פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

בני בן ה-4 סובל מדיספרקציה ורבלית הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים עדיין לא מדברת. (חצאי מילים) כמה שאלות: האם דיספרקציה ורבלית היא בעיה תורשתית? באיזה גיל בערך אמורים להתחיל לדבר? או עד איזה גיל אני צריכה לחכות שהיא תתחיל לדבר על מנת לקחת אותה לאיבחון? האם הסיכוי לדיפרקציה ורבלית גבוהה יותר אצל ביתי או שאין קשר?

שלום, אני עדי, בת 28 ושאלתי היא כזאת: קיימת אצלי לעיתים בעיה בהיגוי של מילים המתחילות ב"הע" "ממ" או ב"לל", האם כדאי להתעלם מבעיה זו (מאחר והיא לא תמיד קיימת אך כשהיא קיימת היא מאוד מורידה לי את בטחוני העצמי בדיבור) או לבדוק אפשרות (אם קיים) לטפל בבעיה זו. תודה.

פרידה תודה, אין עקביות ,זה קורה לעיתים בעיקר כשאני "שמה לב"לדיבור שיוצא לי ושוקלת מילים...

בני בן 3 מזה כחודשיים ערך הוא אומר "חלוש" במקום שלוש "לששק" במקום לשחק האם לגיטימי לגילו? תודה

לום, בני בן 3, לאחרונה התחיל לגמגם, לאחר שפגש ילד אחר מגמגם בן גליו, איני יודעת אם זהו חיקוי אך אני מניחה שזה טבעי, אך האם לגרום לו להפסיק לגמגם- לומר לו לעצור, ולהתחיל מחדש, או להשלים במקומו את המילה? מה ההמלצה עם גמגום? תודה

בני בן שנה ותשעה חודשים מבין ועושה כל מה שאומרים לו, מפותח מבחינה מוטורית ופיזית אבל אינו מדבר ברור ממלמל פה ושם מילים, אינו אומר משפטים אינו חוזר על מה שאומרים לו מדבר בג'יבריש ורוב הזמן צועק, בדיקת שמיעה תקינה, האם עלי לפנות לקלינאית תקשורת, בטיפת חלב אמרו לי לחכות עד גיל שנתיים

ד"ר עופר אמיר שלום ובוקר טוב שמי רון ובעבר גמגמתי. הגמגום החל במהלך כיתה ז' או ח' ודעך ונעלם לחלוטין לאחר שירותי הצבאי. מאז אני מדבר כמעט כל יום בפני קהל של אנשים ולא מגמגם. לאחרונה התחלתי לחשוב על הגמגום ופיתחתי לעצמה חרדת גמגום כלומר אני חושב "יותר מדי" על כל מילה שאני אומר וחושש לגמגם בעת אמירת דברי.האם יש דרך להימנע מכך? אני חושש לחזור ולגמגם. אודה לתשובתך המקצועית.תודה רבה:-)

בוקר טוב, אתה מתאר מצב שבו היה לך גמגום בעבר, הוא חלף - אך לאחרונה התחלת לפתח חשש מהגמגום (שכבר לא קיים). השאלה המעניינת היא, כמובן, למה עלה הפחד מהגמגום על פני השטח דוקא עכשיו, לאחר שהוא כבר "לא רלוונטי" שנים רבות. התשובות לכך יכולות שונות ומגוונות, החל מהאפשרות שעדיין יש לך גמגום ברמה נמוכה מאוד, אך הוא עדיין מפריע לך, ועד לאפשרות שאתה עובר שינויים רגשיים/פסיכולוגיים שמעלים לך זכרונות הקשורים לתקופות מוקדמות יותר בחייך. אני לא יודע כיצד ליעץ לך, כאשר אנחנו לא מכירים את כל הפרטים החשובים הללו. אני מציע לך לפנות לאבחון אצל קלינאי/ת-תקשורת, על מנת לדון באפשרויות השונות. אני בטוח שאחרי האבחון, על סמך המסקנות אליהן תגיע, תוכל להחליט (עם או בלי המטפל/ת) מה הדבר הנכון ביותר עבורך. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

אני מעוניינת ללמוד קלינאות תקשורת אבל הקרטריונים גבוהים מדי אז נאמר לי שאוכל ללמוד חינוך מיוחד כתואר ראשון ואז אוכל להשלים מספר מצומצם של קורסים וללמוד לתואר שני קלינאות תקשורת. האם זה אפשרי?

שלום לך, הפורום הנוכחי לא נועד לשאלות מסוג זה, אך בקצרה אומר לך שנראה לי שהטעו אותך. לא ניתן ללמוד לתואר שני ב"הפרעות בתקשורת", אלא אם כן יש לך תואר ראשון במקצוע זה בלבד. לכן, אם את רוצה להיות קלינאית תקשורת וללמוד בארץ, עליך ללמוד לתואר ראשון ב"הפרעות בתקשורת". בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום ד"ר הבן שלי מגמגם מגיל 6. גמגומו קשה ובכל המצבים. אבל הוא מדבר בכל מצב וזה לא מגביל אותו חברתית. הרופא המטפל בגמגום מצליח לשפר את הדיבור לזמן מה ואז הבן שלי מפסיק לעשות את ההדרכות שניתנו לו. הרופא טוען על סמך היכרות יסודית של בני, שהבן שלי הוא מקרה חריג במובן זה שיש לו כמויות אנרגיה בלתי נדלות שמתנקזות בחסם של הגמגום. השאלה היא אם תוכל לכוון אותי לבדוק סוג של תרופה/ תזונה שתמתן את האנרגיה ולא תגרום לתופעות לוואי . בתודה.

שלום לך, האם פניתם לאבחון גמגום אצל קלינאי/ת תקשורת? הפרעות בשטף הדיבור (כמו גמגום) הן בתחום הידע וההתמחות של קלינאי-תקשורת. לכן, נראה לי שהדרך היעילה לנסות ולעזור לבן שלך, היא פניה לאבחון מקצועי אצל קלינאי תקשורת אשר מתמחה בגמגום, ואז אם יהיה לכך מקום - מחשבה על כיוונים אלטרנטיביים, כפי שכבר ניסיתם. אני לא מכיר הוכחות מדעיות ששינוי תזונה יכול "לרפא" גמגום, ולכן חושש שאיני יכול לכוון אותך לתרופה כלשהי, או לדרך תזונה מסויימת אשר תהיה כלי יעיל. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רב, בני בן 3, בעל ליקוי שפתי (מאובחן). לאחרונה הוא התחיל עצמאית לזהות אותיות ומילים, והוא מאוד נהנה מזה ושקוע בזה בשמחה. האם זו בעייה? האם כדאי לעודד את התופעה? לנסות לגרום לו להפסיק? האם זה קשור לליקוי השפתי?

שלום לך, אני שמח לשמוע שלמרות הקושי השפתי של הילד, הוא נהנה מהחשיפה לאותיות הכתובות. זה, כמובן דבר חיובי וטוב. אם הוא נהנה מזה, אין כל סיבה למנוע ממנו את הדבר. נהפוך הוא, אם זה נעשה באופן חיובי ונכון, החשיפה לאותיות, ושיפור המודעות לקשר בין הצלילים לסימנים הכתובים (אותיות) הוא דבר חיובי וחשוב. לכן - זו אינה בעיה - להיפך! אני מציע לך לדון בנושא עם קלינאית התקשורת המטפלת בילד, כדי לחשוב אם ניתן להעזר באהבה שלו לאותיות כתובות, במהלך הטיפול שהוא עובר. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום, בני בן 6 שבועות. בצאתנו מבית חולים לא היה ניתן לעשות לבני בדיקת סינון שמיעה (לא היה רגוע) ולכן חזרנו על הבדיקה שוב אתמול. תוצאות הבדיקה הראו שפרט לתדר 1000 הרץ, אין תגובה (דו צדדית). נתבקשנו לחזור שוב ולבצע את הבדיקה (כולל בדיקת BERA). רציתי לשאול האם עלי להיות מודאג? האם יכול להיות שהתינוק לא שומע בכלל? מה יכולות להיות הסיבות שביגנם התינוק לא עבר את הבדיקה פעמיים (פרט לבעיה אמיתית)? תודה.

