פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3692 הודעות
3210 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

10/01/2005 | 16:40 | מאת: דודו

שלום רב האם אפשר לטפל בהפרעות היגוי אצל מבוגרים?

כן, בהחלט. תלוי מה ההפרעה ובעקר, מה המוטיבציה.

09/01/2005 | 22:03 | מאת: א רויטל

semantic pragmatic disorder למי הסמכות לתת אבחנה כזו? מה ההבדל בינה לבין לקויות למידה שנותנות התנהגויות דומות? ההתנהגויות 1) ילדים ללא צנזורה. (ראי הודעה קודמת ותודה על התשובה) 2) ילדים שמתקשים לקרוא מפה חברתית ולכן בודדים. 3) ילדים שלא מבינים ציניות והומור. 4)ילדים שנפגעים מכל דבר וחושבים ש"כל העולם" נגדם. 5) ילדים שזקוקים לתשומת לב רבה של מבוגרים. 6) ילדים שמתקשים להבין חוקי משחק. 7) ילדים עם נוקשות מסויימת בחשיבה. 8)ילדים עם רגישות סנסורית. 9) ילדים עם סרבול מוטורי ו DCD

לקריאה נוספת והעמקה

מה השאלה? האבחון יכול להנתן על ידי גורמים שונים, לעתים תלוי בהגדרה הנבחרת. SPD על ידי קלינאי תקשורת asperger שהינו דומה מאד למתואר על ידך, על ידי פסיכולוגים ונאורולוגים לילדים לקות למידה על ידי כולם, כולל מחנכים ומורים. סה"כ השאלה, מי יהיה הגורם המתערב ובן כמה הילד.

שלום רב הבת שלי בת 5 וחצי, ושנה הבא אמורה לעלות לכיתה א'. לבת שלי יש בעיה בשפה: היגוי, חסר לה אותיות ומילים במשפטים. יש לה בעיה של שליפה, וזכרון למשל: אני אומרת לה שתגיד אחרי 9 , 2 , 6 היא לא זוכרת את כל המספרים רק את שני מספרים הראשונים. הילדה מטופלת אצל קלנאית תקשורת אבל אני לא חושבת שזה עוזר. יש לה בעיה של קשב ורכוז . השאלה: מה עושים.

תפני לפסיכולוגית של הגן (אני מניחה שהיא לומדת בגן עירוני). בכל גן ילדים בארץ יש פסיכולוג חינוכי שמסיעה לגננת ובתפקידה להעריך את התפקוד של הילד ולתת המלצות לגביו. בעניין הקשב והריכוז, הרופא הנאורולוג לילדים הינו הסמכות הסופית לעניין זה, הוא מסתייע במידה שיקבל מהפסיכולוג והגננת וגם מתפקודה של בתך בביתה, על ידי מילוי סולם להערכת ההתנהגות (סולם קונרס) אשר הינו מאפשר מדידת ההתנהגות. אל תמתיני יותר, כי לפני פסח יושבות ועדות החינוך של כל עיריה ועד לחודש יוני יש מקום לקבלת החלטות לגבי סיוע לילדים, בגן חובה, וכן לזכאותם לסיוע זה. במקביל תשאלי את הקלינאית, אם היא לא בקשר עם הגננת, אז, יש בעיה, כי רצוי קשר זה. בהצלחה

09/01/2005 | 12:40 | מאת: ניר

שלום, שתי בנותי (האחת בת 6.5 בכיתה א' והשניה בת 4.5) מחליפות באופן תמידי את האות צ' באת ס' ואינן מצליחות כלל לבטא את האות ה-צ'. האם ישנה דרך בה אוכל ללמד אותם בעצמי לבטא את האות צ'? ניסיתי ללמדן לחבר ט' ו- ס' יחד. האם הדבר מצריך התערבות קלינאי תקשורת? מה מורכבות הבעיה? רב תודות, ניר.

מורכבות הבעיה קשורה למובנות הדיבור, למודעות עצמית ולרצון להיות מובנות, לכל. רצוי לפנות את ביתך הגדולה לטיפול, במיוחד אחרי נסיון שלא צלח, כדי לסיעה לה ברכישת ההגה ובשיפור המובנות, ובמיוחד, כדי לאפשר לה דיבור "בוגר, ולא ילדות. כמובן, שאם השיניים עדיין לא התחלפו או שעדיין לא צמחו (השיניים הקידמיות) אד, עדיף להמתין עד שהם יבקעו. אם הם כבר בקעו, רצוי לפנות כעת לטיפול. לגבי הקטנה, היא תהיה בתור להתחלת הטיפול, בגיל 6 בערך.

06/01/2005 | 14:58 | מאת: רונית

ביתי בת שלוש וחצי מחליפה לעיתים הברות כמו למשל "מחפדת" במקום "מפחדת" "סורגת" את הדלת במקום "סוגרת" האם יש צורך לקחת אותה לאבחון כבר עכשיו ?? תודה

לא, אין צורך. תחזרי על המילה, בקצב איטי ותוך הדגשת ההברות של המילה שהיא "מבלבלת" כדי לעזור לה האבחנה בין חלקי וסדר מרכיבי המילה, ובמיוחד, אל תחזרי על המילים ה"מבולבלות" כאילו שזה נחמד..... זה רק מבלבל אותה! תעודדי אותה לחזור על המילה הבודדה, בחלוקה להברות. בברכה

06/01/2005 | 12:12 | מאת: הורים מודאגים

שלום רב, בננו בן שנתיים וחמישה חודשים מגמגם כבר מספר חודשים. שני הסבים שלו מגמגמים בצורה קלה. כמו כן, אני האמא שהייתי קטנה גמגמתי במשך חצי שנה וזה פסק יום בהיר אחד ללא טיפול. הגמגום מתאפיין בתקיעות, נהיה אדום בפנים ועוצר נשימה. זה קורה המון בכמעט כל משפט שני ,חזרה על מילים וכו'. יש לציין שהוא ילד ראשון ויחיד. רציתי לדעת איך ניתן להגיע באופן פרטי לקלינאי\ת תקשורת מנוסה בגמגום של ילדים כדי לאבחן את הבעיה ולראות האם יש צורך בטיפול. מה דעתך, האם לפי מה שתיארנו פה זה משהו בר חלוף או מצריך טיפול? האם יש מישהי\ו שאת ממליצה במיוחד?אשמח לקבל טלפונים כי דרך קופת חולים אנחנו לא מצליחים. תודה על עזרתך

לקריאה נוספת והעמקה

בגיל כו צעיר יש צורך להבדיל בין חוסר שטף התפתחותי לגימגום. מכוון שיש סיפור משפחתי ואת דואגת, רצוי שאכן תפני ליעוץ לקלינאי מומחה בתחום זה. תכנסי לאתר של קלינאי התקשורת, www.ishla.org.il ובחלק "למי לפנות" תקלידי את איזור מגוריך ותחום שבאו את מעוניינת ביעוץ. תקבלי משם מספר שמות של קלינאים, חברי אגודת קלינאי תקשורת, בעלי הכרה של משרד הבריאות. גם באתר זה בתיחסתי בעבר לתועפה זו, חפשי בתשובות מהעבר ותלמדי שיכול להיות, גם היום, שזהו חלק מתהליך רכישת השפה, הנורמלי. בהצלחה

15/03/2010 | 17:57 | מאת: עומר

אני בחור שהייתי מגמם כרוני שהמילים לא יצאו לי מהפה והייתי צריך להיעזר במילים חילופיות או לשתוק בכלל ..אחרי אינספור טיפולים מצאתי מהי הדרך לצאת מהגמגום ואשמח לתת ייעוץ והכוונה

06/01/2005 | 07:50 | מאת: אליזבט

בתי בכיתה ד וכל שנה מצבה מחמיר. היא לא מרוכזת בשיעורים. לא מספיקה לכתוב את כל מה שהמורה מכתיבה בלוח. יוצאת ונכנסת לכיתה באמצע השיעור. עסוקה רק במי תהיה חברה שלה ולא מקשיבה למהלך השיעור. יש גם ירידה בהתנהגות החברתית והיא מנודה מהחברה. היא מגיעה הביתה עצבנית ולהכין אתה שיעורים זה סיוט. לשבת שעות עד שהיא מסימת. קמה וזזה מהכסא כל הזמן, לא מרוכזת צועקת המון. לבד היא אף פעם לא מכינה שיעורים. רק עם אחותה או האבא. המורות לא מגלות ממש התחשבות ולא מקפידות לבדוק לה מחברות. הילדה פשוט מתדרדרת. מה עושים? אמא מודאגת

זה איננו תחום ההתמחות שלי, אבל, אני יכולה להמליץ לך, בחום, שתפני ליועצת או פסיכולוגית בבה"ס ותדרשי מהן לבדוק את הילדה, האם יש לה לקוי למידה.. ולכן, ככל שהלימודים נעשים קשים, כך גם מצבה מתדרדר... וכן, האם יש לה בעיות רגשיות, שיכולות להשפיעה על תפקודה בחברה ובכיתה. בהצלחה

05/01/2005 | 20:11 | מאת: לילך

בני בן ה-4 עדיין לא הוגה היטב את האותיות ר' ש-ס , צ , דיבורו שוטף וברור , האם צריך להיבדק אצל קליאית תקשורת ?או להמתין בנתיים.? תודה מראש!

