פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
אנחנו הורים כבדי שמיעה (שומעים בעזרת מ.שמיעה)ומדברים כרגיל כמו כולם יש לנו שני ילדים אחד בן 5 הוא ילד רגיל לחלוטין הוא התחיל לדבר יפה מגיל מוקדם יחסית .והשני ילד בן 3.5 והוא התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית ומדבר לא ברור וגם מגמגם אבל לפעמים אומר משפטים (לא יותר מארבע מילם)יפה אבל קשה להבין ולא ברור הוא ילד מאוד מפונק (באשמת אבא)והוא גם היפרקרטבי וגם עצבני מתוסכל שלא מבינים אותו וגם מרביץ והוא נמצא בטיפול אצל קלינאית תקשורת וגם נמצא במסגרת בגן והרופאה המליצה לשלוח אותו להבחון פיסכולוגי האם זה יעזור ?אנחנו מעונינים לקבל חוות דעתך ?אך לפתור את בעיה !!(בעלי מאוד מודאג ולפעמים לחוץ מוכן לעשות הכל כדי לפתור את בעיה) תודה מראש איילת
נשמע שבנך בידים טובות ונאמנות, כדי לתת בהם אמון ולבצע את האיבחון הפסיכולוגי. יכול להיות שאתם זקוקים ליעוץ או הדרכה לגבי גידול הילדים,,,, במכתבך את למעשה "מאשימה" את בעלך החלק מהקשיים של בנך, דאי לפתוח את נושא לשיחה, ביניהם, ולהגיע להסכמה על דרכי חינוך לילדיכם. בהצלחה
שלום אני אמא לשלושה בנים ( 9,6,2 ) ללא עבר של לקויי שפה במשפחב או אצל אחד הילדים בני השלישי בן שנתיים וחודשיים החל לדבר ע"פ הנורמה ובעל אוצר מילים יפה , שר לעצמו ,חוזר בקלות אחרי מילים חדשות שנאמרות לו ונהנה לבטא את עצמו ולהשתמש בשפה דבורה . לפני כחודש החל בגמגום קל המתבטא בקושי להגות מילים . הוא חוזר מספר רב של פעמים על הברה או צליל מסוים של המילה בדרך כלל על פתיחת המילה ( אי..אי..אי.. אי. .. אימא) לעיתים במשך זמן ממש ארוך לאחר מכן יכול לדבר בשטף וללא הפרעה או לעיתים ל " היתקע " כך לאורך כמה מילים במקביל ממשיך לשיר לעצמו ולחזור על מילים חדשות ששומע. אני מודאגת לקבי שיוני זה באופן דיבורו .האם זהו סוג של גמגום והאם יש צורך לפנות לאיבחון שפתי?
שלום. אני בת עשרים. מגיל עשר, לאחר שעברתי טראומה, התחלתי "להתקע" בדיבור כך שלעיתים איני מצליחה להוציא מילים מהפה. אני משתמשת בדרכים עוקפות אך הבעיה מאוד מקשה עלי ולא מאפשרת לי להתפתח בהתאם ליכולות שלי. אני מטופלת בעזרת דמיון מודרך בעיקר. אך הבעיה לא ממש נפתרת. לפני כשנתיים התראיין לטלויזיה בחור שהציג בעיה דומה שנפתרה. האם את יכולה להציע לי אל מי לפנות??? האם יש מישהו שאת מכירה שמומחה בתחום?
ילדתי בת 10 ומשהו בכתה ד. מכיתה א אני העברתי אותה כל שנה בית ספר. אני יודעת שזה לא נורמלי אך גם בתי הספר לא היו כל כך נורמליים. כמובן שזה משפיע לרעה על בתי. היא עצבנית מאד וכל הזמן מתוחה ולא רגועה. לא מרוכזת בלימודים ועסוקה רק במי תהיה חברה שלה. היא צועקת הרבה בבית ובוכה ואין לה הרבה שמחת חיים. לקחתי אותה לנוירולוג אך הוא אמר שהיא בסדר ואולי הבעיה פסיכולוגית או בעיות בכיתה שמשפיעות לרעה. היא ילדה נבונה ולא מנצלת את זה אלא יורדת בלימודים ומבחנים גרועים. אני לא יודעת מה לעשות ואולי הכל באשמתי. אני מובטלת ואין לי כסף מיותר לפסיכולוגים. האם ישנה דרך לדעת מה קורה אתה ואיך להרגיע אותה? יש לה מורה לשיעורי עזר ואנחנו בבית מלמדים אותה אך מגיע המבחן והיא נכשלת ואולי זה בגלל חוסר ריכוז בהכנות למבחנים. מה עושים? איך מתמודדים? תודה.
תפני לפסיכולוגית בביה"ס, היא בעלת ידע והכרה במערכת, כדי לסיע לה. ניראה לי שיש לה בעיה של ערך עצמי ולכן חשוב לה כל כך מה יגידו מי תקבל/תאוהב אותה. תמצאי לה פעילויות שיתנו לה תחושה טובה ושל ערך עצמי, אולי חוג במתנ"ס או בצופים? היא צריכה לחוות הצלחות כדי להאמין בעצמה ולהוריד את רמת החרדה. פסיכיאטר לילדים יכול להעריך את מצבה (במרפאה ציבורית לבריאות הנפש, דרך משרד הברנואת או העיריה, בה הינכן גרות) ולפעמם, גם בגיל זה, בחרדה והפחד להכשל מכשילים. בהצלחה
שלום רב, אינני בטוח שהשאלה שלי שייכת לפורום זה כי נראה לי שעיקרה פיזיולוגי ולא נפשי-פסיכולוגי. אובחנתי כסובל מהפרעות קשב (attention deffic. in adults without mention of hyperactivity) היא הגדרה המדוייקת. אני סטודנט באונ' והסמסטר הזה היה הראשון שלי ואולי מהפעמים ה-1 בחיי שישנתי עם אנשים זרים. כלומר בעבר הייתי בטיולים שנתיים, טירונות וכד' אך לא לזמנים ממושכים כך כך (בצבא שירתתי כג'ובניק וכל יום הייתי בבית). במסגרת הפרעות קשב אני מוצא את עצמי חסר יכולת לבצע כל סוג של פעולה קוגניטיבית לולא היא נעשית בשקט מוחלט (יוצא מן הכלל הם שיעורים באונ' בהם אני מצליח להתרכז דיו - אולי כי כולם יושבים בשקט ומקשיבים). כלומר בין אם אני רוצה ללמוד או סתם לקרוא ספר להנתי יש לי שתי אופציות: 1) לקחת ריטלין (יש לי מרשם אבל אני ממש לא אוהב את זה כי זה עושה לי גזים והפרעות בעיכול) 2) לשים אטמי אוזניים. כיוון שאופצייה א' אינה אהודה עלי אני נוהג לשים המון זמן אטמי אוזניים. כל הסמסטר כמעט התקשיתי לישון. חשבתי שאולי זה נובע מלחץ כי פשוט פעמים רבות הייתי שוכב במיטה והיו רצות לי מחשבות בראש ללא הפסקה. וזהו אחד מהתסימינים ללחץ על פי מה שקראתי. אולי זה היה מוצדק כיוון שזה הסמסטר ה-1 שלי. תחום לימודים מאוד דורשני. עיר חדשה. ציונים. בחנים. וכד'. השותף שלי בחדר מאוד משתדל לא לעשות לי רעש דווקא השותפים בחדרים האחרים קצת רועשים ומיכוון שמדובר בקירות גבס....שומעים הכל... כאמור, בעבר לא הצלחתי לישון ואכן חשבתי שזה אולי גורם הלחץ. אך לאחרונה התחלתי לישון עם אטמי אוזניים ואני ישן נהדר. פשוט נהדר. והתחלתי לחושב שאותן מחשבות בראש שהיו לי בעבר כשניסיתי לישון נבעו אותם רעשים סביבתיים שהפריעו לי ללמוד בשעות היום ולמלא את הראש שלי במחשבות. כלומר שרעש=הצפת הראש שלי במחשבות=חוסר ריכוז\חוסר יכולת לישון. והנה. שבועיים אני ישן עם אטמים וממש ממש מעולה. כלומר הבנתי שחוסר רעש=נוחות עבורי. ולכן אני כבר לא חושב שהמקור של ה"בעייה" שלי היה פנימי (נפשי) אלא חיצוני (סביבתי). בעבר כל רעש הכי קטן העיר אותי (שוב - קירות גבס...) מיקרוגל שמצפצף באמצע הלילה כי מישהו מכין אוכל (יש הפרדה בין החדרים + יש מטבח) הטלפון בחדר הסמוך צלצל והעיר אותי (שוב, קיר גבס) מישהו דופק בדלת... וכד'. אך מאז שאני עם אטמים - הכל טוב. כאילו שחזרה אליי השינה הטובה לה התרגלתי. ברטרוספקטיבה אני מבין שכך תמיד הייתי. כשהיה לי רעש בבית ההורים הייתי הולך ללמוד אצל סבא. אבל אף פעם לא באמת הפנמתי שרעש מפריע לי - עד האבחון. כלומר לא חשבתי שיש לו משמעות קלינית. עד האבחון. היום אני ניצב בפני דילמה - האם העובדה שאני משתמש באטמי אוזניים יכולה לפגוע לי בשמיעה? בצינורות האוזניים? האם זה יגרום לנזק מסויים? מה בכלל עליי לעשות? להמשיך בדרכי? לחשוב על אופצייה אחרת? אודה לעצתכם
שימוש בתמי אוזנים לא גורם שום נזק. תשמח לדעת שעם חלוף השנים והגיל, השמיעה יורדת.... בשבילך יכול להיות שזו תהיה תופעה מבורכת!
עודד. האם יש לך עיניין לבחון פתרון מיוחד לקשיים שציינתה בפניתך. יכול להיות שיש לי דבר מה להציע אך זה דורש פגישה להבנה עמוקה יותר של המצב. אתה יכול לפנות אלי במייל או בטלפון 0523861230
מה ההבדל בין:p.d.d,s.p.d,autism,aspargar? אם זה ארוך לך מידי,תוכלי להפנות אותי למקור מידע אחר,שמפרט בשפה פשוטה ובהירה (לנו,האנשים הפשוטים והלא מקצועיים) את ההבדלים,בצורה מקצועית ומפורטת?תודה.