שלום לך, הבדיקה שעבר הילד היא בדיקת סינון. כלומר היא בדיקה ראשונית, עם רמת דיוק מוגבלת. לעיתים ילדים "נכשלים" בבדיקה מסיבות שונות, כגון - חוסר שקט של הילד במהלך הבדיקה, נוזלים באוזניים, תקלה טכנית או מגוון של גורמים נוספים. היות והילד הגיב בתדר הרץ1000, לא סביר שהוא "לא שומע בכלל", כפי ששאלת. חשוב להשלים את הבדיקות שהתבקשתם לבצע, כדי לוודא שהשמיעה של הילד תקינה, והדבר קורה רק מקושי טכני כלשהו. לחלופין, אם קיימת בעיית שמיעה כלשהי (אפילו אם היא קלה ביותר), כדאי לדעת את זה בשלב מוקדם ככל שניתן, כדי לעזור לילד כמה שיותר מוקדם. מזל טוב על הלידה ובהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

יש לי ילד בן שנתיים וחצי עם הפרעת אכילה - אינו אוכל מרקם לא טחון וגם כשאוכל אוכל טחון אני רואה שתמיד הלשון יוצאת קודם החוצה -לכן גם באוכל טחון חלק גדול נופל מהכפית כי אין הכנסת כל הכפית בפה וגם באוכל אחר מפריע להופעת נגיסה ולעיסה כי תמיד הלשון יוצאת קדימה לכיוון האוכל האם ניתן לטפל בדחיקות לשון כזו בגיל זה אנו מטופלים עי קלינאית תקשורת אך בינתיים אין התקדמות שמעתי שיש תרגילים לפה היכן ומי מבצע האמת שאנחנו כבר מיואשים תודה

שלום לך, את מתארת ילד בן שנתיים וחצי עם בעיות במוטוריקה של הפה. לא ברור לי אם מדובר על הפרעת אכילה. התאור שלך יותר מתאים לקושי במוטוריקה, אשר משפיע על הלעיסה. אני שמח לשמוע שאתם מטופלים ע"י קלינאית תקשורת, אבל אני מבין שאתם אינכם חשים בהתקדמות בטיפול. גיל זה הוא גיל "טוב" לטיפול מסוג זה, אבל אם הטיפול אינו מתקדם באופן משביע רצון, אני מציע לכם, ראשית, לדבר על הנושא עם הקלינאית שמטפלת בילד, ואשר מכירה אותו. שנית, אני מציע לכם לפנות לאבחון חוזר אצל קלינאית נוספת, כדי לקבל חוות דעת נוספת ואולי גם המלצות חלופיות לטיפול. אני מציע לכם, בחום, לוודא לפני תחילת התהליך שאתם פונים לקלינאי/ת אשר עוסקים תפקוד של אברי ההיגוי והאכילה, כיוון שלא כל קלינאית תקשורת עוסקת בתחום זה, ובודאי שאל כל קלינאית הינה בעלת ידע מספק בתחום זה. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רב מחר יש אצלי ראיון באוניברסיטת חיפה בחוג להפרעות בתקשורת מישהו יכול לעזור לי ולהגיד לי מה יכולים לשאול אותי ??? שמעתי שיש חלק כתיבה ,,, מה צריך לדעת תודה רבה אם אתם יכולים לשלוח לי היום את התשובה לאימייל אהיה מודה לכם

שלום לך, לצערי, הפורום הזה לא נועד לשאלות מסוג זה. לכן אני מציע לך לפנות לפורום לימודים. בכל מקרה, העיצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לך היא להיות מי שאת/ה. אין טעם לנסות "להציג" משהו אחר. לא מצפים ממך לידע מקצועי (זו מטרת הלימודים), אלא רוצים להתרשם ממך כבן-אדם. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

בתי בת 11 שנים. פנינו לאורטודנט בגלל בעיה של שיניים לא ישרות. האורטודנט המליץ על טיפול אורטודנטי ליישור השיניים וגם על פנייה אל קלינאית תקשורת בגלל שהלשון שלה דוחפת בבליעה. רציתי לשאול מה הכוונה.

יעל שלום, היות והאורתודנט ציין בפנייך כי אצל בתך הלשון דוחפת בבליעה, מומלץ לפנות אל קלינאית תקשורת שתבצע אבחון. ייתכן ומדובר במצב של דחיקת לשון ( דחיפת לשון ) שבו הלשון נעה קדימה בפה, יוצרת מגע עם השיניים הקדמיות, ומפעילה עליהן לחץ מכיוון פנימה החוצה בעת דיבור ו/או בליעה (של נוזל ומזון) ו/או בתנוחת הלשון בעת מנוחה. דחיקת לשון עלולה להחמיר בעיות אורתודנטיות או להפריע להצלחת טיפול אורתודנטי.

שלום לך, הרופא מכוון לכך שטיפול היגוי (אצל קלינאי/ת תקשורת) יכול לשנות את מאפייני התנועה של הלשון, ולכן לסייע לטיפול האורטודנטי. לעיתים ממליצים לקיים טיפול היגוי לפני הטיפול האורטודנטי, ולעיתים מומלץ לשלב אותו עם הטיפול האורטודנטי. במידה ואתם פונים לאבחון אצל קלינאי/ת תקשורת, כדאי לוודא שיש שיתוף פעולה בין שני אנשי המקצוע, ושהם מכוונים לאותן מטרות. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רב, הבת שלי בת חמש בעלת דימיון מפותח מאוד אוהבת להמחיז ולשחק עם בובות. תוך כדי כך היא מדברת לעצמה המון אפילו בקולות שונים. היא נוהגת בצורה כזאת גם להרדים את עצמה בלילה. האם זוהי תופעה נורמטיבית או שיש להעיר לה? דבר נוסף: לפעמים היא רוצה לשתף אותנו בתוכנית טלוויזיה אהובה עליה ולכן מצטטת משם ציטוטים מדוייקים. חשבנו שזאת אקולליה ואנחנו חרדים שהתנהגות זאת מעידה על המצאותה בספקטרום האוטיסטי. האם יש לנו סיבה לדאוג? תודה מראש.

שלום לך, על פי התאור שלך, לא נראה שמדובר באקולליה, אלא במאפיין תקשורתי של הילדה. לא ברור לי, מהתאור שכתבת, מדוע אתם חוששים שהיא עלולה להמצא על הפסקטרום האוטיסטי. בכל מקרה, מכיוון שאני לא מכיר את הילדה ואת מגוון מאפייני התקשורת שלה - אם אתם חוששים, כדאי לפנות לאבחון התפתחותי. בהצלחה ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

מחפשת סייעת לילדה בת 5.5 בעלת תסמונת אספרגר בגן עירוני בנס ציונה בשעות הבוקר. הדר 054-5924538

בוקר טוב, אם את מעוניינת למצוא קלינאית תקשורת למשימה, או סטודנטית להפרעות בתקשורת, אני מציע לך להעלות את ההודעה גם בפורום הציבור הרחב של האגודה הישראלית להפרעות בתקשורת ב - www.ishla.org.il בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

אני סובלת מזה זמן מ צרידות, רופא אף אוזן גרון הפנה אותי לאבחון וטיפול אצל קלינאית תקשורת, מה משמעות הדבר

שלום, המשמעות היא שהוא חושב שסדרת מפגשים עם קלינאי/ת-תקשורת, תוכל לשפר את הצרידות שלך, ולפתור את בעיית הקול. באופן כללי, טיפול קול אצל קלינאי תקשורת כרוכה בתרגילים להפקת קול ולפחתת המאמץ בזמן הדיבור. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

צרידות הקשורה להפעלה מאומצת של מיתרי הקול ניתנת לטיפול באמצעות קלינאית תקשורת. מטרתו של טיפול צרידות אצל קלינאית תקשורת הנה להביא לשינוי באופן ההפעלה של מיתרי הקול בעת הפקת קול בדיבור ולשינוי באופן השימוש בקול, כגון הימנעות מצעקות, על מנת לשפר את איכות הקול. לפני פניה אל קלינאית תקשורת לצורך אבחון או טיפול צרידות, יש לפנות לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון.

