פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בני בן 3.5 מדבר ברור מאוד אך את האותיות השורקות הוגה עם לשון בחוץ. תופעה זו קיימת גם אצלי (בשל מציצת אצבע מגיל צעיר). האם מדובר בחיקוי או שיש הפרעה התפתחותית במבנה הפה, האם יש בשלות מסויימת להגיית השורקות. לעת עתה מחכים לפגישה עם הקלינאית. האם יש שאלות שכדאי לשאול/להתעניין במהלך הביקור הקשורות במיישרין או עקיפין לכך?
היגוי השורקות הינה בעיה כואבת בהמון דוברי עברית בארץ! לרוב איננו תוצאה של חיקוי אלה של העדר טיפול ומודעות להפרעה זו. לגבי הינך, מותר לו להגות כך התפתחותית. האם יש לו צוצץ? האם מדבר עם המוצץ בפה? לגבי העתיד, עדיין צעיר מדי לטיפול פורמלי, ניתן לאמן אןתו על הבטים מסויימים, כמו סגירת השיניים ואי הוצאת הלשון החוצה... אבל אני לא ממליצה. תפנה לקלינאי תקשורת העניין זה, לראת שילובו בגן חובה או לאחר החלפת השיניים לשיניים קבועות (מה שיהוא קודם) תנסה להפסיק לו את השימוש במוצץ.
פרישה שלום, האם קיימת דרך שתוכל לעזור להפסיק לחשוב על גמגום ולחשוש שבמילה הבאה יצא לי גמגום?
האם היית בטיפול בדיבור? האם יש לך מחשבות תורדניות אחריות, פרט לגימגום? האם אופייני לך לדאוג כל כך לדבר מסויים? האם המחשבות מפריעות לך לתפקד???
הי. בתי בעוד כחודש וחצי בת 4. מדברת מקסים וברור אבל לא הוגה את האות "ל" ו"צ". במקום "ל" היא הוגה "נ" ובמקום "צ" הוגה "ס". זה יותר בולט באות "ל". חשוב לציין כי לעיתים נשמע כאילו היא כן הוגה "ל" במילים מסוימות. כמו כן, אני לא יודעת אם זה קשור אבל עדיין היא לוקחת מוצץ. כשהיא נולדה אמרו לי שהלשון שלה קשורה מעט (לא רופא אמר לי את זה) אך זה לא מפריע לה ללקק, למצוץ לנשק וכו. רציתי לדעת אם צריך ללכת להיוועץ במומחה או שכדאי פשוט לעבוד איתה לבד בבית??
בעניין ההיגוי ומכוון שהחלה להגות את ה- ל נכון, עדיין מוקדם לטיפול. בעניין המוצץ, האם היא מחזיקה אותו בפה בזמן שהיא מדברת??? זה הרגל הרסני לגבי שליטה על אברי הדיבור ובליעת רוק. לגבי הלשון, האם היא יכולה להוציא את קצה הלשון החוצה ולעלות אותו אל כוון האף, עם פה פתוח? האם יכולה ללקק בקצה הלשון מחוץ לשפתיים??? אם לא, יתכן שהיא עושה קומפנסציות שעם הזמן יגבילו את תנועה הלשון ויותירו דיבור מסורבל.
בני בן השנתיים וחצי כחודשיים מגמגם. זה מתבטא בחזרה על האות , צליל פותח במילה , תוך כדי מאמץ רב ואף מיצמוץ בעיניים. אם זו תופעה חולפת, האם יש להבדק אצל רופא?
לרוב זו תופעה חולפת ורצוי לא להסב את תשומת ליבו לתופעה..... עיינו בתשובות מהעבר בפורום זה
בני בן שלוש מדבר שתי שפות עברית וצרפתית, אני מדברת איתו רק בצרפתית ובעלי מדבר איתו רק בעברית. לאחרונה הפסקנו לתת לו מוצץ למרות שהוא מבקש לעיתים קורבות שיניו קיבלו צורה מעוגלת . מאז שהפסקנו עם המוצץ בני ממש נתקע כשהוא מתחיל לדבר ופשוט במשך כמה שניות חוזר על האות הראשונה של המילה אותה הוא רוצה להגיד לפעמים הוא פשוט מספיק ואומר מילה אחרת , בנוסף ישנה בעיה של דיקציה שהבנתי שרק בגיל מאוחר יותר ניתן לטפל בה. השאלה היא כזו האם להחזיר את המוצץ ? ואם כן מה לעשות עם בעיית השיניים ?
לקחתם?! למה להחזיר?? מה מתאים לסיגנון החינוך שאתם נותנים לו? מוצץ צריך לצאת מהפה של הילד בגיל שנה, על פי המלצות משרד הבריאות... לדעתי המוצץ לא היה צריך להופיעה בכלל! לא כל ילד זקוקו לו וכעת יצרתם מצב נתון, למה לסגת??? לגבי החזרות בדיבור, ודאי היו מופיעות בכל מיקרה ולא קשור למוצץ, אל תקשרו בין תופעות שמופיעות באותו זמן ותחשבו שיש קשר ישר, כי לרוב אין! לגבי ההיגוי, תפנו לטיפול במידה ודיבורו אינו ברור.. אחרת תפנו ליעץ בהדרכה בלבד. בהצלחה
גב' פרידה שלום רב ! הנני בן 29, רווק, יש לי גמגום קל ולפעמים חוסר ביטחון עצמי בדיבור אשר בעקבותיו יש גמגום. הנני אמור לעשות הרצאה בתקפוה הקרובה בפני הכיתה במשך כ- 20 דקות, וזה לפי בקשת החונך כי לכל אחד חייב לעשות את ההרצאה, והודעתי לו שאני מגמגם, אבל אני חושב על זה כל הזמן מפני הבושה מזה. מה את יכולה לייעץ לי במקרה הנ"ל, ליטול תרופה להרגעה ו/או לפני שמתחיל בהרצאה להגיד לאנשים בכיתה שאני מגמגם וכו' ... . אם יש לך עצה אחרת אשמח מאד לשמוע על זה. ותודה מראש.
גמגום כמו תופעות אחרות, איננו מתגשם כשמצפים לו וקשור למידת החרדה והנסיון "להסתיר" את התקלות. הצהרה בתחילת ההרצאה על ההתרגשות שאתה חש והתיחסות לתקלות בדיבור יעזרו לך לאלהתרגש מהתקלות אלה ליראות בהם קיום הבטחה! אל תיתן לצורת הדיבור להגביל את מחשבותיך ורצונךף להביע את עצמך! לכל אחד יש תקלות וגימגום, אבל לא כולם מתרגשים ונותנים לזה משקל, מה שמגביל את המודעות, הפחד וההימנעות מדיבור. בהצלחה!
הגמגום זו בעיה פסיכולוגית נטו,עצם המחשבה על הגמגום יוצרת גמגום פשוט תנסו לשכוח מהגמגום והוא יעלם מעצמו!
מי שכתב את זה הינו בעל מחשבה פשטנית ולא עניינית. ודאי אינו סובל מגימגום, אבל סובל מ......
היי פרידה, בגיל התבגרותי הייתי מאוד ביישן ומופנם ואפילו לא הצבעתי בכיתה,כנראה מחוסר ביטחון שהיה לי,לקראת התיכון התחלתי להתקשות בהגיית מילים,והגדרתי את עצמי כמגמגם מאחר ואבי היה כל הזמן צועק עליי כשהתקשתי במילים,בצבא זה החמיר ודעך ודעך ולקראת סיום השירות,מיד בתום השירות החלתי לעבוד במוקד שירות לקוחות טלפוני של חברת סלקום,ברוב השיחות לא גמגמתי אך היו פה ושם קצת עצירות לפעמים או חזרה על אותיות בצורה לא ממש משמעותית אך בשבילי זה היה כאילו חרב עלי עולמי, כיום אני עוסק בתחום ההדרכה ומדבר שוטף, אך לצערי יש לי ימים בודדים שהם פחות טובים ובהם המחשבה שאולי אגמגם גורמת לי לחוסר ביטחון ואני חושש לגמגם ולעיתים תוך כדי דיבור אני חושב על זה ואז אני מרגיש שהמילים מתקשות לי וחושש שיצא לי גמגום, אני לא יודע אם מדובר בבעיה של תיקון דפוס החשיבה ואם בכלל הגיוני שהצחלתי לרפא בעצמי את הגמגום (רוב האנשים לפי מה שקראתי טוענים שלא ניתן להחלים ב 100% מגמגום) ואשמח אם יש לך טיפ בשבילי או עצה כיצד להפסיק לחשוב על זה כי כשאני לא חושב על זה זה פשוט נעלם מעצמו.....ואז אני מדבר שוטף לחלוטין!!!!! תודה רבה!
