פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
בני בן 2.6 יש לובעיה בהגיה ובתכנון.מדבר כל הזמן אבל קשה להבין אותו וחסרים לו הגאים וגם את אלו שיש לו הוא לא תמיד מבטא.הוא בטיפול קלינאית תקשורת והוא אוהב את הפגישות ומתקדם.מלבד הקושי בשפה אין לו בעיות אחרות בהבנה או במוטוריקה.השאלה שלי: מה לעשות בשנה הבאה? הרופאה מהמכון המליצה לשלוח אותו לגן עם מעט ילדים אבל לגיל 3 אני לא מכירה גן כזה (פתח תקווה).בגן הנוכחי יש 22 ילדים ואפשר להמשיך בשנה הבאה אבל הוא אומר "יו אוזה אן" כלומר ..לא רוצה לגן.מצד שני הוא אומר 'לא רוצה' דבר ראשון על הבוקר...שאלה נוספת-האם יש תחום של טיפול אלטרנטיבי שיכול לעזור לו? הוא מאד משתוקק לדבר והלב כואב כמה זה קשה...
ילדים לו מודעים לקשייהם מכוון שעדיין אין להם את היכולת להשוות לאחרים, לכן תשתדלי לא לקחת ללב את מצבו. המון ילדים בגילו נמצאים במצבו וזהו שלב התפתחותי שכיח למדי. הוא מתקדם ובטיפול עקבי תוך קבלת הדרכה והכוונה להמשך העבודה בבית בטוחה אני שהוא יתקדם ויסגור את הפערים בינו ובין יתר הילדים. באשר לגן, אם הוא משתלב יפה ואת מעוניינת להעביר אותו לגן אחר, תנהגי על פי שיקול דעתך, במילה בגן הוא לא מתידד עם המון ילדים, בכל מקום יהיה לו קומץ קטן של חברים שירצה לשחק איתם. החשוב שתהיה גננת שקשובה לילדי והזדמנויות לשיחה והקשבה בינו ולבין יתר הדמויות בגן. תוכלי תמיד לשוחח בעניין זה עם הקלינאית שמטפלת ומכירה אותו יותר טוב מהרופא. אם הוא מוכר למכון להתפתחות הילד, תשאלי את הפסיכולוג במכון, אשר לו יש את הכלים המקצועיים לתת המלצה.
מה ההבדל בין אפרקסיה לדיספרקסיה? תודה
ההבדל בחומרת התופעה: א...... הכוונה לחסך דיס.......... הכוונה להפרעה בתחום שני המושגי באים מלטינית ומהווים "קידומת" או ציין לתופעה שמופיעה אחריה.
האם מבחינה סטטיסטית,לאחים של ילד עם בעיה שפתית יש סיכוי גבוה יותר להיות בעיתיים בעצמם? תודה.
תלוי מה הבעיה, וכן, יודעים שאיחור בהופעת השפה רץ במשפחות, אך עדיין לא ברור האם יש גן ספציפי שאחראי לעיקוב זה.
שלום רב, בתי בת 3 שנים וחודשיים, בעלת שפה עשירה ומפותחת מאוד. יחד עם זאת, שמתי לב כי היא לא מבטאת כלל את האות שין ובמקומה היא הוגה סמך. כך למשל, נחש הופך לנחס ולישון לליסון וכו'. שאלתי: האם יש מקום לקחת אותה לקלינאית תקשורת? מאיזה גיל מטפלים? האם יש "תרגילים" שנוכל לעשות בבית? תודה
עדיין מוקדם לטיפול. ההיגוי הזה קשור לעוד כמה כישורים, נרכש בסביבות גיל 5-6 , במידה ויש קושי במיוחד במובנות תוכלי להדגיש את ההגה בדיבור ולא יותר, כדי להשב את תשומת ליבה לדיבור התקין.
שלום.מהו גבול הנורמה לתחילת הגיית עיצורים שפתיים?(בבב,מממ)
אז אם ביתי בת 6 חודשים ועוד לא הוגה עיצורים אלו,יש צורך לפנות לקלינאית? להתפתחות הילד? למי?
מגימגום בד"כ לא נרפאים, כי זו איננה מחלה. תופעת הדיבור הזאת מתנהגת קצת כמו אלרגיה, מופיעה ונעלם, לתקופות ארוכות או קצרות ולומדים כיצד להתמודד איתה ולחיות איתה עם מינימום קשיים.