כל המילים מתארות הפרעת תקשורת בסיסית, בין הילד לסביבתו. מקובל לדבר על ילדים על הרצף האוטיסטי, מכוון שהשאלה הינה מידת הפגיעה, היכולות לתקשר, לו באופן חלק בלבד. על כן, בקצה של ההפרעה הקלה יותר (כמו קושי בלמידה של כללי התנהגות השיח והקשר) נמצאה את הילדים עם אבחנה של אספרגר, והקשים יותר בעלי אבחנה של אוטיזס, אשר יכול להיות מאופיין באופן שונה לכל ילד. השאלה הינה בתפקוד הקוגניטיבי, בנוסף לתקשורת. חלקם הינם גם בעלי תפקוד קוגניטיבי "גבוה" לעומת אחרים בעלי פיגור שכלי..... וילדים שנימצאים ביניהם, על כל הגוונים.
אני לא בטוחה שזה המקום המתאים לאופי שאלתי. אם כן - אשמח לקבל תשובה או הפניה למקום המתאים. שלום רב, בני בן שנה ו-9 חודשים, ילד בכור ויחיד (בינתיים...), בריא, ישן ואוכל מצויין. נמצא במסגרת של גן החל מגיל שנה ושלושה חודשים. ברצוני לתאר התנהגות מסויימת שלו ולהבין את מניעיה ודרכי ההתמודדות עימה. נראה כי קשה לבני במקומות חדשים ו/או עם אנשים חדשים. כאשר אנו מגיעים למקום חדש (למשל ג'ימבורי) בני דורש להיות על הידיים בלבד, אינו מעוניין לשחק בשום משחק שאני מציעה לו, אינו מעוניין לרדת מהידיים ומושך אותי לכיוון דלת היציאה. במקרים מסויימים, לאחר כשעה הוא יסכים לשחק בצעצוע מסויים אבל אך ורק איתי וכמובן שלא אעלם מעיניו. הדבר נכון למקומות הומי אדם ו/או רעש, אך גם לבתים חדשים של חברים (שם תהליך ההסתגלות קצר יותר). בכלל, נראה שהוא מעדיף רוב הזמן להשאר בבית שלו, בסביבה המוכרת, ורצוי עם הוריו, אך קרה גם לא מזמן שחברים עם ילד שהוזמנו לביתנו זכו לסצינות התנהגות נוראיות. אני פונה אליך כאן, כיוון שעל אף שה"בעיה" נראית אולי טבעית לגיל זה, היא באה לידי ביטוי באפנים קיצוניים ביותר (בכי היסטרי, צרחות) שאינם מאפשרים לנו ללכת איתו למקומות. חשבנו בתחילה שאולי הוא פשוט לא נחשף מספיק למקומות כאלה, לכן לקחנו אותו יותר, אך נראה שזה רק מחמיר ולמרות שהוא עדיין אינו מדבר לגמרי (מלבד מילים בודדות) הוא מביע בצורה ברורה ביותר את חוסר רצונו להיות במקום או באינטראקציה עם אנשים אלו. בגן הוא מתנהג מצויין אבל אינו שייך ל"מוקד העניינים" - מעדיף להשקיף מהצד, לבחון סיכונים בטרם הוא מחליט להשתתף. נמנע מלהכנס עם ילדים אחרים למאבק כלשהו. מה שהוא כן אוהב זה להיות בחוץ. בשטחים פתוחים, לא בצפיפות. לא ברור לי מאין חוסר הבטחון והפחד שלו, ולא ברור לי כיצד להתמודד עם זה. בינתיים זה מתסכל אותי לחלוטין. כמה אפשר להשאר בבית? רוצה לקחת אותו למקומות מעניינים אך נראה שהוא רק סובל מזה. האם להכריח? האם להמנע? מצטערת על אורך השאלה, אשמח מאד מאד לקבל הארות ועצות בנושא. תודה רבה.
יש מידה של גרייה שילד יכול לסבול 0 למעשה זה נכון לכל אחד מאיתנו) יש לנו סף לגירוי וכניראה שלגבי בנך הסף במקום שונה מהמקום שלך. את יכולה לעזור לו בזה שתחשפי אותו לגירויים באופן מדורג, איטי וללא לחץ מצידך. תלכי לפי הקצב שלו, יכול להיות שיש לו רגישות יתר ובכל מיקרה, עדיין צעיר בשביל "להדביק לו אבחנות" הצעתי, אל תכריחי אותו להיות במצבים שלא נעימים לו ובודאי אל תשתמשי בכוחניות. תעשו דברים שהוא אוהב וכך יוכל לבנות את הביטחון והאמון שהמצב איננו מאיים אליו ומקשה במידה בלתי אפשרית. החשיפה צריכה להיות הדרגתית כדי לאפשר לו לעבור תהליך של הפחתת הרגישות. במידה ותרגישי שהקושי שלו מפריעה לו להסץגל, תפני לפורום של פסיכולוגיה התפתחותית. בהצלחה
Hi Carmit, See the message above Regards, Beth
Hi Carmit, See the message above Regards, Beth
שלום לך , בתי בת שנה וחצי ויודעת לומר מילים ספורות כמו אמא אבא ובמבה. היא עדיין מצביעה על שאר הדברים שהיא רוצה מבלי לומר אותם או אפילו את חלקם. מה עלי לעשות והאם זו פשוט ההתפתחות שלה וזה יסתדר?
נשמע כהתפתחות תקינה. תעקבי אחר שינויים בפרקי זמן של שלושה חודשים. אז נתין לראות האם היה שינוי ובאיזה מידה. ודאי תופתעי לדעת שיש לכל ילד קצב התפתחות אישי ובגיל זה עדיין יש הבדלים גדולים. אל תפספסי את בדיקת התקשורת של גיל שנתיים ושלושה חודשים בטיפת חלב, זאת בדיקת איטור מצויינן לילדים. במידה ותרגישי שהילדה לא התקדמה בשליש האחרון, תוכלי לפנות לקבלת הדרכה אישית, לקלינאי תקשורת באופן ישיר, אך לא סביר שיהיה צורך, כעת.
שלום אני בת 27 וסובלת מבעיית גמגום מאז שאני זוכרת את עצמי , כלומר כבר שנים רבות מגיל צעיר. פעם אחת הייתי בטיפול בערך בגיל 10 וזה לא עבד. פעם שנייה התחלתי ללכת לטיפול אצל קלינאית תקשורת בשנה שעברה עד עכשיו. לאחר כיותר מ-20 טיפולים במסגרת קופ"ח לדבריה אין שינוי לטובה ואני לא מתקדמת בכיוון הנכון , גם אני חושבת ככה. לדעתה מדובר ברובד יותר עמוק ורגשי אצלי שמפריע לי להתקדם והציעה לי טיפול פסיכולוגי כפתרון חדש. היא הציעה גם טיפול אצל קלינאית תקשורת אחרת או טיפול קבוצתי , שהבנתי שאין באיזור תל אביב. לא באתי עם ציפיות גבוהות לטיפול אבל מאוד רציתי להצליח אבל נראה שאני מתקשה להתחבר לטכניקות הבסיסיות שלומדים אצל קלינאי התקשורת . למדתי שכדי לשמור על דיבור רציף צריך לא לחזור על הברות ולהגות כל מילה בנפרד. קשה לי ליישם את הדברים האלה בפועל. האם זה כל מה שלומדים בטיפול? רציתי לשאול אם לדעתך טיפול פסיכולוגי באמת יכול לעזור לבעיה כזאת כי אני מוכנה לנסות הכל בשביל להתגבר על הבעיה. בהזדמנות זו רציתי גם לברר אם גמגום הוא תוצאה של משהו פיזיולוגי או יותר רגשי או שניהם יחד. ואם אפשר גם המלצה למקום טוב לטיפול תקשורת באיזור מגוריי חולון. אשמח לשמוע את תגובתך.
הגישות לטיפול, הבנת התופעה וההתנהגות של הגימגום אינם ידועים מספיק כדי לענות האופן חד משמעי. ישנו אירגון של אנשים עם גימגום, "אמבי" אשר ודאי יכול לתת לך מידע על הנעשה בתחום זה ולהמליץ על מקומות טיפול על פי גישות שונות. טיפול פסיכולוגי לבעית דיבור? נראה לי לא לעניין, אלה אם יש לך קשיים אחרים מאשר הדאגה לדיבורך, יש אומרים שכל אדם יכול להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי, ללא קשר לבעיה ספציפית..... לא אוכל להמליץ לך בנושא זה. ישנם שיטות טיפול עם תירגול אינטנסיבי, לתירגול הטכניקות לצד שיחות על הרגלי הדיבור ושינוי ההרגלים, שנעשה בשילוב של עבודה פרטנית וקבוצתית, מול מחשב ובשיחות. אולי את תפיקי תועלת מטיפול משולב שכזה? יש מרכזים לטיפול בשיטות אלו בביה"ח הדסה, עין כרם, בירושלים וכן, במכון פרטי בפתח תיקווה. את הכתובות תוכלי לקבל באמבי, ליד במלצות ידודיותיות, נוספות. בברכה,
אני חצי שמלית וחצי ימנית, זאת אומרת שיש לי שליטה בצד שמאל וכח ביד ימין. אני קצת שלומיאלית, ואני מכירה עוד שני אנשים שהם בדיוק כמוני וגם הם קצת שמוליאלים, האם זה קשור? יש שם לתופעה הזאת?
שלום פרידה! אני אמא של אורי , בן שנתיים וחצי, שמדבר ומתבטא בצורה מופלאה: מרכיב משפטים ארוכים, סיפורים יפהפיים, בעל אוצר מילים עשיר ביותר וגם משתמש יפה בחוקי התחביר, הטיות של מין, זמנים, גופים ועוד. תענוג לדבר איתו ולהקשיב לו. אורי באופן עקבי מחליף את צליל ל' בצליל י' . אני יודעת שזו תופעה התפתחותית חולפת, אולם רציתי לברר מתי שי לצפות שתחלוף, ומהי הדרך הנכונה להביא למודעות שלו את העניין, בלי לפגוע בערך העצמי שלו. תודה רבה!