פרידה, שאלתי בעצם היא שיתכן ומדובר בבעיה פסיכולוגית שכן לרוב אני לא מגמגם ושניתן לפתור אותה לגמרי ע"י טיפול פסיכולוג?
לא, בגימגום היא תופעה 7טבעית אצל כולנו.... לרוב אנשים לא שמים לב ל"תקלות" כי הם טבעיות. למרבית ה"מגמגמים" בילדות נאלמת, לעלמת, התופעה בגיל הבגרית. העובדה שהינך עוסק בתחום הדרכה ודיבור בפני קהל מעידה על כך שאינך "מגמגם" אלה מציג התארגנות בדיבור שהינה טבעית ונורמלית. רק פסיכופתים לא מציגים תקלות ותיקונים בדיבורם! על פי תאורך, הנך נשמע תקין בכל תחומי הדיבור. שנה טובה
יש לי ילד בן 4 וחודשים שבגיל שנתים וחצי אובחן שיש ללו מים באוזנים והוא עבר ניתוח כפתורים, בעקבות זה יש לילד איחור בדיבור והוא מטופל אצל קלינאית תקשורת. השנה הילד עבר לגן חדש ששם יש ילדים בגילאי 4-5 והגננת ביום השני לגן אמרה לי שהילד שלי לא מתאים לגילאים בגן הוא מתאים לגילאי 3-4 השאלה אם כדאי להעביר אותו לגילאים קטנים יותר או להשאיר אותו בגן הזה? אייך יודעים שילד מתאים לגן שפתי? מה אני יעשה לאיזה גן לשלוח אותו?
איך הגננת יכלה, על היום השני, לדעת שהילד לא מתאים לגן? או שהגן לא מתאים לילד??? תתיעצי עם הקלינאית שמטפלת בבנך ותסתמכי על התקדמותו במהלך הקיץ, אם התקדם יפה ומתחיל לסגור פערים, אז מקומו בגן עם בני גילו... אם לעומת זאת התקדמותו איטית ויהיה לו קשה לעמוד ברישות הגן של הבוגרים יותר, אז אולי כדאי לשקול השמתו בין ילדים צעירים. ההתאמה צריכה להיות לרמת התפקוד החברתי, רגשי, אינלקטואלי וגם שפתי (אבל לא בלדב!)
שלום רב! בתי בת 3.5 שנים והשנה היא מתחילה גן שפתי בשל שיבושי הגייה ועוד. שמתי לב שיש בגן ילד עם תסמונת דאון וילד חירש לגמרי שבקושי מדברים. האם עליי לדאוג שמא בתי תחקה אותם כאשר הם ממלמלים כל מיני מילים. תודה על תשובתך
ביתך תקבל טיפול משולב של אנשי הצוות החינוכי ותקבל מענה מקצועי מתוגבר לצרכיה. לגבי הילדים האחרים, גם הם יהנו מהאינטראקציה והתקשורת עם כל הצוות המקצועי והילדים, כך שכולם יוצאים נזכרים! תשתדלי שבשעות הפנאי ביתך תפגוש ילדים בגינה, בחוגים וכו' כדי לאפשר לה אינטאקציה מילולית עם עוד יילדים.
שלום שלום יש לי בעיה בהגיית האותיות השיניות.(דיבור מאד לא אסתטי) מס' טיפולים אצל קלינאית תקשורת לפני מס' שנים , לא הועילו. האם יש טעם לפנות לאבחון אצל אורתודנט? או אולי במקום ש-2 קלינאיות לא הצליחו אולי כדאי לנסות טיפול נוסף? והאם ניתן לאחר גיל 30 לטפל בבעיה מסוג זה? וא'כ, למי עלי לפנות (בירושלים) תודה
ניתן לטפל במידה ויש לך מוטיבציה ומודעות. באיזה איזור בארץ את נמצאת? הטיפול של אורטודונט יכול לעזור לעימוד השיניים אבל לא לגבי הדיבור, אלה אם ישים גודר לשון, שזה מכשיר מאד לא נוח ולא תמיד מתאים לגילך. המלצתי, תפני לקלינאי בעל נסיוןם בתחום שה, לפני האורטודונת (או במקביל) טל אגודבת לינאי התקשורת:03-9217815
האם ניתן לפנות אליך לאבחון?
לקלינאי תקשורת שעובדים עם הכללית באיזור ר"ג פ"ת תודה!!!
בתי בת 4.5 אינה הוגה נכונה את האותיות ז, צ, ס ו-ש ; כאשר שתי האחרונות נשמעות אותו הדבר. בפגישה עם קלינאית תקשורת נאמר לנו כי האותיות ז,ס ו-צ נהגות על-ידה במשובש בשל גילה הצעיר (האמנם?) ואילו את הגיית האות ש' עליי להראות להנחותה שוב ושוב היכן להניח את הלשון. ובכן - איני עומדת במשימה! מה עושים, במיוחד מאחר ואני שמה לב שחבריה לגן מתקשים לעתים להבינה?
השורקות "נרכשות" מאוחר יחסית. בגיל זה עדיין מוקדם להדגשת ההיגוי. הילדים בגן לרוב לא מודעים, עדיין. תוכלי תמיד לחזור לקלינאית שהדריכה אותך, לדעתי עדיין מוקדם לטיפול
הילד שלי בן שנה. אני מודאגת מכך שהיקף ראשו הוא 43 ס"מ וגובהו 74 ס"מ המשקל שלו 8 ק"ג. יחסית הראש קטן להתפתחות של הגוף. האם זה מעיד על משהו? יכול להיות שזה משהו תורשתי? האם כדאי להתייעץ עם מישהו בקשר לכך ולקחת אותו לבדיקות התפתחות?
מה אמר הרופא שלו? האם יש בעיה התפתחותית?? אחות טיפת חלב יכולה לבדוק כנגד אבני דרך התפתותיים ולהשיב לשאלתך בהצלחה
יש לי ילד בן שנתיים ושלושה חודשים, בן בכור עדיין לא מדבר חוץ מאמא אבא וכמה מלים בודדות והוא מבין לרוב מה שנאמר לו. אחרי מליון פעמים של נסיונות הוא חוזר על המלה פעם אחת ולא חוזר עליה. לא אומר את שמו ואם קוראים לו בשמו הוא עונה. מבחינה מוטורית הוא מתפקד טוב אבל התחיל לזחול בגיל 8 חודשים וללכת בגיל שנה ושלושה חודשים אין לו תאבון לאכול רזה מאד נעשתה לו בדיקת שמיעה והיתה טובה אמרו לי לא מפנים לקלינאית תקשורת לפני גיל שנתיים וארבעה חודשים אני מודאגת וחוששת שיש לילד משהו לא תקין בהתפתחות בנוסף לזה הוא לא מתרכז הרבה במשחק ומרבה לזוז בין קבוצת ילדים הוא נצמד לאמא או לדמות המוכרת מהו התהליך הטיפולי הנדרש?
קודם כל אבחון תקשורת ושפה אצל קלינאי תקשורת. מפנים בכל גיל, לפי הצורך, אבל בכל מיקרה מגיעה לך לקבל הדרכה ושבנך יבדק. תפני למכון להתפתחות הילד, לפי קופ"ח שלך ואיזור מגוריך
ערב טוב! בני בן ה-9 אינו מדבר ולכן אנו משתמשים בעיקר בביה"ס בתקשורת חלופית (לוח תקשורת וג'סטות של הילד). הופננו לעשות מבחן לייטר אך באזור מגורינו אף אחד לא שמע על זה !!!( אנו גרים באזור דרום) רציתי לדעת האם קיים דבר כזה??!! והיכן ניתן לטפל בילד? תודה מראש .
מבחן לייטר הינו מבחן אינטלגנציה לא מילולי ולא תיקשורתי מעולה בעל נורמות כלל עולמיות מעבר לתרבויות רבות, המאפשר בחינה של ילדים באוכלוסיות ניוחדות כגון הילד המוזכר. http://www.pigur.co.il/dic/dic.html#t117
בני בן השנתיים וחצי , לפתע החל לגמגם . עליי לציין כי השפה שלו מאד עשירה ואוצר מילים שלו רחב, כמו כן מרכיב משפטים ארוכים. הגמגום מתבטא בדרך כלל בחזרה על אותו צליל.ידוע לי כי ברוב במקרים זוהי תופעה חולפת. שאלתי היא, האם כעס, הרמת קול , מצבי לחץ יכולים לגרום לתופעת הגמגום?