שלום ילדתי בת שנתיים התחילה לדבר משפטים שלמים לפני כחודשיים, בימים האחרונים היא התחילה לכנות כמעט את כל החפצים או האנשים בשם חיבה כגון:שולחני,בובתי וכדו האם אני צריכה לתקן אותה או שזה בסדר ? אני יציין שאין לי ממושג איך איך חשבה על כך. תודה
היא חשבה על זה כי שמעה ממישהו ומצא חן העינייה, יופי של התפתחות. אתם תמשיכו לדבר שפה בוגרת ולהבין כל דבר שניתן להבינו, בהצלחה
שלום, בני בן שנתיים, כיום בעל אוצר מילים של כ-30 מילים, חלקן הוגה באופן ברור וחלקן משובש ובנוסף מילים שאומר באופן חד פעמי. הוא כל הזמן מקשקש ונראה כי משתדל לדבר ומנסה לחזור על מילים ששומע (במיוחד מתוכניות שאוהב בטלוויזיה) ומחקה לפחות בהברות נכונות. האם זהו כיוון התפתחות תקין או שיש מקום לדאגה בגלל העיכוב בדיבור יחסית לגילו?
נשמע תקין. האם יש שיפור במהלך השלושה חודשים האחרונות? אם הוא מתקדם, לו בקצב איטי, ומתקשר עם הסביבה, אז, ניתן בהחלט להמתין עוד שלושה חודשים ואז לחשוב שוב. אל תפספס את בדיקת התקשורת בטיפת חלב בגיל שנתיים ושלושה חודשים, היא מהווה נקודת בוחן מצויינת לאיתור ילדים עם בעיות הרכישת השפה.
שלום פרידה, בתי לא עברה את בדיקת סינון השמיעה (המבוצעת לאחר לידה) פעמיים. כעת היא בת חודשיים וחצי והיא מוזמנת בשבוע הבא לבדיקת שמיעה במכון לשמיעה. במכתב ההזמנה כתוב שהבדיקה עצמה אינה פולשנית אך על מנת להרגיע את התינוקת תינתן לה תרופת הרגעה. לפי מה שנאמר לי, תרופות שניתנות לתינוקות לביצוע בדיקה זו הן מקבוצת הבנזודיאזפינים כמו כלורל הידרט וטריכלוינם.תרופות אלה, לפי הספרות שקראתי, עלולות לגרום להפרעות שינה, תלות, חרדה, והזיות. אני מעוניינת לבצע לבתי את בדיקת השמיעה, אבל אני חוששת מהשפעת התרופה המרדימה עליה. השאלה שלי היא האם יש דרך לבצע את בדיקת השמיעה ללא תרופת ההרדמה (כגון הנקה בזמן הבדיקה)?
למיטב ידיעתי אין אפשרות לבצע את הבדיקה ללא חומר הרגעה, אך מדובר על הרגע לא עמוקה ובכל מיקרה, היא ניתנת על ידי רופא מרדים. תוכלי תמיד להתיעץ איתו ולקבל הסבר על תופעות הלווי של ההרדמה, אך ביצעי את הבדיקה בכל מיקרה, כי המידע שיתקבל יהיה משמעותי לחיי התינוק. בהצלחה ואל תמתיני עוד!
בני בן שלוש ו-3 חוד' אובחן ע"י המכון להתפתחות הילד כ-PDD גבולי. יש לציין,כי התפתחותו בכל התחומים מלבד התפתחות השפה היתה תקינה. מדובר בילד חכם מאוד בעל יכולת קוגנטיבית גבוהה לגילו אולם עם בעיה קשה בהתפתחות השפה.כיום בגיל 3 אוצר המילים שלו מוגבל מאוד ומורכב בעיקר מחלקי מילים למרות שהחל כבר בגיל שנה להגות כמה מילים.מדובר בילד מבין וסקרן מאוד עם יכולת עצמית לפיתרון בעיות למרות שהוא יודע גם לבקש עזרה מהסביבה כשהוא צריך. המלצת הרופאים היא לשלב את הילד בגן טיפולי בחינוך המיוחד(כרגע הוא הולך לגן רגיל),אולם אנחנו לא מוכנים כיוון שאנו מרגישים שבכך נגרום עוול לילד. יתרה מזה איננו מסכימים עם האיבחון שמדובר בילד עם פי.די.די אלא עם ילד עם בעיה בהתפתחות השפה הגורמת לו לקושי בתקשורת.האם את ממליצה לשלבו בחינוך המיוחד או שמא לקחת סיכון ולחכות עוד שנה כי תחושת הבטן שלנו כהורים אומרת לא להכניסו לגן מיוחד. אנו עדים להמון מיקרים בהם ילדים אובחנו כילדי PDD והמליצו לשלבם בגנים מיוחדים ובסוף התברר שמדובר בילדים חכמים יותר לגילם שהשתלבו במערכת החינוך הרגילה יותר טוב מילדים "רגילים". האם כל ילד עם התפתחות שונה מהרגיל הופך אוטומטית לחריג? נא תשובתך המהירה, ההורים המבולבלים.