לפני כ-10 חודשים הופיעה אצלי בעיית צרידות שהלכה והחריפה. בדיקות אצל רופאים לא העלו מימצא פתולוגי למעט סימני ריפלוקס ודיבור היפרטוני. טופלתי ע"י קלינאית תקשורת אך המצבי לא שופר. אני מנסה ליישם את הנחיותיה, אך לאחר זמן קצר קולי מתעייף ונסדק. אני חש מין לחץ בגרון בעת הדיבור ומילים מסוייות בקושי נשמעות, כאילו אני נחנק. האם יש מה לעשות או שנדונתי לאבד את קולי? כאמור בצעתי תא כל הבדיקות האפשריות ולא נמצא דבר

הבת שלי טופלה מגיל 3 אצל קלינאית תקשורת,אבל היא לא ממש שיתפה פעולה (כל הזמן כעסה כשמדברים על ההיגוי) עכשיו הסתיימו המפגשים ואני מחכה לחידוש המפגשים לשנה החדשה. לפני כחודש הבת שלי אמרה לי "שלא משחקים איתה בגן שאלתי למה? והיא אמרה "כי אף אחד לא מבין אותה". הבת שלי חסרות לה אותיות ח,כ,ש,ס,ג,ר,ק -היא אומרת למשל:טוטו במקום שוקו אומרת עם האות ט'. התחלתי לעבוד איתה בבית: והיא התחילה להגיד קצת מאות ש ו-ח,כ למשל: יש, חתול, הלך, חגורה וכו' אבל פתאום יש לה נסיגה היא שוב פעם מדברת הרבה עם אות ט' שאלות: מה לעשות ע"מ שלא תחזור אחורה? באיזה דרכים כדאי לעזור לה : לעבוד איתה שלא תכעס או תחסום את עצמה האם יש דרכים יצירתיות כדי לעבוד על ההיגוי בשיתוף פעולה, קצת מדאיג אותי שכולם בגן מדברים ועכשיו היא עוברת לגן גדולים יותר אני יודעת שיש לה את התנועות והצלילים. והאם פוליפים באף משפיעים על הדיבור שלה? תודה מראש,

שלום לך, לא ציינת בת כמה הבת שלך כיום, אבל אני מרשה לעצמי להניח שהיא קרובה לגיל 5, על פי התאור שנתת. ראשית, נראה לי שחשוב לטפל בנושא ההיגוי שלה ובעובדה ששיבושי ההיגוי מפריעים לתקשורת שלה עם הילדים האחרים בגן. חבל שהיא תתחיל לפתח קשיים חברתיים בגלל נושא שכזה. יש דרכים רבות לסייע לילדה בגיל זה לשפר את ההיגוי שלה, ולכן נראה שאם הייתם בטיפול ממושך עד כה, ועדיין לא חל שיפור משמעותי בדיבור שלה, כדאי לפנות לאבחון מחודש אצל קלינאית תקשורת נוספת/אחרת, כדי לבחון אם הגישות שנבחרו לעבודה איתה זקוקות ל"רענון". בד"כ, טיפול בהיגוי אמור להיות חוויה חיובית לילדה בגיל זה, וחבל שהיא תחוש תסכול ושיתרחשו נסיגות על רקע של ירידת מוטיבציה. כאשר בוחרים את איש/אשת המקצוע איתם מתחילים את הטיפול, כדאי לוודא שנוצרת "כימיה" טובה בין הילדה למטפל/ת, כיוון שפעמים רבות - זה המפתח להצלחת הטיפול. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שוב שלום, רק עתה הבחנתי שציינת בכותרת השאלה שהבת שלך היא בת 4. לכן, אני רוצה להוסיף הסתייגות קטנה. בד"כ, אנחנו מעדיפים להתחיל טיפול היגוי בקרבת גיל 4, כיוון שלפני גיל זה, מרבית הילדים אינם בשלים מספיק לטיפול יעיל (מוטורית או רגשית). לכן, כדאי לחשוב (אולי יחד עם המטפל/ת שלכם) אם יתכן שהתחלתם הטיפול ההיגוי מוקדם מידי (בגיל 3), ובהתאם לכך - לתכנן את הטיפלו החדש, באופן כזה שלא ישחוק את הילדה ולא יפגע במוטיבציה שלה לשיפור הדיבור. שוב, בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום, אני סטודנטית לקלינאות תקשורת, עולה לשנה ג'. בחודש האחרון התחלתי לשמוע באוזן ימין רצפים של נקישות בתדר נמוך מאוד (נשמע כמו "בומים" באוזן). הדבר חוזר על עצמו פעם עד שלוש פעמים ביום כל יום. אני בריאה בד"כ ולא היו לי דלקות באוזניים, אין לי ירידה בשמיעה ולא נחשפתי לרעש לאחרונה. מעולם לא היה לי דבר כזה עד החודש האחרון וזה מציק. אשמח לכל השערה שיכולה לכוון למקור התופעה. תודה רבה!

שלום לך, ראשית, אם את סטודנטית להפרעות בתקשורת, הדרך הקלה ביותר לבדוק את הנושא היא להתייעץ עם אנשי הסגל שלך במקום בו את לומדת. כך תוכלי לעבור בדיקת שמיעה (אם יש צורך) או בדיקת אא"ג, ולקבל תשובות יותר מדוייקות מאשר ניתן לתת דרך פורום כזה. ובנתיים, אני אנסה לענות על השאלה בקצרה - מהתאור שלך, נראה לי שהאפשרות הסבירה ביותר היא שהדבר נובע מאיוורור לא תקין של תעלת אאוסטכיאן. לכן, אני מציע לך לפנות לרופא אא"ג אשר יבצע בדיקת אוזניים, ובמידת הצורך יפנה אותך לבדיקות נוספות. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

הסיבה שלא התייעצתי עם אנשי הסגל היא שהסמסטר נגמר ואנשים מתפזרים מעט. אכן אפנה לאאג ואולי גם לקליניקה באוניברסיטה. תודה רבה!

אוטיזם, PDD,אספרגר - מה הפירוש? והאם ילד בן שנתיים + שאובחן ככזה ויטופל בגן מתאים יכול לצאת מזה?

שלום לך, אני חושש שבמסגרת של פורום כזה, אני לא אוכל לסקור את ההגדרות של אוטיזם, PDD וכן הלאה. לכן, אני ממליץ לך להקיש את המושגים הללו בכל מנוע חיפוש אינטרנטי ותוכלי לקרוא הסברים מלאים ורחבים עליהם. בנוסף, נראה לי שהדרך הנכונה ביותר היא להתייעץ עם איש המקצוע אשר אבחן את הילד, ולהציב בפניו את השאלות החשובות ששאלת. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

ברצוני לדעת אילו רעשים נחשבים לפחות משמעיה בינונית?

שלום לך, אנא נסחי את השאלה באופן יותר ברור, כיוון שלא ברור לי למה את מתכוונת. ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

מה הסיכוי שהגמגום יעבור במידה והיה באמת גמגום של האחות של הסבתא? הבנתי שבמצב לא תורשתי הסיכוי שיעבור הוא 4 מתוך 5 ילדים מגמגמים בגיל זה

שלום לך, ראשית, אני מתנצל על העיכוב בתשובה. לא הייתי יכל לענות במשך כמה ימים. השאלה שלך מורכבת ולא ניתן לענות עליה באופן קצר ומדויק. באופן עקרוני, ילדה אשר סובלת מגמגום כבר שנה (גם אם היא בת 4) צריכה לעבור אבחון אצל קלינאי/ת-תקשורת. אני מקוה שהאבחון יוכל לתת לך תשובות יותר מדוייקות על סיכויי ההחלמה של הילדה הפרטית שלך (ולא רק על סטטיסטיקות כלליות). כל הנתונים הכלליים שהזכרת בפניה שלך הם נכונים, אבל גם ילדים שבמשפחה שלהם היו מקרי גמגום, מחלימים מהגמגום בדרך כלל. עם זאת, מכיוון שהילדה מגמגמת כבר שנה, אני ממליץ לפנות לאבחון. הערה אחרונה: "כבדות לשון" הוא מושג תנכי (בתורה סופר על משה שהיה "כבד פה וכבד לשון"). אנחנו לא יודעים אכן מדובר על גמגום, או על ליקוי דיבור אחר, אבל עם השנים התקבלה הפרשנות של המושג הזה ל"גמגום". בכל מקרה, אני מניח שאם סבתא שלך מדברת על קרובת משפחה כבדת לשון, היא מתכוונת לגמגום, אבל אני, כמובן, איני יכול לומר זאת בבטחון. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רחלי, הייתי רוצה, אם זה אפשרי, לשאול אותך שאלה קצרה על היותך אמא לילד מגמגם. אשמח אם תוכלי לחזור אליי למייל: [email protected] יום נעים נטלי