בהחלט לא, לשאלתך. מה שיכוליפם לעלות זה את מצב הלחץ שלו ו"תקלות" בדיבור כתוצאה של הלחץ..... אבל לא בגיל זה! בגיל זה בד"כ הרקע התפתחותי ונורמלי. תעייני בתשובותי מהעבר
בתי בת שנתיים ומדברת יפה כבר מגיל מוקדם. בזמן האחרון בחלק מהמשפטים שהיא אומרת היא מתחילה בגמגום ארוך. נניח היא רוצה לומר "לאן", אז כמה פעמים היא חוזרת על ה- "ל" וכדומה. אשמח לקבל עצתכם בנושא זה, האם מדובר בבעיה, או בתופעה שכיחה חולפת.
זו תופעה נורמלית לחלוטין, מקורה בהרחבת אוצר המילים והצורך לארגון המשפט, מתוך אוצר מילים ההולך ומתרחב.
שלום בתנו, בת שנה וחמישה חודשים, פעלתנית, סקרנית,תקשורתית ביותר, מאוד מתעניינת במשחק עם ילדים. היא מבינה כל פנייה אליה ומבטאת עצמה בדרכים שונות אולם אנו חוששים שקייים אצלה עיכוב בהתפתחות השפה. למעט הברה שמשמעותה "כן" לא זיהינו שימוש במילה בעלת משמעות מפורשת ועיקבית. היא ממלמלת די הרבה אך ללא הגייה של צלילים ברורים רבים. ישנן תקופות בהן ביטאה את הצלילים "בה" "מה" ו"תה" ללא משמעות ספציפית אך לאחרונה הפסיקה. היא מטופלת על ידי סבתה ובקרוב נכנסת לפעוטון. מאז שנולדה עברה ארבעה ניתוחים עקב בעייה כלייתית. חשוב לציין שאיכות חייה השגרתית לא נפגעה כתוצאה מהבעייה למעט כמובן הניתוחים. בעקבות הניתוח האחרון- לפני חצי שנה, הבעייה נפתרה סופית. כמו כן, נפסלה בעיית שמיעה בבדיקת שמיעה מקצועית. שאלותנו- ראשית, האם ישנה חרגיה משמעותית מהצפיות ההתפתחותיות הנורמליות לגילה? יש סיבה לדאגה? שנית, במידה והניתוחים היו בעלי השפעה טראומטית אשר השליכה על התפתות השפה, מה הן המלצותייך אם ישנן?
יש לי תינוקת בת חודשיים. שבוע הבא אחותי מתחתנת והתינוקת שלי תגיע איתי לחתונה. אני דואגת לגבי הווליום הגבוה שיהיה במקום. אין אפשרות להתרחק מרחבת הריקודים, כי איזור הישיבה סמוך אליה. מה לעשות? אשמח לתשובה בדחיפות.
בעקרון, בגיל זה אין דאגה. הבכי שלה יותר חזק וממושך מכל חשיפה לרעש במהלך החתונה. מזל טוב!
שלום, יש לי בעייה : מזה שנים אני עושה שימוש יומיומי באטמי אוזניים יום ולילה - מכיון שאני סובלת מהפרעה של "שמיעת יתר" ומכאן הסחות דעת בלתי פוסקות בכל שנייה ושנייה, גם בעבודה, גם בשעות השינה וגם בכלל. מכיון שאני אדם מאוד מאוד מנתח באופיי, כל דבר שאני שומעת עובר פרשנויות ארוכות, ספקולציות והסברים אין קץ בדברים הכי טריוויאלים כמו : " למה הוא אמר לה את זה" " למה הוא התכוון " ועד ניתוח כוללני ופרטני של כל מערכות היחסים בין האנשים אותם שמעתי מדברים אחד לשני בעבודה שלהם ( לא שלי ) בעבודה (שלי ללא כל קשר אליי ) או בנסיבות חברתיות שגם הן כלל אינן קשורות אליי. וכך אני חיה שנים חיים של אחרים .... הדבר "מטרטר " לי במוח וגוזל המון המון אנרגיות נפשיות וגופניות ממני אנרגיות שאין לי לתת, כך שלא נותר לי כוח לדברים העיקריים בחיים. אני כן שומעת : אדם שמדבר ישירות אלי במרחק של עד מטר או שניים ממני + צפירות בכביש + צעקות במרחק 5 מטר ממני ומטה + "בומים" + רעשים קרובים עד 1/2 מטר כמו, לשם הדוגמא, אנשים שמדברים לידי. אני מסתירה את האטמים היטב כי שיערי מעליהם ובזכותם שומעת רק מה שאני צריכה לשמוע. אני מעריכה באופן הגיוני וכלל לא מוגזם, שע"י השימוש באטמים אני חוסכת לעצמי כשעתיים ביום אם לא למעלה מכך ! האם ניתן להתייחס לכך כמו אל שימוש נניח, לצורך העניין - בתרופה המטפלת בבעיות ריכוז וקשב ולכן לתת לזה "הכשר חברתי/רפואי" ? האם, בהתחשב בכך שה"טריק" עוזר לי כל כך, יש איזשהוא מקום לגינוי / בחינה כלשהיא / הפסקה של העניין ? האם אני יכולה לראות עצמי כ"מסודרת" בחיים כי פתרתי לי את הבעייה בצורה כ"כ יצירתית והאם אני יכולה להמשיך לחיות לי בכיף עם העניין ? תודה מראש.
אם פנית לבקידת שמיעה והתיעצת עם רופא אאג' באשר לתופעה??. לעניות דעתי, אם אינך מורידה את האטמים כדי לשמוע שיחה או פנייה שאת מעוניינת בה, אז, את עדיין עושה את סינון השמיעתי ובעקר, סינון הקשב על ידי כישורים קוגניטיביים-ריגשיים ולא בעזרת האטמים. האם יש לך ליקויי למידה או קושי בקולות שאינם אנושיים? אם הפתרון הזה טוב, בשבילך, אז! מצויין. מה שעוזר לך ועוזר לך לתפקד, ימשיך להיות לך לעזר. זה לא פיתרון לאנשים אחרים, אבל, אם לך זה טוב, המשיכי. אם את מתלבטת, תפני לרופא אאג', לקלינאי תקשורת, לרופא פסיכיאטר או לפסיכולוג קליני להמשך הבירור
אם פנית לבקידת שמיעה והתיעצת עם רופא אאג' באשר לתופעה??. לעניות דעתי, אם אינך מורידה את האטמים כדי לשמוע שיחה או פנייה שאת מעוניינת בה, אז, את עדיין עושה את סינון השמיעתי ובעקר, סינון הקשב על ידי כישורים קוגניטיביים-ריגשיים ולא בעזרת האטמים. האם יש לך ליקויי למידה או קושי בקולות שאינם אנושיים? אם הפתרון הזה טוב, בשבילך, אז! מצויין. מה שעוזר לך ועוזר לך לתפקד, ימשיך להיות לך לעזר. זה לא פיתרון לאנשים אחרים, אבל, אם לך זה טוב, המשיכי. אם את מתלבטת, תפני לרופא אאג', לקלינאי תקשורת, לרופא פסיכיאטר או לפסיכולוג קליני להמשך הבירור
שלום רב! בני בן שנתיים וארבעה חודשים,דיבר משפטים יפים וברורים (בלי מילות קישור בינהם )למשל: בקבוק השולחן, כדור החדר וכו'.... לפני כשבועיים בבוקר אחד החל לגמגם נתקעות לו המילים כמו למשל ת...ת...ת...תני לי בקבוק יש לי ג...ג....ג....ג...גם פ....פ....פיפי ןג....ג....גם ק.....ק...קי וכו'..... יש לציין שמספר ימים לפני שזה קרה ברח לילד הפיפי פעמיים בבית ופעם בגן (ילד גמול מגיל 2 וחודשיים),בנוסף הגננת דאגה לציין בפני שבאותם ימים רצה כל הזמן על הידיים שלה ומאוד נדבק אליה. כעבור מספר ימים החל להופיע גמגום שמלווה גם במיצמוץ העיניים להוצאת המילה מהפה.כמו כן רצוי לציין שהילד מדבר בנקבה (יש אחות גדולה בבית בת 5)אומר אני יושנת במקום אני יושן וכו'.... (ישנם פעלים בהם משתמש בזכר) אני לא מעירה לילד כפי המומלץ משתדלת מאוד מאוד לדבר איתו יותר לאט מקשיבה לו עד סוף המשפט ובאמת מנסה ליישם את כל ההמלצות. שאלתי היא: האם ניתן לפנות לטיפול בגיל כל כך צעיר? מה תחום הנורמה שעלי להמתין אולי זה יחלוף? האם תופעת מצמוץ העיניים בזמן הגמגום היא תופעה שכיחה בעקבות הגמגום? מה לעשות אני נורא מודאגת ולחוצה מהעניין לתשובתך אודה
שלום, כחלק ממיוני לקורס טיס אני עובר בדיקת שמיעה, שיצאה גבולית. יש לי בעיה באוזן שמאל בהולכת האויר, בעיה שמגיעה ל30 DB בתדרים שבין 500-1000, מאוד גבולי כאשר הסף של חיל האויר הוא 25 DB. שאר התדרים אצלי של אוזן שמאל בבדיקת הולכת האויר גם הן גבוליות, אך הם מוכנים להעביר על סמך התדרים האחרים. בתדרים שבין 500-1000, כאמור הגבול הוא 25 DB. רציתי לדעת אם את מכירה דרכים כלשהם או טיפים לנסות לגרום לבדיקת השמיעה להיות כמה שיותר מוצלחת, אני מנסה לחשוב ולא ממש יודע- דברים אולי כמו לנסות לא לנשום בפרקי זמן בבדיקת ההולכה באוזן זו? או אולי כל מיני דברים אחרים אשר יכולים לשפר את התוצאות? הבעיה אצלי באוזן זו היא בעור התוף, הפמפום שלו לא תקין. תודה רבה מראש.