מבינה אותכם, בהחלט. כדי להמליץ אני זקוקה למידע נוסף. האם הילד בטיפול, האם יש לו יכולת לתקשר עם הסביבה, מלבד בעיית השפה 0קשר עין, ביצוע הוראות, השתתפות בנעשה סביבו, עניין בסביבה ועוד? בעניין חיוך מיוחד: היום ילדים מקבלים פחות מדי טיפול דרך מערכת הבריאות, בגן השפתי (תבקשי גן שהמוקד הינו בשפה ותקשורת) יקבל טיפול יותר אינטנסיבי על ידי קלינאית תקשורת וכן, המשך העבודה בתחום זה במשך כל שעות הפעילות בגן אשר מאוכלס המספר קטן של ילדים עם הרבה תשומת לב אישית. העבודה בגן נעשת בצוות, כולם מסייעם ולכן התוצאות יותר אפקטיביות. שהיה של ילד הגן מיוחד בגיל זה יכולה לשפר א היכולת שלו להשתלב בחינוך הרגיל בהמשך. אחרת, אם לא יסגור את הפערים (שהולכים וגדלים עם הזמן) הוא לא יוכל להכנס לכתה א' עם בני גילו ולחינוך הרגיל........ בקיצור, אני מאמינה גדולה בחיונוך המיוחד בגיל הרך, את התוצאות רואים יותר מוקדם ובאופן יותר יעיל מאשר בגיל מאוחר יותר. בכל מיקרה, עייני בתשובות ובדפים קודמים. יש התכתבות עם אמא אשר הציגה שאלות דומות ויש דיון מעניין שוודאי יתרום גם לך. בהצלחה
לאמא המודאגת ולקלינאית התקשורת שלום לפני כחודשיים שאלתי בפורום זה שאלות מאוד דומות , גם בני אובחן ע"י רופא מהמכון להתפתחות הילד שהוא על גבול הפי.די.די וגם לי הומלץ גן בחינוך מיוחד להלן השתלשלות הענינים מאז האבחון שנעשה בחודש מרץ : מלבד ללחץ העצום שאליו נכנסתי בעקבות האבחון ולמרות האבחון אני הרגשתי שיש לי בבית ילד שהבעיה שלו היא דיבור ולא תקשורת . התחלתי להשקיע השקעה מאסיבית בילד , לתקן את טעויות הדיבור שלו, הוא היה מאוד מתבלבל בגופים , מדבר לעצמו בגוף שלישי, לא מבדיל בין זכר לנקבה, בונה צרופי לשון חדשים וכו' , אני מצידי התעקשתי שידבר נכון וחזרתי כמעט על כל טעות שלו בצורה מתוקנת (כמובן בלי לעבור את הגבול ובלי להלחיץ אותו הכל נעשה ברוח טובה בצורה של משחק) ראיתי שהילד משתפר בצורה משמעותית כל יום הרגשתי בשיפור , במקביל הלכתי לקלינאית תקשורת , בפגישה הראשונה הוא לא תקשר איתה כלל, לאחר מספר פגישות התחיל לשתף פעולה , למרות שהאבחון טרם הסתיים הנטיה כיום היא בכוון של בעית דיבור ולא של בעית תקשורת . יש לציין שאני מאוד מתחרטת שהלכתי קודם לרופא התפתחותי אשר מיהר לחרוץ גורלו של בני מפגישה בת חצי שעה , גישתה של קלינאית התקשורת היתה הרבה יותר מקצועית ואחראית , ואם מלכתחילה הייתי פונה אליה היו נחסכים ממני לילות ארוכים ללא שינה, לחץ מתח וחרדה . בפורום זה קיבלתי התיחסות מהירה ותשובות לשאלותי , למרות שלא ראית את בני קיבלתי ממך תשובות שעמדו במבחן המציאות , לכן אני מנצלת הזדמנות זו להודות לך ומבטיחה שאמשיך לספר מה קורה דורית
הילד שלי בן שנה וארבעה חודשים. מאז שהוא נולד תמיד הוא היה פעיל יותר משאר הילדים. כולם מסביבי אומרים לי תמיד שהוא "עושה להם בית-ספר" שהוא שובב נורא שהוא תופעה שהם לא ראו כזה דבר..אבל לא היו לנו בעיות שינה איתו. בשבועיים וחצי האחרונים הוא פתאום כאילו מלא יותר מרץ מתמיד, ממש לא רגוע, וקשה לו להירדם. אנחנו יכולים שעתיים אם לא יותר ובכל צורה אפשרית להרדים אותו וזה פשוט לא מצליח וזה לא שהוא לא מת מעייפות הוא פשוט לא נרדם ואם מוציאים אותו מהמיטה הוא מלא מרץ כאילו היום רק התחיל. וכשהוא כבר נרדם אז הוא יכול לקום באמצע הלילה ולהיות ער בין שעתיים לארבע שעות עד שהוא שוב "נופל". השינה שלו בכלל לא רגועה הוא זז המון, לפעמים בוכה מתוך שינה, רוקע ברגליים ופשוט לא רגוע. לא חל שום שינוי סביבתי או בכלל שצריך לגרום לו לזה. הוא גם לא חולה ולא קיבל שום חיסון בתקופה האחרונה. הוא אסמטי ומקבל כבר ארבעה חודשים בודיקורט במשאף ואמרו לי שזה לא יכול להיות קשור לזה. התייעצתי עם הרופא שלו והוא אומר שיש ילדים כאלה. השאלה למה פתאום, מה יכול לגרום לזה כי זה לא שהוא בוכה שכואב לו, הוא פשוט קם עם אי נוחות ואז משחק כאילו אמצע היום לא שהוא יושב ובוכה שעות.. זה יכול להיות קשור גם ליציאת השיניים הטוחנות? מה קורה לו? זה סימנים להיפראקטיביות? תודה רבה המיואשים..