שלי עברה

ראי תשובה למעלה

שלום ביתי בת 4 שנים החלה לגמגם לפני כשנה בתקופות טובות יותר או פחות ולאחרונה הגמגום החריף. בכל תחום אחר כולל השפה ווהגיה שלה היא מאוד מפותחת לגילה לדברי הגננת. ברקע לא ברור האם היה גמגום במשפחה,האחות של הסבתא שלה ,לדברי הסבתא היתה כיבדת לשון עקב מבנה לשון מעט ארוך יותר(לא ברור לי אם זה היה גמגום או לא לפי תאור זה,פרט לכך לא היו מקרים נוספים של גמגום במשפחה. האם יש סיכוי ממשי שהגמגום יעבור במידה וזה תורשתי? האם יש מונח כזה כיבדת לשון או שזה ביטוי שהסבתא המציאה כדי ליפות דברים? מה הסיכוי במידה וכן היה גמגום לאחות של הסבתא שהגמגום יעבור? המון תודה על תשובתך האם המודאגת

ראי תשובה למעלה

בני בן שלוש וחצי. מדבר שוטף, ובעל אוצר מילים טוב, אינו מסוגל להגות את העיצור סגול/צירה ובמקומו מבטא פתח/קמץ בכל המילים ובלי קשר לאם העיצור מופיע בתחילת המילה באמצעה או בסופה. איני יודע מה לעשות, האם לפנות לקלינאי תקשורת או שבעיה מסוג זה נפתרת מעצמה? במידה ויש פתרון למי עליי לפנות? מה מקור הבעיה? בשמיעה לקוייה של הדיבור? או בהגייה לא טובה? תודה מראש, עידן

שלום לך, הבעיה (הקטנה) יכולה, אכן, לנבוע משני הגורמים האפשריים שהעלת. כלומר, ראשית, יש לערוך בדיקת שמיעה, כדי לוודא שהשמיעה תקינה. שנית, כדאי לפנות לקלינאי/ת-תקשורת, על מנת לבדוק אם קיים איזה קושי במערכת הפקת הדיבור. לשני הדברים ניתן לקבל הפניה מרופא הילדים שלכם. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

תודה עופר. רופא הילדים לא הסכים להפנות לקלינאי בטענה כי הדבר "מוכר ומסתדר בד"כ עד גיל 5" האם יש בסיס לטענתו? אני מרגיש שלא כל כך, אנא אמור האם נכון לקבל במקרה זה חוות דעת נוספת? תודה רבה, עידן

שלום רב, בגיל שנתיים אבחנתי את בני כתוצאה מאיחור שפתי וקשר עין מעט ירוד. ההבחנה שניתנה יתכן MSDD והיו המלצות רבות לטיפול שמיד נעשה. היום בני בן חמש עם שפה עשירה, יוצר קשר עין, חברותי, בעל דימיון ועל פי הגדרת הגננת ממש ילד רגיל ומופתי. יש לציין שמלבד האיבחון הראשון עשינו שני אבחונים נוספים אצל אותו הצוות בגיל שלוש ובגיל ארבע. בשניהם לא הייתה התייחסות לMSDD אלא להיפך נטען שיש שיפור משמעותי ושום בעיה נאורולוגית. החשש שלי לאחר בירורים ברשת שהילד שלי נמצא בספקטרום האוטיסטי, למרות שלא נכתב על כך דבר בשלשת האבחונים. מה שגורם לי לחשוב כך אלה ראשי התיבות MSDD. האם אני סתם נלחץ ויכול להירגע לאור האבחונים האחרונים והשיחות עם הגננת? האם יכול לקרות מצב שבגיל שנתיים היו חשדות לגבי בני ולאחר הטיפול הוסקה מסקנה שהוא לא בספקטרום? תודה מראש וסליחה על האורך.

שלום, ראשית, עלי להבהיר שאני איני מומחה בתחום ספציפי זה, והידע שלי בנושא אינו עשיר כמו של אנשי מקצוע אשר התמחו בתחום. לגופו של עניין, ההגדרה של "MSDD" אכן שונה מזו של "אוטיזם", ואולם אני מבין את הדאגה שלך. על פניו, כפי שאתה מתאר את ההתפתחות של הילד, נראה שכיום הוא אינו מתאים לאף אחת מההגדרות שהועלו בעבר. הדבר האחראי ביותר לעשות, הוא להתייעץ עם אותם אנשי מקצוע אשר ראו את הילד לאורך השנים ומכירים אותו, ולשאול אותם את השאלה הזאת באופן ישיר. נראה לי שהם יוכלו לתת לך תשובות יותר ברורות. ואני גם מניח שהם יוכלו להרגיע אותך ולהבהיר אם האבחונים המוקדמים שנעשו אכן זיהו נקודות תורפה חשובות, או שהאבחנה הראשונית התבררה כאזעקת שוא. בכל מקרה, נראה לי חשוב שתדון בנושא, באופן גלוי, עם אנשי המקצוע שמכירים את הילד, כדי שלא תמשיך לחוש חרדה כלפי הנושא. מעבר לכל מה שכתבתי עד כה, אתה מתאר את ילדך כילד חברותי, תקשורתי ומפותח כהלכה. לכן, חשוב שתהנה ממנו !! את הדאגות עליך לברר עם אנשי המקצוע, אבל אל תשכח להנות מהאבהות :-) שבת שלום ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רב, בתי הילה בת שנתיים ותשעה חודשים. מבינה היטב. לא דברנית במיוחד. דיבורה נעשה ברובו ע"י רצף של הברות לא מובנות (ג'יבריש) שבתוכו תתכן מילה אחת ברורה. מדי פעם משתמשת במשפט בן 3 מילים - כל זאת לאחר טיפול של קלינאית תקשורת שהסתיים לפני כ-4 חודשים. לא חלה התקדמות משמעותית מאז. בעוד חודש תכנס לגן עם 35 ילדים כאשר היא תהיה הקטנה ביותר.אני דואגת להתפתחותה השפתית ולהשתלבותה בגן. שאלתי היא: האם ניתן לאבחן בוודאית דיספרקציה בגיל כזה ובאם לא - האם היית ממליץ בכ"ז על טיפולים אינטנסיביים על כל מקרה 'שלא יהיה'. אני מודה לך מראש על עזרתך. מירי.

שלום לך, האבחנה של דיספרקסיה בגיל הרך, כאבחנה חד משמעית ובלעדית, אכן יכולה להיות מעט בעייתית אצל ילדה בגיל זה. אני גם מניח שיכולות להיות גישות שונות בקרב אנשי מקצוע לגבי השאלה שלך. אני חושב שנכון להמשיך ולטפל, גם אם האבחנה אינה חד משמעית ומוחלטת, כיוון שללא ספק יש לילדה קושי, וראוי לסייע לה. הדבר נכון עוד יותר לאור העובדה שהיא עומדת להכנס לגן שבו היא תהיה הצעירה ביותר - דבר שעלול להדגיש את הקושי שלה, בהשוואה לילדים האחרים שיהיו סביבה. בכל מקרה, בהצלחה. ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

ביתי בת השנתיים ותשעה חודשים, מריירת בלי הפסקה, הצוואר והבגדים רטובים כל הזמן. כשמעירים לה היא בולעת את הרוק. היא מדברת חופשי, אבל מתקשה להגות נכון מספר צלילים לא בעקביות.

בוקר טוב, הסיבות לכך שהילדה מריירת הרבה מאוד ובו זמנית משבשת צלילי דיבור באופן שאינו אופייני לגילה, יכולות להיות שונות. יתכן שמדובר על קושי תחושתי קל באיזור הפה, סירבול של אברי ההיגוי או גורם אחר. אני מציע לך לפנות לקלינאי/ת-תקשורת או לרופא אא"ג כדי לבחון מה הגורם הראשוני לעניין. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום. ברצוני לדעת עד איזה גיל זה נחשב לא מדאיג הגמגום? בני בן חמש ולעיתים ישנה העצרות בדיבור אה אה... אה.. והאם ישנו קשר בן גמגום לחוכמה של הילד? או לסקרנות מרובה?