שלום אמיר, 1. האם רופא אף אוזן גרון בדק לך את האוזניים לפני ביצוע הבדיקה? אני שואלת שאלה זו, מכיוון שפעמים רבות אנו רואים ירידה קלה בסף השמיעה בהולכת אוויר בתדרים הנמוכים,בשל הצטברות של צרומן (שעווה). כדאי מאוד שתפנה לפני ביצוע הבדיקה הבאה לרופא אא"ג (בלבד) על מנת שינקה את האוזן במידת הצורך. (מומלץ שלא תנקה עם קיסם אוזניים בעצמך). 2. מכיוון שאמרת שיש לך בעיה "בפמפום" אני מניחה שאתה מתכוון לאיזשהו קושי בתפקוד של תעלת אוסטכיוס - תעלה שאמורה לדאוג לאיזון לחצים באוזן התיכונה. אני ממליצה לך לנסות לנפח בלונים, מכיוון שבפעולה זו התעלה נפתחת בצידה הלועי, והסיכוי לאווירור האוזן עולה. בהצלחה! אשרת קלינאית תקשורת
1. כן, רופא אא"ג בדק אותי לפני ביצוע הבדיקה, וגם ניקה לי את האוזניים. אז אני מניח שכאן לא הבעיה. 2. אכן הבעיה שלי היא באוזן התיכונה, אך אני לא יודע בדיוק את שורש הליקוי... איכשהו עור התוף באוזן שמאל גמיש פחות מבאוזן ימין, Type As לפי הבדיקה הטימפונומטרית. לפי מה שהבנתי יכול להיות שהליקוי נגרם כתוצאה מדלקות אוזניים בילדות וטיפול לא נכון... בהחלט אנסה את העצה של ניפוח הבלונים, נראה כי בהחלט יכולה לעזור! תודה רבה :)
הבדל של 5Db יכול להיות תלוי מכשיר ולא משמעותי. הדבר היחידי שיכול לעזור הוא לקנח את האף היטב, במהלך כמה שעות לפני הבדיקה. לבירור יותר יסודי עליך לפנות לבדיקת רופא אאג. אם היתה מצונן או חשוף להפרשי גובה (כמו ין החוף להרי ירושלים) יכול להיות שהייתה השפע של שינויי גובה ואיזון לחצים.
פרידה, אני מודע לכך ש5 DB זהו מספר זניח ויכול להיות תלות מכשיר. אך, בבדיקות הצבא לטיס הגבול הוא 25 DB, ואני חורג ב5 DB האלו, חריגה שלמרות שכל כך זניחה לא מתקבלת פשוט... הגעתי לכבר לשתי בדיקות, וזומנתי לבדיקה שלישית, ולכן אני מנסה להגיע לתוצאות הטובות ביותר הפעם. אנסה לקנח את האף היטב, לנפח בלונים, ולנסות לנשוף אוויר כמה פעמים כאשר האף והפה סתומים (זה תרגיל טוב?).. אולי זה ישפר במעט את התוצאות, מעט שיספיק לי לעבור. תודה לך ולאשרת :)
בני בן ה-8 סובל מהפרעות קשב-ריכוז, { נעזר בריטלין } וכמו כן מבעיות רגשיות וטיקים שבאים ונעלמים. בזמן האחרון שמתי לב שחזר לדפוס של משיכת מילים בזמן שהוא מפגיז באין ספור שאלות וגם הריור שנעלם כליל חזר. מה כל זה אומר? משיכת מילים נשמעת מאוד לא טוב במיוחד כשהוא בחברת ילדים והם לא מבינים זאת.
מכוון שיש כאן בעיה של התנהגויות שמופיעות ונעלמות, אני חושבת שגם זו התנהגות שעתידה להעלם. בכל מיקרה, אני ממליצה לך להתיעץ עם הרופא שממליץ על הרטלין. האם הוא ממשיך לקבלו גם במהלך חופשת היץ? מרבית הילדים "נחים" מהטיפול התרופתי במהלך החופשה.
שלום, בתי בת שנה + 9 ומדברת בבית יחסית יפה - כבר מחברת שתים מילים והתחילה להטות פעלים (לגוף ראשון), בבית ובסביבתו היא מדברת יפה ומקשקשת, אולם בגן כמעט אינה מדברת, היא עונה כשפונים אליה, מבינה הכל (רמת הבנה גבוהה ביותר) אך לא מקשקשת או חוזרת על מילים כמו בבית. גם הגננת שמה לב לבעיה ואמרה כי ילדים נוטים להתחיל לדבר בגן באיחור ורק אחרי שהם מדברים בבית (העברנו אותה גן בפסח וכעת היא בגן שהיא הקטנה והפרש הגילאים הוא עד 8 חודשים ממנה) האם ייתכן וישנה בעיה ? היא התחילה לדבר בגיל יחסית "מאוחר" בגיל שנה וחצי אחרי שהיתה איתנו (ההורים) מעל שבוע לבד (טיול). אנחנו יודעים שבכל שלב בהתפתחות שלה (ומבחינה מוטורית היא התפתחה מהר) היא צריכה את הביטחון שלה כדי לעשות את הצעד. האם יש צורך לבדוק, או פשוט להתאזר בסבלנות לשנה הבאה?
אני לא מבינה מה הבעיה???????? תני לה להתפתח בקצב שלה ואל תחפשי בעיות איפה שאינם! בגיל זה מותר לה לדבר או לא, במקום שהיא תבחר!
אני בת 25. אני לא מגמגמת, אבל אני חושבת מהר, וכתוצאה מכך, כאשר אני מנסה לבטא את כל מחשבותיי, אני נתקעת והדבר גורם לי למבוכה רבה. בעבר הייתי משמיעה את קולי בהכל, כיום אני נוטה לשתוק- מחשש שמא אתקע.... אני מטופלת אצל מהפנט- שעובד איתי בשיטת התת מודע ושינוי הרגלים. יש שיפור אך לאחר מכן יש רגרסיה. יש דרכים חלופיות? מה עליי לעשות? הדבר תוקע אותי בכל כך הרבה תחומים- אודה להפניה למומחים בדבר - רצוי באיזור ירושלים.
תפני לקלינאי תקשורת שתעבוד איתך על המודעות ושינוי הרגלי דיבור. לדעתי מהפנת לא יכול לעבוד על דיבור חטוף, בצורה לא מודעת.... אבל אני לא מספיק יועת מה הוא עושה. בכל מיקרה, אם לא עוזר, למה להמשיך בטיפולו???? פני בבעית דיבור למומחה בדיבור! תוכלי למצוא קלינאי באתר www.ishla.org.il בהצלחה
שלום רב בתי בת שנתיים ושבעה חודשים מתקשה בהגייה של האותיות כ/ק ומחליפה אותם באותיות ת/ט ( טובה במקום כובע) ההגיה משובשת בעיקר כאשר אותיות אלה הן בראשית המילה. האם יש צורך לגשת ליעוץ תודה מראש
נשמע כשלב התפתחותי, הגאים אלו נרכשים אצל ילדים מסויימים עד גיל 4. במידה ודיבורה ברור לך ולסובבים יש לפנות אליה בדיבור נכון, לא לחזור על השיבושים, גם כשהם חמודים!, ולהמתין להבשלה. אם הוגה את ההגה במילים מסויימות או בסיום מילה, סימן שהיא בדרך הנכונה להשלמת הרכישה.