גיל רכישה מקסימלי להגה ר הינו 5 שנים, לגבי השורקות, לאחר מכן וביחס למובנות הדיבור והחלפת שיניים. זה אומר שבעוד כ- חצי שנה תפני לטיפול ולאחר המתנה של מספר חודשים, כשהוא יהיה בן 5 ויגיעה תורו, במידה ועדיין לא רכש את ה- ר יהיה זמן טוב מבחינת ההבשלה והמוכנות לטיפול. בינתיים דברי אליו ברור ואל תסיבי את תשומת ליבו לעניין. אם הוא יגיד משהו בעניין ה= ר זה יהיה סימן לבשלות פונולוגית וסימן שהוא עוד מעט ירכוש את ההגה באופן טבעי. אם הוא יראה סימני מצוקה בעניין זה , תוכלי לפנות יותר מוקדם לטיפול, אבל עדיף להמתין כדי שיהיה מוכן מבחינה קוגניטיבית ושפתית.

טוב,קראתי את הכתבה בנענע בנוגע לגידול המפחיד במספר האנשים שזקוקים למכשיר שמיעה. אני בן 17 השמיעה שלי הייתה מצוינת,היא עדיין טובה,אני יכול לשמוע אנשים מרחוק,אולם בתקופה האחרונה חלה התדרדרות בשמיעה שלי,אני פעמים רבות לא שומע את מה שאומרים לי,זה קורה לי רק כשמדברים אלי ישירות,כשאני קרוב למישהו...וזה קורה לי הכי הרבה כשיש עוד רעשים ברקע [משום מה איבדתי את החוש לשמיעה סלקטיבית...הכל מתערבב לי ביחד] בהחלט אני חש שהשמיעה התדרדרה באופן כזה או אחר...ואני חושש עוד יותר שיש לזה סיבה[או שלא?] לפני 4 שנים פחות או יותר,קניתי מערכת סטריאו סראונד,והשתמשתי בה הרבה,למחשב,לסרטים,משחקים ומוזיקה...אני מהסוג של האנשים שאוהבים המון המון המון רעש,ולא פעם הייתי פשוט מרעיד את כל הבית... אח"כ גם עברתי לאוזניות [לפני שנה בערך],וגם בהן שמעתי על ווליום די חזק עכשיו אברתי לטרנד החדש,נגני MP3,אז לא רק שאני שומע באוזניות,אני הולך עם זה לכל מקום,בתחילה שמעתי על ווליום חזק,ועכשיו על סביר אבל אני ממש מפחד שהשמיעה רק תמשיך להתדרדר זה מוזר,כי באופן עקרוני אני שומע טוב,אבל כשמדברים אליי,יש פעמים שאני לא אשמע ואבין אפילו מילה יש סיבה לחשש?

לקריאה נוספת והעמקה

כן, יש סיבה. תקרא את התשוב בשאלה הקודמת וגם תפנה לביצוע בדיקת שמיעה. קושי בהבנת דיבור על רקע רעש יכול להיות סימן לירידה בשמיעה, בלתי הפיכה! תפסיק להשתמש באוזניות לזמן ממושך והקפד על עוצמות מינימליות, כדי לשמור על שמיעתך! כמו כן, כדי לך לשקול שימוש באוזניות מיוחדות כשהינך מבקר במועדוני לילה וכו' (יש אוזניות מיוחדות שיאפשרו לך לשמוע את האנשים אבל יסננו את גלי הקול המזיקים יותר" בהצלחה!

04/01/2005 | 20:08 | מאת: דניאל

ערב טוב. תמיד שמדברים איתי אני שומע היטב את הדיבור של הבנאדם אבל אני לא מצליח להבין מה שהוא אומר. לא שהדיבור נשמע לי חלש או עמום אלא שהמשמעות של המשפטים לא מובנת לי. כאילו יש לי סוג של בעיה של ניתוח דיבור. יוצא לי לומר כל הזמן "מה?" ו"מה אמרת?". יש לכם מושג למה זה יכול להיות קשור? ועוד משהו... יצא לי לקרוא את הכתבה בנושא פגיעה בשמיעה שנמצאת כאן http://nana.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3402/xCT/12 עכשיו אני חרד שבכל פעם שהלכתי למועדון דפקתי לעצמי עוד קצת את השמיעה. לא שאני הולך כ"כ הרבה למועדונים, אבל אני קצת מוטרד מכך. (למיטב ידיעתי באוזן יש מעין קולטני שמיעה שכשהם נחשפים לרעש חזק הם נהרסים - ולא מתחדשים לעולם - וככה קורה שלבנאדם מבוגר נשארים מעט קולטנים והוא מתקשה לשמוע). מישהו פה יכול להרחיב בנושא ובפרט בסכנות שבשמיעת מוזיקה בעוצמה חזקה. תודה מראש דניאל

לקריאה נוספת והעמקה

לגבי מובנות הדיבור, כדי לך לפנות לרואפ אאג' ולבקש בדיקת שמיעה. יש מחלות של מערכת העצבים באוזן שמתגלים עקב תלונה על הבנת הדיבור, ולא רק בעניין העוצמה, כמתואר על ידך. כן, פגיעה כזאת יכולה להיות קשורה לחשיפה לרעש. בחשיפה לרעש יש לרחת בחשבון את משך החשיפה (מבחינת הזמן) ואת העוצמה של הרעש. מידת הפגיעה קשורה לקשר שביניהם. בכל מיקרה, לאוזן יש מנגנון של "תיקון עצמי" שקשור ליכולת לחזור לעצמו לאחר החשפיה לרעש... שוב, במידה והיחס בין עוצמת החשיפה למשך תהיה במזגרת של פגיעה זמנית ולא קבוע. כלומר, לאוזן יכולת "לתקן, את הנזק בתנאים מסויימים. ביקור מדי פעם במועדון וחשיפה למוזיקה רועשת לזמן מוגבל גורם לירידה בשמיעה זמנית. אם נחים ומאפשרים זאת, האוזן יכולה להחזיר את עצמה לתפקוד (כמו כולנו לאחר תחונה רועשת!). אם החשיפה ממושכת ורציפה (כל יום במשך מספר רב של שעות או עוצמה חזקה מאד (כמו פיצוץ במבנה סגור) אז הנזק ארוך טווח עד לבלתי הפיך. בכל מיקרה, תפנה לביצוע בדיקת שמיעה ובירור יכולתך להבנין דיבור. ציין זאת בפני הרופא והקלינאי שיבצע את הבדיקות. בהצלחה!

04/01/2005 | 14:26 | מאת: סמדר

אם תוכלי להמליץ לי באזור פתח תקוה על קלינאית תקשורת לבני בן ה6 תודה!

חפש באתר קלינאי התקשורתwww.ishla.org.il או פנה טלפונית לאגודה 03-9217815

28/01/2005 | 22:40 | מאת: ערן

שלום : אני בחור בן 24 שאובחן כלקוי למידה. קראתי באתר שישנה שיטת טיפול חדשנית בשם אילוף הסורר שמטפלת בבעיה הנ"ל. אשמח עם תדריכו אותי לקבלת טיפול בשיטה ,ולמי אני פונה לטיפול נכון? בתודה ערן.

29/01/2005 | 17:55 | מאת: אפרת גאח

אני מעונינת לעבור הסבה מקצועית לתחום של קלינאית תקשורת אני רוצה לקבל פרטים איזה תואר צריך ללמוד? היכן? אני גרה באיזור המרכז. תודה מראש אפרת

29/01/2005 | 17:55 | מאת: אפרת גאח

אני מעונינת לעבור הסבה מקצועית לתחום של קלינאית תקשורת אני רוצה לקבל פרטים איזה תואר צריך ללמוד? היכן? אני גרה באיזור המרכז. תודה מראש אפרת

הפרעות בתקשורת הינו תואר אקדמאי. הכניסה למקצוע לאחר השלמת לימודי תואר ראשון (3 וחצי שנות לימוד) ועוד שנה של עבודה תחת הדרכה. יא אפשר לעשות הסבה ממקצוע אחר כי זהו מקצוע ייחודי. תעייני באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il; בהצלחה!

04/01/2005 | 00:33 | מאת: א.ש.א

בני בן השנה ושלושה חודשים חי בסביבה דוברת עברית בבית ובגן מגיל 9 חודשים (שפת אימו עברית). שפת האם של אביו היא ספרדית, אך הוא מתקשה להשתמש בה ברציפות ולעיתים מערבב ספרדית ועברית. אנו רוצים מאד מאד שבננו ירכוש את שתי השפות, ועושה רושם שהוא מגיב לעברית בקלות רבה ולספרדית פחות, וכך אביו נגרר לדבר אליו בעברית. האם לא תמה עדיין ה"תקופה הקריטית" ואפשר לנסות עוד מאמץ שאביו יתקשר עימו בספרדית כדי שילמד את השפה? או האם בשלב זה הוא רק יתבלבל ?

לא, לא מאוחר. כדי לגדל ילד דו לשוני "אמיתי" צריך לשמור על עקרון של "מבוגר אחד, שפה אחת", כלומר, יש להקפיד על פניה לילד תמיד באותה שפה, כדי שירכוש שתי מערכות שפתיות במקביל. אם אתם משוחחים בעברית ביניהם ורק הפניה של האבא לילד תהייה בספרדית, הסיכוי שמצב זה יהייה יציב, ניראה לי לא מציאותי, במיוחד אם האם לא דוברת ספרדית. ניתן ללמד את הקטן את השפה הספרדית בדרך משנית, על ידי שירים, חשיפה לסיפורים ובתוך משחק, ולקוות שישאר אצלו משהו..... אבל הסיכוי לא גדול יורכוש את השפה השניה כ"שפת אם".