את מתארת התנהגות שניראת לא רגילה בילד כל כך קטן. למיטב ידיעתי התרופה שמקבל גורמת לחוסר שטק ולערנות יתר, תשאלי באתר של רופאי ילדים האם יש השפעה של התרופה על ההתנהגות. לעניינך, קודם כל, לא תארת בעיה של שפה או דיבור, כך שהתשובה הינה כללית למדי. צריך להסתכל על ההתנהגות שלו במהלך היום ועל השפעת השינה על התנהגותו... האם הוא ישנון או האם השעון הביולוגי שלו שונה במקצת מהשעות הביולוגי ה"רגיל". אם בעית השינה נראת לך חמורה ואת רוצה לבדוק בקשי בפהניה למכון שינה. או אולי יותר טוב, בקשי הפניה למכון להתפתחות הילד, שם יבחנו את ההתנהגות וההתפתחות יתנו לך גם הדרכה וטיפול, לפי הצורך. בהצלחה
כמו כן, האם ניתן לפנות דרך קופת חולים כללית כדי להוזיל את עלויות הטיפול ?
שלום. קוראים לי ניר ואני כבן 25. מאז גיל קטן יש לי בעיה בשיחה. אני מדבר מהר מידי. אני בולע מילים. השטף הדיבורי שלי הוא בקצב גבוה, קורה לי לא מעט שאנשים שאיתם אני משוחח עונים לי שהם לא מבינים אותי. משך שנים הזנחתי את הבעיה, אך כעת הגעתי לנקודה שבה אני מעוניין לשפר את הנושא, מה שיתרום בוודאי לדימוי העצמי שלי. איך אפשר לטפל בנושא מבחינת סמכות רפואית, אליה אפשר לפנות? האם קלינאי/ת תקשורת מסוגל/ת לעזור לי? אולי מישהו מקצועי מתחום אחר ? יש לציין שמעולם לא ביקרתי אצל פסיכולוג לגבי עניין הבטחון העצמי שמושפע מהקושי בדיבור. לאן לפנות ?
תפנה לקלינאי תקשורת. הינך מתאר "דיבור חטוף" slured speech אשר הינה תופעה הקשורה להפרעות קצב הדיבור (מבחינת התאור היא תופעה במשפחה של הגימגום) בהצלחה
שלום, בני יהיה עוד חודש בן שלוש, כל הזמן היה יוצא לו המון רוק , כיום עדיין מרייר לא בצורה קשה כמו שהיה אבל בעיקר כאשר אוכל. חוץ מזה הוא מדבר בשין. האם יש צורך לפנות לקלינאית תקשורת או שזה עובר בגיל כלשהוא. תודה אילנית.
האם הוא נושם טוב? נוכר בלילה או יש לו נשימה כבדה? האם יש לו מוצץ? הרבה שאלות מתעוררות לפני שאוכל להשיב. מבחינת ה שין, אין שוב דחיפות. לנושא הריור צריך להחלית להקדיש לזה מידע ומחשבה או ש"יהי בסדר", אי אפשר לדעת לפי המידע שמסרת.
קודם, תודה על התשובה אבל אני מבקשת לשאול האם בגלל הריור צריך לפנות לקלינאית תקשורת? לילד אין בעיות נשימה והוא לא נוחר, משתמש במוצץ בשעת שינה בעיקר -לפעמים גם ביום. תודה אילנית.
האם ליקוי שמיעה עצבי של 20DB שנבדק בבדיקת ברה בתדרים הגבוהים זה ליקוי בעייתי אצל תינוק בן שנתיים? לתינוק צינוריות מאווררות ותופיות נקיות לגמרי. האם יש לזה השלכות חמורות או יש פיתרון לכך? זה יכול להשפיע על התפתחות השפה והדיבור? יש פיתרון?