תודה רבה על התשובה המפורטת והמקיפה
שלום שמי אושרת, אני שואלת לגבי בעיה אצל בעלי בן 35 , הוא מתלונן לאחרונה על קושי בדיבור עד לבעיה של גמגום קל יש לו תחושה של כאב בצידי הפה וכן טעם חמוץ בפה אני יודעת שזה מקשה עליו בעבודה וכמובן לא נעים אני לא יודעת באיזה תחום עלי להתמקד אשמח לקבל יעוץ ואולי אף הכוונה בברכה אושרת
איפה את??????????
שי שלום, אני לא יודעת לאיזו תגובה אתה מחכה אתה כנראה טועה בבן אדם.
שלום שמי דנה ואני אם ל2 בנים האחד בן 16 השני בן13ויש לי בעייה עם הבן 13 בני מגמגם מגיל3 לערך היינו בטיפול אצל קלינאית תיקשורת כשהייה קטן טיפול אינטנסיבי אך ללא הועיל עברו השנים ובני היה בטיפול שני אצל קלינאית שהיא לימדה אותו לנשום נכון תרגיליי הרפייה חזרות בקריאה וכו...ניגמר הטיפול ולטענתה של הקלינאית שהבן צריך לעשות חזרות בבית אך הבן מסרב לעשות חזרות לדברייה זה כמו בניית שרירים צריך כול יום להתאמן אך הבן מסרב כאילו שוכח אני מזכירה לו אבל מרגישה שאני רוצה יותר מימנו אני מרגישה שאני מציקה לו יש לציין שאני בעבר גימגמתי בגיל 12 שהוריי התגרשו ועבר לי כלא היה הבן הבכור שלי גם גימגם בגיל 3 עבר חלף ללא טיפול אצל קלינאית למרות שהלכתי לקלינאית והיא לטענתה לא צריך בטיפול עם הבן הגדול עכשיו עם הבן הקטן שהוא בן13 הילד אין לו בעייה חברתית הוא ילד מקובל בחברה מאד ילד חתיך עם עניים כחולותמצליח עם בנות גילו למרות הגימגום אבל הלב שלי כאם כואב רוצה בהצלחת הבן שלי רוצה את הטוב בעבורו יש לציין שיש לבני בעייה גנטית הנקראת קפה בחלב עכשיו לשאלותיי 1)האים להפעיל את הפעמון ולהזכיר לו על החזרות? 2)האים להניח לו? 3)אך אני אמורה לעזור לבן שלי?כואב לי כאם הנשמה שלי מתכווצת כשהוא ניתקע 4)הבן עולה לחטיבת בניים ונישמתי נעתקת מרוב דאגה מפניי החברה החדשה כבר ניגשתי לבהס ושוחחתי עם היועצת המנהלת וביקשתי מורה מסויימת אשר תעטוף את בני בהגנה מלאה אני מלאת חששות החברה מאד אכזרית אשמח אם אענה בימהרה בברכה האם הדואגת דנה
אחד הקריטריונם להגדרת הגימגום הינה בהתיחסות של האדם לעצמו..... ישנם אנשים עם דיבור משובש (מהיר, איטי, מגומגם) אשר מקובלים בחברה ומסתדרים נהדר, אותם אנו לא פוגשים בקליניקה כי הם מסתגלים ומתפקדים מצויין ולא רואים בצורת הדיבור בעיה. ישנם אחרים אשר אינם מקובלים והם מדברים מצויין, מה שאומר שהדיבור בעצמו לא משפיעה על המקובלות החברתית. את מתארת את תגובתך ולא מתייחסת לבנך בנפרד ממך, הוא לא מעוניין בטיול ומקובל בחברה, יופי! למה "להציק לו?" אולי את משליכה מנסיונך עליו??? אם הוא כזה מקסים, תסמכי עליו ועל תערערי את ביטחונו, הוא נשמע מסתדר להפלאי יש שיטות טיפול אינטנסיביות, המכוסות על ידי קופת חולים, התנאי הוא שהילד ירצה לשנות את הדיבור ואת התדמית שלו בעייני עצמו והחברה. \מצד שני, גיל 13 הינו גיל של שינויים רבים ביניההם יש שכיחות גבוה של "החלמה ספונטנית" או העלמות הגימגום, כך שיכול להיות שיעבור מעצמו בשלב זה ויכל להיות שיהיה כמו אלרגיה, שתחזור בתקופו מסויימות או במצבי לחץ. המלצתי, לאחר שיחה איתו בנושא זה, תהייה קשובה לו. אם איננו מעוניין בשינוי, תסמכי עליו ועל תלחצי ותעבירי לו מסר של חוסר יכולתו להתמודד. תנשמי לרווח ותשמחי שיש לך ילד מקסים שכזה.
הי, קראתי בשקידה את הכתבה על גמגום אצל ילדים מאת מירב אמיתי-כהן ודי נרגעתי אבל בכל זאת אני מעוניין לשמוע דעת מומחה. ילדי בין 2 גיל התפתחות ללא ספק וגם שלב מהותי בתחילת דיבור, כילד בין שנתים הוא די פעיל מילולית, זאת אומרת מדקלם שירים מהגן יודע להסביר מה הוא רוצה בצורה ברורה ומובנת אולם למרות זאת סמתי לב כי מידי פעם כאשר ברצונו לקבל משהו הוא מגמגם בתחילת המשפט כאילו אין ביכולתו לומר את המילה הראשונה, זה קורה לעיתים דחופות במילה הראשונה של המשפט בלבד, אין לו גמגום באמצע משפט אלא רק בתחילתו. בכתבה הבנתי כי מצבים כאלה די שכיחים אצל ילדים בני 3-5 וברוב המקרים הגמגום חולף כלא היה. שאלתי היא האם יש צורך ללכת לאבחון מקצועי? האם יכול להיות שבעיה זו נובעת מאיזו תראומה (שלי לא ידוע עליה)? אודה לכם על תשובה - תודה, שי
מישהו יכול להגיב בבקשה!!!!!!
תאורך מתאים להתפתחות תקינה של שפה ולא לגימגום. ברור שיש לילד צורך בהתארגנות בתחילת מישפט, והוא למעשה מתחיל לדבר לפני שסיים לארגן את המילים. ככל שיהיו לו יותר מילים וידבר יותר יהיו תקופות של חוסר שטף התפתחותי שיעברו ככל שמיומנויות הארגון השפתי ישתפרו.
בני בן 9 מתחיל טיפול בקונסרטה, הבעיה שאינו יודע לבלוע תרופה, ואת הקונסרטה לא ניתן ללעוס/לשבור . ניסיתי עם מים/ שוקו / עוגיה והוא מפריד בפה בין הדברים. האם למישהו יש רעיון איך לגרום לו לבלוע ?! תודה, אמא מודאגת.
יכול להיות שכדאי לך לשוחח איתו על העניין, האם הוא רוצה לבלוע את הכדור???? תוכלי לשים את הכדור במעט מעדן או משהו במירם זה, לשים בפה ולבקש לבלוע תוך כיפוף הראש קדימה, במכה אחת, ללא עיבוד בפה. תוכלי לאמן אותו על ידי בליעת סוכריות או כדורי סוכרזית, בשיטה זו.
האם ישנו מקום בו ניתן ללמוד קלינאות תקשורת ללא דרישת פסיכומטרי ?
א למיטב ידיעתי, אולי אם יש לך תואר (כמו תואר בהוראה) יסכימו לשקול לקבל אותך ללימודים...... בכל מיקרה, הלימודים מאד קשים ואת חייבת לשלוט עם אנגלית ברמת קריאת חומר מקצועי.
שמעתי שגמגום אינה מחלה אורגנית , יש לך מושג מה זה אומר?
הכוונה לאורגני, שקשור למבנה הגופני או הפיזי (לעומת נפשי) אין הוכחות לכך, יש שינויים בזמן דיבור אצל מגמגמים (כמו לחץ דם או מתח שרירים) אבל לא ברור אם זו תוצאה או סיבה (כמו הביצה והתרנגולת!)