29/12/2004 | 23:59 | מאת: אור

שלום, אשמח לדעת איפה ניתן לקרוא (בעברית ו/או באנגלית) על ליקוי זה. מהו, מי מטפל בכל גיל, עד כמה יש השפעה בגיל המבוגר ועוד. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תהליך שיום ושליפה קשור לפעילות שפתית של אוצר מילים ויכולת "להוציא או לשלוף" את המידע ממחסן המילים, באיזור הספציפי, במוח. בשלב ראשון, יש צורך "להכניס" לאותו מחסן את המילים, כלומר, צורך בהרחבת אוצר המילים (כמו הוצאת כסף מחשבון, ללא כסף בחשבון וללא מינוס!) התפקוד קשור באופן הדוק לתפקודי שפה אחרים. כל חומר המזכיר תפקודי שפה יעסוק גם במתן שם (שליפה הינה מילה יותר "מיקצועית" לזכירה של מילים) לעתים יש קבוצות מילים יותר קשות, ביניהן שמות עצם, אך צדובר על תפקוד שפתי כללי. אם התופעה הינה חלק של לקות למידה, אז השיפור נצמד לתופעה עצמה. לעתים קשב, ריכוז הם יותר קשורים לקושי בשליפה מאשר בליקוי למידה.

25/07/2006 | 18:58 | מאת: tamarush

אני הייתי רוצה לקרא מאמרים בנושא. איפה ניתן למצא אותם?

27/12/2004 | 17:50 | מאת: נירית

שלום! אני נירית, בת 23 כשאני שרה ומאמצת את הגרון (ולא רק בגלל טונים גבוהים במיוחד) קשה לי נורא וכואב מהר מאוד בגרון. אני מצטרדת ומאבדת את קולי בקלות, הייתי רוצה לקבל הנחיות לחימום הקול. יש לי יכולות טובות אבל אני לא מרגישה שאני מצליחה לגעת בהן ולנצלן. בעבר נבדקתי ולדעת רופא אף אוזן וגרון, הוסבר לי שאחד המיתרים נוטה (?) קצת לצד. ברור לי שאני לא שרה נכון ולא משתמשת בקול בצורה הטובה לי - אין ספק שגם בזמן הדיבור, במיוחד כשאני מדברת במשך זמן אני נשחקת ומאבדת את קולי ואף מצטרדת. מה לעשות? האם פיתוח קול יעזור - ניסיתי לשנה אך הבעיה לא נפתרה.. אכן הייתה עליה משמעותית באיכות של הוצאת הקול - אבל לא התפטרתי מהבעיה הכל כך מציקה. חשוב לי להמשיך לשיר.

לקריאה נוספת והעמקה

נירית, פיתוח קול הינו מיועד לזמרים אשר מבקשים לשפר את המצויינות של קולם, בתחום השירה. כניראה שקולך לא עומד בעומס הקולי של בדיבור הרגיל והמצב דורש פניה לטיפול קול, ולא לפיתוח קול. את זקוקה לטיפול של קלינאי תקשורת בעלת נסיון ועניין בטיפול קול. פני לאיבחון אצל רופא אאג' ובקשי ממנו הפניה לקלינאי תקשורת. טיפול זה איננו כלול בסל השרותים של הקופה, אך דרך הקופה אולי תקשבל טיפול במחיר נמוך מאשר באופן פרטי. בכל מיקרה, תוכלי לעיין באתר קלינאי התקשורת ושם למצוא קלינאי בתחום טיפול בקול, באיזור מגוריך. בהצלחה

01/01/2005 | 21:09 | מאת: שרית....

שלום לך אני מטפלת במשפחתן לפני כמה חודשים קרה לי אותו מצב נגשתי לאף אוזן וגרון נתן לי הפניה לבת חולים לצילום של הגרון כי הוא לא ראה כלום בדיקה לא נעמה במיוחד לא יכלת לדבר וגם לו לשיר וגם יובש בגרון ובבדיקה ראו שיש לי יבלות על מיתריהקול טופלתי בכדורים ועכשיו אני בסדר גמור החלמה מהירה

למיטב ידעתי אין כדורים לטיפול ביבלות במיתרי הקול! כדאי לך לעבור בדיקה חוזרת, וללכת לבדיקה אצל קלינאי תקשורת כדי לבדוק את צורת הדיבור שלך, והאם יש צורך בשיפור הרגלי הדיבור שלך.

26/12/2004 | 22:45 | מאת: לילי

בס"ד שלום, אני שוקלת ללמוד את המקצוע ורציתי לשאול האם יש ביקוש בשוק? גם לאחר תואר בלי ניסיון? האם יש לבוגר אפשרות לבחור את התחום שהוא רוצה לעסוק[ אבחון, טיפול, בעיות שמיעה, בעיות בליעה וכ'ו]. באיזה מהתחומים יש יותר עבודה? האם הלימודים אינטנסיבים? זה נכון שמי שלא דובר אנגלית כשפת אם יתקשה בלימודים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הלימודים טובענים וקשים, כמו כן, קשה להתקבל לבתי הספר ללימודי הפרעות בתקשורת. לאלו שיתקבלו ללימודים ויסיימו את לימודיהם יהיה קל למצוא עבודה, כמעת בכל תחום, עקב המחסור הרב בקלינאים. תחומי העבודה השונים מאפשרים התמקדות והתמקצעות בתחומים ספציפיים ומעבר בין התחומים. יש כמובן צורך בהמשך לימודים וקידום מיקצועי לאורך כל שנות העבודה. רצוי להיות מסוגל לקרוא אנגלית ברמה טובה כי מרבית הספרות הינה בשפה הזאת, אך לא חייבים ידע ברמה של שפת אם. בהצלחה בכל אשר תפני!

22/12/2004 | 22:52 | מאת: עובי

שלום רב ביתי בת 2 ו-7 חודשים. להלן דוגמאות הקשורות להתנהגותה דיבור של מספר מילים בודדות (אמא, אבא, לשתות, חתול וכד') ללא יכול חיבור למשפט. עקשנות קיצונית. סבלנות מעטה להתמיד בדבר אחד. בגן: מתעקשת על דברים, במפגש כמה ממקומה ופונה לעסוק בדברים אחרים. יכולה להכות ילדים ללא סיבה נראית. לא מתעניינת בעבודות יצירה. הגננת ממליצה לפנות לאבחון הבעיה. בבית: מחבקת ומנשקת, משחקת עם אחיה הגדול. מה דעתכם

בקשי מהרופא המטפל הפניה לאבחון במכון להתפתחות הילד, שם יערכו אבחונים ומיפים ויוכלו לקבוע האם יש חריגה מהנורמה (אשר ישנה על פי דווח בשפתה) ובמיוחד להמליץ על תוכנית התערבות לעידוד התפתחותה ושילובה החברתית והתפתחות השפה. בהצלחה

04/02/2005 | 23:10 | מאת: אמא לבן 4

שלום. אני אמא לבן 4 שנגמל מחיתולים לפני כ7 חודשים. רק בלילות עדיין ישן עם חיתול. מזה כחצי שנה הוא מסרב לעשות קקי בשירותים (בתחילת הגמילה הסכים) וכעת מתאפק כחמישה ימים עד ליציאה הבאה ואז רק בחיתול. טוען שאינו רוצה בכלל לעשות קקי . לדעתי יש כינוי מקצועי לתופעה זו אך איני יודעת מהו. כיצד ניתן לטפל ולאן לפנות? .

22/12/2004 | 11:00 | מאת: אורית

שלום, בני בן שנתיים וחודש הוא לא מדבר כל כך, הוא אומר מספר מועט של מילים באופן ברור, אך מעבר לזה הוא מבין הכל, הוא מבצע דברים שאני מבקשת ממנו, הוא קורא ספרים ועושה כל מה שדורשים ממנו. הגננת אומרת שרוב היום הוא בסדר אבל לפעמים הוא מתנתק ממנה ויושב לכמה שניות לבדו ואחרי כמה שניות חוזר לשגרה. האם יש צורך לדאוג ? מה אפשר לעשות ? למי אפשר לפנות ? האם את מכירה קלינאי תקשורת שאפשר לגשת אליו באופן פרטי ומהיר ? אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לי. אורית

לקריאה נוספת והעמקה

לגבי התפתחות הדיבור.... בטיפות חלב ישנם אחיות שעברו השתלמות מאד רצינית, כולל שימוש בכלי איבחוני מיוחד וחזק, לאיתור הפרעות בתקשורת בגיל שנתיים שלושה חודשים..... תדאגי להביא את הילדה לבדיקה ואם היא לא עוברת אותו 0במינימום הדרישות של ילד בגיל זה) אז תוכלי להמשיך לפעול. פעולה לאחר הבדיקה או במקביל (לשיקולך): יש בקופ"ח קלינאי תקשורת אשר בודקות את הילד, מדריכות את ההורים, עוקבות ולפי ההתפתחות גם ממליצות האם יש צורך או מקום לטיפול.... בקשי הפניה מהרואפ המטפל אן עייני הפרק הרלוונטי למציאת מטפלים פרטיים באתר קלינאי התקשורת. כל הקלינאים הרשומים שם הינם חברים באגודה, רשומים במשרד הבריאות ומרביתם מנוסים. לעניין ההתנתקות... זה יכול להיות רציני! בקשי הפניה לרופא עצבים לילדים "נאורופדיאטר" בקשי את בדיקתו והתרשמותו. אל תוותרי לרופא הילדים, אשר עם כל הכבוד, למד לטפל במכלול המחלות ילדות... יש מספר אבחנות שרק רופא עצמים מומחה ילדים יכול לבדוק ולקבוע לגביהן. בהצלחה

19/12/2004 | 13:01 | מאת: לימור

ביתי אובחנה כסובלת מהפרעות קשב וריכוז-איך ניתן לטפל ללא הריטלין? האם את ממליצה על טיפול טיבעי?

