש לשני הכיוונים לקולות דיבור ושירה בעוצמה של: VD FF RT - 20DB VD FF LT - 15-20DB הילדה לא שיתפה פעולה כלל עם חפצים SRT". בבדיקה של לפני הניתוח - FF RT - 50DB FF LT - 40DB אני מבינה שיש שיפור בשמיעה, למרות שהיא עדיין לא אומרת שום מילה חוץ מ'אבא'. 1. האם המספרים שציינתי מהבדיקה היום נחשבים כנורמלי או כליקוי שמיעה? 2. הילדה היתה מאד עייפה בזמן הבדיקה, האם כדאי לעשות בעוד זמן מה עוד בדיקה? תודה רבה רבה. טלי

20/05/2009 | 16:31 | מאת: מתעניינת

אני מתלבטת בין ריפוי בעיסוק ללימודי קלינאות תקשורת. משהו יכול לחדד את ההבדלים בניהם מבחינת אופי העבודה מלבד שזה עוסק בתחום שונים. ואם יש אפשרות ללמוד את שניהם, מה הייתם בוחרים ללמוד ולמה? תודה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

המלצתי תשוחחי עם מי שעובד בכל אחד מהתחומים, כנסי לאתרים של כל אחד מהמקצועות האלה ותקראי מה הם תחומי העיסוק וגם תיקראי בפורום שלהם, השאלות והתשובות יכולים לזרוק אור על השוני וןהמשותף ביניהם. בהלחה

16/08/2009 | 19:22 | מאת: אורית

היי "מתעניינת" :) אני יכולה להעיד על החוג להפרעות בתקשורת בקריה האקדמית אונו שהוא מצויין. השבוע, נניח, יצא לנו לפגוש את פרופ' ברגמן, זה שייסד את החוג הראשון בארץ להפרעות בתקשורת, הוא ביקר אצלנו בחוג. איזה איש מרשים, כמה השראה הוא מעניק לסובבים אותו... בכל אופן, בחזרה לנושא :) אני מאוד מועצמת בלימודים שם, ממליצה לך לבוא לבקר ולראות איך זה הולך. בהצלחה!

ראיתי את התשובה שכתבת לשאלה גמגום אצל בת 5.אם אותו מיקרה אבל יש גמגום במשפחה המורחבת לא הגרעינית,האם היית ממליצה להתחיל טיפול ולהסתכן בהעלאת המודעות לדיבור או להמתין עוד? זו התלבטות קשה כי יש גישות שונות והייתי רוצה לשמוע את דעתך בענין. פרט לגמגום כל יתר ההתפתחות בתחום השפה וכל תחום אחר תקינים לחלוטין.

מגמגמת שנה וחצי.

20/05/2009 | 00:22 | מאת: שרון

גם ביתי בת 5.5 שנים מגמגמת כשנה וחצי וגמגום אצל אחות של הסבתא, האם יש סיכוי משמעותי שהגמגום יחלוף לחלוטין?

18/05/2009 | 07:29 | מאת: עדי

שלום רב, בני בן שלוש ושמונה חודשים. החל מגיל צעיר הראה עיכוב התפתחותי בשפה וכבר מגיל 2 מטופל אצל קלינאית תקשורת ומרפה בעיסוק פעם בשבוע. על פניו נראה שאוצר המילים שלו מתאים לגילו, אך הקושי הוא בהבנה - קשה לדבר איתו על דברים לא מוחשיים (זמנים, מספרים, חוויות וכו') רק הוראות פשוטות ולו מאוד קשה להביע את עצמו (בדרך כלל משפטים של 3-5 מילים, רוב המשפטים מתחילים במילים "בא לי" או "לא בא לי"..). השאלה שלי: האם קשיי הבנה והבעה מסתיימים באיזשהו גיל והופכים לליקויי למידה בגיל בית הספר (הבנת הנקרא וכו') או שיתכן שכל חייו יסבול מקשיי הבנה והבעה? מה עוד ניתן לעשות כדי לעזור לו? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

האם הוא עבר בדיקה פסיכולוגית לקביעת רמה תפקודית? האם הופנה לגן מיוחד (שפתי או ללקויי למידה) האם יש קשר בין הקלינאי למרפא בעיסוק, ישבה משותפת וקביעת תוכנית עבודה? מה רמת התפקוד הכללית שלו? כן, מה שאת רואה עכשיו יכול להיות בהמשך מוגדר כליקוי למידה.. או ירדה תפקודית בכל פעילויותיו... לכן בדיקת התפתחות כללית בנוסף לאבחון הפסיכולוגי יכולים לתת תמונה רחבה שתאפשר בניית תוכנית התערבות כוללת. בהנצלחה