בוקר טוב, השאלה שלך מאוד כללית, אך אנסה לענות בקצרה. אין גיל אשר נחשב ל"גיל קובע" בהתייחסות לגמגום. אמנם מרבית הילדים אשר מתחילים לגמגם בגילאים הצעירים (לפני גיל בי"ס) יפסיקו לגמגם בתוך זמן קצר יחסית, ללא צורך בטיפול. באופן עקרוני, אם הילד מגמגם כבר מספר חודשים (ולא משנה באיזה גיל הוא) ואת אינך רואה השתפרות משמעותית בשטף הדיבור, מומלץ לפנות לקלינאי/ת-תקשורת, כדי לעשות אבחון של שטף הדיבור ולהחליט אם יש מקום להדרכה, טיפול או מעקב. לשאלתך השניה - אין קשר בין גמגום לאינטיליגנציה או לסקרנות של הילד. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

בני יהיה בן 9 חודשים עוד שבוע, והוא מקשקש רק בהרות של אה או י'. האם זה מעיד על בעיה? ואם כן, האם יש משהו שניתן לעשות?

שלום לך, אני מבין שהבן שלך - בן 9 חודשים - והוא עדיין לא משמיע עיצורים, אלא רק "תנועות", וגם הן אינן מגוונות לדעתך. טווח הנורמה של התפתחות הדיבור בגילאים הצעירים היא רחבה ביותר, ולכן קשה לחוות דעה חד משמעית בלי לראות את הילד. אני מציע לך לעשות שני דברים. ראשית, פני עם הילד לבדיקת שמיעה (בקשי הפניה מרופא הילדים שלך). בדיקת שמיעה מלאה (ולא בדיקת סינון, כמו שמתבצעת ב"טיפת חלב") תוכל להבהיר אם השמיעה שלו תקינה, ואם יתכן שהתפתחות האיטית יחסית של ה"דיבור" קשורה לכך. שנית, אם בדיקת השמיעה תקינה, ועדיין את אינך רואה התקדמות בהפקת הקולות של הילד, ניתן לפנות להתייעצות ראשונית עם קלינאי/ת-תקשורת, כדי להעריך אם התפתחות הבנה וההפקה של הילד היא בתחום הנורמה, או שיש מקום להכוונה מסויימת. כאמור, חשוב לזכור שטווח הנורמה הוא רחב מאוד ולכן אני לא חושב שיש כל מקום להיות בלחץ. עם זאת, אני חושב שיש צורך "להקשיב לתחושות הבטן", ולכן - אם את חשה שההתפתחות היא איטית מהרגיל, ראוי לבדוק את הנושא. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

יעל,לנכדי בעיה דומה.אנה יעצי לי מניסיונך האם עלי להעיר על כך לבתי וחתני? האם פנית לקלינאי תקשורת? בתודה

אבי בן 70 לאחרונה מתקשה בדיבור - המילים באות בקושי מסוים, לעתים הוא מתבלבל בהן. ההחמרה באה פתאום, בלי התראה. מה זה יכול להיות

שלום לך, קושי בדיבור אצל אדם בוגר (אפזיה), אשר מופיע באופן פתאומי מחייב בדיקה יסודית. זה יכול לנבוע מגורמים רבים ושונים. אני מציע לכם לפנות בהקדם לנוירולוג. אני מניח שבהמשך הדרך תופנו להערכה שפתית אצל קלינאי/ת תקשורת, כדי לבחון אם מדובר על אפזיה או על בעיה אחרת. חשוב לבדוק את הנושא בהקדם ולא להשתהות. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

ב 17.7.08 רופאת א.א.ג הוציאה לי סתימה מהאוזן אח"כ שמעתי קולות בצורה מעוותת את הסביבה,בשישי שבת היתה הטבה.ביום ראשון חזרה לי הבעיה מאז אני במצב הזה.הלכתי שוב לרופאת אא"ג ,ניקתה את האוזן ,ולא חלה הטבה ושלחה אותי לבדיקת שמיעה נבדקתי במכון פרטי ואח"כ עשינו השוואה בין 2אויודגמות אחד בעבר ואחד בהווה. תוצאה הבדיקה מציינת שיש יש החמרה במצב ,עד לפגישה עם הרופאה רציתי לדעת אם זה יעבור מעצמו או שיש טיפול.רציתי לציין שאני חרש מלידה ומרכיב באוזן שמאל ,האוזן עליה דיברתי ובאוזן הימני אני לא יכול לשמוע בכלל.

שלום לך, אני מודה שהצלחת לבלבל אותי לחלוטין. בכל מקרה, נראה לי שעליך להתייעץ עם רופאת האא"ג שלך, כי אני לא ממש מבין את השתלשלות העניינים. בהצלחה, ואני מאחל לך לשמוע רק בשורות טובות. ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

אני בן 50+ נולדתי עם אוזן תיכונה ואפרכסת לא מפותחים .איני שומע באוזן זו.ישנה שמיעה מינמלית מהולכת עצם. האים אפשר לשחזר את האוזן והשמיעה.העיוות באפרכסת פחות מפריע לי היום .בגיל צעיר עברתי בדיקות (שנות ה60) אז המליצו לא להתעסק עם זה. האם יש סיכונים או עלולים להיות סיבוכים הקשורים לשבלול ולשיווי משקל . תודה לתשובה

שלום לך, אני חושש שאתה מציג את השאלה בפורום לא מתאים. אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא אא"ג. אתה כמובן גם יכול לפנות לפורום אא"ג. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום שמי יפעת ויש לי ילדה בת שנתיים וחצי שעשו לה אבחון שפה ואמרו לי שיש לה דיספרקסיה האם יש צורך לעשות לה בדיקה של נאורולוג ובדיקת סיטי מוח והאם פגם שיש או גנטי או מולד. ומתי הילד ידבר רגיל.

שלום לך, אני מבין מהפניה שלך שאת חשה מבולבלת מהמידע שקיבלת באבחון השפה של הילדה. באופן עקרוני, בד"כ אין צורך בבדיקות כגון בדיקת CT וכד' במקרים כמו שאת מתארת. גם לגבי פניה לנאורולוג, התשובה תלויה בממצאי האבחון ובהמלצות שעלו בו. אני מציע לך לבקש לקבוע פגישה עם אנשי המקצוע אשר ערכו את אבחון השפה. בפגישה הזאת הקפידי לבקש תשובות לכל השאלות שיש לך (כולל: האם יש צורך בבדיקה של איש מקצוע נוסף, מה המשמעות של הבעיה על העתיד, איך ניתן לצפות שתהיה ההתפתחות של הדיבור שלה, ומה צריך לעשות כדי לעזור לה). נראה לי שאותם אנשי מקצוע שקבעו את האבחנה, ואשר מכירים את הילדה, יכולים לענות על השאלות הללו הרבה יותר טוב ממני - כיוון שאני לא פגשתי את הבת שלך, והיכולת שלי לענות היא כללית מידי למקרה שאת מעלה. אני מאחל לך הרבה הצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום, עד לפני כשבוע בני בן השנתיים ושבעה חודשים דיבר ברצף. השבוע שמנו לב כי הוא התחיל לגמגם, זה נמשך כבר כמה ימים וניתן להבחין בגמגום בבירור. בדרך כלל הוא חוזר על ההברה הראשונה של המילה כשהוא מתחיל משפט. האם יש צורך לגשת לרופא או שמדובר בתופעה שחולפת עם הגיל? תודה.