לקריאה נוספת והעמקה

שאלת וקיבלת תשובה קודם! אני לא ממליצה על טיפולים תרופתיים או אלטרנטיביים..... זה איננו תחום העיסוק של הפורום

01/01/2005 | 23:10 | מאת: הנואשת

יש לי שני ילדים המאובחנים כ ADHD את האבחון הם עברו בבי"ח תה"ש הגדול מקבל ריטלין 10מ"ג ויש רגיעה בכיתה הוא מקבל 30 מ"ג ליום אבל כאשר הוא קם בבקר הוא עצבני ורעב וכל הזמן צועק ורב עם אחיו הקטן ובמשך היום הוא נוטה לברוח ולחפש אוכל כל הזמן הוא גם שמן יותר מדי הקטן הגיע לקונסרטה 36 מ"ג שבלית ברירה אני רוכשת על מנת שיהיה פנוי ללמידה מכוון שאצלו הבעיה יותר קשה הוא בכיתה ב וקשה לו מאוד להיות מרוכז וכל דבר קטן מתסיס אותו ומרגיז אותו והוא מעיף כסאות שולחנות צועק מקלל ומכה כל מה שמגיע לכוון שלו איך אני אמורה להתמודד עם מצב כזה שכל שני וחמישי אני אמורה להגיע לבית הספר כי התכשיט שלי עשה איזה מעשה ובבית הספר טוענים שהם לא הבייביסיטר של הבן שלי מה עלי לעשות ואיך לנהוג במצב שכזה?

חובת של מערכת החינוך לטפל בילדים, לחנך אותם ולסייע עם הקשיי למידה, ולא לצפות שאת תפתרי את הבעיות בביה"ס, במיוחד שיש לך מספיק קושי בבית! פני למערכת החינוך (מתי"א או חינוך מיוחד) ובקשי אבחון של פסיכולוג ביה"ס וגם תוכנית חינוכית ייחודית לקשיים שלהם, זו חובתם כמערכת חינוכית. בנוסף ניראה לי שיש לך צורך בבניית תוכנית להתמודדוץ בבית, עם הקשיים של כל ילד ועם הקשר ביניהם. תתיעצי עם פסיכולוג ילדים, תבנו תוכנית משותפת. טיפול בילדים כאלו המתואים על ידך חייב להיות משולב עם תרופות וטיפול התנהגותי, ולא רק תרופות, אשר מסעייות במידה מסויימת, אך לא כוללנית.

19/12/2004 | 12:59 | מאת: לימור

ביתי אובחנה כסובלת מהפרעות קשב וריכוז-איך ניתן לטפל ללא הריטלין?

יש גישות רבות. בכל מיקרה, רטלין זו איננה התרופה היחדיה...... היא הכי מוכרת! הטיפול חייב להיות משולב: תרופתי (לפי הצורך, לא חייבים) והתנהגותי (כולל תוכנית מובנת ועקבית ללימוד ריסון עצמי ושיפו התפקוד והריכוז) תוכלי לפנות למסגרות סיוע למיניהן (ניצן בעקר) בהתאם לגיל הילדה ומסגרת הלימודים.

15/12/2004 | 23:01 | מאת: דבורה

בני בן שלוש וחצי ,דיבורו ברור ושפתו רהוטה . מדי פעם הוא נכנס לתקופה של גמגום ואחרי זמן מה זה עובר , מצב זה נמשך בערך כ- שמונה חודשים. האם מדובר בשלב טבעי שיעבור מעצמו או האם זה דורש התערבות ? איך להגיב בתקופות שהוא מגמגם , אני בדרך כלל מנסה להתעלם , במקרים בהם הוא ממש נתקע ולא יכול להוציא מילה מסוימת מפיו אני עוזרת לו . תודה על עזרתך דבורה

לקריאה נוספת והעמקה

עייני בתשובות שנתתי בעבר בתחום זה, דרך איזור "חיפוש חופשי באתר, ודרך ביפדוף בדפים קודמים... תוכלי גם לעיין בפרק הרלוונטי לחוסר שתף בדיבור באתר קלינאי התקשורת www/ishla.org.il לאחר עיון במקומות אלו תדעי שמדובר על תופעה נורמךית בתפתחות הדיבור ושאין צורך בתגובה מיוחדת.

עייני בתשובות שנתתי בעבר בתחום זה, דרך איזור "חיפוש חופשי באתר, ודרך ביפדוף בדפים קודמים... תוכלי גם לעיין בפרק הרלוונטי לחוסר שתף בדיבור באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il לאחר עיון במקומות אלו תדעי שמדובר על תופעה נורמךית בתפתחות הדיבור ושאין צורך בתגובה מיוחדת.

15/12/2004 | 15:38 | מאת: סיימון

שלום, אני מחפש אחר ההרכב המדויק והמפורט ביותר של התרופה ריטלין. הסיבה היא לצרכים לימודיים בלבד אז אם יש בעייה כלשהיא - יש אימייל. המון תודה סיימון

עייני בצד המדבקה של התרופה, שם רשומים כל המרכיבים (על פי חוק!)

14/12/2004 | 17:42 | מאת: אירית

שלום רב בני בן שלוש ואובחן לפני חצי שנה כהפרעה בתיקשורת PDD כרגע הוא מטופל במרכז מילמן שבו מטפלים בבעיות כאלו ובעלי מקצוע כמו קלינאית תיקשורת,מרפאה בעיסוק פסיכולוגית ועוד, פעמיים בשבוע למשך 4 שעות ובנוסף תיהיה לו עכשיו סייעת במעון במשך 3 שעות.הוא ילד חם מאוד אוהב ילדים ומחפש את חברתם ילד רגוע במיוחד עדין ומבחינת מוטוריקה גסה ועדינה אין שום בעיה רק בשפה הוא מתקשה אומר מילים בודדות ומידי פעם צירופים של שני מילים. הוא מטופל שם רק חודשיים לאחר שנכנס פעם ראשונה למסגרת במעון וראינו קפיצה גדולה בהתנהגות ובשפה. הפסיכולוגית אמרה לנו שלא משנה הוא צריך ללכת לגן תיקשורתי בשנה הבאה. פסח בעזרת השם יחסית בקרוב ועלינו לרשום אותו למסגרת ולא ידוע לנו להיכן עדיף למרות שלדעתינו גן רגיל ואם יהיה צורך בטיפול כמו השנה אז עדיף. מה ההמלצות שלכם לגבי מיקרה דומה למרות שקשה לתת עצה שלא מכירים את המיקרה לעומק. אשמח לקבל המלצות בתודה מראש.

המלצתי, תקשיבי לאנשי המקצוע, שמכירים את בנך ורוצים הטובתו. בכל מיקרה, כניסה לגן שפתי, בגיל צעיר, רק משפר את סיכוייו לשילוב במסגרת לימודית בביה"ס, שזו המטרה הקרובה לעין. גם בחברה, בחיי היום יום יפגוש אתהילדים ה"רגילים" ובגן יקבל את הסיוע שיקדם אותו הכי הרבה, במיוחד בגיל שעדיין ניתן לקדם האופו משמעותי. ככל שהילד צעיר יותר, כך יתקדם יותר במסגרת הגן השפתי.

12/12/2004 | 19:01 | מאת: סבתא מודאגת

תודה עבור התשובה שלך. את כתבת "אם יש הוספה של מילים בודדות ורצון וכוונה לתקשר מילולית, אז, ניראה כי היא בתחום הנורמה." אבל אני מתרשמת שהיא בכלל לא מנסה לתקשר מילולית. בנוסף אוצר ההגאים שהיא מוציאה הינו מצומצם ביותר -- "מממ" ו "האו-האו" ואולי עוד מה שהוא. . בתחומים אחרים היא מתפתחת יפה. לכן אני חוששת ורוצה כבר לפנות לקלינאית תקשורת -- הבת שלי מתכננת לחכות עד לבדיקת טיפת חלב בעוד כחודשיים -- שעלול להיות בעייתי כי היא צריכה ללדת בזמן הזה. מה דעתך? האם קלינאית תקשורת יכולה לעבוד עם ילד בגיל הזה?

ביתך יכולה לפנות לקלינאי תקשורת, בכל זמן שמתאים לה ולקבל הדרכה ועצה מקצועית, כרצונה (ולא כרצונך או לפי לוח הזמנים שלך, את הסבתא, מותר לך להציעה וחובתך לקבל את ההחטה של ביתך באשר לתיזמון) בהצלחה!

13/12/2004 | 13:15 | מאת: סבתא מודאגת

תודה עבור התשובה. כמובן האחריות וההחלטה מוטלת על ההורים בלבד. אך ברצוני לדעת: האם ניתן לאבחן ולטפל בבעיות תקשורת בגיל 2 או האם זה פשוט מוקדם מדי בגיל הזה?

11/12/2004 | 22:14 | מאת: אביטל

הבן שלי בן4.5 ויש לו בעיה של פחד מהצגות ,ליצנים, מקום שיש בו התקהלות גדולה הוא נכנס לפחדים ולא מוכן להיכנס, התגובה שלו מתלוה בבכי היסטרי ,צעקות, וכאשר מנסים להכניס אותו למקום בכח בתחילה הוא בוכה ולאחר זמן מה הוא משתחרר נהנה ובסופו של דבר אינו רוצה ללכת וכאשר חוזרים לאותו מקום שוב בציחה יש את אותה סיטואציה וכך זה חוזר על עצמו ימי הולדת בגן איננו מגיעים,וגם להצגות אנו לא הולכים האם יש מה לעשות בנדון או רק להתעלם מהדבר וזה יעבר בעצמו אחכה לתשובה בתודה אביטל אסא

לקריאה נוספת והעמקה

זו שאלה לפורום פסיכולוגיה לילדים, אבל השכל הישר אומר: לא להכריח אותו להכנס כדי לא ליצור התנגדות אלה לאט לאט, להכניס אותו למצבים שקשים אבל לא הגרועים, וללמד אותו להתרגל לאט, על ידי הפחתה מדורגת של חוויה מפחידה.... במונחים אחרים des-sensitisation או הפחתת הרגישות. בהדרגה ובלי לגרופ לטראומה, גם כשניראה שהסתגל, עדיין נשארה חוויה קשה והיא חוזרת על עצמה בכל פעם. ובכל מיקרה, יגדל ואז יהיה לו סיגנון אישי לתגובות, על פי אישיותו!