זה מדד נורמלי, מה שאומר שבמידה והייתה בעיה בשמיעה, מקורה הייתה באוזן התיכונה ולא בעצב השמיעה - מבחינתה, לאחר הניתוח של צינוריות היא שומעת שמיעה בתחום הנורמה. אין מקום לדאגה, היא שומעת היטב כעת.
קראתי באחת מתשובותיך על הספר hanen. באיזה נושאים הוא עוסק? היכן ניתן לרכוש אותו? תודה.
הספר הינו ספר הדרכה להורים, עם ילדים עם עיכוב התפתחותי בשפה. ניתן לרכישה דרך אגודת קלינאי התקשורת, לטובת עמותת הנן טל: 03-9217815
אני קטין ויש לי גמגום יחסית קל ורציתי לעבור היפנוזה . האם יש סיכון בריאותי \ נפשי בהיפנוזה ? רציתי לעבור טיפול כזה אבל אין לי טיפת אומץ לספר על כך להורי ואני כבר מת לסיים עם הנושא הזה !!!!!! אפשר בטיפול אחד של היפנוזה ואחרי זה זה יעבור או שזה לוקח זמן ? האם זה יקר ?
אינני מומחית בהיפנוזה, אבל זו שיטה שלא הוכחה כמועילה בגימגום. למה שלא תספר להורים? אולי גם הם היו רוצים לשוחח איתך על זה, ואולי גם להם אין אומץ? למה דווקה הופנוזה?
בתי,בן 11 שבועות,עוד לא מחייכת. התחילה לעקוב בגיל 9.5 שבועות,ועכשיו עוברת את קו האמצע במבטה.(עד אז לא עקבה בכלל,גם לא יצרה קשר עין) מתחילה להושיט ידיים לעבר חפץ. (לוקח לה הרבה זמן,אבל בסוף עושה את זה.) ניראה לנו חשוד הקטע של החיוך, ושל יצירת הקשר-עין,אז החלטנו ללכת לרופא התפתחותי. הפגישה בעוד מספר ימים,ורצינו לדעת, לאור הנתונים הנ"ל, אם יש משהו מיוחד שאנו צריכים לשאול,או לבקש לשים עליו את הדגש בבדיקה. והכי חשוב: במידה ויגידו לנו שזה בסדר שהיא עדיין לא עושה את כל זה- האם זה נכון,אולהתעקש על המשך בדיקות. רוב תודות.
תשאלי את הרופא את השאלות שעולות באותו זמן ובקשי פגישת מעקב.... הדבר מקובל ומחוייב, רק מעצם דאגתך.
אני בת 27 נשואה וסובלת כבר כמה שנים מקשיים קשים בתקשורת עם אנשים ,אני לא יודעת ממה זה נובע אני מתרגשת לדבר עם אנשים (בעבודה, בכל מיני מקומות ,אפילו בסתם חנות כשאני קונה בגדים ,אני מתרגשת ,מידי מאנשים).. אפילו שאני עם חברותיי אני די בלחץ ולא משוחררת ולא מסוגלת לצחוק איתם (אז אני נמנעת מלקיים פגישות חברתיות) .. ריאיון עבודה למשל ,נראה לי דבר בלתי אפשרי לחלוטין כיום... קשה לי לשבת ולנהל שיחות עם אנשים.... אני לפעמים גם מגמגמת או פתאום המילים מתבלבלות לי זה דברים שלא היו פעם והם רק מחמירים מיום ליום כיצד היית מאבחנת את הבעייה שלי ומה אני אמורה לעשות? יש לציין שהמחשבה לשבת מול קלינאי תקשורת או פסיכולוג או כל מטפל אחר ולדבר על כל הדבר המביך הזה מפחידה אותי לתגובתך אודה מאוד אביבית
מביך ומפחיד...... כולנו עברנו את החוויה בצורה זו או אחרת, גם הפסיכולוג והקלינאי! השאלה היא כיצד התחושה הזאת משפיעה עליך והאם בעקבותה את נמנעת מתפקיד סביר בחברה, זה כדי לברר אצל איש מקצוע .... במיקרה זה, פסיכולוג או קלינאי. פניתך בכתב מרמז על הנכונות שיש לך להתחיל את התהליך של שינוי מסויים... לא תהיה אחרת, רק תסבלי פחות ואולי תהיי יותר נינוחה עם עצמך! פני למישהו על פי המלצות או פעילות מקצועית מוכרת ......
שלום.שוב אני. לא, עוד אין לי עידכון, אבל יש לי עוד שאלה: אם לבני יש כרגע קושי בהבעה בע"פ (משפטים מבולבלים,היגוי שגוי וכו'), האם זה אומר, שגם בכתיבה תהיה לו בעיה? (הן בהבעה כללית בכתב, הן בכתיבה עצמה והן בכתיבת משפט תקין מבחינה תחבירית) האם מרכז הדיבור במוח שולט גם על הכתיבה? ואם ילד לא מטופל, והדיבור מסתדר לו בסופו של דבר, האם הבעיה 'תצא' שוב בכתיבה? תודה.שבוע טוב.