המודעות תבואו לו יותר מאוחר, כחלק מהיכולת להבחין הצלילי הדיבור ולהפריד בינם ליתר הצלילים. אם הלשון שלו איננה "קשורה", ויכול להרים אותה כלפי מעלה וללקק עם קצה הנשון, אז, סביר להניח שזהו שלב בהתפתחות הדיבור ויש מקום לטיםול על ידי קלינאי תקשורת לקראת גיל 5, במידה ועדיין לא רכש אוצה באופן ספונטני. אל תנסי ללמד אותו, כי יש סכנה שיסגל לעצמו הרגלי דיבור לא טובים והנכונות להתנסות תפגע. יחד עם זאת, אל תעןדדו אותו על ידי חזרה על מילים הנהגות הצורה לא תקינה או בשימוש במילותיו וצורת דיבורו. בד"כ הדיבור מסתדר בעצמו, על פי סדר רכישה שבאו ה "ל" נרכשת מאוחר יחסית.
שלום רב, בני בן 9.5 בכיתה ג' ,אובחן בגיל 5 ע"י מספר גורמים עם בעיות קשב וריכוז,טיפלנו בו דרך קופ"ח , ריפוי ועיסוק בגלל בעיות גם במוטוריקה העדינה והגסה,בכיתה א' וב' משום מה הילד השתלב יוצא מהכלל בלימודים ואף הצטיין בלימודיו בסוף כיתה ב',הייתה לו אותה מורה במשך שנתיים שפשוט הסתדרה איתו נפלא למרות שפרופ' ממח' התפתחות הילד בביה"ח שניידר די היסס לגבי נטילת ריטאלין ,אני התעקשתי כדי לראות איך זה משפיע עליו, המורה התנגדה ואמרה לי שהוא ממש לא זקוק לזה,אך בכל זאת ניסיתי ,זה השפיע עליו מאוד לא טוב הוא סבל מבחילות וכאבי בטן ,למרות שנתתי לו רק חצי כדור,הפסקתי מייד את הטיפול, השנה הוא בכיתה ג' עם מורה חדשה מאוד הדרדר מתחילת השנה בלימודים ובמבחנים, המורה דיברה איתי וכל הזמן מאיצה בי לתת לו ריאטלין,למרות שהסברתי לה שזה לא עשה לו טוב היא בשלה עדיין סבורה שהוא זקוק לזה כי הואממש לא מרוכז ובגלל זה הציונים שלו נמוכים כל כך,ברצוני לציין שבני הוא ילד שקט ולא מפריע או משתולל בכיתה הוא מסוג הילדים "שמרחפים" בזמן השיעור,שאלתי היא אולי אני טועה ואלו סתם תחושות שלי, אבל יש לי הרגשה שהמורה לא "קראה" נכון את הילד מתחילת השנה,ונוח לה לתת לו את הציונים האלו ולכסות את עצמה בכך שהילד יקבל ריאטלין ובזה נגמר הסיפור, ההתלבטות שלי היא למה שנתיים קודם הילד היה למעלה וקיבל כל הזמן שבחים וציונים טובים מהמורה והשנה הכל התהפך למרות שהשנה ברור יותר קשה מקודמה, במסגרת קופ"ח התחלתי איתו טיפולים של הרפואה המשלימה "טוינא" וטיפול באמצעות פרחי באך,הייתי רוצה לקבל את חוות דעתך בנושא תודה מראש על העזרה
ספרת רבות על בנך, אך השאלה לא ברורה, אנסה להתייחס לכמה נקודות: בלימודים בשנה ג' כבר לא מלמדים מיומנויות בסיסיות, אלה שיש עבודה של למידה ועשייה, יותר דרישות וצורך בריכוז ממושך יותר. השינוי במורה תמיד משפיעה על הילדים, ויש מורות שיותר מצליחות ליצור קשר אל הילד הספציפי. מעניין למה רק עכשיו עולה העניין ולא כבר בחנוכה?! יש בביה"ס פסיכולוגית, שתפקידה לסיעה למורים, ילדים והורים בהתמודדות עם כל קושי לימודי, כולל הצורך בהתאמת דרכי למידה וקשר לילד בספציפי, ברמה אישית. בקשי פגישה עם פסיכולוגית בביה"ס והיא הכתובת המוסמכת לקבלת עזרה ותוכנית עבודה, יחד עם המורה. מנהלת ביה"ס גם יכולה להיות לעזר. בעניין התרופות: יש תחליפים לרטלין, עם פחות תופעות לוואי, בעניין זה יש לפנות לרופא המטפל או לנאורולוג ילדים. המורה איננה מוסמכת להמליץ על נטילת תרופות, כל שהן. בכל מיקרה, נטילת רטלין או תרופות אחרות יכולה לסייע לילד רק כחלק מתוכנית כללית הכוללת גם הבטים חינוכיים והתנהגותיים.... זו איננה תרופת פלא, היא רק מסייעת לילד לתפקד בריכוז גבוהה למספר שעות ביום, ודרכ הגב, חצי כדור לא אומר כלום, כי ישנם מינונים שונים בכדורים (חצי של 5 או 10 מג' איננו אותו דבר!) רפואה משלימה, אם את רואה שיש שיפור, בכיף, אחרת, תחליטי האם יש צורך בהתערבות ותתיעצי עם מי שמוסמך לכך (בד"כ רופא הילדים שמכיר אותו ואת תגובותיו) שוחחי עם בנך, יכול להיות שיש לו סיבה לירידה בתפקוד בכיתה, אולי הוא יכול להעזר בשרותיך ושרותים של הצוות בביה"ס. בהצלחה
פרידה שלום, ותודה על תשובתך. הנושא לא עלה עכשיו אלא מתחילת השנה אני מנסה לארגן לילד עזרה באמצעות ביה"ס פסיכולוגית מכירה את הנושא היטב מאז שבני בכיתה א, אך לצערי הרב תתפלאי הם מתנערים מאחריות כאילו שלפחות העזרה יוצאת מכיסם הפרטי . לאחר שראיתי שמיצדם לא מגיעה שום עזרה שוב התערבתי ודרשתי עזרה מהם, כמובן שעכשיו מאוחר מידי לשנה זו היות והשנה נגמרת בעוד 3.5 ח' אך הובטח לי שלשנה הבאה הוא יקבל מורת שילוב, בינתיים הוא מטופל כפי שאמרתי לך דרך רפואה משלימה עדיין לא הרגשתי בהבדל
לדיברי הגננת , לבני בן ה5 יש בעיה בכתיבה. כלומר אחיזת העיפרון אינה נכונה והיא חוששת שזה קשור לחגורת הכתפיים. היכן הנני יכולה לבדוק זאת באופן פרטי??? תודה,
בני בן 4.5 יש בעיה בגזירה בפעילות יצירתית ומוטוריקה עדינה לפני כשנה וחצי הוא שבר את יד שמאל, היד היתה מגובסת כ 3 שבועות כ 3 חודשים מאוחר יותר הוא שבר את יד ימין וגם זו היתה מגובסת כ -3 שבועות אני מעריכה כי זו ה סיבה העיקרית לבעיה בקופ"ח החליטו שאכן הוא זקוק לאבחון אך זה יתבצע בעוד כ 3-4 חודשים. אודה לכם אם תוכלו לתת לי טיפים איך לטפל בבעיה באופן עצמאי בינתיים.
הגננת במעון שבו בני - בן השלוש לומד ממליצה על אבחון בנושא הפרעות קשב וריכוז משום שסבלנותו קצרה ולדבריה התנהגותו אלימה . האם אנו כהורים צריכים לקחת את דבריה במלוא הרצינות ולקחת את הילד לאבחון ( הפוחד אפילו מבדיקה שגרתית בטיפת חלב ) ? או שהדבר הוא " עניין של גיל " . יש לציין כי הילד בחוג המשפחה שונה לגמרי מתאורי הגננת ובמעגל החברים כולם מתפלאים כמה הוא שקט וממושמע .
שלום רב אני עובדת עם לקויי שמיעה בתור מרפא במוזיקה. לפעמים אני קורא בסיכומים של קלינאי התקשורת -זיהוי מלים בסט פתוח-בסט סגור? למה הכוונה ומה ההבדל תודה רבה
מדובר על סידרה של משפטים אשר הסיום ידוע לילד (סט סגור) או שאינוידוע לו (סט פתוח) הידעה או אי ידיעה קשורה לפיתוח של מיומנויות קריאת שפתיים.
שלום תודה על המידע אני מחפשת קבוצות תמיכה או טיפול שיש בארץ כמו כן ליצור קשר או לשוחח עם הורים או אנשי טיפול שיש להם נגיעה לנושא בנוסף אינני מכירה את pubmed אודה לך על תשובתך מיה 08-6232883 או 0524411518
תבדקי ב- www.google.co.il לפי : Landau Kleffner Syndrome
שלום מיה אני גננת לילדים לקויי שמיעה באיזור צפון, ובכיתה נמצאת ילדה עם תסמונת לאנדו קליפנר, הורים שלה מחפשים קבוצת תמיכה ומידע " אם תתוכלי לעזור אנא פני אלי תודה
שלום רב שמי מיה והינני סטודנטית שעושה עבודה בנושא תסמונת לנדאו קלפנר כל מי שיש לו מידע בנושא ויוכל לסייע בידי בכך שיפנה אותי לכל חומר שיש בנושא אודה לו מאוד מאוד אני מתנצלת מראש על הטרחה בברכה מיה
שלום אני מאוד מעוניין לדעת מתי ואיפה ביצעו את הניתוח הראשון להשתלה שבלולית בישראל. תודה רבה מראש
התשובה לא ידוע, שני מקומות התחילו, ולא ידוע לי מי ראשון. ביה"ח הדסה, עין כרם ובה"ח תל השומר.
שלום פרידה קראתי את תשובתך לאותה בחורה בת 28 ורציתי לשאול לגביי-אני בן 23 מאוד פעיל חברתית,מדבר מהר,ונראה שבעקבות כך בולע מילים וכן כשאני מדבר עם אנשים או קורא ספר בקול אני מגמגם או לרוב הדיבור של "נתקע" המעניין הוא שאני מורה ובכיתה זה לא קורה וגם אם זה קורה אז בכלל לא שמים לב לזה(זה קרה אוליי פעם אחת) מה עושים?
מה מפריע? למי ומתי? אם הינך מודע ושולט על מהירות הדיבור והרצף, ואתה מסתדר... אז, מה שאלה?