שלום לך, במרבית המקרים, גמגום אשר מופיע בגיל כה צעיר ובאופן שאת תארת - חולף מעצמו ללא כל צורך בהתערבות מקצועית. אני מבין מהפניה שלך שמדובר על תופעה שהחלה לפני שבוע בלבד. אני מציע לך להמתין עוד כחודש-חודשיים. במידה והגמגום לא משתפר מעצמו (או כמובן, חולף), או במקרה שנראה לך שהילד סובל מהבעיה, אני ממליץ לפנות להתייעצות עם קלינאי/ת תקשורת אשר עוסק/ת בטיפול בגמגום. בכל מקרה, כאשר מדובר בגמגום או בהפרעה בשטף הדיבור, אין מקום לפניה לרופא - אלא לקלינאי תקשורת. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

יש לי ילד בן 5 שמאנפף, חוץ מזה הוא לא אוכל הרבה, רוב הזמן עם פה פתוח, הוא נשלח על ידי קלינאית תקשורת לרופא אף אוזן גרון להערכה של תפקודי חך, הרופא בדק אותו ואמר שהאנפוף נגרם כתוצאה משקד שלישי ושקדים מוגדלים ושיש צורך לנתח אותו, וזה מה שיפתור את הבעיה. האם זה נכון?, האם יש דרך אחרת לפתור את הבעיה? כנ"ל אצל בני השני בן 3.8, הוא גם מאנפף ומתאמץ לדבר, רוב הזמן עם פה פתוח, אין לא קשיים באכילה, הרופא המליץ גם לנתח אותו כתוצאה משקדים ושקד שלישי מוגדל.

בוקר טוב, אני, כמובן, איני יכול לענות על השאלה שלך באופן יותר מקצועי מאשר רופא האא"ג אשר בדק את הילד והתרשם מהמצב בעצמו. באופן עקרוני, לעיתים אכן הגדלה של האדנואידים (מה שמקובל לכנות "השקד השלישי") גורמת לקול מאונפף ואף להפרעת נשימה מסויימת. אחד הדרכים המקובלות לטפל בנושא היא ע"י הסרה של האדנואידים. בשנים האחרונות יש מגמה בין רופאי האא"ג להשתדל להמנע מהסרה של האדנואידים (אם הדבר ניתן), אך במקרים רבים מחליטים להסיר אותם, כדי להקל על הילד. מכיוון שאת מתלבטת (דבר שהוא בהחלט מובן ומוצדק), אני מציע לך לפנות לרופא אא"ג נוסף אשר מתמחה בנושא, לשם קבלת חוות דעת שניה לפני קבלת ההחלטה. בנוסף, ניתן לבדוק אם אפשר לשפר את המצב ע"י רפואה אלטרנטיבית. במקרים מסויימים, טיפול אלטרנטיבי יכול לסייע בהקטנה של השקדים והאדנואידים, ולעיתים הדבר יכול להיות מספק. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

האם אתה יכול להמליץ על טיפול אלטרנטיבי מסויים?

שלום רב לבתי בת החמש יש לקות שמיעה. מגיל אפס יוצאות לה תוצאות לא עקביות בבדיקות השמיעה. אבל באופן כללי יצאו לה עד כה תוצאות גבוליות (סביבות 20-25 DB בכל אוזן). נאמר לנו, כשהיתה תינוקת, כי ירידה כזו בשמיעה אינה אמורה להפריע להתפתחות שפה. הילדה גדלה ויש לה עיכוב שפתי. היא מאד השתפרה. לומדת בגן שפתי ומאד מתקדמת אך עדיין ישנו פער בינה לבין גילה (למרות שמטופלת מגיל צעיר). לאחרונה חזרנו על בדיקות השמיעה והן יוצאות תקינות אולם בתור אמא שלה (יש לי 4 ילדים) אני בטוחה שהילדה אינה שומעת לגמרי טוב. אין לי מושג לאן לפנות. כבר הייתי אצל מספר מומחים כולל א.א.ג, נוירולוג וכד'. כולם אומרים לי שהכל תקין. בבדיקת השמיעה אחרונה שעשיתי לה (שיצאה מצוינת. 15 DB) אמרו לי שיכולה להיות בעיה בעיבוד אודיטורי מרכזי. לאן לפנות כדי לבדוק את זה? כבר מספר שנים אני הולכת מרופא לרופא ולא מוצאת את הכתובת המתאימה לאיתור וטיפול בבעייה. אודה על התייחסותך (וסליחה על האורך...) סביון

שלום לך, ראשית, אני שמח שבסופו של דבר - אכן התברר שהשמיעה של הילדה תקינה. עליך לזכור שאמנם יתכן שלילד תהיה בעיית שפה כתוצאה מירידת שמיעה, אבל יתכן גם שתהיה לו בעיית שפה - ללא כל קשר לירידת השמיעה (שיש לו, או שאין לו). מהתאור שלך, אני מבין שלילדה יש בעיית שפה, ואני מבין שאתם ערניים לכך ומקפידים לטפל בנושא. אם את עדיין חשה שלמרות התוצאות הטובות של בדיקות השמיעה שלה, התפקוד השמיעתי שלה אינו תקין - אכן יתכן שיש לה קושי בעיבוד שמיעתי מרכזי. הכוונה היא שיתכן והשמיעה שלה תקינה, אבל הדרך שבה המוח מעבד את המידע שמגיע מהאוזן היא משובשת. את הדבר ניתן לבדוק בסדרת בדיקות אשר נעשית במכונים מסויימים, אשר מתמחים בנושא. איני יודע אפה אתם גרים, אבל באיזור המרכז - ניתן לפנות למכון השמיעה והדיבור בביה"ח שיבא (תל השומר). הם מבצעים את הבדיקות הנחוצות ובמידת הצורך גם מטפלים בנושא. אם אתם לא גרים באיזור המרכז, אני עדיין מציע לכם להתייעץ עם הצוות בתה"ש, כדי שיפנו אתכם למקום בקרבת מקום מגוריכם. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

עובד עם קופ"ח כללית? או שזה מכון פרטי?

שלום לך, ירידת שמיעה של 25 דציבל, אינה נחשבת "לקות שמיעה", ובודאי שאינה מסבירה קושי שפתי. בכל מקרה, אני מבין שכיום השמיעה של הילדה תקינה לחלוטין, אך את עדיין חשה שהתפקוד השמיעתי של הילדה אינו מספק. האפשרות של קושי בעיבוד השמיעתי המרכזי היא אכן אפשרות רלוונטית, שכדאי לבדוק. איני יודע היכן אתם גרים, אך במכון השמיעה והדיבור במרכז הרפואי ע"י שיבא (תל השומר) מתמחים באבחון הנושא ובטיפול בו, במידת הצורך. אני מציע לך לפנות למכון זה ולבקש אבחון שמיעה מרכזי. הם יתנו לך את כל המידע הרלוונטי וידעו גם לכוון אותך בהמשך, לפי הצורך. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום רב, זה יוסי קלינאי תקשורת. תיאור מקרה: ילד בן 13 שנים, עבר תאונת דרכים וקבל TRAUMA בגובה של C1-C2 ,כתוצאה מכך נגרם שיתוק בכל הגוף מתחת לצוור. מזיז אברי היגוי בלי בעיות כלשהן. כשיהיה מרוכז מצליח לבלוע ללא אספירציה. לפי בדיקת רופא א.א.ג ישנו שיתוק מיתר-דו-צדדי בשרירי Abductors, והמתרים נמצאות בתנוחת סגירה כמעט מליאה. הילד מונשם, ללא פקק דיבור. פעם קבל אוויר דרך האמבו בלחץ אוויר גבוה והצליח להפיק מילים בודדות. השאילה היא: האם פקק דיבור יעזור לו להפיק קולות ומילים? מה עם COOPER RAND ? או ללכת בכיוון תת"ח? ניתוח? תודה.

בוקר טוב, אני חושש שאתה מציג את השאלה בפורום לא מתאים. הפורום הזה נועד לשאלות של הציבור הרחב, ולא להתייעצות מקצועית בין קלינאי תקשורת. אני מציע לך להכנס לפורום המקצועי של האגודה המקצועית שלנו (במסגרת אתר האינטרנט שלנו www.ishla.org.il), ולהציג את השאלה שם. אני בטוח שתוכל לקבל מענה לשאלות שלך וכמה רעיונות לדרכי פעולה. בכל מקרה, בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

אוקי בסדר. שלחתי אותה שאלה לפורם הקלינאים. תודה רבה.