בעית השפה הינה באירגוןש ל המילים וביכולת להפשיט את רמת המחשבה, מהמוחשי למופשט. ככל שהמחשבה מופשטת, כך היכולת השכלית גבוהה. יש יחסי גומלין בין היכולת להתבטא בצורה ברורה ורהוטה בדיבור ובכתב. הכתב הינו ביטוי גרפי של היכולת השפתית. הבעיה של חלק מהילדים שמקבלים טיפול בגיל הרך עולה שוב בכיתה ד'-ה' ובהמשך - ככל שהמטלות השפתיות נעשות יותר מופשטות ומורכבות, כך הביטוי בהבעה 0בכתב ובעל פה) נעשים דלים יותר.
אז יש מה לעשות כבר בגיל הזה,כדי למנוע/לצמצם את הבעיות אח"כ? כתבת שההבעה נעשית דלה יותר-מבחינת מה? אוצר מילים? מה,אוצר המילים שלו פתאום קטן?המילים נישכחות? לא כ"כ הבנתי. האם העשרה שפתית עכשיו יכולה לעזור? ומהי הדרך הטובה ביותר? ספרים?הצגות ?מה עוד? תודה.
שלום: ברצוני לשאול על ילדה בת שנה וארבעה חודשים. היא עדיין לא אומרת אף מלה, אלא רק ג'יבריש, וגם זה, יחסית מעט. היה נראה שהיא אומרת "אבא" אך לא בהקשר הנכון בהכרח, אולם עתה היא גם את זה לא כ"כ אומרת. בנוסף, היא לא יודעת לנפנף "בי-בי" עם היד ולא יודעת להצביע כששואלים אותה "איפה אור" או איפה אבא". לא נראה שיש לה בעית שמיעה וכך גם נמצא בבדיקת טיפת חלב בעבר. האם יש מקום לדאגה או שכדאי להמתין לראות כיצד היה תתפתח בהמשך?
השאלה החשובה, האם היא "מתקשרת" והאם עושה זאת בעמצאות קולות שחוזרות על עצמם, בכוונה. בנוסף האם מבינה מצבים כלליים, כמו קשר בין לבישת מעיל או אחיזת המפתחות והיציאה מהבית? האם מבינה מצבים מילוליים של תקשורת ומצבים לא מילוליים? בכל מיקרה, אם את דואגת רצוי שהילדה תבדק, (זאת במידה ואינך חשה ,התקדמות") אצל קלינאי תקשורת שתוכל להמליץ ובעקר לעקוב בצורה מובנת ואוביקטיבית. בקשי לקבל הדרכה לקידומה של הקטנה.
יתכן ואני סתם פולניה היסטרית,אבל לאור המיקרים הרבים שאני שומעת לאחרונה בסביבתי, אני נידבקת בחששות,ורק רוצה לשאול: ביתי בת 5 חודשים. היא מחייכת,צוחקת ומידי פעם גם "מדברת". מה שמטריד אותי הוא שהיא יכולה לשחק דקות ארוכות מאד (גם 25 דק'),במשחק אחד.(נגיד,המוצץ שלה.) היא אוחזת אותו ביד,והופכת והופכת ומתבוננת. מצד אחד,סבבה,מה אכפת לי? יש לי שקט. אבל מצד שני... שני ילדים מסביבתי,שאובחנו כ-PDD,גם התנהגו בדיוק כך בגילה. הכצעקתה?! תודה.
אל תדאגי, תארת ילדה עם התפתחות תקינה ואמה דאגנית, נשמע הכל רגיל, גם דאגותיך! תמשיכי את המעקבים בטיפת חלב (המיועד לילדים עם התפתחות רגילה ומעקב אחר צייני התפתחות, הן יעקבו אחריה ויתריאו על כל סטיה מהנורמה!
ביתי בת ה-7 טופלה אצל קלינאית תקשורת עד לפני חודשיים בהגיית האות צ וגם ס אך בסוף התהליך היא אמרה שצריך גם לטפל בלשון שיוצאת במהלך הדיבור. שאלתי מה י התופעה הזו האם זה בגלל שהיו בעיות בתקשורת הדיבור? בעבר בגיל 5 לימדו אותה להגות ל גם פה היתה בעיה. האם זה חולף לבד?? עניין הוצאת הלשון. או ששוב לחזור לקלינאית? האם זה יעבור או שחובה טחפול?? האם יש גיל מסויים לטיפול בבעיה זו?