א.זה מפריע לי ב.הדיבור המהיר שלי בזמן האחרון "יותר" מדי מהיר-אני שם לב לכך עפ"י תגובות של אנשים לכך שהם לא מבינים אותי ואני צריך לומר כל דבר פעמיים ג.כשאני צריך לדבר בצורה רישמית עם אנשים או עם דמויות סמכותיות אז נתקע" לי הדיבור השאלה היא מה אני אמור לעשות עם עצמי?האם ללכת למכון לבדיקה ולקבל חוות דעת או שפשוט שיקבלו אותי כמו שאני?!(ד"א תודה על התגובה הראשונית)
שלום, בתי בת שנתיים ושמונה חודשים, יש לה אוצר מילים גדול והיא מחברת משפטים יפה. הבעיה שהיא לא מצליחה להגות "ר" במילה, לדוגמה ריבוע היא אומרת איבוע היינו בבדיקת תקשורת בטיפת חלב והפנו אותנו לקלינאי תקשורת.( עוד לא נקבע תור ) כשנולדה היתה לנו בעיה בהנקה ( במשך שבועיים ) ונאמר לנו אחרי בדיקה באיכילוב שיש לה לשון קשורה-אך ניתן לחכות ולראות אם תהיה בעיה בדיבור בעתיד. האם לדעתך יש קשר בין הגיית ר ללשון קשורה ? תודה רבה, דפנה
בעקרון אין קשר בין הדברים. הרבה ילדים בגיל זה לא הוגים את ה "ר", אשר נרכשת בגיל מאוחר יותר, לקראת גיל 5. אם זו הבעיה היחדיה, אין כעת צורך בהפניה לקלינאי תקשורת. תתיעצי עם הגננת לאניין זה. אל תחזרו על ה"טעויות" שהיא עושה. היא תלמד את ההגא באופן ספונטני, כשתהיה מוכנה ואם לא, הגיל המתאים להתערבות, כמו שכתבתי, לקראת גיל 5. בהצלחה
אני אם לתאומים בני שלוש. בני אינו משתמש באותיות "ל", "ג" ו "ק"/"כ" , ולכן מאוד קשה להבין מה הוא אומר. אני לא בטוחה אם זה משהו שעובר עם הגיל כך סתם או אולי משהו שצריך לטפל בו, ואם כן, מתי כדאי ומה צריך לעשות? (אציין כי בגן לא אמרו לי שמשהו בצורת הדיבור שלו חריג, אם כי לא נתקלתי בעוד ילדים בגן שלו שמדברים כך.
בני,בן 3:7,לומד בגן שפתי,ומטופל כבר תקופה ארוכה בהתפ' הילד.כיום,הוא מתקשר ומדבר יפה (יחסית),וסובל בעיקר מבעיות חברתיות.אינטיליגנציה ומוטוריקה תקינים לחלוטין.בשנה"ל הקרובה הוא אמור לחזור למסגרת רגילה. (גן 4) טרם קיבלנו הגדרה לקשיים שלו (s.p.d?p.d.d.?אספרגר?קושי רגשי בלבד?). לדבריהם,יש לו קוים מכמה תיסמונות,והם אינם יכולים לצביע בוודאות על הפרעה ספציפית. אנו מתעקשים על הגדרה.אבל,אנו חוששים מהבאות: האם עלולות להיווצר בעיות בקבלתו לביה"ס? האם ילדי p.d.d.ודומיהם,בתיפקוד גבוה,משתלבים בלי בעיות (מבחינה בירוקרטית) בכיתה רגילה? תודה.
בנך "חוזר" למשלול הכללי, תשמחי על זה ותני לו את התמיכה לקליטה קלה ושילוב מהנה. אין חשיבות לכותרות, העקר, התוכן! הגדרה זו או אחרת לא תקדם אותו בשילובו בחברת הילדים והצלחה בהשגיו! בכל מיקרה, חשוב שתזכרי שהחברה שלנו הטרוגנית (יש המון אנשים עם תכונות אלו ואחרים) ואין לדעת בודאות מה עושה שילד יהיה מקובל, מצליחן או כל דבר אחר... באותה מידה אנו לא יודעים למה ילדים מסויימים נדחים או לא מצילחים כשיש להם נתוני פתיחה מתאימים.... המערכת תעשה כל שיולה כדי שבנך יצליח בשילובו בביה"ס, עצם החזרה למסלול הרגיל מוכיח לך שיש מעבר וההשקעה בגיל צעיר, משתלמת. בהצלחה
שלום מירב, הומלץ לנו לשלוח את בננו בן ה- 3 לגן שפתי ואנחנו ממש לא יודעים במה מדובר. הייתי מאד שמח לקבל מידע מהורים שילדם מבקר בגן שכזה ואודה לך אם תצרי קשר במייל. תודה מראש, זיו
האם חשיפה לשפה שניה,במסגרת משפחתון,בגיל שנתיים, תורם בעתיד לקליטת השפה ביתר קלות? האם נוצרת איזושהי הגמשה שיכלית בתחום השפתי? אם כן, האם נוצר יתרון מובהק (כזה שמצדיק מאמץ),או שהיתרון זניח? תודה.
קשה לענות על שאלותיך, בהתאמה אישית. באופן כללי, אני מאד בעד החשיפה לשפה שניה...... באשר ליתרון, כניראה שיש התפתחות של גישה יותר פתוחה לעולם והתנסות מעשירה, בכל מיקרה, אבל אי אפשר לקבוע יתרון ומידתו. ברור שאם מדובר על ילד עם קשיים ספציפיים, המצב של חשיפה לעוד שפה רק יכול להקשות..... מצד שני, חשוב שהשפה תשמש לתקשורת, כי היא בסופו של דבר "רק כלי" ועמצאי ולא מטרה בפני עצמו!
בני בן 7.5 הוא בכתה א מזה כחודשים הוא החל להכות דבר שלא עשה בעבר . בני מקבל ריטלין 20 מ"ג מגן חובה בעזרת הריטלין השתפרה הקשבתו ולמודו בגן והוא עבר לכתה רגילה . קראתי כתבה באתר מאת דנה פלג שמדברת על טפול בבעיות קשב וריכוז בשיטת הביופידבק . שאלתי אם השיטה טובה כמו שנאמר בכתבה מדוע השיטה לא מוכרת ורק הרטלין ה"ונסרטה הם מוכרים. ומי מטפל בשיטת הביופידבק
שאלתך לא שייכת לתחום העיסוק שך קלינאי התקשורת. תפני לכתבת הכתבה או לחלופין תעייני בפרורומים אחרים. בהצלחה
שלום. אני בן 25 בריא בדר"כ.ב 3 שנים האחרונות קורה לי שכאשר אני בלחץ או במתח הלשון שלי כאילו משתחררת מהמקום ויוצאת החוצה.כאשר היא יוצאת היא כבר לא חוזרת. דבר זה מפריא לי בדיבור ומפחיד אותי בעיקר שאני יכול להגיע למצב שלא אוכל לדבר.זה קרה לי כבר 3 פעמים.אני לא יודע מה לעשות. הלכתי לרופאים נוירולוגים מומחים שנתנו לי אלטרול התחלתי עם כדור ביום ועכשיו אני לוקח 3 פעמים ביום.אני גם רוצה לציין שאני בדיכאון ובחרדה בגלל זה.רציתי לדעת אם שמעת פעם על מקרה כזה ומה אפשר לעשות כדי להחזיר את הלשון למקום ולמנוע מזה לחזור בעתיד. בנוסף אני רוצה לציין שקיימת אצלנו במשפחה בעיות תקשורת אצל ההורים והאחים שלי. תודה מראש.
אני מאחרלת לך המון בריאות. לא, התופעה שהינך מתאר לא נשמעת קשורה להפרע בתקשורת, כפי שאנו מכירים, אלה יותר על שילוב של חרדה ומצב תקשורתי ספציפי. נשמע כתופעת לוי של תרופה או שילוב של על מה שקורה בחייך, בין עם פיזי ונפשי. קלינאי תקשור לא יכול לסיעה לך, תפנה שוב לרופא הנאורולוג ותתיעץ איתו בקשר לטיפול רגשי ובדיקת התרופות לאור תופעות המתוארות על ידך. בהצלחה
הבן שלי עוד חודש בן שנתים, יש לו אוצר מילים של כמה עשרות (מילה בודדת) אך לא את כולן הוגה במלואן, אלא לרוב רק חלקי מילה,(עבר= עכבר)( אתול= חתול) ( אית- סנאי)(טפטה= פסטה) (אבעת= טבעת)(וחלקן במלואן( עגלה, עץ, עלים וכדו') יודע לצרף מילים כמו, עגלה אל ( עגלה של שיראל) ביי ביי הוכים(ביי ביי הולכים) עלים עץ , וגם כל הנ"ל התחיל ממש רק בחודש האחרון, לפני כן כמעט לא היה יוזם, אלא משיב, רק בחודש האחרון ממש התחיל עם הנ"ל, לציין כי משחקים כמו לוטו, כשמצביעים על התמונה , יודע לומר מה זה( אך שוב לרוב אינו הוגה תמיד את כל המילה ברור) מבין שאלות כמו מה אוכל הכלב וכדו'? אך הדיבור, כמפורט לעיל . האם כדאי לפנות כבר עכשיו לאבחון אצל קלינאית תקשורת. מהו טווח התקדמות הדיבור המקובל?
מכוון שאת אומרת שיש התקדמות בחודש האחרון, והוא די צעיר, נראה שיש צורך רק במעקב והדגמה של דיבור תקין וברור. תוכלי להעזר בספר של שיטת הנן,hanen הנמכר דרך אגודת קלינאי התקשורת, ומיועד לילדים כמו התאור של בנך. נשמע שהוא נמצא בתחום הנורמה ולכן אין לך מה למהר להתיעצות של קלינאי תקשורת, קרוב לודאי היא תגיד לך להמתין ולעקוב כי הוא בתקופה של התקדמות טבעית. www.ishla.org.il
בתי כמעט בת שנתיים ושלושה חודשים ואומרת מילים בודדות (וגם לא בשלמותן). מבחינה קוגניטיבית נראה שאין לה בעיה, כי היא מבינה כמעט הכל. מה הסיכוי שאיחור בדיבור יתבטא בקשיי למידה בגיל מאוחר יותר?
שלום. יש לי ילד חמוד בן שנתיים ושלושה חודשים. הוא יודע להגיד מספר לא קטן של מילים בודדות (או חלקי מילים). אבל הוא לא מחבר אפילו שתי מילים ברורות למשפט. מצד שני הוא יכול "לדבר" דקות ארוכות, ממש לנאום (עם דטונציה הבעות פנים ותנועות ידיים) במין שפה שהוא פיתח לעצמו - ואנחנו לא מבינים כלום !! - הכל ג'יבריש. שאלות: 1) האם אני צריכה לדאוג אם לא, מתי כן ?? 2) איך מגיעים לאיש מקצוע ולמי צריך לפנות (קלינאי תקשורת אני מניחה) בדרך המהירה והישירה ביותר (בקופת חולים - התפתחות הילד מבקשים הפניית רופא , שאלון מההורים, שאלון מהגננת - תחקיר "ביטחוני" מקיף ורק אז זה מגיע למישהו שמחליט בכלל אם יש לך זכות לדבר עם מישהו. ואם שרדת - קובעים לך תור לאבחון כשהילד יהיה כבר בן שלוש.) תודה רבה.