פרידה שלום, בתי בת שנה ו10 חודשים כרגע נמצאת באיבחון בבית אברהמס וככל הנראה לילדה יש בעייה של הבנת השפה ובעיית תקשורת חברתית. אני אכניס אותה בספטמבר הקרוב לגן בחינוך מיוחד ע"מ לתת לה את הטיפול הרצוי. רציתי להתייעץ איתך לגבי גן שפתי הנחשב לטוב באזור המרכז.תודה

בוקר טוב, אני חושש שאיני יכול להמליץ על המסגרת החינוכית "הטובה ביותר". ההחלטה על בחירת המסגרת החינוכית המתאימה ביותר לילדה תלויה באין-ספור גורמים, החל מהצוות המקצועי, היחסים האישיים בין ההורים לגננות, מאפייני הילדים שנמצאים בגן, גילאי הילדים, המיקום של הגן ביחס למקום המגורים שלכם ועוד גורמים רבים אחרים. כמובן שהשאלה החשובה ביותר היא - היכן יהיה טוב לילדה שלך מבחינה אישית ואיזה מקום יוכל לתרום לה באופן המשמעותי ביותר. לכן, נראה לי שהדרך הנכונה להגיע להחלטה כזאת, היא להתייעץ עם אנשי המקצוע אשר מאבחנים את הילדה ואשר יכולים לתת חוות דעת מקצועית יותר מדוייקת מאשר אני יכול, על היכולות שלה ועל הקשיים שלה. אני יודע שההחלטה הזאת מציבה בפניכם אתגר לא פשוט, ואני מאחל לכם הרבה הצלחה. ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

הי, בני בן שלוש (כמעט). יש לו קול מאנפף מרגע שהתחיל לדבר.פשוט אין לו את האותיות השורקות מה שכמובן מאוד מקשה על הבנה של דבריו. רציתי לדעת איזה סוג של אבחון כדאי לעשות אם בכלל. מה עשויות להיות הסיבות ומה הפתרון. תודה.

שלום, למעשה את מציינת שני דברים נפרדים, למרות שהתאור שלך משלב בינהם. האחד הוא האנפוף והשני הוא הגיה משובשת של האותיות השורקות. לגבי ההגייה של האותיות השורקות (ס,ז,צ,ש) - אין כל סיבה להתייחסות. ילד בגיל 3 לא אמור לומר אותן באופן תקין. לעומת זאת, אם אכן הדיבור שלו מאונפף מאז שהוא נולד, הדבר מצריך בדיקה יותר מסודרת. אני מציע לך לפנות לקלינאי/ת תקשורת על מנת לבדוק את הנושא ולראות אם אכן מדובר על אנפוף או על דבר אחר. לאחר האבחון הראשוני יוחלט אם יש מקום להבדק גם ע"י רופא אא"ג. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

יש לי ילד בן 2.8 שלפעמים נתקעות לו מילים רק בתחילת המשפט.הוא התחיל לדבר מאוד מוקדם בגיל 1.10 .היום הוא מדבר שוטף ,שר שירים (הוא מאוד מוזיקלי),הוא מאוד חברותי ומתחבר מהר מאוד עם ילדים בכל הגילאים.לי נדמה שהוא מגמגם אבל אבא שלו בטוח שאני סתם ממציאה.יש לציין 2 דברים שלדעתי הם חשובים-נולד לו אח לפני 9 חודשים ובבית מדברים 2 שפות אך השפה היחידה שהוא מדבר היא עברית למרות שהוא מבין גם את השפה שניה אבל לא מדבר אותה.האם צריך לקחת אותו לאבחון?

שלום לך, בגיל זה יתכן שה"התקעויות" שאת מתארת הן למעשה חוסר שטף התפתחותי, אך כמובן שיתכן הן יותר מתאימות להגדרה של גמגום. אם התקלות הללו בדיבור של הילד נמשכות כבר מספר חודשים והן אינן משתפרות, כדאי לפנות להתייעצות עם קלינאי/ת-תקשורת אשר עוסק/ת בטיפול בגמגום בגיל הרך. במהלך פגישת האבחון ניתן יהיה להחליט אם מדובר על חוסר שטף התפתחותי או על גמגום. בהתאם לכך תוכלו להחליט ביחד אם יש מקום להדרכה או לטיפול, או שמא עדיף להמתין על מנת שהבעיה תחלוף מעצמה. אם ברצונך לקבל מידע נוסף על האבחנה בין חוסר שטף לגמגום, אני ממליץ לך להכנס לאתר "אגודת קלינאי התקשורת" ולמצוא שם מידע מסודר על הנושא. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

שלום, יש לנו ילדה בת 4 שסובלת לפעמים מגמגום. זה בא והולך, יש תקופות שזה יותר חריף ויש תקופות בהן אין בעייה והדיבור שוטף. לעינינו הלא מקצועיות נראה שאין המדובר בפגם אורגני, אלא בתלות במצב נפשי, תלות שעדיין לא ירדנו לסופה לגמרי. לדוגמא - כאשר עברה תהליך של גמילה מחיתולים, הבחנו בהחרפה של העניין. אח"כ היתה רגיעה. יש לציין שמדובר בילדה מאוד אינטילגנטית עם יכולת ביטוי טובה מאוד ושפה עשירה מאוד באופן יחסי. הפגם, כשהוא קיים, מתבטא בחזרה על הברה ראשונה של המשפט, או במקרים קיצוניים מעין "היתקעות" על ההברה הראשונה. השאלה שלנו היא, האם לקחת אותה לאבחון מקצועי. הנטייה שלנו היא לקחת אותה כדי שלא תתפתח חלילה בעייה שאולי בדיעבד נצטער שניתן היה לעשות משהו ולא עשינו. מנגד אנו לא רוצים לגרום נזק. הגננת שלה עתירת הנסיון חושבת שלא כדאי, טוענת שזה יעבור עם הזמן ושבין השאר מדובר בקצב חשיבה יותר מהיר מדיבור וכד'. גם רופא א.א.ג. שלה חושב שהטוב ביותר יהיה לעזוב את העניין לפחות בינתיים. אם זה חשוב או קשור, נציין שלפני 14 חודשים נולדה לה אחות. מה דעתך? תודה !

שלום לך, אתה מתאר את ביתך בת ה-4, ואני מבין מהתאור שהגמגום כבר קיים זמן מה, באופן לא עיקבי ובדרגות חומרה משתנות. אני בדעה שונה מזו של הגננת ורופא האא"ג. מכיוון שהגמגום כבר קיים זמן ממושך יחסי (יותר מחודשים ספורים) ומכיוון שאתם לא מבחינים שהגמגום הולך ומשתפר באופן עקבי, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לפנות לאבחון שטף דיבור אצל קלינאי/ת-תקשורת. מטרת האבחון תהיה, בראש ובראשונה, לאפיין את הגמגום, ולאחר מכן להחליט אם יש מקום להדרכה, טיפול או הכוונה יותר כללית. בשנים שעברו היתה מקובלת הגישה של "עדיף לא להתייחס לגמגום ולא לפנות לאבחון בגיל צעיר". כיום ידוע (בניגוד לגישה שהיתה מקובלת לפני 10-20 שנים) שאבחון וטיפול מקצועי מוקדם אינו גורם נזק. נהפוך הוא - אנו יודעים שככל שמטפלים בגיל מוקדם יותר, היכולת ליצור שינוי במאפייני הדיבור טובה יותר. לכן, אני ממליץ לפנות לאבחון. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

בני בן 11 חודשים ולמעט הצליל אה בהטיות שונות אינו מבטא עוד צלילים או הברות. בדיקת שמיעה הוא עבר בצורה תקינה. האם קיימת בעיה כלשהי בהתפתחות הורבלית שלו? והאם יש צורך לפנות לקלינאית גם בגיל כזה?