09/12/2004 | 21:56 | מאת: אורלי

האם שמעתם על שיטת RDI האם זה מיושם איפה שהוא בארץ?

לא ידוע לי, מצאתי שבאתר יש כתבה בנושא זה, אך לצערי הפנו את השאלות לפורום זה, ללא ידיעתי. אנסה לברר, אבל ניראה לי ככתבה נוספת המרחיבה את תחומי הטיפול בילדים.

09/12/2004 | 18:46 | מאת: פידל

שלום, אני מכיר מספר אנשים שבשל חוסר ביטחון עצמי או ביישנות (או שתיהם ביחד), לא מצליחים להגיד את מה שהם רצו להגיד. ומידי פעם מתבלבלות להם המילים, או שהם מנסים לדבר מהר ולסיים את המשפט מהר ככל האפשר... מה שיוצא בסופו של דבר זה שיחה משעממת, או שיחה שלא מבינים כלום ואפילו חוסר אמינות מידי פעם... בדר"כ אלו אנשים חמודים וטובים שחבל לראות אותם מתקשים ככה ולא יכולים להתבטות כמו שהיו רוצים. רציתי לשאול מה ניתן לעשות לגבי הבעיה הזאת והאם יש איזה שהם תרגילי דיבור שיכולים לעזור ולפתח את "מיומנות" השיחה...? תודה רבה,

לקריאה נוספת והעמקה

הינך מתאר קשיים בתחום הפרגמטיקה או השימוש בשפה ככלי תקשורתי, בתקשורת שתעמוד בתנאים של שיח מבוגר (רלוונטיות, אירגון המסר ויעילות מכחינת כמות ואיכות המסר) בשנים אחרונות יש נטיה לטפל באנשים מבוגרים יותר ולא רק בילדים בתחום זה, אשר נושק לליקויי למידה (אך עדיין לא מוגדר ככזה) אין "תרגילים לדיבור" בנושא זה, אך פניה לקלינאי תקשורת יכולה לסיע לאדם זה ללמוד באופן מובנה על השיח ולהתנסות במבנה שיחה וניהול שיחה, על כל התנאים הנחוצים. בהצלחה

08/12/2004 | 18:05 | מאת: ליאורה

בני בן ה10 סובל מחוסר קשב וריכוז. ניגשנו לנוירולוג ילדים עם איבחון "טובה" ולאחר בדיקה של הנוירולוג הוא המליץ על CONCERTA במשך שבועיים 16 מ"ג ולאחר שבועיים 36 מ"ג במשך חמישה ימים בשבוע. שאלתי היא האם התרופה ממכרת? האם יהיה אפשר להיגמל ממנה בעתיד? ובמה התרופה משפיעה? האם היא משפיעה גופנית ונפשית? תודה ליאורה

לקריאה נוספת והעמקה

אנא, פנה לפורום רפואת ילדים או נאורולוג ילדים. קלינאי תקשורת אינם מוסמכים להשיב לשאלות בעניין תרופות.

06/12/2004 | 21:37 | מאת: סבתא מודאגת

נכדתי בת 2 כמעט ואינה מדברת-- היא שומעת 2 שפות בבית ומבינה. מתי כדאי לקחת אותה לאיבחון ואצל מי?

חשוב שתבדק בבדיקת סינון בטיפת חלב, בגיל שנתיים ושלושה חודשים. ניתן כמובן לפנות בקלינאי תקשורת בקופה בה היא מובטחת. בכל מיקרה, בגיל זה ובמיוחד אם היא חשופה לשתי שפות עדיין אי אפשר לדבר על איחור משמעותי בדיבור. אם יש הוספה של מילים בודדות ורצון וכוונה לתקשר מילולית, אז, נירא כי היא בתחום הנורמה. העקר להמשיך להוות דוגמה טןבה לתקשורת, לא משנה באיזה שפה.... ובכל מיקרה, להיות עקביים בעניין חשיפה לשפות נוספות, מבוגר אחד ושפה אחת, מבלי לערבב או לתרגם באותו משפט.

06/12/2004 | 21:34 | מאת: סבתא מודאגת

קראתי שהורים נותנים תוספת שמן דגים לילדים עם בעיות דיבור. האם מישהוא התנשא בזה?

לקריאה נוספת והעמקה

איחס!!!

12/12/2004 | 18:49 | מאת: סבתא מודאגת

אני התכוונתי ברצינות. ישנו ספר בשם The LCP Solution וכן חומר באתר www.cherab..org בנושא ורציתי לדעת עם יש ניסיון בארץ בנושא.

06/12/2004 | 11:07 | מאת: הורים מודאגים

שלום, בננו בן שנתיים ו-3 חודשים ואנו מרגישים שלאחורנה מתפתח גמגום קל. בהברה ראשונה של כל משפט הוא נתקע וכמה שניות כאילו עוצר ואז מסיים את המילה או המשפט בסדר. לעיתים הוא נהיה אדום בפנים או מתאמץ רבות. יש לציין כי לאחרונה התפתחה לו השפה משעותית. שני הסבים שלו מגמגמים אך לא בצורה קשה. מה ניתן לעשות? יש לנו פגישת אבחון אצל קלינאית תקשורת שבוע הבא אך לפי הסיפור האם יש סימן לחשש או שזה נורמלי בגלל הגיל וההתפתחות? האם גמגום הוא גנטי? האם הוא ניתן לטיפול בגיל כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

את מתארת שלב נורמלי התפתחות הדיבור, במיוחד קשור להרחבה של אוצר המילים וכישורי השפה. מכוון שיש מגמגמים במשפחה, הדאגה ברורה, אך לפי תאורך עדיין מוקדם להתיחסות מעבר לשלבי התפתחות נורמליים. תוכלי לקבל יותר מידע ב"שאלות ותשובות" באתר קלינאי התקשורת וכן באתר זה, על ידי חיפוש בתשובות שנתתי בעבר. אתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.li

05/12/2004 | 13:56 | מאת: אורית

שלום, בני בן שנתיים והוא עדיין לא ממש מדבר, הוא הוגה מעט מילים ברורות וגם אומר הברה אחת ממילה שלמה (נניח נעלים הוא אומר רק נ). מעבר לקושי בדיבור הוא מבין הכל ועושה כל מה שמבקשים ממנו, אני מקריאה לו הרבה ספרים, הוא רואה מעט קלטות, מבחינה מוטוריקה עדינה ומוטוריקה גסה אין שום בעיה. הוא עבר בדיקת שמיעה והבדיקה יצאה תקינה. האם יש משהו שאני יכולה לעשות על מנת לעזור לו לזרז את הדיבור ? תודה רבה אורית.

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון, תפקידך לגרות ולספק דוגמא ל"חוקר הקטן" שצריך לגלות את הדיבור והשפה. גיל שנתיים הינו בגבול ועדיין יש לו זמן להמשיך להתקדם. מכוון ששמיעתו נבדקה והוא בסביבה מעודדת תיקשורת אין כרגע דבר לעשות, פרט לגריה עקבית, שמוש בשפה תקינה ו"פשוטה" ומשחקי חיקוי בכל ההבטים (מילוליים ולא מילוליים) בגיל שנתיים ושולשה חודשים הילד יוזמן לבדיקת סינון בטיפת חלב, ואז, במידה ולא עובר את המבחן, יהיה מקום לפניה לקלינאי תקשורת בקופה בה הינך מבוטחת.... לביצוע איבחון וקבלת הדרכה, וכן למעקב בידי איש מקצוע. העקר, אם יש שינוי לטובה (הוספה של מילים וצלילים בכוונה לתקשר, הרחבה של התקשורת והכוונה לתקשר וכן מגוון יותר רחב של צלילי דיבור) אז, הוא בתהליך ומוקדם עדיין לדאגה.

03/12/2004 | 17:43 | מאת: סימון

רציתי לשאול שאלה , אולי מישהו יוכל לעזור לי לעיתים די קרובות כשאני מדבר מתבלבלות לי האותיות הראשונות בין המילים עצמן דהיינו, רציתי לומר חדר נקי ובפועל יוצא לי : נדר חקי.... תודה מראש....

לקריאה נוספת והעמקה

תשים לב ותדבר לאט!