1. אין כעת מקום לדאגה, יש לך עוד כמה חודשים! 2. תוכלי לגשת, גם עכשיו, לקלינאי תקשורת באופן ישיר. בקופ"ח מכבי הפניה ישירה, ללא צורך בהפנית רופא. בקופות האחרות יש צורך בהפניה דרך רופא הילדים, המשפחה או אאג'. אם רצונך לגשת באופן פרטי, עייני ברשימה "למי לפנות" באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בכל מיקרה, אם בנך מתקדם, כניאה שיש לו לוח זמנים משלו! האם עבר בדיקת תקשורת בטיפת חלב? כדאי מאד שתגשי לבצע את הבדיקה וקבלי התרשמות ראשונית על פי העמדתו במטלות במובנות של הדיקה זו. בהצלחה
אני שוקלת ללמוד קלינאות תקשורת ורציתי לדעת- *אם מראש אני מצמצמת את עצמי לעבודה עם ילדים[ לא נכויות קשות, פיגור, תסמינים וכו' אלא "בריאים"-חינוך רגיל] , האם כדאי לי ללכת לתחום?- האם בתחום המצומצם הזה יהיו לי מספיק אפשרויות תעסוקה? *הבנתי שבשביל לעבוד במשרד החינוך יש צורך בתעודת הוראה- האם זה במסגרת הלימודים או שנת ההתמחות או שזו שנה נוספת? * נפתחת שנה הבאה שלוחה בבני ברק של אונ' ת"א[ הלימודים, המרצים והתעודה שלהם, ויש אישור של המל"ג]- האם כדאי מבחינת אפשרויות תעסוקה ללמוד שם או שבגלל שלא למדתי באונ' אשאר חסרת תעסוקה?[אין לי אפשרות ללמוד את המצוע באונ'] תודה מראש
בלימודים לומדים את כלל המקצע ואחר כך בוחרים היכן לעבוד, ההחלטות משתנות לאורך השנים ותחומי העבודה מספיק רחבים ומגוונים, עד כדיל כך, שבארה"ב לומדים למעשה תחום אחד או אחר, בלימודים תואר שני, בלבד. באשר למקום לימודים, בכל מקום הדרישות כמעת זהות והתחרות להתקבל ללימודים גבוה, כך שכמעת לא משנה היכן לומדים (אם אין לך סיכוי ללמוד באוניב' לא יהיה לך בשום מקום אחר!) במשרד החינוך לומדים יום בשנה במשך שנת לימודים אחד ומקבלים תעודת הוראה הצמוד לתעודת התואר הראשון, וזה כדי להנות מתנאי תעסוקה של מורה. הלימודים אינם של תעודת הוראה "רגילה". בהצלחה
ב"ה שלום! רציתי לדעת (אני מבררת בשביל חברה שלי) עוד פרטים לגבי המכללה בבני ברק שאפשר ללמוד בה קלינאות תקשורת. איך קוראים למכללה? מהן דרישות הקבלה? מהו שכר הלימוד (פחות או יותר) והיקף הלימודים? אשמח אם תוכלי לספק לי מידע לגבי המכללה! תודה רבה!
בני בן 5 ו-3 חודשים, ילד מפותח מאד מבחינה קוגניטיבית (באבחון נמצא כי רמתו הקוגניטיבית היא 9 חודשים מעל גילו). קיימות 2 בעיות התפתחותיות - בעיה בכישורים הגרפיים, ובעיה בהגיית אותיות שורקות. במישור הכישורים הגרפיים אנו מטפלים בריפוי בעיסוק, ומרוצים מאד מההתקדמות. כעת אנו מעוניינים לטפל בהיגוי. הבעיה הספציפית היא שהילד אינו הוגה את האות צ בכלל, וכמו-כן הגית ש ו-ס משובשת. אנו מעוניינים מאד לטפל בבעית ההיגוי לפני כיתה א', שכן הבעיה משפיעה על כתיבה נכונה, וכן יחס הסביבה מושפע מאד מבעית ההגיה - אנשים נוטים להתייחס אליו כאל תינוק, לכן אנו מעוניינים להתחיל טיפול כאשר יהיה בן חמש וחצי. שוחחתי עם מספר קלינאיות תקשורת, וקיבלתי חוות דעת סותרות - חלק מהקלינאיות טוענות שלא מטפלים בבעית אותיות שורקות לפני גיל 6. זאת טענה תמוהה בעיני, כי הרי לא כל הילדים זהים, לכל ילד יש את היכולות שלו וכושר הלימוד שלו. קלינאיות אחרות אומרות שניתן להתחיל בטיפול גם לפני גיל 6, תלוי בילד. תחושתי היא שמכיוון שמדובר בילד בעל המון מוטיבציה, בעל אינטליגנציה גבוהה וכושר לימוד מצויין, מוטב להגיע לכיתה א' ללא בעית היגוי - כלומק להתחיל טיפול בגיל 5.5. אשמח לקבל חוות דעת בנושא.
בעקרון אני מסכימה איתך, נשארת השאלה של השיניים, האם הם התחלפו, נפלו או עדיין במקום? כמו הן, רצוי שבנך יעבור בדיקת שמיעה, רק כדי להבטיח שאין בתחום זה קושי שהינו המקור לקושי בהגאיה (סיכוי קלוש שיש בעיה, אבל רצוי לבדוק) כדאי מאד להתחיל טיפול לפני כתה א', כי צריך ללמוד לקרוא נכון ולזהות היטב את ההגאים. מצד שני, לקופות אין עניין להתחיל בטיפול לפני גיל 6, וזה עקב עניינים כספיים וזכאות לטיפול ליד שעות טיפול הקיימים. אני ממליצה לך כבר לפנות לקלינאי, באיזור מגוריך, ולתכנן את הטיפול לשנה"ל הנוכחית. כמובן, בהתאם להחלף השיניים\ כמצויין. תוכלי למצוא רשימת קלינאים באתר www.ishla.org.il בהצלחה
תודה על התשובה המפורטת. שיני החלב עדיין במקומן, אם הבנתי נכון, אחרי נפילת השיניים, עד צמיחת השיניים הקבועות יש בעיה בטיפול? בני עבר מספר בדיקות שמיעה, בעבר היתה בעיה קלה באוזן אחת, בגלל נוזלים. הבעיה טופלה וכיום השמיעה תקינה. ניסיתי לפנות לקלינאיות תקשורת באיזור מגורי, אך מתברר שלקלינאיות הטובות יש תור המתנה ארוך מאד... אם מיזהו מכיר קלינאית טובה עם זמן המתנה סביר, אשמח לקבל המלצות.
בני בן 10 סובל מדיספרקסיה ורבלית ו-PDD. אינו אומר דבר למעט בא-בא ואין התקדמות בנושא. נסיונות התמודדות בעבר (די מזמן) לא צלחו. מאד חשוב לי ללכת לקלינאי שמתמחה בדיספרקסיה. אפשר לקבל המלצה (שמות) של קלינאי שמתמחה בדיספרקסיה, במרכז הארץ והשרון ? תודה
לפי תאורך הבעיה של הנך קשורה ליכולת לתקשר באופן מילולי ואחר, ולא רקביכולת תוכנון פעולה אורו-מוטורית כמו בדיספרקסיה. האם ניסו איתו תקשורת תןמכת/חלופית? יש תוצאות חלקיות עם השיטה הזאת בילדים דיספרקסים. פנו לאתר קלינאי התקשורת ומשם לחלק "למי לפנות" תמצאו קלינאי תקשורת על פי מקום מגורים ותחומי עיסוק. בהצלחה
בני בן ה-4.5 בגן שפתי. אני כל הזמן שומעת את המילה פערים.. במצבו (מצד אחד גאון מצד שני לא יודע דברים בסיסיים כמו זכר/נקבה). דובר לאחרונה על פגיעה בעצב השמיעה המרכזי.. מה זה? והאם לכל הילדים שיש להם איחור זה יש גם הפרעות קשב וריכוז? כי לכל הילדים בגן שלו יש אבל איתנו אף אחד לא דיבר על זה עדיין. מה ניתן לעשות כדי לקדם אותו מחוץ לשעות הגן?
אני מצטערת אבל ישלך בילבול בקשר למושגים, וזה כניראה גם מקשה אליך את ההבנה של קשייו של בנך. פגיעה מרכזית בעצב השמיעה (?!) לא ברור מה התכוונת: פגיעה בעצב מתבטאת בירידה בשמיעה פגיעה מרכזית בשמיעה, כניראה הכוונה לתפקידים של תפקוד שמיעתי (כמו הבחנה, זכרון של רצפים, זהוי מילים וקולות והפיענוח של הקולות הנשמעים) זהו תפקוד הקשור לכישורי למידה וקשיי למידה.... האם לזה התכוונת? הפרעות קשב וריכוז: הכוונה לקשיים ביכות להתרכז ללא תנועה של הגוף, למעקב אחר פעילות מתמשכת מבלי להפסיד את הריכוז ועוד. לעתים יש קשר בין התופעות השונות ואיחור ברכישת השפה, אבל לא תמיד.... צריך לבחון כל ילד על פי הנתונים שלו! בקשר לשאלה על המשך הפעילות בבית, בקשי מהקלינאי בגן להזמינך לצפות בעבודתם ולבנות, יחד איתך, פעילויות מכוונות וגן פעילויות טבעיות לעידוד והעשרת שפה, על פי קשייו ויכולתותיהם של בנך. בהצלחה
אני חושדת כי אחי, בחור בן 20, זקוק לטיפול של קלינאית תקשרות. לאחר קריאה בנושא אני חושבת שייתכן שהוא סובל מ- SLI שלא אובחן. האם תוכלי להפנות אותי לקלינאי תקשורת העובד עם מבוגרים. תודה רבה
חפשי באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il אך הצעתי, פני קודם לאחיך ותתיעצי איתו בקשר לחשדותיך!