שלום לך, באופן עקרוני, ילד המתקרב לגיל שנה צפוי להפיק צלילים נוספים. אני שמח לשמוע שבדיקת השמיעה שלו התבררה כתקינה. לכן, למרות שהוא עדיין צעיר מאוד, אני מציע להתייעץ עם קלינאית תקשורת כדי להעריך את היכולת המוטורית של אברי ההיגוי שלו, על מנת לראות אם יש מקום לסייע לו בחיזוק המערכת, ובהתקדמות הפקת קולות הדיבור. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

למה דילגו עלי?? (כתבתי את שמי "אמא" אך אני לא אותה אחת מההודעה שלפני, זה סתם היה במקרה...) אני מעתיקה שוב את השאלה- שלום. רציתי לשאול שתי שאלות 1. בני בן השלוש מסכל הרבה פעמים אותיות בדיבור- למשל ספר הוא תמיד אומר פסר, במיוחד עם זה נסמך למילה כמו "פסר תורה" וכו', ויש עוד כמה מילים כאלו. כשאנחנו מנסים ללמד אותו לומר את זה בהברות לאט הוא מצליח אחרי כמה נסיונות, אך שוב אם הוא אומר את זה באופן טבעי בתוך משפט הוא טועה. מה זה אומר ומה ניתן לעשות עם זה? 2. בני בן החמש מבטא ש ימנית כמו ש שמאלית, האם זה עדין נורמלי לגילו ויעבור לבד או שצריך לעשות עם זה משהו? תודה רבה

שלום לך, ראשית, אני מתנצל על הדילוג... כפי שאת יכולה לראות עבר זמן מאז כתיבת ההודעה שלך ועד שאני התבקשתי למלא את מקומה של מנהלת הפורום (שנמצאת בחופשה), ולכן בחרתי להתחיל לענות על השאלות העדכניות יותר, מתוך הנחה שהשאלות הותיקות כבר אינן רלוונטיות. מתברר ששגיתי. לגופו של עניין, נראה לי שבשלב זה אין מקום לדאגה באשר לשני הילדים שתארת. ראשית, סיקול הברות בדיבור של ילד בן 3 הוא דבר שגרתי ואינו מטריד. הדבר קשור לבשלות מוטורית של מערכת ההיגוי ולבקרה השמיעתית שלו. הדבר חוף מעצמו במרבית המקרים בתוך חודשים ספורים. אם השיבושים הללו אינם משתפרים בתוך כחצי שנה, ניתן לשקול פנות לקלינאית תקשורת לשם הערכה יותר מעמיקה. שנית,ילד בן 5 יכול עדיין לשבש את ההגייה של האותיות השורקות (ש, ס, ז, צ). ההגייה הנכונה יכולה להתפתח עד גיל 6 (ולעיתים אפילו מעט מאוחר יותר). אני מניח שהוא עומד להתחיל גן חובה בשנה הבאה ולכן אני מציע לא להתייחס לנושא בשלב זה. לקראת תום שנת הלימודים הבאה (נאמר, בסביבות חג פסח), אם השיבוש עדיין יהיה קיים, כדאי לפנות לטיפול היגוי קצר, כדי לוודא שהוא לא עובר לכיתה א' עם שיבוש ההיגוי הזה. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

היי יש לי ילד בן 3.5 שהרבה פעמים ביום הוא כאילו נכנס לעצמו, משחק והכל בדממה מוחלטת. בזמן הזה כאשר קוראים לו הוא לא עונה. אפשר לפנות אליו בלי סוף ועם המון פיתויים והוא לא מגיב. הדרך ההיחידה היא כאשר נוגעים בו או מנתקים אותו מהעיסוק הנוכחי שלו. מדובר בילד ממש טוב, עוזר, בוגר לגילו וחכם אני לא יודעת האם יש לו בעיה פיזית שגורמת לכך או שזאת פשוט תכונת אופי. ה אתם מציעים לעשות? תודה רבה שירה

שלום לך, על סמך התאור שלך קשה לתת תשובה חד משמעית. אני מציע לנקוט בשני שלבים. ראשית, כדאי לפנות לבדיקת שמיעה, על מנת להיות בטוחים שאין לו בעית שמיעה כל שהיא אשר מקשה עליו את הקשר עם הסביבה. שנית, כדאי לפנות (במקביל) לפסיכולוג התפתחותי, על מנת לבחון להעריך את ההתנהגות התקשורתית של הילד ולראות אם ה"התנתקויות" הללו הן דבר שיגרתי או דבר שמצריך התייחסות יותר רצינית. בהצלחה, ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

בני בן שנתיים וחודש מטופלאצל קלינאי תקשורת ולא אומר אף מילה לפני כחודש היינו בהתפתחות הילד והרופאה ההתפתחותית הורידה לו שנה מגילו האם הוא סובל מהיפרלקסיה/אוטיזם אני מודאגת מאוד חשוב לציין כי אני מעודדת אותו לגירוים שרה לו שירים מקריאה לו סיפורים הוא מביע את עצמו באמצעות שפת הגוף ואפשר ממש להבין כ למה שהוא רוצה הוא גם מחכה אותנו הוא בעיקר אוהב ספרים

שלום לך, אני מבין את הדאגה שלך, ואת תחושת חוסר הודאות לגבי מצבו של הילד. נראה לי שעליך להציב את השאלות הללו בפני הרופאה ההתפתחותית ובפני הצוות המקצועי אשר מטפל בילד. אני בטוח שהם יוכלו להסביר לך היטב את האבחנה המקצועית שהתקבלה, את הסיבות לקבלת האבחנה, ובעיקר לדון איתך לגבי הדרך הטובה ביותר לסייע לו בקידום ההתפתחות. בנתיים, ברור מהתאור שלך שאת עושה כמיטב יכולתך, וחשוב להמשיך בכך. אני מאחל לכם הרבה הצלחה בהמשך. ד"ר עופר אמיר קלינאי תקשורת

בני בן שנה + 4, אומר מספר בודד של מילים (האו, מימ, אבא, אין, בהבה (סבבה)). גם כשמדבר בג'יבריש לא משתמש בג,ק,ת,ל.רק ב-ב' א' מ'. הוא מאוד תקשורתי, מצביע חברותי, אפילו קורץ. מבין הוראות (תביא לאמא את הנעליים, הן בסלון ליד הספה...) ויודע להצביע על מילים (איפה רכבת וכו). האם זה נורמלי? מה תהליך האבחון ואיך מתחילים?

האם קופת חולים כללית משתתפת בהוצאות טיפול בדיבר לילד בן 10 שלא מבטא טוב את האותיות השורקות?

שלום, בני בן שנתיים ושבעה חודשים ואני מודאגת מאיחורו בהגיית מילים ומשפטים. לפני מס' חודשים רציתי לפנות לקלינאית תקשורת אך לפתע אוצר המילים שלו התרחב וויתרתי. כיום הוא יודע לומר משפטים בני 4 מילים אך ללא מילות תיאור או יחס. כמו כן ההגיה של המילים משובשת כך שאני לא תמיד מצליחה להבין למה התכוון. לדוגמא: אומר "אבא" גם כאשר מתכוון לסבא והמילה השגורה בפיו היא "אוטו". בנוסף הוא הופך את המשפט ("תינוק רון" במקום רון תינוק). מאידך, הוא מבין כל מה שאומרים לו למשל הוא מביא לי חולצה שביקשתי, זוכר להיכן כל חפץ שייך, שולט לחלוטין בצרכיו. כאשר הוא פוגש חברים מהגן הוא לא שש לשחק עימם ומעדיף לשחק עם אבא או אבא. הגננת בגן אומרת שהוא משחק עם כולם ולא עם חברים קבועים אך בכל פעם שאני מגיעה לגן אני רואה אותו משחק לבדו. מה לעשות? אני ממש מתוסכלת מהעניין.

ka משתנה ל - ta ga משתנה ל da

"תהרי ממטפלים אלומים" - סליחה אבל לא הבנתי למה התכוונת הילד בן 6

בני בן השנה ושמונה חודשים אומר רק "אבא", מדי פעם אומר מילים אחרות אך אינו חוזר עליהן שנית גם כשמבקשים ממנו. ערכנו לו בדיקת שמיעה, בעקבות העיכוב השפתי וכן בגלל נוזלים, והתוצאה הייתה 45DB, הבנתי שזה רמה של " לא שומע שיחות רגילות". רופאת אא"ג, הציעה להפסיק האכלת תחליב חלב לפני שינה ובמהלכה (חשוב לציין שבני שותה במהלך השני כרבע ליטר תחליב חלב) שכן לטענתה מיצי הקיבה של תחליב החלב, מצטברים בצינורית שליד האוזן והם אלה שגורמים להווצרות הנוזלים ולפגיעה בשמיעה. האם זהו הפיתרון? חשוב לציין שהוא מבין הכל ובעזרת הפניית האצבע הוא יודע ל"הסביר" את רצונותיו. האם יש לרוץ ולעשות ניתוח כפתורים על מנת למנוע המשך בעיכוב השפתי מה שיגרום לבעיות אחרות מאוחר יותר? האם יש עוד פיתרונות, כמו קלינאית תקשורת או מכון להתפתחות הילד? האם יש דרכים נוספות לניקוי הנוזלים? תודה