כדאי לתת לקלינאי תקשורת מנוסה לבדוק את הילדה ולהמליץ על המשך טיפול. לכי לקלינאי שלא טיפולה בעבר בילדה, כדאי שתסתכל אליה "מחדש" מבלי לתת לה הנחות עקב הכרות קודמת! באף גיל יש תופעה של הוצאת הלשון החוצה, הדיבור צריך לניות תמיד בתוך הפה ובתוך קשת השיניים. גיל 7 בהחלט מתאים לדיבור תקין, על כל הביטיו.
שלום פרידה וחג שמח!! זו הפעם השלישית שאני כותבת לפורום זה ומתארת את התפתחותו השפתית של בני ואת לשמחתי כמובן, בפעמים הקודמות כתבת לי שאני מתארת התפתחות תקינה וזה מאוד הרגיע אותי. החלטתי שוב לכתוב מכיוון שהגננת של בני אמרה לי שהיא חושבת אבל לא בטוחה שבני לא שומע היטב. כששאלתי אותה מדוע היא אומרת זאת, היא הזכירה עובדות שאני הבחנתי בהם והם הפריעו גם לי. אז כדלהלן, בני בן שנה וחמישה חודשים, ממלמל ויש לו צירופים כגון פה פה, א - בא, טיק - טאק, בה בה, טה טה וכו'. כשכבר היה נדמה לי שהוא אמר מילים כגון אבא, אמא, במבה, אה -אה בהקשר הנכון, הם כביכול נעלמו וכאילו לא נשמרו בזכרונו, אני בטוחה שהוא שומע צלילים כי הוא מגיב אילהם רוקד צוחק וכו', אך יש מקרים שבהם הוא לא מגיב למילים, הוא לא מגיב לשמו לפעמים כשאני קוראת לו, לעיתים מדברים איליו והוא "בשלו" במשחק שלו. לעיתים נדמה שהוא קורא שפתיים, אך לא קשוב כשלא מסתכל ישר לשפתיים, הוא מבין הוראות מסויימות כגון תעשה טוק טוק, איך עושה אריה, אך ההתקדמות שלו בהבנת שפה נראית איטית והרבה פעמים נדמה שהוא לא מבין. עשיתי לא בדיקת שמיעה אצל קלינאית עקב הפניה מטיפת חלב בגיל 10 חודשים והיא היתה תקינה אעשה לו שוב בדיקת שמיעה בחודש הבא גם עקב התחושה שלי ושל הגננת וגם עקב כתבה בטלוויזיה שחוסר בתיאמין (הזנה ברמדיה צמחית) גרמה לחרשות , בני גם ניזון מרמדיה צמחית. מה את אומרת לגבי אותן מילים שהיו ונעלמו?
בררי את השמיעה קודם כל. לאחר הבירור ואם את עדיין חושדת שמשהו לא "בסדר" פני לקלינאי תקשורת לקבלת אבחון והדרכה. יתכן שבנך מוסיף מילים ו"זונח" את אלו שכבר למד ויכול להיות שאין לו תחושה של תקשורת והמשכיות. אולי תפיקי תועלת ממעקב אצל איש מקצועה אשר יראה אותו בפרקי זמן מוגדרים ותוכל עקוב ולהדריך באופן אישי. תשתדלי לקבל את מרבית תשומת לבו לפני שאת פונה אליו אם הוראה ואז תתרשמי אם יש בעיה בשמיעה או האם הוא עסוק מדי וקשוב במשחקו ולכן לא מגיב מייד כשאת פונה אליו.
שלום פרידה וחג שמח!! זו הפעם השלישית שאני כותבת לפורום זה ומתארת את התפתחותו השפתית של בני ואת לשמחתי כמובן, בפעמים הקודמות כתבת לי שאני מתארת התפתחות תקינה וזה מאוד הרגיע אותי. החלטתי שוב לכתוב מכיוון שהגננת של בני אמרה לי שהיא חושבת אבל לא בטוחה שבני לא שומע היטב. כששאלתי אותה מדוע היא אומרת זאת, היא הזכירה עובדות שאני הבחנתי בהם והם הפריעו גם לי. אז כדלהלן, בני בן שנה וחמישה חודשים, ממלמל ויש לו צירופים כגון פה פה, א - בא, טיק - טאק, בה בה, טה טה וכו'. כשכבר היה נדמה לי שהוא אמר מילים כגון אבא, אמא, במבה, אה -אה בהקשר הנכון, הם כביכול נעלמו וכאילו לא נשמרו בזכרונו, אני בטוחה שהוא שומע צלילים כי הוא מגיב אילהם רוקד צוחק וכו', אך יש מקרים שבהם הוא לא מגיב למילים, הוא לא מגיב לשמו לפעמים כשאני קוראת לו, לעיתים מדברים איליו והוא "בשלו" במשחק שלו. לעיתים נדמה שהוא קורא שפתיים, אך לא קשוב כשלא מסתכל ישר לשפתיים, הוא מבין הוראות מסויימות כגון תעשה טוק טוק, איך עושה אריה, אך ההתקדמות שלו בהבנת שפה נראית איטית והרבה פעמים נדמה שהוא לא מבין. עשיתי לא בדיקת שמיעה אצל קלינאית עקב הפניה מטיפת חלב בגיל 10 חודשים והיא היתה תקינה אעשה לו שוב בדיקת שמיעה בחודש הבא גם עקב התחושה שלי ושל הגננת וגם עקב כתבה בטלוויזיה שחוסר בתיאמין (הזנה ברמדיה צמחית) גרמה לחרשות , בני גם ניזון מרמדיה צמחית. מה את אומרת לגבי אותן מילים שהיו ונעלמו?