בני כעת בן 8 שהיה בן 7 לקח ריטלין עזר מעט כעת הוא בן 8 בכיתה ב והמורה מתלוננת שהוא לא מרוכז לא עובד בכלל מה עלי לעשות אני לא בעד ריטלין כי הוא נעשה עצבני אבל המורה מתעקשת כנראה שקשה לה דרך אגב הוא ילד חביב ושקט לא מופרע פשוט הוא לא לומד לפי מה שהמורה אומרת בתודה
אין המורה בעלת הסמכות המקצועית לקביעת הצורך בתרופות! םני ליועצת ולפסיכולוג בביה"ס, בקשי עזרה לילד ולמורה, ואם יש צורך בטיפול תרופתי פני לרופא המטפל של בנך, והוא יחליט, יחד איתך, האם יש צורך בהפניה לרופא האורולוג, אשר הינו בעל הידע וסמכות למתן תרופות לשינוי הקשב - רטלין או משהו אחר. בכל מיקרה וגם עם טיפול תרופתי (או בלעדיו) יש צורך שהמורה תתאים את התנהגותה ודרישותיה, את דרכי ההרואה והעזרה לבנך, לצורך זה יש צוות מקצועי תומך במערכת החינוך.
אלמונית יקרה. האם בחנת אפשרויות נוספות מלבד ריטלין? יש פתרונות שאינם רפואיים ואשר משפיעים לפחות באיכות כמו הריטלין. אני לפחות נוכחתי בכך במספר מקרים. אם את אכן רצינית לבחון חלופות אחרות אשמח אם תפני אלי במייל או בטלפון 0523861230 ונבחן ביחד התאמת פתרון חלופי.
שלום רב שכחתי לשאול- בדרך כלל בילדים עם ירידה תחושתית-עצבית האם מה שפגוע אצלם הוא בעיקר תאי השיער(תחושתי)או גם פגועים אצלם סיבי העצב שמחוברים לאותם תאי שיער(תחושתי-עצבי). תודה רבה מראש
המידע לגבי המיקום המדוייק מתקבל מהבדיקות התפקודיות, אי אפשר להבדיל בין המיקום של החיבור למילימטר ממנו. לשאלות יותר ספציפיות רצוי לפנות לאתר ספציפי, כי אני לא מומחית בשתל, והשאלות שלך מזמינות תשובה פיזיולוגית יותר. פנה לאתר של ביה"ח הדסה, תל השומר או בני ציון.
שלום רב אני מתענין בשתל השבלול -יש משהוא קטן שאני לא מבין האם שתל השבלול מגרה ישירות את תאי השיער התקינים שנותרו(אם יש)או שהוא פשוט עוקף את כל תאי השיער(התקינים והלא תקינים) ומגרה ישירות את עצב השמיעה עצמו שמוביל את האנרגיה למוח תודה רבה
שלום רב קודם כל אני יודע שבגן השפתי צריכים להיות ילדים עם בעיות שפה בעיקר(ללא אחור התפתחותי או פיגור). ברשותך יש לי כמה שאלות: -1-האם בעיות השפה צריכות להיות גם בהבעה וגם בהבנה או אם לילד רק בעיות בהבעה הוא יכול להתאים לגן שפתי -האם בעיות ההבנה מלוות בדרך כלל בפגיעה קוגנטיבית.? 2-מה הפער(בשנים-חודשים) בין הילד לבני גילו מבחינה שפתית שמצדיק הפניה לגן שפתי.(הרי אחוז גבוה של ילדים עם הפרעות שפה מסוימות) ?. 3-אני חושבת שהגן השפתי צריך להיות גן משולב (ילדים עם הפרעות שפה עם ילדים ללא הפרעות שפה עם שתי גננות אחת לחינוך מיוחד ואחת לחינוך רגיל וכמובן סייעות)כדי שהילדים יקבלו דגם של דיבור תקין(לדעתי ולדעת מומחים מהתחום זה מאוד חשוב) וגם ילדים צריכם חברה(ולא לשים אותם עם עוד 5-6 ילדים) במיוחד שהם מבלים בגן הרבה שעות.מה את חושבת בסוגייה זו? 4-מאיזה גיל משלבים ילדים בגן השפתי -(3-4-5)האם גיל 3 לא נחשב לגיל מוקדם? אני מצטערת על השאלות הרבות אבל מאוד חשוב לי לקבל תשובות(במיוחד שאלה 3). תודה רבה מראש
בלי הקדמות, ניגש לתשובות: 1. שפה הינו הכלי לתפקוד קוגניטיבי והפרעה בשפה פוגעת באופן ישיר בתחום זה, במיוחד בתפקודים הקשורים ל"תפקודים גבוהים" כמו הכללה, הסקת מסקנות, יצירת קשרים אסוסיאטיביים, פתרון בעיות ועוד. אין כמעת בעית שפה בהבנה ללא פגיעה בהבנה ולהפך, שני ההבטים קשורים לאותו מיקום בתפקוד נאורולוגי, בכרכים שונים. 2.ההחלתה להפנית ילד לגן שפתי הינה אישית, על פי קריטריונים של תפקוד שפתי לגבי גיל הילד, תפקודו בכל התחומים ועוד גורמים. לכן ההפניה מועלת לדיון בועדת השמה רב מקצועית ואדמיניסטרטיבית, כאחת. 3. במיקום וההרכב של יתר הילדים, יהיה זה גן משולב, גן שפתי בודד או שני גנים, אחד ליד השני נתונה להחלטת ועדת חינוך בכל רשות וישנם מגוונים שונים של מיקום והרכב הסביבתי של הגן, הכל בהתאם להחלטות ועדת החינוך בכל ישוב. הילדים בכל מיקרה חשופים לחברה בכל יתר שעות היום ומקבלים גירויים ודרישות תפקודיות שפתיות בכל מקום, לא רק בגן (שכנים, משפחה, ילדים אחרים וכמובן, מבוגרים בסביבתם. 4.ילדים "זכאים" לשילוב בגן שפתי החל מגיל 3, בהתאם לחוק חינוך מיוחד. לדעתי ככל שילד יכנס מוקדם יותר לגן שיענה על צרכיו, כך יתקדם וגם יגיעה להשגים מוקדם יותר, במיוחד בעקבות היכולת להבשלה נאורולוגית וצימצום פתיחת פערים בינו לבין יתר ילדי הגן. יש לזכור שההחלטה לגן משולב נבדקת מחדש בכל שנה וישנם ילדים ששנה בגן משולב, בגיל הצעיר, שקולה כנגד שנים של עבודה בגיל מאוחר יותר... במיוחד כי בגן המשולב התמיכה בשפה הינה במהלך כל השבוע, בכל שעה, ולא רק במהלך הטיפול בשפה שמתקיים פעם או פעמיים בשבוע, במנותק מהנעשה ביתר השעות בשבוע. לדעתי, יש לתת את התמיכה במקסימלית בגיל הצעיר ולא להמתין עד לגן חובה כדי לגלות שהילד איננו מוכן להכנס לכיתה א' או שאז יזדקק למערכת תומכת נוספת.
גם לבני יש בעיות בשפה,וגם אנו התלבטנו ,ובסופו של דבר הכנסנו אותו לגן שפתי בגיל 3.וטוב שכך שינו. בעיות מהסוג הזה לא נעלמות עם הזמן,הן רק מחמירות.בוודאי שעדיף לטפל כמה שיותר מוקדם,ולו כדי למנוע מהילד התנסויות שליליות בתקשורת עם בני גילו.(לא יבינו אותו,והוא יפסיק ליצור איתם קשרים חברתיים). הגן של בני צמוד לגן רגיל, וקיימת תנועה מתמדת של ילדים לשני הצדדים. חוץ מזה, ניכנסת כאן אחריותכם כהורים,לחשוף אותו בשעות אחה"צ לילדים "רגילים".אם באמצעות חוגים,ביקור אצל חבר/ה מהגן הנוכחי וכו'. אבל אין ספק,שהמחיר החברתי שהילד משלם אינו קטן.אבל הוא אפסי לעומת המחיר שהוא ישלם אם בעית השפה לא תטופל. כל ילד שלומד בגן שפתי, עולה למדינה הרבה כסף.אף אחד לא יחזיק אותו שם אם אין צורך.אז כניראה שהבן שלך באמת צריך את זה,וחובתך כאמא לספק לו את צרכיו.חבל על כל יום! בהצלחה רבה.
רציתי לדעת אם יש מחקרים קליניים על היעילות של כמוסות שמן דגים עם אומגה 3 לבעיות של קשב וריכוז בילדים
ביתי בת 3 שנים וחודשיים, לפני כ- 8 חודשים החלה ביתי לגמגם. תחילה הגמגום היה קל לכן לא ייחסנו לכך חשיבות, אך לאחר כחודש וחצי הילדה חזרה לגמגם בצורה רצינית הרבה יותר (משיכת הברות, שינוי בקצב הדיבור ולעיתים וויתור מצד הילדה לדבר בשל הקושי). גמגום זה נמשך כשבועיים שלושה ושוב חולף כלא היה. כך המצב נמשך עד היום, בנוסף לגמגום שמתי לב לאחרונה שהילדה מאוד לא רגועה (בוכה מכל שטות) וגם בלילה מתעוררת המון פעמים בבכי. חשוב לציין כי לפני 3 חודשים בערך ביקרנו אצל קלינאית תקשורת שטענה כי אין שום בעיה וזה עניין התפתחותי בלבד. שאלתי היא האם ייתכן שהילדה מגמגמת בעיקבות קושי נפשי כלשהו שהיא עוברת בבית או בגן או שזהו באמת רק עניין התפתחותי אשמח לקבל תשובה......
היא מגמגמת כי זו תופעה נורמלית בהתפתחות השפה והדיבור שלה. כמו באלרגיה - התופעה מופיעה ונעלמת ובמרבית הפעמים לא נידע מה גרם להופעתה או העלמותה, לכן גדי להעזר בסבלנות. ב- 75% מהמיקרים התופעה חולפת, עד הכניסה לבית הספר...... אצל חלק מהילדים לא עוברת ואז יש מקום להתערבות על יד קלינאי תקשורת מומחה לתחום זה. המלצתי, אם הינכם דואגים ולא שקטים, פנו לקלינאי אחר (ולא לזה שהייתם אצלה בעבר) ותקבלו יעוץ ספציפי למצבה היום. לדעתי לא צריך לרוץ לטיפול בילדה אבל בהחלט כדי לשוחח על התופעה עם איש מקצוע מנוס בהתפתחות שפה וקצב דיבור.