שלום רב וצהריים טובים! אני בת 24 אני שמתי לב שבתקופה האחרונה אני נורא מגמגמת ובולעת מילים לא במידה הקשה אלא הקלה זה קורה לי כאשר אני לחוצה/מתרגשת וזה מוריד לי את הביטחון שלי ומפריע לי שמתי לב שמעירים לי בשאלה "מה" בכדי שאני אחזור על דברי אני רוצה לפתור את הבעייה הזו איך אני אוכל לשפר את הדיבור שלי?? זה לא קורה הרבה אבל זה קורה מספיק וזה מציק לי והורי בכלל מעירים לי על זה אשמח לכל מידע אפשרי תודה מראש ושבת מקסימה
שלום ל"מתביישת" אני מצטערת לשמוע על קשייך, הנושא יכול להיות קל ביותר ולהיות קשור ללחץ תקופתי, לחוסר קשב או לריבוי דאגות אחרות. פני לקלינאי תקשורת לאבחון ושיחה בעניין ותבררי אם הקושי זמני וקשור לדיבור או שיש לו מקורות עמוקים יותר בחייך, ואז, יכול להיות שהתופעה הינה סימן למצוקה אחרת ועדיף לברר זאת אצל פסיכולוג...... הבריריה למי לפנות נעוצה במקור לקושי, האם הינו רק רגעי במהלך השיחה או סימן למצוקה עמוקה יותר? האם היו לך קשיים אלו בעבר, לו לתקופות קצרות? האם זאת תופעה חדשה במרחב התגובות שלך?
גב' פרידה קורנברוט שלום רב! הנני בן 29, נכה צה"ל בגין ליקוי שמיעה, בשנה האחרונה יש שינוי בדפוס ההתנהגות שלי מכל הבחינות בעקבות הטינטון הקבוע והירידה בשמיעה, זה מקשה עליי לתקשר עם האנשים והסביבה, לא מצליח להירדם מרוב הצלצולים, צריך לשמוע מוזיקה לפני השינה בכדי להרדם, זה מעצבן אותי מאד, אני לא מרוכז בעבודה. ליקויי השמיעה גרם לי לשינוי בדפוס ההתנהגות ובריכוז בביצוע העבודה, אני מפתח מחשבות לא נורמאליות בעקבות הרעש הקבוע והירידה בשמיעה. השאלה : האם ניתן לתבוע את משרד הבטחון בעקבות ההתדרדרות במצבי הרופאי או ההתנהגותי בעקבות ליקוי השמיעה, ותודה מראש.
בני במכון להתפתחות הילד נעשה אבחון פסיכודדקטי והפסיכולוגית קבעה עכוב התפתחותי משמעותי בתחום השפה והמוטוריקה עדינה וגסה כיום גם הקלינאית אבחנה דיפרקסיה (אפרקסיה) ילדי בן 3ו3 חודשים יש לו רק אוצר מילים של כ30-40 מילים הרבה מילים יוצאות בקושי לא ספונטניות מתקשה לחבר הברות מסוימות בטיפול קלינאית המכון מדי שבוע שעה אחת , וכיום נמצא בגן פרטי מסתדר בגן (למעט מיקרים בודדים שהגננת אמרה שהציק לילדים ניצמד אליהם ולעיתים רוצה לשבת עליהם) הבעיה שהשפה התפתחה אך יש עוד פער גדול וברמת המילים אולי אומר את המשפט אבא בא וזהו גם אומר בוא לזכר ונקבה ויחיד רבים מבחין רק בעין עיניים , החלטתי כיום לגשת לועדת השמה לגן שפתי על מנת לקדמו בדיבור שאלתי האם יש להם מספיק נסיון באפרקסיה (הכוונה לגניים טיפולים של משרד החינוךשפתיים?) מה המלצותיך תודה
בהחלט יהיה נכון להפנותו לגן שפתי, שם יקבל טיפול אינטנסיבי על ידי כל צוות הגן, במהלך כל שעות הפעילות. יהיה לו תוכנית עבודה אישית. בגן שפתי יודעים לטפל גם באפרקסיה, שהיא במיקרה של בנך, חלק מקשייי הקואורדינציה שתחום המוטורי (כמו בציור ובפעילויות הדורשות תאום בין הידיים לראיה) בהצלחה
שלום, אני בת 22 ואני מדברת אנגלית ועברית בבית.. (ההורים עלו מארה"ב). אני לא שולטת חזק באף אחד מהשפות. כשאני שומעת אני מבינה הכל אבל בדיבור קצת קשה לי. אמרו לי שאני נותנת רושם ראשוני של ילדה סתומה וכדאי מאוד שאטפל בבעיה עכשיו למען העתיד. מה עושים? אני לא מגמגמת אבל מוסיפה לעיתים קרובות "אםםםם" בין במילים.. ומשתמשת במילים פשוטות לדיבור. (גם בעברית וגם באנגלית). אשמח אם תעייצי לי מה לעשות.. לפחות לשנות את הרושם הראשוני של "ילדה סתומה".
האם היו לך קשייי למידה? מה קרה לאורך החיים בחייך? ידיעת שתי שפות לא מצמצמת אלה מוסיפה מבחר שפתי, מגוון את הביטוי וכן מרחיבה את אוצר המילים. את כניראה מחפשת מילים ובזמן ה"חיפוש" משתמשת בטכניקה של השמעת קול.... יש מקום להתיעצות עם קלינאי תקשורת ואולי גם עם פסיכולוג, בנסיון למצוא את המרקור לבעיה או לפחות ללמוד דרכי התמודדות שיאפשרו רושם ראשוני מספק.
ששם נא' ש"בעיית השמיעה הקלה ביותר פוסלת"...? ולמה ה- disc הוא רק 96%? זה אומר שכשחזרתי על מה שהיא אמרה טעיתי? סף שמיעה 10 זה הכי גבוה שיש? סליחה על ההטרדה ותודה!
96% פירושה ש"פיספסתה מילה אחת מתוך הרשימה, לא משמעותי לגבי התוצאה! עדיין בתחןם הנורמה. 10 dB עדיין בתחום הנורמה, וזה סף.....
שלום! אני בן 18 וחצי ועשיתי בדיקת שמיעה השבוע, והייתי רוצה לדעת מה המשמעות של התוצאות, והאם הן עומדות בתקנים של חיל האויר "בעיית השמיעה הקלב ביותר פוסלת". srt 10 בשתיהן, disc% 96 בשתיהן db 45 בשתיהן, tympanometry : type: a, a peak pressure: -15 right -25 left static comp.: 0.7 בשתיהן. האם לבני גילי יש תוצאות טובות יותר? תודה מראש!
לפי מה שכתבת ניראה ששמיעתך בגדר הנורמה. SRT מתיחס לסף שמיעה, DICS להבנת דיבור והיתר הענו עור התוף והאוזן התיכונה ללחצים. בהצלחה!
שלום בני בן השנה וארבע לא מסוגל לשבת לרגע לא מעניין אותו מישחקים ורק הולך ורץ בבית אפילו בגן אמרו לי לבדוק למה יש לי ילד בן ארבע שהיה מעניין אותו הכל וזה לא מתעניין בכלום מה עושים תודה
פונים לאבחון במכון להתפתחות הילד, לבירור הקרע לחוסר שקט. פני במקביל לרופא המטפל ותתיעצי גם איתו, בקשי הפניה לבדיקות ראיה ושמיעה.
שלום, האם מום שמיעה מלידה הוא גנטי? האם אדם שאינו שומע מלידה יכול להיעזר באיזשהו אמצעי על מנת לשמוע? האם כאשר מדובר באוזן אחת, יכולה להיות בעיה עם אוזן נוספת? האם יש לכך השלכות נוספות? לכל תשובה אודה מ
מצטערת, קראתי את פנייתך ולא ברור לי באיזה מידע הינך מעוניין, לכן לא עניתי... ירידה בשמיעה יכולה להיות גנטית, נרכשת במהלך ההריון או להתפתחת לאחר הלידה, באוזן אחת או בשתייכן. יכולה להיות בעיה מסויימת באוזן אחת ובעיה אחרת לגמרי בשנייה. ההשלכות בהתאם לגיל האדם, תפקודו, שאריות השמיעה שלו, כו', כו', כו'.......
שלום, אני מחפשת קלינאית תקשורת פרטית מאיזור חדרה. לא מצאתי באתר האגודה. אשמח לקבל המלצה לאימייל [email protected] זה די דחוף לי אני מאוד אשמח להמלצה ספציפית. תודה!
מצטערת, אין לי המלצה ספציפית. יש כמה מרכזים... על פי הגיל, רצוי שתפני למכון להתפתחות הילד, לצורך איבחון ובניית תוכנית טיפולית. הם יפנו אותך להמשך טיפול למישהו על יד הבית. בהצלחה
בני עידן עבר התעללות בגן פרטי ומאז יש לו הפרעה בהיגוי אודה מאוד אם מישהו יוכל לחזור אלי לתת לי המלצה לקלינאית תקשורת באזור חולון, בת ים, ראשון לציון. אני נרשמתי ל 20 קלינאיות ואף אחת עדיין לא חזרה אליי. מאוד חשוב ודחוף לי העניין. תודה מראש שרית טבוסי 0528240402
שלום, בני בן 4 ו-3חודשים לא הוגה את שתי אותיות:ת,ד. במקומן הוא משתמש באותיות ק,ג. יש לציין שהוא חכם מאוד ואפילו מודע לזה. שאלתי אם לפנות לטיפול בהיגוי.