03/12/2004 | 00:27 | מאת: אמא של שקדיה

יש לי ילדה בכיתה ב והיא מקסימה ומדהימה צאוד אוהבת מפנקת , מאוד חברותית ולא איבחנתי בעיה מאז שנולדה , בגן חובה אמרה הגננת שהיא קצת איטית , עשיתי לה איבחון בריפוי בעיסוק שהיה תקין לגמרי בבית הספר החלו הבעיות שהיא לא השתלבה בקצב של הקריאה כמו כולם היא גם קטנה בגיל בן לדי הכיתה הכיתה היתה גדולה ללא סייעת והיא נבלעה בכיתה , המורה אחרי חודשיים קראה לי ואמרה שיש לה ניסיון עם ריטלין וכל הילדים שלה לקחו ריטלין ועוד הסבירה שלילדה שלי יש קצרים ונתקים במוח שהיא תטצרך לחיות עימם. ביקשה שאקבע תור לנאורולוגית, אמרתי לה בסדר וכמובן לא קבעתי כי לא תיכננתי תת לה ריטלין זו ילדה חמישית ואיניני חושבת שכך צריך להתמודד עם בעיית קריאה על ידי תרופות כימיות , הילדה לא היפרית , היא רגועה רק מתקשה בהשיגיים, לקחתי לה מורה פרטית שלוש פעמים בשבוע והיא התקדמה בקצב קל ביותר , אך למדה לקרוא לא קוראת שוטף אך מכירה את כל הצללים . בתחילת כיתה ב שוב הופעל לחץ על ידי המורה ששקד תקבל עזרה קבעתי תור לנאורולוגית והיה לי רושם שהיא התיחסה רק למה שהמורה כתבה ולא לכך שהיא בבית מתפקדת בסדר ללא שום בעיות והפנתה אותנו להמשך איבחונים כי הבינה ממני שלא אתן לילדה שלי ריטלין קבעתי לה איבחון בניצן אך אני לא רגועה בקשר להמשך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אתי, רק אתמול הייתי בכנס שעסק בילדים עם ליקויי למידה וקשיים ברכישת הקריאה הינו אחד המאפיינים. נכון עשית שקבעת תור לאבחון בניצן, הם הגוף הכי מוסמך היום להערכה ובעקר, למתן תוכנית עבודה לעזרה לילדים עם ליקויי למידה. המורה עשתה שגיאה רצינית בהמלצה על טיפול תרופתי ופגעה ביחסי אמון ועזרה שצריכים להיות ביניכן, חבל! אולי תלמד להזהר בדבריה, במיוחד שהמלצות לטיפול תרופתי או אחר, ללא איבחון ותוכנית לימודים ייחודי. אם שקדיה התקדמה לאט עם המורה הפרטית, אז נכון עשית שהעמדת מורה לעזרתה! בכל מיקרה, בהצלחה

שלום, גיליתי לאחרונה שיש לי קשיי דיבור בפני אנשים חדשים שאני מכיר, אם זה מכרים , דודים וחברים שלא ראיתי הרבה זמן , מנהלים בעבודה (או כל אדם בעל עמדה בכירה ולא משנה איפה) ואפילו בדייטים עם בחורות... הייתי רוצה ל"שמוע" מה המניעים לתופעה הזאת, כלומר, ברגע שאני מתחיל לדבר עם אחד מסוגי האנשים שרשמתי למעלה אני ניתקף ב"הלם" כזה, פשוט לא יודע מה לומר ואיך לומר, ולעיתים השיחה מתחילה ומסתיימת כמשעממת... אני מאוד מוטרד מזה לאחרונה מכיוון שזה פוגע מאוד בשיווק העצמי שלי בפני אנשים אחרים ומונע ממני להתקדם הלאה... חשוב לציין שעם אנשים שאני מכיר, אם זה ידידים טובים , אמא שלי וכו'... הדבר לא קורה (כמעט ולא קורה) בגלל שאני מרגיש מעין ביטחון וחופשיות לדבר על הכל. מקווה שהסברתי את עצמי כהלכה, הייתי שמח לשמוע מהי דעתכם בנושא , מהי הבעיה ? וכיצד ניתן להתמודד איתה ? תודה רבה, :)

לקריאה נוספת והעמקה

אתה מתאר מצב מוכר לכולנו, חרדה ופחד במעמד של שיחה עם אנשים חדשים או מוכרים בעלי עמדה. יש מידה של חרדה חברתית מתאימה ונחוצה כדי להחזיק אותנו בדריכות ובקרה גבוהים, על פי המצב הנתון...... במידה ולא מקפיא ומונע מאיתנו לבוא לביטוי. ברור שבין אנשים מוכרים וקרובים נתנהג בחופשיות! במידה וה"תופעה" תעשה תורדנית או מגבילה בקשריך והתפתחותך, פנה לפסיכולוג אשר יבדוק איתך את מצב הביטחון העצמי ויעזור לך לגלות את נקודות החוזק האישיים שלך, כדי להתמודד במצב מוכר וטבעי זה. בהצלחה!

03/12/2004 | 01:04 | מאת: F_Castro

שמחתי לשמוע שזה מצב מוכר וטבעי... אצלי בכל אופן הבעיה לא ממש קשה או מטרידה באופן מחריד. אבל אין ספק שזה פוגע בי וביכולות שלי, אני אנסה ליצור קשר עם פסיכולוג למרות שאני גר בחו"ל ויהיה לי קשה עם זה. אולי אני בעצם ינצל את ההודעה לחיפוש פסיכולוג שמדבר עברית במדינת פלורידה שבארה"ב. יש מישהו?! ( ניראה לי שיהיה קשה) תודה בכל אופן , גב' קורנברוט. :)

30/11/2004 | 21:13 | מאת: ברוריה

שלום אני אם לילד בן שנתיים ועשרה חודשים שאינו מדבר ברור הוא מהין את הנאמר לו ואף יכול לחזור על הברות ברוב האותיות אך כאשר הוא מדבר נראה שהוא פשוט מתעצל לומר את ההברות והוא אומר ממים ונונים במקום למשל אני נה נך - אני אוהב אותך, אני נה גוגיה- אני רוצה עוגיה אלום - שלום, וכו' כשמבקשים ממנו לומר כל הברה לחוד הוא חוזר במדוייק אבל כשאומרים את כל המילה הוא שוב חוזר לומר נכון. שאלותי: 1. האם זה נורמלי 2. מה נוכל לעשות אם בכלל כדי לשפר זאת תודה ברוריה

לקריאה נוספת והעמקה

תאורך מתאים להתפתחות נורמלית של הדיבור. במידה ולא יהיה שיפור בפרק זמן של שלושה חודשים, כדאי לפנות לקלינאית תקשורת להערכה וקבלת הדרכה, ולטיפול, רק לאחר שיקול מקצועי מעמיק. בינתיים יש לדבר אליו בשפה ברורה, ללא חזרה, חיקוי או עידוד הדיבור הלא ברור. רצוי לא "לתקן" את דיבורו, אלה לעודד אותו להתפתחות שפה ושימוש בשפתו ליצירת קשר, לנסות להבין את דבריו ובמידה ויש אפשרות, לחזור על הנאמר על ידו בצורה ברורה, וזאת כדי להשמיעה ולהדגים את הביטו בנכון של המילים. עידוד משחקי חיקוי של הברות ומילים, יכול להיות פעילות מהנה ומתאימה, במידה ונעשת לצורך עידוד ולא כדי "לתקן" את דבריו. תחושתי שבעוד מספר שבועות תרגישו שיש שיפור ותבינו את דבריו ביתר בהירות.

05/12/2004 | 21:00 | מאת: ברוריה

תודה

30/11/2004 | 09:08 | מאת: אורית

באסיפת הורים נאמר לי שבני בן השש וחצי סובל כביכול מהפרעות קשב וריכוז. נתבקשתי לעשות לו אבחון. שאלתי היא למי אפשר לפנות. האם דרך קופת חולים? לצערי, אין באפשרותי לשלם הרבה כסף למכון פרטי - אבקש הפנייה מתאימה למקום מתאים ומוסמך על מנת שאוכל לעזור לבן שלי בלימודים ובכלל. בברכה, אורית

הפרעות קשב וריכוז באות לביטוי בחוסר שקט במהלך העורים בכתה וכשהילד נדרש להקשי במשך מהלך השיעור בכתה, ומתקה לשבת בשקט. זו למעשה אבחנה שניתנת על ידי רופא נאורולוג לילדים, בצירוף מידע מאיבחון פסיכולוגי ומילוי שאלוני התנהגות על ידי המורה והמחנכים בכתה. פני דרך רופא הילדים והוא ידריך ויפנה אותך, לפי הצורך. אין סיבה שהאיבחון יעלה לך כסף.... ביטוח הריאות שכולנו משלמים מכסה את הוצאות האבחון והטיפול בידי צוות הרפואי בביטוח הבריאות בו הינך מבוטחת.

02/12/2004 | 10:22 | מאת: אורית

ראשית תודה רבה על התיחסותך. אתמול הייתי אצל רופא הילדים (קופ"ח כללית) די התאכזבתי מהתייחסותו. אבל לטענתו אין משהו דרך קופ"ח - בררתי עם הפקידה והיא הפניתה אותי ל"ניצן" (780 ש"ח 20% החזר מקופ"ח מושלם). האבחון באופן פרטי עולה 1500 ש"ח - ואני בהחלט יכולה להבין מדוע הורים לא ניגשים לאבחון כזה כי זה מאוד יקר. ונכון לא צריך לחשבן על הילד אבל זה המצב לצערי. טוב זה לא קשור כרגע. אבל מה דעתך על אבחון באמצעות "ניצן"?

28/11/2004 | 00:01 | מאת: עינת

שלום רב, בתי בת שנה וחודש, יש לה אוצר מילים של כ- 20 מילים (לא כולן "מילים" ברורות, אבל יש צלילים קבועים לחפצים קבועים). מבחינה התפתחותית הכל בסדר גמור. שמתי לב שבמקום ג' היא הוגה ד' (הברווז עושה דה-דה-דה) ובמקום ק' היא הוא ט' אני יודעת שהיא עדיין קטנטונת אבל האם זה מנבא בעיית היגוי עתידית?

לא יודעת! בכל מיקרה, הצלילים האלו נרכשים באופן ספונטני "מאוחר יחסית". הטיפול בהם בגיל 4- 4.5 , לפני זה יש לה עדיין מטלות שפתיות רבות. תדברו אליה נכון ותבינו מה שהיא מתכוונת לאומר, מבלי לנסות "לתקן או ללמד אותה" בשלב זה

27/11/2004 | 22:48 | מאת: אלה

האם תינוק חרש זקוק למכשירי שמיעה מאוד משוכללים? או שהוא יכול להסתפק במכשירים דיגיטליים יחסית פשוטים (וזולים)? האם ילד עם ירידה עמוקה בשמיעה יכול בכלל להנות מכל השכלולים שמכשירים מתקדמים יכולים לספק?