שלום רב אפשר לקבל הסבר מקצועי אודות המושג? והקשרו לירידת שמיעה קוכליארית? בברכה משה
ההסבר פשוט למי. זוהי תופעה בה מערכת השמיעה מתרגמת עליה בעוצמה כגדולה מכפי שהיה מצופה, יש "תירגום" יתר של מרכים העוצמה לצלילים ולכן יש רגישות גדולה לקולות בעוצמה גבוהה. תופעה זו קשורה לפגיעה באוזן הפנימית, בקולטני של השבלול ובתירגום העוצמה אל עצב השמיעה.
שלום פרידה, בני בן שנתיים וחצי, ומדבר רק במילים בנות הברה או שתיים. כמעט כל המילים משובשות-כי הוא אומר רק את ההברה האחרונה שלהן או שתיים. למשל חלון, מלפפון, יהיו-און, וכו'. או-כלב יהיה "א-אב". אנו רואים התקדמות, לאחרונה "איים" הפכו למים, ו"אן" הפך לכן, אך עדיין המצב הוא כמו שתארתי. הוא מסוגל לומר את כל העיצורים, אך לא משתשמש בהם, כפי שתארתי. הוא מחבר משפטים של 3, 4 מילים ("ני לא צה זה"="אני לא רוצה את זה", או- "אל, אן לי אות"="גל, תן לי לשתות"), מתקשר מצויין, ולרוב אנחנו מבינים אותו, "מתרגמים" אותו ואז הוא מאשר ש"כן" לכך התכוון. שאלותי הן-האם יש מקום לטיפול, והאם יש צורך בטיפול. תודה רבה, אמא שלו.
כן, יש מקום לטיפול על ידי קלינאי תקשורת. בגיל זה הזכאות בביטוח הבריאות הינה ללא הגבלה, תפני דרך הרופא המטפל ואל תקבלי תשובה שלילית או מרגיעה. בקשי גם הפניה לביצוע בדיקת שמיעה. האם בנך נגש לבדיקת תקשורת בטיפת חלב? בהצלחה
שלום רב, לבני בן השנה וחודשיים לשון קשורה. עד כה הדבר אינו מפריע לו והוא מדבר יפה. הוא זומן לעשיית ניתוח אך מאחר ומדובר בהרדמה כללית נמנענו מעשייתו. עד כמה הדבר עלול להשפיע בעתיד על דיבורו? האם יש לכך השלכות נוספות? ראיתי תשובתך לשאלה דומה בה המלצת על מעקב. אודה לך באם תוכלי להפנותי לאיש/ת מקצוע באיזור ר"ג. בתודה מראש גל
אני אומנם לא רופאה אך לאחיין שלי היה וההמלצה היתה שאם הוא מדבר יפה אז לא לגעת.
אשמח לקבל אותכם אצלי, ובאותה הזדמנות להפנותכם לרופא שיבצע את ההליך, ללא הרדמה ובישיבה על כסא הרופא. טל: 052-2555468
שלום, ילדתי בת 2.8 ,מדברת יפה מאוד ומתפתחת יפה השבוע היא החלה לדבר אל עצמה בגוף שלישי לדוגמא:"אמא דניאל רעבה.."אמא דניאל רוצה לשחק עם.." וכדו האם לדעתך כדאי לתקן אותה להעיר לה או שזה יעבור לבד?חוץ מזה שאין לי מושג מאיפה היא שמעה את זה כאילו מעצמה. תודה לימור
מרבית ההורים, בתחלית הדרך פונים לילד בגוף שלישי וגם מדברים על עצמם בגוף זה. אבא רוצה לתת ללימור נשיקה? לימור רוצה חיבוקי מאמא? וכו'. שימי לב לפניות האחרים אליה, תשתמשי הרבה בתואר השם (אני, את, הוא, היא וכו') וגם כשהיא תפנה אליך תחזרי על "את רוצה........ " וכו'. הרמה הזאת של ביטוי ותחביר מתייצבת בגיל זה ולהן זהו גיל טוב להקפדה על תחביר ודיקדוק נכון, בהדגמה ובחזרה על דיבור נכון... ללא הערות על מבנה המשפט או שימוש שלה בגוף שלישי. בהצלחה
יש לי בעיה של גמגום שמופיע מידי פעם. כמעט תמיד אני מצליחה ע"י שיטות שפיתחתי להתמודד עם הבעיה. לאחרונה בגלל שינויים (פרידה מבן זוג ואי ודאות בעבודה) התופעה חזרה וקשה לי מאי פעם להתמודד עם העניין. זה מופיע בעיקר בפגישות עם גברים חדשים ובפגישות עם בעלי סמכות בעבודה. עם חברים/ משפחה ובשיחות בטלפון זה לא מופיע כלל. מה עושים? בפעם שעברה הופיע לפני שנתיים וחצי, כאשר התחלתי תואר שני במקום חדש, ואז התופעה היתה כאשר הייתי צריכה לדבר בפורומים גדולים (של כל הכיתה). אמרו לי פעם שזה קשור לאנשים שחושבים מהר מידי מקצב הדיבור, האם נכון? אני באמת חושבת תמיד על המון דברים יחד ורצה עם המחשבות מספר צעדים קדימה. ד"א אני בת 28 ודבר נוסף- לדעתי הסביבה כלל אינה מרגישה בבעיה, זה בעייתי בעיקר עם האות מ' וא' בתחילת משפט -ופיתחתי לעצמי טכניקות כך שאנשים לא מרגישים.
חוסר שטף בדיבור הינה תופעה נורמלית לחלוטין, אשר יכולה להתגבר במצבים של לחץ או מבוכה ותחושה של ביקורת עצמית או סביבתית רק מגבירה את החרדה ואת חוסר השטף ובמיוחד, את הרגישות לתופעה נורמלית. השאלה המרכזית היא, האם התופעה מפריע לך לנהל את חייך, לפי רצונך? האם היא גורמת לך להמנע מפעילות או השתתפות בארועים? אם התשובה היא כן, אז, כדי לפנות ליעוץ מיקצועי לבירור הנקודה. אם התשובה היא לא, אז קבלי זאת והקבלה תסיע בעדך בריכוך התופעה והרגישות, אשר בעצמן מגבירות את התחושות הלא טובות! הקשר להגאים מסויימים הינו לרוב מקרי, אך, כמו נבוא המגשימה את עצמה.... הגאים אלו קשים כי את מכינה את הרקע לקושי הספציפי (גם באופן לא מודע!) תמשיכי את קו המחשבה ותחזרי אלי עם כוון המתאים לך, אז, ניראה מה ניתן לעשות, אם בכלל יש צורך.
שלום. אני בת עשרים. מגיל עשר, לאחר שעברתי טראומה, התחלתי "להתקע" בדיבור כך שאיני מצליחה להוציא מילים מהפה. אני משתמשת בדרכים עוקפות אך הבעיה מאוד מקשה עלי ולא מאפשרת לי להתפתח בהתאם ליכולות שלי. אני מטופלת בעזרת דמיון מודרך בעיקר. אך הבעיה לא ממש נפתרת. לפני כשנתיים התראיין לטלויזיה בחור שהציג בעיה דומה שנפתרה. האם את יכולה להציע לי אל מי לפנות??? האם יש מישהו שאת מכירה שמומחה בתחום?
שלום, בני בן שלוש, הוא נמצא בטיפול קלינאית תקשורת פרטית במשך כארבעה חודשים בתדירות של פעמיים בשבוע. אבחנת הקלינאית (אשר מתקשרת היטב עם הילד) היא כי בעיות השפה של הילד נובעות מדיספרקסיה יחד עם הילד אובחן כאינטלגנט ובעל יכולות גבוהות. הקלינאית ממליצה לעשות "עבודת ניירת" ולהתכוונן לגן שפתי.אשמח לקבל ולשמוע מנסיון הורים עם ילדים בגן שפתי (ובמיוחד האם גן שפתי אינו מכוון נמוך ויעכב התפתחות לא שפתית של הילד).
השיקול נעשה בוועדת ההשמה של מחלקת החינוך באיזור מגוריך. תפני אליכם ותבקשי מהם לקבל כתובות של גנים אלו, באיזור מגוריך, תבקרי בגנים ותתרשמי בעצמך. בכל מיקרה, ילדים בגן שפתי מאותרים בד"כ כבעלי קושי ספציפי בשפה ועם רמה קוגניטיבית והתפתחותית תקינה או קרובה לנורמה. ילדם מחולקים בגנים על פי הקשיים המזוהים, כשברור שבעיריה "גדולה" יהיה מבחר יותר גדול של ילדים מאשר בישוב "קטן". תתיעצי עם הקלינאית ותזכרי בעדיפה התערבות מסיבית ואינטנסיבית בגיל מוקדם, ככל שאפשר
שלום, בני בן 2.5 מטופל אצל קלינאית תקשורת בגלל גמגום. הו אילד רציני ומופנם ואני שמה לב לילדים אחרים בגילו שיותר מפתחים מבחינה שפתית,בנים בגילו באותו גן. הוא שר שירים שהוא מכיר בשקט(אולי מבושה) הוא עונה לשאלות ששואלים אותו מדי פעם ומדי פעם לא, הוא לא שואל שאלות ארוכות אלא רק למה? מה הוא עושה? דברים מהסוג הזה. האם יש לו איחור בהתפתחות שפתית בגלל הגמגום? יכול להיות שהוא כבר מרגיש שהוא מגמגם ומתבייש לדבר? יש לציין שנאחנו לא מעירים לו ולא מתקנים אותו, מבצעים את כל ההנחיות שמקבלים בטיפול.
גיל זה נשמע מוקדם מדי לטיפול ישיר, הוא בקושי הספיק לפתח שפה וכבר יש טיפול בגימגום? לא מבינה למה אבל אני ממליצה לך לקבל מידע מדוייק של הקלינאי המטפלת, ולקבל ממנה הערכת שפה ולא רק התיחסות לקצב הדיבור. בעבר התיחסתי ארוכות לנושא חוסר שטף בדיבור ביל צעיר, חפשי על גבי אתר זה, במסגרת חיפוש באתר. ואם לא תרגישי בטוחה התשובותיה של הקלינאית, יכול להיות שיהיה כדאי לך לפנות לאבחון נוסף אצל קלינאי אחר, שישלים לך את התמונה של תפקוד השפה והדיבור של בנך. בכל מיקרה, החשויבות בגיל זה הינה בתקשורת, ביכולתו לרכוש כלים להבעה עצמית, להכרת העולם סביבו ובעקר, להתפתחות הרגשית והקוגניטיבית כאחד. בברכה
שלום,שמי רן בן 24 בחור שאובחן כלקוי למידה, וקראתי באתר שיש שיטת טיפול חדשנית לטפל בבעיה בעזרת תוכנת מחשב שפותחה ע"י קליניקה נוירו קוגניטבית ומופצת גם בישראל. אשמח לדעת איכן יש אפשרות לרכוש תוכנה זו . בתודה רן.