בהחלט כן, מכוון שהוא מודע וזה גיל הרכישה של ההגאים האלה, יהיה זה זמן מתאים לטיפול. הטיפול ודאי יהיה קצד ומהנה, בהצלחה
שמי ורדה שנהב ,בת 51,נשואה אם לשלושה ומורה במקצועי.במשך כשלוש שנים סבלתי מצרידות עד לחדש מרץ השנה.המצב הדרדר ונוסף על היבלות הופיעה גם בצקת שהקשתה עלי את הדיבור.נותחתי ב-21.3.07 ומאז לא חזרתי לאיתני:. קולי דק וחלש ואני מתעייפת לאחר משפט קצר אחד. בביקורת אצל רופא הובהר לי שאין לי סגירה של המיתרים בפונציה ויש להמשיך טיפול אצל קלינאית תקשורת.אני מטופלת כבר בשישה מפגשים ,עובדת איתה על הרפיות ונשימות וםרם נראת כל התקדמות.אני מאד מודאגת ומעונינת בדעתך / המלצתך המיקצועית
ברור שאת זקוקה לטיפול, ההשפעה של הטיפול תלויה במידה ואת גם מתרגלת את מה שאת עושה בטיפול, לפחות 10 פעמים ביום, במהלך היום ולמשך מספר דקות (כמו ששומעים חדשות, 5 דקות כל שעה). יש תרגילים ספציפיים לסגירת המיתרים, שאת צריכה לבצע בהתחלה תחת ביקורת ואחר כך, כל פעם שאת מתרגלת. מקווה שהניתוח והטיפול נעשים בתאום בין המנתח לקלינאי..... בכל מיקרה, הטיפול כן עוזר, במידה ועומדים בתירגול וביישום של הקפדה על הדיבור הנכון. האם מישהו התיחס למצב ההרומונלי בהקשר של הקול? יש השפעה על השינויים ויש לקחת אותם בחשבון, בהצלחה!
שלום רב, אני בת 30 וסובלת מילדותי מאנפוף ללא סיבה רפואית. אני בריאה ותמיד הייתי כך. כיום האנפוף מתחיל להפריע לי והשאלה היא מה אני יכולה לעשות לשם כך, האם קיים טיפול לכך בתחום שלך? תרגילים? מה הסיכוי לשפר זאת, והאם קיימים טיפולים אחרים רפואיים לטיפול בתופעה?? תודה מראש,
איפוף הינו מאפיין של תהודת הקול... על כן, הטיפול הנכון יהיה אצל קלינאי תקשורת. באיזה איזור בארץ את נמצאת? תוכלי למצוא קלינאי המתמחה בתחום בתחןם הקול, באתר קלינאי התקשורת ishla.org.il או לפנות אלי, לטיפול. אני באיזור תל אביב.
אני מבינה שאף איש מקצוע בתחום אינו יכול להבטיח לגבי העתיד אבל האם ישנם הורים שיכולים לספר או להעיד על ילדים שאובחנו בגיל מוקדם כבעלי PDD NOS, ולאחר זמן מסויים אותם ילדים צמצמו פערים ושולבו במסגרות רגילות והפכו להיות "ילדים רגילים" (סליחה על הביטוי...)?
תקווה לשינוי????? יש הרבה ילדים המאובחנים לאחרונה עם הפרעות על הרתף האוטיסטי, כמעת מגיפה! האם הסיבה היא שכיחות של התופעה או אבחנה מוטעת של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולא הפרעות בתקשורת???? אף אחד לא יודע, לעתים כשילד מתקדם כל כך הרבה, אנו נוטעים להגיד שהייתה אבחנה מוטעת מההתחלה...... יחד עם זאת, ילדים מתקדמים בכל הבאי התקשורת, ממודעות לאחר, ליציבות בשמירה על קשר עין ןמעקב ועד לניהול שיחה, הכל במסגרת יכולותיו. אנו אף פעם לא יודעים למה ילד יכול להגיע, אנו מטפלים ומעמידים לפני הילד אתגרים התפתחותיים מדורגים ומקווים שהוא יעשה את הדרך וייתקדם. יתד הילדים מתקדמים יותר מהר וכך נפערים פערים שעם הזמן, קשה לסגור אותם.... אף ילד הוא לא רגיל, כל אחר מיוחד בדרכו ובאישיותו. אנו רוצים להגיע למצב שילד יתפקד במסגרת יכוליו ושיהנה מחייו, הוא וסביבתו ובעקר, שתהייה לו ילדים עליזה מלא בהשגים ואהבה. מקווה שילדך יתקדם ומצא את מקומו בחברה
שלום רב, ברצוני לשאול לגבי טיפול מתאים לילד רקע בני בן 5.5 בגן רגיל עם כ- 35 ילדים שהיה פעוט סבל מאיחור מוטרי(היפוטניה ומאוחר יותר גם מאיחור שפתי ) עבר אבחון פעמיים בגיל 2.5 -אובחן כ pdd ובגיל 5 אובחן כהפרעה קשב וריכוז(ללא היפרקטיביות)- ניסינו ריטלין אך הגיב רע מאוד - כאבי שיניים+ראש+ היפרקטיביות רבה וחוסר מנוחה עבר ניתוח כפתורים בגיל שנתיים הבעיה כל העת הגננת אומרת שיש לו קושי ביצירת קשר עם ילדים בני גילו (עם מבוגרים ללא כל בעיה ) כמו כן שיש לו קושי בהבנת סיטואציות חברתיות בעקבות כך הילדים מתגרים בו ומסרבים לשחק איתו לעיתים הוא מגיב באלימות ובכך רק מגביר את הההתנגדות כלפיו לעיתים פורץ בצחוק בלתי מוסבר ובהתקפי זעם רגעיים . מה שמעניין שעם ילד אחד בבית הוא משחק נפלא ללא כל בעיה ,הבעיה היא רק עם יש הרבה ילדים - אנו שומעים את זה בכל המסגרות שהוא שהה בהן עד היום . כיום הוא מטופל ב: ריפוי בעיסוק ,רכיבה טיפולית ,התעמלות טיפולית . טופל גם בקלינאי תקשורת עד לפני חודש . כמו כן עדיין אינו גמול בלילה - ביום ללא כל בעיה . שאלתי היא: על איזה טיפול את ממליצה פסיכולוגי ?,תייווך חברתי ?.... או סוג טיפול אחר? שיעזור לו לצמצם את הפער החברתי הקיים כיום ? אגב הגננת מנסה להעלות אותו לועדת שילוב לשנה הבאה לקבל סייעת צמודה בגן רציתי גם לדעת מה הקריטריונים לכך ? אנא עזרי לנו אנו חסרי אונים !!! נשמח לשמוע גם על מומחים בתחום באיזור מודיעין
כישורים חברתיים נלמדים, כמו שלומדים לקרוא ולכתוב ולעתים יש קשיים בתחום זה. אם היה בילבול באבחנות, יכול להיות שיש לו תסמונת כמו אספרגר, שהיא צורה קלה יחסית של PDD, מאופיין במיוחד בקושי במצבים חברתיים. לשאלותיך, ניראה לי שיש מומחים שמכירים את בנך והם הרבה יותר מתאימים לתת עצה, ועדת שילוב תאשר ליווי בגן, אולי רצו ועדת השמה שתכיר בו לצורך קבלת סיוע בגן, המסגרת חוק החינוך המיוחד (לא חייב לעבור לגן מיוחד, רק לקבל את העזרה על פי חוק וללא קשר לקדימויות וסדרי עדיפויות של המערכת). האם התיעצת עם הפסיכולוג בגן? תפדיקה לסייע בהפניית בנך לשרותים בקהילה. אם היה אצל קלינאי תקשורת, מה היא המליצה? להמשיך בטיפול קבוצתי? להפנות לטיפול אחר?.... האם בנך מציג גם קשיי התפתחות או השגים התפתחותיים? האם היה במכון לנהתפתחות הילד? שם יש גם מערכת תומכת ומכוונת ספציפית לגבי האבחנה המבדלת שלו.