תינוק נבדק ונמצא שאינו שומע? הוא זקוק למערך שיקומי מיוחד, בתחילת הדרך מכשיר שמיעה כדי לגרות את שרידי השמיעה, אשר בד"כ קיימים, ברמה תחושתית עם נענוע הגולגולת ע"י צלילים חזקים, אשר אינם ניתנים לבדיקה במהלך בדיקת השמיעה (עקב מגבלות המיכשור) לאחר שהילד מקבל גרייה כל שהיא דרך ערוץ שמיעתי ומקבל טיפול גרייתי מובנה (דרך מיח"א ומעונות יום הנהדרים שלהם) יכולים לשקול שימוש בשתל כוכליארי (שתל המסיע לילדים אלו ותוצאותיו מרשימות ביותר !!!) בעניין עלות המכשיר, מרבית המכשירים נמצאים באותה קבוצת מחירים ובארץ מכשירי שמיעה לילדים, עד גיל 18 מכוסם על ידי משרד הבריאות. המחיר לא צריך להיות שיקול במתן מכישר שמיעה לתינוק! החשוב הינו בשימוש העקבי ובשילובו של בתינוק במערכת טיפולים ייחודית.

23/11/2004 | 20:38 | מאת: רותם

שלום, הייתי מעוניינת לדעת היכן ניתן כיום ללמוד מקצוע זה, והאם תואר שני הוא הכרחי להמשך עבודה בתחום. תודה מראש

עייני בפרק זה באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il

22/11/2004 | 13:10 | מאת: דנה

יש לי ילדה בת 4 שלא הוגה ק ו-ג כלל (לא בסוף, התחלה או אמצע מילה) התחלנו בטיפול אצל קלינאית תקשורת(4 פגישות) אך יש התנגדות עזה מצד הילדה לשתף פעולה הילדה מודעת לבעיה ויודעת לשם מה הולכים לקלינאית , לי נראה שההתנגדות נובעת בין השאר מהקושי להתמודד עם קושי ואי הצלחה מיידית (היא רגילה להצליח ו"לנצח" במצבים שונים וחוץ מזה היא קצת ביישנית ונבוכה בסיטואציות כאלה) 1. האם הגיל מתאים לטיפול? 2.מה יקרה אם לא נטפל בזה? 3.מה לגבי לעשות תרגילים בבית? מומלץ? 4. האם את יכולה להמליץ על קלינאית שתיהיה כיפית וגמישה?

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי עדיין מוקדם, גיל הרכישה הטבעית להגאים אלו הינו 4 וחצי, ואני מאמינה שילד שהוא מוכן לרכישה עושה זאת בקלות יחסית ובכיף, כשהוא בשל נבחינה פסיכומוטורית. בינתיים הילדה מתנסה בחוויה של אי הצלחה שרק יכולה להשפיעה לרעה בשלב זה. המלצתי, כעת, תפסיקו את הטיפול ובעוד חצי שנה תחדשו אותו, אצל קלינאית שתקבלו אליה המלצות מאנישם שהיו בטיפול או לחלופין תתרשמו מהקשר שלה עם הילדה ותתיחסו לפגישה הראשונה כפגישת הכרות ותחליטו על ההמשך רק לאחר הכרות ראשונית. בכל מיקרה, לא כדאי לנסות להעמיס אליה בתירגות בבית... העבודה בבית משלימה את הנעשה בטיפול, לא כתחליף אלה כתוספת. נסיון מצידכם, יכול לקלקל לעתיד יותר מאשר לסיעה. בכל מיקרה, יש סיכוי שהילדה תרכוש את ההגאים באופן ספונטני, במהלך החצי שנה הקרובה, ללא התערבות מצידכם אלה כחלק של הבשלה והתבגרות טבעית. אשמח לשמוע מכם את החלטתכם בהמשך. בברכה,

19/11/2004 | 00:05 | מאת: דני

למישהו יש מושג היכן יש בתי ספר מיוחדים לידי adad במגזר הדתי החל מכיתה ז

לקריאה נוספת והעמקה

פנה למינהל החינוך באיזור מגוריך. בעקרון, במגזר הדתי, ביה"ס העצמאיים אין שרותים לטיםול בילדים עם קשיי קשב וריכוז. אפשר גם לפנות ישירות למשרד החינוך ולשאו שם! בהצלחה

04/12/2004 | 21:26 | מאת: חנה

ישנם שני ישיבות של "בני חייל" לילדים עם ADHD , אחד בירושלים ואחד בשומרון. זה עוזר רק מכיתה ז. כאן בבית שמש , פתחנו בית ספר ייחודי פרטי לילדים שהמסגרת הרגילה לא מטיבה להם.לפרטים, אפשר לפנות אלי בטלפון 054-6258856

18/11/2004 | 21:54 | מאת: מירב

שלום פרידה, שמחתי לראות שחזרת. הבטחתי לך עידכון לגבי בני,בן 3,שאובחן כדיספרקטי וניהלנו גיון מעמיק לגבי המסגרת המתאימה לו.הימלצת לנו על גן שפתי. אז ככה: ב"ה, בני מתקדם בצורה יוצאת מן הכלל. ניראה שהצוות שם מקצועי ומבין ענין. (עכשיו אני מבינה כמה זמן ביזבזתי עם הקלינאית של קופת החולים...).מובנות הדיבור השתפרה, קל לו יותר לקבל חוקים ובכלל, ניראה שהעולם פחות מאיים. כמובן שיש עליות וירידות,והדרך עוד מ-א-ד ארוכה, אבל כיף לראות שיפור. אם זכור לך, הפחידו אותנו שהילדים בגן שפתי "נמוכים" מבחינות רבות,מעבר לשפה. יש לך מושג מדוע קלינאיות התקשורת לא מפנות גם ילדים "גבוהים" לגן שפתי, ובכך פותרות את הבעיה לעוד המון הורים מתלבטים, ואולי עוזרות לילדים הגבוהים להתקדם בגן השפתי? ועוד שאלה:האם ידוע לך על קיומה של קבוצת הורים,או פורום הורים לילדים עם בעיות תקשורת מסוג זה?

לקריאה נוספת והעמקה

לצערי לא ידוע לי, אבל אולי זה הזמן להתחיל משהו, של קבוצת הורים לעזרה עצמית? שמחתי לשמוע על השיפור וההתקדמות בברכה

18/11/2004 | 17:28 | מאת: ש.ג

פרידה שלום, בני בן 5 ושלושה חודשים מטופל מגיל 3 אצל קלנאית עקב איחור בדיבור ,כיום לאחר מאמצים רבים הבנת השפה היא בהתאם לגילו אך הבעת השפה מתאימה לגיל 4 ,(הילד בגן רגיל) בנוסף יש בעיית דיספקרסיה .בשיחתי אצל הגננת התברר לנו שהילדים צוחקים עליו בגלל ששר בקול רם ולעתים לא כל כך ברור(הוא עבר 2 ניתוחי צינוריות עקב ירידת שמיעה),וגם בשעת האוכל יש ציחקוקים כי נופל על הרצפה אוכל וכו.הוא מטופל אצל מרפאה בעיסוק ,האם מצב זה הוא נורמלי או כדאי להעביר לגן אחר ,לגננת יותר מנוסה שיודעת להעמיד את הדברים על מקומם ולא "להתעלל" בילד(הגננת צעירה מאוד ולא כל כך מנוסה) האם זה יפתר ?

לקריאה נוספת והעמקה

הבעיה הינה בחברה כולה, לצערי! כמובן שיש מקום לשוחח עם הגננת וגם עם הפסיכולוג בגן ולחנך את הילדים לקבלה וסובלנות הדדית. בנך ודאי יפגוש בחייו ילדים ובוגרים חסרי רגישות ויהיה זה תפקידך ותפקיד כולנו לעזור לו בעמידה מולם, יחד עם זאת, בגיל הזה ילדים לא "צוחקים" אלה יותר מציינים את השונה והתגובה שלהם תלויה בעקר בתגובת המבוגרים סביבם. להעביר את הילד לגן אחר יכול להיות פתרון אבל אינך בטוחה מה יהיה בגן החדש, אולי תארגני מפגש בין המטפלים בבנך והגננת כדי ללבן את קשייו ונקודות החוזק שלו, ולעשות ביחד תוכנית פעולה....... יש גם מקום לבדוק מה הקשיים שמושכים תשומת לב ולאמן אותו כדי שלא יפריעה לילדים האחרים, וכו' בהצלחה

18/11/2004 | 11:39 | מאת: מעדיף לא להזדהות

שלום רב! אני בחור בן 19.5 (מתגייס בקרוב לצה"ל) ושמתי לב במהלך השנים האחרונות שקשה לי לדבר נורמלי עם אחרים. אנשים מעירים לי שאני מדבר מהר ותוך כדי כך "בולע" מילים וכד'. תופעה זאת מתבטאת מאוד כשאני מתרגש. זה גורם לי לשתוק בקרבת אנשים כדי לא לגרום למקרים לא נעימים. לפני כל משפט שאני אומר אני חושב האם יש בו איזה מילה מסובכת שאני אתקשה לומר או אבלע. אני מנסה להאט את קצב הדיבור שלי ולא לבלוע מילים אבל ללא ממש הצלחה. אני שואף להגיע לתפקיד פיקודי בצה"ל ואני פוחד מאוד שדבר זה לא יתן לי להגיע לכך. (ובכלל זה פוגע לי באיכות החיים...) שאלתי היא האם ניתן לטפל בזה? האם יש סיכוי לטפל בזה בחודשים הספורים שנותרו עד הגיוס (4 חודשים)? האם הטיפול יקר? האם פניה לטיפול כשלהוא עלולה להפריע בהמשך החיים? אשמח מאוד לעזרה! תודה רבה ויום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה
18/11/2004 | 14:42 | מאת: מעיין