האם ידוע לך על התיסמונת
האם ידוע לך על התיסמונת
שלום רב, ברצוני לשאול האם ניתן לטפל בעזרת חיות בהפרעה בתיקשורת לילד בן -3,ואם כן היכן באיזור חיפה? בטלויזיה לפני כשנתיים ראיתי תוכנית אם אני לא טועה - טיפול באמצאות חתולים מגזע - רגדול- האם טיפול זה יעיל? הייתי מעוניינת לקבל חוות דעת בנושא ואיפה מטפלים בשיטה כזאת בארץ. תודה טלי.
לא ידוע לי על טיפול בהפרעות בתקשורת בעמצאות חיות. תחשבי רגע, אם מדובר על תקשורת בכלל או על תקשורת מילולית? שהרי בני אדם מתקשרים מילולים ולא חיות! אם מדובר על ילד בן שלוש, בשלב הקדם מילי או אם בעית תקשורת ראשונית, כמו באוטיזם, אז אולי יש מקום להעזר בחיות, אבל במטרה לקדם את התקשורת האנושית, מילולית
לפקודות פשוטות ..כמו תגיד שלום , תן לאבא..לפעמים כן לפעמים לא.. כמו כן הוא לא מצליח להכניס חלקים של פזל מעץ רק להוציא וגם מתקשה בבניית לגו גדול או מגדל של קוביות הוא מצליח לשים 2 קוביות אחת על השניה לפעמים בלי להפיל ..אני והמטפלת במשפחתון מנסים לשבת איתו על כל מיני דברים כמו פזל לצייר וכו' אבל הוא בדר"כ לא רוצה פשוט מעיף הכל והולך..חוץ מספר שהוא ממש אוהב ואפילו מקשיב ומצביע על מה ששואלים אותו לפעמים.. מצד שני הוא מתקשר אתנו מצויין אנחנו בדר"כ מבינים ישר מה הוא רוצה , הוא משחק איתנו בכדור ועושה לנו לפעמים ממש הצגות מכוונות של פרצופים וכד' הוא קורא לבקבוק נה נה..אומר אבא, אמא, אהלן, במבה, לא , תפוס - אומר פוס, אם אם -לאכול ומידי פעם אומר מילים לא ברורות שנשמעות כמו מילים מסויימות אך בעיקר הוא מדבר ג'יבריש ממש משפטים שלמים שהוא חוזר עליהם..האם זה נורמלי ?
נשמע תקין, אם הוא ממשיך לתקשר בשפתו ולאט לאט מתקרב לשפה מובנת, הרי שהוא למעשה דיבר כל הזמן! במידה ויעצר בהתקדמות, בטווח של חודשים, אז, יש מקום לפניה לאבחון ויעוץ. בכל מיקרה, תקפידי להביאו לבדיקת תקשור בטיפות חלב בגיל שנתיים ושלושה חודשים. יש לאחיות את הכלים לאיתור ילדים שזקוקוים לאבחון מקיף והדרכה של קלינאי תקשורת. בארש לפעילויות מובנות, מותר ו לא להיות מעוניין בעבודות של הגן, אלה להיות פעיל בשטח. תעודדי אותו לעשות מה שהוא רוצה ויכול ולא מה שאת רוצה. תני לו להוביל ותעקבי אחר השגיו. ובעקר, תהני ממנו!
שלום רב בני בגן חובה מגמגם לסירוגין מגיל 3. כיום הגמגום נמשך מספר חודשים ויש לציין שהחל בתחילת שנה, במהלך החופש הגדול לא גמגם. 1.האם יש שוני בין גמגום קבוע לבין גמגום הבא והולך מבחינת הסיכוי שיעבור? 2. אני יודעת שישנו אתר ובו הקלינאים ותחומיהם אולי בכל זאת את יכולה לתת המלצה על קלינאי/ת המטפל/ת בגמגום בילדים, לאחר חיפושים באינטרנט לא ניתקלתי בשום המלצה של הורים או של סיפורים שבעקבות טיפול הגמגום עבר. תודה מראש על התיחסותך
עייני באתר של קלינאי התקשורת בישראל, שם גם יש אפשרות למצוא קלינאים בתחומים מסויימים באיזורים שונים בארץ www.ishla.org.il
שלום, מה ההבדל בין גמגום "רגיל" לגמגום של תסמונת טוראט? אני בת 25 עם בעיה בשטף הדיבור שהוגדרה לבסוף (וקצת בלית ברירה) כגמגום עצירתי. מתי "טיקים" שמופיעים עם ההתקעות בדיבור הם טיקים של טוראט? איך זה משנה את הטיפול בבעיה? בנוסף קיים ADHD וטיפול בריספרדל בגלל התפרצויות זעם. הריספרדל הרגיע התנהגויות עצבניות אחרות וגם קצת את הטיקים של הדיבור אבל חוסר השטף נותר כשהיה.
יש הבדל בסיפור של התופעה ובודאי ברקע הנאורולוגי. את האבחנה של טורט מקבלים מרופא נאורולוג שמאבחן אותה, על כל הביטיה. את הגימגום מאבחן קלינאי התקשורת ואינו ניתן לאיבחון על ידי שינויים נאורולוגיים או אחרים. אינני מכירה את ההטביות חאיבחון של טורט, כך שלא אוכל לתת לך מידע בהשוואה ביניהן. בכל מיקרה, אם את מרגישה שהדיבור מפריעה או יש צורך בהתערבות ספציפית, פני לקלינאי תקשורת. אם את חשה הטבה בעזרת הטיפול התרופתי, ויש קשיים נוספים, רצוי שתפני לנאורולוג, לפני הפניה לקלינאי.
שלום אני בן 29, יש לי בעיה לדבר בשטף ללא טעויות וברור, אני מדבר גם מהר ולרוב בולע את המילים, לפעמים אני שוכח את המילה שאני רוצה לומר ונזכר בה מאוחר יותר (לא יודע אם זה נובע מאוצר מילים דל?\זיכרון?..), לפעמים יש ימים שאני מדבר יפה מאוד ולא טועה (ולא משנה אם מדובר בחבר\מנהל) ולפעמים קשה לי מאוד להרכיב משפטים. לעיתים קרובות קורה שאני מתכוון למשהו מסוים ואומר דבר אחר. אני רוצה להדגיש שאיני מגמגם. האם קריאה בקול\כתיבת חיבורים\תרגילי זיכרון יכולים לשפר את המצב? אשמח לקבל טיפים לשיפור המצב. תודה
נשמעה יותר בעיה של אימפולסיביות. תשים לב ותדבר לאט, יותר מזה, אולי כדאי לפנות לקלינאי תקשורת, לקבלת הדרכה אישית ומתאימה לך?
תוכלי בבקשה לומר לי: 1) האם קריאה בקול\כתיבת חיבורים\תרגילי זיכרון יכולים לשפר את המצב? 2) אשמח לקבל טיפים לשיפור המצב.
שלום בני בן ה6 סובל מגמגום קשה מאוד. הגמגום היה קיים בעבר חלף וחזר בצורה קשה ביותר. מבקשת המלצה על קלינאית תקשורת המטפלת בגמגום. תודה
בני בן החמש, הוגה ש כ-ש שמאלית. איך אפשר לעזור לו (לפני גיל 6)?
תפני כבר לקלינאי תקשורת, כי נסיון לא מוצלח ללמד אותו בבית, יכול רק לגרור התנגדות מצידו! תקבלי הדרכה אישית ותני לאיש מקצוע להעריך את מצבו לפני כל התערבות. זה גיל מתאים לתחילת התהליך.
התקשרתי מס' פעמים ומספר ימים לטלפון שהמלצת כדי להזמין את הספר ואי אפשר להשיג אותם .הקו בצליל תפוס כל הזמן .אבקש שוב את המספר או מס' אחר. תודה .
ל האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת: 03-9217815 מספר זה הינו גם פקס! תוכלי לפנות במאיל ל- [email protected] האגודה נמצאת ביצומו של הכנס השנתי ויש המון עבודה במשרד, אם תשאירי מספר טל', הם יחזרו אליך תוך כמה ימים.
בתי מדברת ברור,אך האורטודנט טוען כי בבליעה יש תופעה של דחיסת הלשון כלפי השיניים הקדמיות. האם זה הגיוני שיש בעיה רק בבליעה ולא בדיבור? איך מטפלים? עד איזה גיל ניתן לשנות הרגלים? תודה
העניין מוכר למדי בקרב אורטודונטים וקלינאי התקשור. מדובר על דגם בליעה המקדם את הלשון לכוון השיניים ודוחף אותם החוצה. האבחון בידי קלינאי תקשורת, קל יחסית, וההצלחה בטיפול תלויה במודעות ובשלות של הילד, בשיתוף פעולה וכמובן, במידה והתופעה אכן קיימת. לאבחון פני לקלינאי תקשורת העובד בתחום ההיגוי. כל הכבוד לאורטודונט ששם לב. ההצלחה של הטיפול האורטודונטי, לטווח ארוך, תלוי גם בהצלחה להמנע מדחיפת השיניים החוצה!!!!
הארטודונט צודק, במיקרים רבים במהלך הבליעה (קל רוק, שתיה או אוכל) הלשון נתמכת על השיניים הקידמיות וגורמת להם לצאת החוצה, עד ליצירת מרחב בין השיניים העליונות והתחתונות (מנשך פתוח). הטיפול התנהגותי, אצל קלינאי תקשורת המתמצא התחום זה, יהיה מוצלח ככל שהילד או המטופל, מבין את העניין, מעוניין לשנותו וגם לתרגל. בד"כ הטיפול קצר מועד ומסיעה בהבטחת הצלחת הטיפול האורטודנטי, לטווח ארוך. כדאי שתפני לאבחון וטיפול, לפני התחלת הטיפול האורטודנטי והכנסת מכשירים ופלטות לפה.