פרידה שלום, כרגע הוא בהפסקה מקלינאי תקשורת , אך במקום נקבל טיפולים רגשיים כמו כן התייעצתי עם הגננת והיא ממליצה שישאר עוד שנה בגן. מה דעתך? דבר שני היא אמרה שלפני כן יש צורך באבחון בשלות בשירות הפסיכולוגי אנו חוששים שאם ישאר עוד שנה זה יצור אצלו תיסכול ששאר הילדים בגן יעלו לכיתה א' והוא לא ,הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה לעלות לכיתה א' מאידך גיסא הגננת מציינת שקיים פער של כשנתיים בהיבט ברגשי ובתקשורת עם ילדי הגן וכי יש לו המון חרדות . היו לו גם קשיים מוטוריים (אובחן כהיפוטוני בגיל1/2 שנה ) היום הרבה פחות קשה לו פרט לזה שהוא מנסה להימנע ולהמעיט במשחקי כדור וברכיבה על אופניים נטופל כיום בריפוי ועיסוק . היינו במכון להתפתחות הילד ורופאה התפתחותית אמרה שזה mdd
אני בת 23 ובעבר גמגמתי. טופלתי אצל פסיכולוגית בגיל 12 והגמגום עבר. בשנים האחרונות הוא חוזר טיפין טיפין. הקושי מתבטא בכך שקשה לי להגות מילים , ולכן אני מחפשת מילים חלופיות. יש לציין כי אבי בצעירותו גמגם גם הוא- התופעה חלפה. ואחי בן ה 17 גם הוא מגמגם. מה אפשר לעשות??????
קודם כל, אם את יודעת שזה סגנון הדיבור שלך, קבלי אותו ואל תלחמי, קרוב לודאי התופעה מאד קלה והעובדה שאת מחפשת מילים חלופיות רק מחמירה את הלחץ והמתחף שהם בשורש או ברקע התופעות בדיבור! האם היית אצל קלינאי תקשורת בטיפול? למה דווקא פסיכולוגית??? האם היו לך בעיות התסגלות, התנהגות או רגשיות? האם הם היו ברקע לתופעת הדיבור? יש מרכיב תורשתי לגימגום, שעדיין לא התגלה בגנים, אבל ברור שזה"רץ במשפחות". המלצתי, תפני לקלינאי תקשורת המתמחה בגימגום, תוכלי למצוא כאלה באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בחלק למי לפנות... בהצלחה, אבל תזכרי שהחשוב זה מה שיש לך לאומר ולא האם נאמר מהר, לאט, עם עצירות וכו'
תאריך: 13:37 29.3.2007מאת: אורית נושא: הפרעה חברתית - תקשורת? לי ילד בן ארבע מגיל קטן היה רגיש מאוד בעבר כאשר הייתי כועסת היה אומר אמא הרביצה לי היה בוכה על כל דבר היו גם כל מיני תופעות חרדה כמו בכניסה לכרב זר היה צועק ולא נרגע. התחיל לדבר בגיל שנתיים, כיום בן ארבע ונמצא בגן רגיל מלפני שנה שמתי לב לחרדה גדולה בעת מפגש עם ילדים חדשים , אנשים זרים ממש לא מוכן ללכת למתקנים בהם יש ילדים חדשים נכנס ללחץ וכו', עם אחותו בת שמונה משוחרר ומשתולל ואיתה הסכים לעלות וללכת לכל מקום צמוד אליה ניסיתי מתוך אינטואיציה שלי להזמין הרבה ילדים הביתה וללכת איתו כמה שיותר לגינה וכו' ובאמת חל שיפור מסוים עדיין צריך שיהיו איתו ילדים מוכרים על מנת שישחק איתם אך פחות נראה חרד. לפני כחודש פניתי לטיפול בתרפיה במוזיקה מתוך מחשבה ששהיה בקבוצה תועיל לו , בקבוצה ישנה ילדה מהגן שהוא מוכן לשבת רק לידה וכמובן בתנאי שאני אשאר בחוג איתו ואז הוא משתתף , המטפלת ציינה בפני שהיא שמה לב שכאשר יש שינוי והיא לא הביאה כלי מסוים וכו' הוא נטה לדבר על זה כמה פעמים במשך החוג ולא הפסיק לשאול על זה בנוסף כאשר ילד מהחוג נכנס מתחת לשולחן הוא נכנס ללחץ והסתכל עליו ודיבר על זה. אני במבט מהצד ראיתי שעם המטפלת בקבצה הוא ניסה לדבר אך דיבר בעיקר על דברים כמו היינו ביער וראינו פרה ודיבר על זה שיש כדורסל בחדר ולנו יש בבית כדור יותר גדול שמתי לב שכאשר הוא נמצא במצבים חדים בעיקר א ו בחרדה הוא מתחיל לדבר על כל מיני דברים לאו דאוקא קשורים למה שמתרחש כעת. לעומת זאת בבית ובסביבה מוכרת הוא מתנהג רגיל משחק ומתקשר עם אחותו בני דודים וכו, אם כי לא בקלות מתחבר כאמור לילדים חדשים ולוקח המון זמן עד שנהי"טבעי" כמו בבית. מבחינה לימודיתצ הוא מפותח בהתאם לגיל והתחיל אפילו לקרוא, מה שהכניס אותי ללחץ הוא שהמטפלת שאלה אותי אם איבחנו אותו פעם והזכירה את המילה PDD זאת לאור נסיונה בטיפול בילדים כאלה והעובדה שלדעתה הוא מראה אובססיביות בצורך שכל דבר יתנההל באופן דומה בלי חריגה(צייה את השאלות על הגיטרה במהלך השיעור) היא אמרה שאם יש בעיה במישור הזה היא נראית לה מינורית אך זה דורש טיפול ואבחון והפנתה אותי לפסיכולוגית. עלי לציין שבעבר הופניתי לריחפוי בעיסוק שם הוא לא שיתף פעולה עם המטפלת פעמיים והפנו אותי לפסיכולוגית למציאת המקור לבעית החרדה שהעליתי בפניהם הם טענו שלפי תחקור שלי אין בעיה בויסות חושי (כאשר פעם היתה גםן בעיה כזו אך היא הלכה ונעלמה) אני אציין שהיה תינוק מאוד נינוח אולם ללעיתים היה מתעורר מסינה בבכי שקשה להרגיע. הוא אכן נוטה לאובססיביות מסוימת צריך לשאול שאלות מסוימות נאמר איזה ספר זה או איך קואים לו כאשר מקריאים סיפור אולם אני רוואה בכל התחומים שינוי לטוסה מחודש לחודש גם בדיבור גם במוטוריקה ואיתי הוא מתקשר טוב מאוד וכנל עם יתר המשפחה. השאלה שלי היכן ניתן לאבחן והאם ההתנהגות הנ"ל מצביעה על PDD וכיצד מאבחנים אם הילד לא משתף פעולה או מתנהג שונה כאשר הוא מכיר מישהו חדש? סליחה על האורך אך אני מודאגת. לציין כי המדובר בילד שאוהב ומחפש חברה נהנה בחברת ילדים מוכרים יודע לצחוק ומבין הומור אוהב מגע גופני חיבוקים ונשיקות הבעיה העיקרית כפי שציינתי הינה כי בעת מפגש עם אנשים חדשים(ילדים, מבוגרים) חרד מאוד והתקשורת משתנה (כשהיה קטן היה פתאום מתחיל לדבר כמו תינוק היום אני שמה לב שמתחיל לשאול מי זה האיש/ הילד הזה או נוטה לחזור על דברים,תודה מראש אורלי
את מתארת ילד עם קושי בהסתגלות לשונויים. הופנת פעמיים לאבחון אצל פסיכולוג ילדים, אבל לא הלכת? למה???? את האבחון ניתן לעשות במכון להתפתחות הילד, של קופ"ח בו הינכם מבוטחים, וגם דרך שרותי התמיכה בגן עירוני, החל מגיל 5. כמובן תוכלי לפנות לפסיכולוג קליני באופן פרטי...... תתיעצי עם הגננת או רופא הילדים, קבלי המלצות ותבצעי את האבחון, כדי שתוכלו לבנות תוכנית התערבות שמתאימה לו, אישית.
מה ההבדל בין בדיקה לרינגוסקופית, אנדוסקופית וסטרובוסקופית?
לרינגוסקופיה הינו מבט אל תוך הגרון אנדוסקופיה הינה כניסה לתוך הגוף ומבט פנימה סטרובוסקופיה הינה הסתכלות לתוך הגרון, עם אור שנדלק לנכבה במהירות ויוצר אפקת של תנועה בהילוך נמוך, כך שמאפשר הסתכלות על איכות התנועה של מיתרי הקול והרירית המכסה אותם, מאפשר בדיקה איכותית
בדיקה בגרון בעזרת מכשיר עם צינורית הראתה שיש לי יובש במיתרי הקול, אני משתעלת והגרון כואב , מה ניתן לעשות?
בדיקה בגרון בעזרת מכשיר עם צינורית הראתה שיש לי יובש במיתרי הקול, אני משתעלת והגרון כואב , מה ניתן לעשות?