שלום. אני אומנם לא רופאה אבל יש לי קצת ניסיון בכל מה שקשור לבעיות בדיבור ובעצם גמגום. יש רמות שונות של גמגום החל מרמה קלה וכלה בקשה שממש קשה לדבר. בד"כ הגמגום מופיע בגיל קטן אבל הוא בהחלט יכול להופיע גם בגילאים כמו שלך. אני ת 22 וסובלת מגמגום יחסית קל בערך מגיל 10,11. בעיקרון הפתרון הטוב לגמגום זה לפנות לקלינאי תקשורת.אני למשל מטופלת אצל קלינאית תקשורת באיזור מגוריי קצת יותר מחצי שנה. היא כל הזמן אומרת לי שאין נוסחת קסם להעלים את הגמגום ואין תרופות מסוימות פשוט צריך להתמיד בתרגולים שהיא נותנת לי.התפקיד של הקלינאי תקשורת זה לעזור לסובלים מגמגום לשלוט על הדיבורו וללמוד לדבר ברצף כדי שלא תתקע. אני מבינה שאתה נמצא במצב של תסכול ופחד אז אני ממליצה לך לברר על קלינאי תקשורת באיזור מגוריך.(אני יודעת שיש גם השתתפות בכסף מטעם קופת חולים) ובינתיים מה שאני מציעה לך זה לדבר לאט! הגמגום קורה בעיקר כשמדברים מהר ובולעים את המילים. תדבר בצורה מתונה ובלי לחץ..תדבר בלי לעצור בין מילה אחת לשנייה אלא תדבר ברצף..יקשיבו לך ויבינו אותך עד הסוף. כמובן שאלו טכניקות שדורשות תרגול אבל בהחלט אפשר לעקוף את הבעיה הזו..ובקשר לתפקיד בצהל -אל תוותר עליו אם זה מה שאתה רוצה! אתה יכול להצליח בכל מקרה..מקווה שעזרתי לך בינתיים אז אני מאחלת לך המון בהצלחה!

אתה מתאר תופעה של "דיבור חטוף" היא קשה לטיפול, אך עם מוטיבציה ומודעות מצידך וקלינאי תקשורת מסורלעניין אתה יכול לשפר את תפקודך והרגשתך. פנה לטיפול ונצל את התקופה עד גיוסך. תןכל למצוא קלינאי תקשורת דרך האתר של קלינאי התקשורת או דרך קופ"ח בו הינך מבוטח. לצערי בגילך הטיפול איננו כלול בסל השרותים ויהיה אליך לשלם באופן פרטי. בהצלחה

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

פנה לרופא ילדים או רופא נאורולוג לילדים.

17/11/2004 | 13:11 | מאת: שלמה

אני אב לילד עם הפרעת קשב וריכוז שלא נתן לילד ריטאלין בגלל תופעות הלוואי קראתי על הקונסרטה ורציתי לדעת יותר

גם לקונצרטה יש תופעות לואי-אבל היא יותר יעילה ועוזרת מהריטלין-כדאי שתפנה לאיש מומחה רפואית בעניין זהץ

אני לא שמעתי על התרופה החדשה הזו אך שמעתי על מוצרים הרבה יותר יעילים (יש לי עדויות מאנשים שהשתמשו ועדיין משתמשים). המוצרים הם חיצוניים, לא לבליעה בכלל, והשימוש בהם מביא לתוצאות מדהימות. שלמה, אני לא מעוניינת לפרסם בפורום זה, אך אם אתה רוצה לשמוע פרטים יותר מדויקים, תוכל ליצור איתי קשר דרך המייל הנ"ל

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

הבן שלי בן 9 כבר שנתיים הוא ריטלין וכול חודש ירד במשקל באופן דרסטי וחוסר תאבון מאז שאתחלתי בקונסרטה הילד מאוזן

17/11/2004 | 10:04 | מאת: לירז

שלום.. אני בת 22 ומגמגמת בערך מגיל 10,11. הגמגום עצמו לא קשה אבל יש מקרים ומצבים שבהם הוא מחמיר..בד"כ במצבים שאני מסבירה את עצמי ובמצבי לחץ.. הרבה אומרים שזה קשור לביטחון עצמי ואני יודעת את זה פשוט אני לא מבינה איך ליישם את זה בפועל? כלומר איך אני אעלה את הביטחון העצמי שלי בכל מה שקשור לגמגום? אני מטופלת אצל קלינאית תקשורת ולפעמים זה עוזר ולפעמים יש החמרה..מה לעשות?? אני נואשת!

דבר ראשון, קבלי את התופעה ביחס המתאים.... מדובר על קושי בקצב הדיבור והוא כניראה לא יחלוף, ודאי יהיה יותר קל, עם הזמן. לך יש נטיה להפרעת קצב וזה בטבע שלך, אל תלחמי, תתיחסי אליו כמו לאלרגיה, מופיעה ונעלם, מבלי שיכולים תמיד לדעת מה הגורם לשיוניים בהופעתה. מה שכן, ככל שתהיי מותרדת, דואגת ומתוחה הדיבור יהיה יותר קשה! אולי כדאי לך להתיעץ עם קלינאית אחרת, עם גישה שונה? אולי היא תצליח להקל אליך את תחושותיך בקשר לדיבור. במידה ותרגישי שהדיבור מונע ממך לבוא לביטוי באישיותך, אולי אז, כדאי להתיעץ גם עם פסיכולוג שיסייע בעדך לקבל פרופורציה לדיבורך בתוך אישיוך ומעשיך. ובכלל, אולי קצב שוני הוא חנוני ואישי......!

15/11/2004 | 13:35 | מאת: טובי

אני אמא לילד בן שנתיים ושלושה חודשים מאובחן עם PDD NOS אני מרגישה כי עיקר הבעיה עם בני (בן שנתיים וקצת) היא היכולת לעבד את המידע בעיקר בתחום השמיעתי. זה מתבטא בעיקר בזה שניתן לקבל ממנו תגובה או שיתוף פעולה רק אם הוא רואה את החפץ. אפילו בשאלה האם הוא רוצה בקבוק? הוא יגיב רק אם הבקבוק יהיה מול עיניו. כיצד ניתן לעבוד על הערוץ השמיעתי ולחזק אותו? בדקנו במרכז טומאטיס אבל הוא קטן מדי לטעמי לטיפול כזה. האם זה מעיד על יכולת הדיבור העתידית שלו? בנתיים הוא מז'ברש ואומר כמה מילים בודדות (בעיקר קולות של חיות) אשמח לכל עצה

לקריאה נוספת והעמקה

בנך מאובחן כסובל מפגיעה ביכולת התקשורתית שלו, והערוץ השמיעתי הינו אחד מהערוצים בהם מתבטא הפגיעה, לכן אי אפשר לבודד אותו מיתר תפקודיו. האם בנך משולב במסגרת חינוכית מיוחדת? במידה וכן, תתיעצי עם קלינאי התקשורת לגבי ערוץ השמיעתי וחיזוקו. יכול להיות שהבעיה שלו ברמה של הסימבוליזציה של החפץ ולא בערוץ השמיעתי, ואולי כן??? פני לקלינאי המטפל בביתך וקבלי עצה משמעותית לה ולך ולא תשובה מ"הספר" בברכה,

15/11/2004 | 09:31 | מאת: ענבל

רציתי לשאול לגבי הנוירופידבק האם יש תוכנה שמתאימה לעבודה בבית? והיכן נמצא מכון כזה באיזור חיפה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

את מציינת שיטה לעיצוב ההתנהגות על ידי קבלת היזון חוזר על ההתנהגות, לא מבינה מה את צריכה או באיזה תחום של ההתנהגות, לכן אין ביכולתי לסיע לך, מצטערת.

13/11/2004 | 12:28 | מאת: א רויטל

ביתי בת 8 וחצי עם קשיים חברתיים וקושי בהבנת מצבים חברתיים. כמו כן מדווחת על קושי בהבנת הוראות משחק (למשל בשיעורי התעמלות) . אומרת שמרגישה קושי בהבנת הנקרא תחושה שכשהטקסט ארוך איננה זוכרת , אך עם שאלות מכוונות נראה שיש הבנה וזכירה. כמו כן ללא צנזורה בשיחותיה עם הסביבה , פשוט אומרת הכל , גם דברים שהשתיקה יפה להם בסיטואציות מסויימות. בשיטותי ברשת נתקלתי במושג "פרגמטיקה של השפה" האם זהו טיפול המתאים לה? ואיך ניתן לזהות קלינאי תקשורת שזו מומחיותו?

לקריאה נוספת והעמקה

רצוי לארוך לה איבחון מקיף, אולי במכון להתפתחות הילד (אם יסכימו, עקב גילה) בכל מיקרה, תאורך מתאים למושג חדש - ליקוי למידה לא מילולי. האבחנה ניתנת על ידי רופא נאורולוג מומחה לילדים. פני לרופא הילדים של הילדה ובקשי הפניה לאבחון אצל רופא נאורו-פדיאטרי. (רק אתמול חזרתי מכנס של המכונים להתפתחות הילד, שם הגדירו יפה את הההתנהגויות שאת מזכירה!) פניה במקביל לקלינאי תקשורת יכולה למקד את הקשיים, אך לא תיתו אבחנה מבדלת, לשיקולך.

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

21/11/2004 | 19:39 | מאת: נחמי

ברצוני לדעת על שיטת הנוירופידבק כטיפול בהיפראקטיביות (ADHD) בהשוואה לטיפול תרופתי- רטלין. מהיכן ניתן להשיג חומר מהימן ועדכני לצורך עבודה?

12/11/2004 | 22:33 | מאת: חן

שלום קורה שביתי מתעוררת בבוקר עם פריחה (בצקתית) והיא נוטלת זילרג'י. מאחר והיא זקוקה גם לריטלין אני מעוניינת לדעת אם ניתן ליטול את שתי התרופות בו זמנית (ריטלין וזילרג'י). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

פנה לפורום המנוהל על ידי רופא.