22/05/2009 | 15:39 | מאת: ענבל

היי עדי, גם בתי באותו הגיל ויש לה בעיות בהבנה והבעת השפה. גם אני חוששת מתי זה יסתדר ואם בכלל?מהתפתחות הילד המליצו לי על גן שפתי וכנראה שאעשה זאת.כדי לך לברר זאת..

17/05/2009 | 06:37 | מאת: worried mother

שלום, ילדה שלי בת 4 כל הזמן מדברת בגוף שלישי : כלומר אם היא רוצה לאכול היא לא אומרת אני רוצה לאכול אלא מאיה רוצה לאכול ! מאיה לא רוצה ללכת לישון , מאיה רוצה גלידה וכו' האם זה נורמאלי לגיל זה ובשלב זה ? היא הולכת לגן ילדים והיא מסתדרת ומשתלבת טוב עם הילדים ,, יש לה אח בן שנתיים וחצי , ריב וקנאה וחיבה ביניהם .. לא יודעת אם זה קשור לאחיה ?? אם היא רוצה תשומת לב? למרות שאני נותנת לה תשומת לב יותר ומבלה את רוב הזמן איתה .. אני מבקשת את עזרתך . תודה

דיבור כזה לעתים מקורו דווקא בהורים אשר ממשיכים לפנות לילד בגוף שלישי... כמו בילדים בני שנה...??? כל פעם שהיא תגיד מאיה, תדגישי את רוצה? ותבקשי ממנה להגיד אני...., תשאלי ב"צחוק" מי זו מאיה? אם היא תשיב אני, אז תהייה בטוחה שהיא יודעת גם להגיד אני ואז תדרשי זאת ממנה. מעניין איך היא מדברת בגן, והאם גם שם היא משתמשת בגוף שלישי. ככל שאת תדרשי ממנה להשתמש בתחביר נכון, כך השפה שלה תהייה יותר נכונה ועשירה. בהצלחה

17/05/2009 | 05:43 | מאת: נטלי

שלום,אנחנו מתגוררים בארה"ב ובתי בת ה-15 חודשים מבינה רק עברית.בספטמבר היא מתחילה גן יהודי ובו דוברים אנגלית.האם עליי להמשיך לדבר איתה בעברית או לשלב קצת אנגלית ? וכן איך למנוע ממנה בלבול? תודה,נטלי

יילדים מסתדרים יפה מאד עםשתי שפות, בתנאי שהמבוגר משתמש באופן עקבי בשפה אחת בלבד.... זאת אומרת: מבוגר אחד - שפה אחת. לא לבלבל בין השפות כי אז את רק תבלבלי אותה. היא תלמד שאת מדברת איתה שפה עברית ובחוץ מדברים בשפה אחרת, אנגלית. גם אם בהתחלה יהיה לה קצת קשה, היא תסתדר מהר מאד. האם היא חשופה לטלויזה באנגלית. זה יכול להיות מקור טוב לחשיפה ואת יכולה "לתרגם" לעברית את המושגים וגם לנצל הזדמנות זו להעשרת שפה.

16/05/2009 | 19:11 | מאת: לימור

אני בת 31 בשנה האחרונה יש לי קשיי דיבר. אני מתחילה משפט ולא מסיימת (פשוט נתקעת), אני בולעת מילים והברות ואנשים מתקשים להבין אותי. אשמח לקבל את דעתך

תבדקי מה קורה בחיים שלך שיכול להכניס אותך לחרדה, ולא רק עצם הדיבור. במקביל תפני לבדיקות רפואיות כלליות, יכול להיות שינוי בכל דבר גופני... אם התופעה נמשכת תפני לקלינאי תקשורת ואם את מאד מודאגת, תפנילבדיקות אצל נאורולוג, רק כדי להיות בטוחים שאין משהו שמתפתח באיטיות ומופיעה בשלב ראשון בדיבור. (סיכוי קלוש שיהיה ממצא, אבל תלוי בתקופת התופעה ובמידה שמפריעה לך בחיי היום-יום. בהצלחה