שולי שלום. מנסיוני ברגע שאת חושדת שהשמיעה אינה מלאה כדאי לעקוב כל הזמן ואף לוודא מצב האןזנים אצל מומחה. חשוב לזכור! שמיעה טובה היא מפתח הכרחי להתפתחות רגשית חברתית ושפתית! בעיקר בגילאים האלו.
בני בן שנתיים ושלושה חודשים מדבר מילים וחוזר אחרי מילים כמו רכבת, אוטובוס,טלפון ועוד אך לא מדבר משפט שלם האם מצב זה הוא בגדר הנורמה? (בני הגדול בן הארבעה וחצי עם בעיות דיבור) האם לקחת לאבחון?
לצערי, השבתי לשאלתך, אך משום מה התשובה לא נכנסה למקומה. אז, הנה תשובתי: יש נטיה לאיחור בשפה במישפחות מסויימות, יחד עם זאת, גיל שנתיים ושלושה חודשים??? בנך היה צריך, בגיל זה, לצרף לפחות שני מילים יחד, למשפט או מחשבה מחוברת. אם עדיין מדבר רק במילים בודדות, כדאי שתתיעצי עם הקלינאי שעובדת עם בנך, תתיעצי איתה וכמובן, תעזרי בה לקבלת הכוונה. ודאי חלק מהדברים שלמדת לגבי בנך בן ה-4 יהיו נכונים גם לגבי הקטן יותר. אולי כדאי לך לרכוש את הספר של הנן hanen המיועד להורים שמגדלים ילד עם איחור שפתי. יש שם הרבה הדרכה והנחיות שימושיות לעידוד השפה וההבעה של ילדים צעירים, כתוב בצורה ידידותית ובודאי יסב לך נחת!
שלום לך תינוק בן שנתיים לאחר ניתוח צינוריות לפני שנה. בבדיקה היום צינוריות במקום מאווררות ותופיות תקינות. אם הכל תקין ואין נוזלים מדוע יש ירידה בשמיעה של 25-30 ד"ב בשתי האוזניים בבדיקת שמיעה שנערכה היום? האם ליקוי כזה מהווה בעיה כלשהיא? תודה! לימור
לא יודעת כיצד התבצע הבדיקה. מה שאת מתארת כ- 25-30 dB אומר שזאת העוצמ ה בה בנך הגיב לצלילים (במידה ומדובר על סף השמיעה) בילדים קטנים לא בטוח שזה הסף, מכוון שהם מתבקשים להגיב לצליל החלש ביותר, לעתים ילדים "ממתינים" עד שהם בטוחים ששמעו ואז התגובה אינה מתאימה לסף. בכל מיקרה, חשוב לדעת כיצד הגיב בבדיקה שכתוב בה SRT והאם נעשה בניפרד לכל אוזן. השאלה, כיצד המצב של האוזניים משפיע, אם בכלל, על תפקודו ורכישת השפה?
לד"ר פרידה שלום אני אישה בשנות הארבעים המאוחרות, מגמגמת משחר ילדותי. בתקופה האחרונה הגמגום יתחזק אצלי בצורה שזה ממש משבש לי את אורח החיים, אני לא מסוגלת להוציא מילה אחת מהפה בלי לגמגמם, חוסר היכולת הזו להתבטא גורם לי לכעס רב אני כל הזמן עצבנית, וזה קורה לי בעיקר בבית עם בני המשפחה, עם אנשים זרים זה לא קורה לי כי אני משתדלת לדבר פחות או לא לדבר בכלל אם אין צורך, לפעמים אני חושבת שעדיף להיות אילמים מאשר מגמגמים הלוואי והיתה תרופה לבעיה המיואשת תודה
כיצד אוכל לעזור? האם את יודעת שהכעס והתחושה הלא טובה "מזינה" את הגימגום, ויש יחסי גומלין בין התחושה והצורה של הדיבור? תורלי להעזר באתר של אנשים הסובלים גימגום ambi.org.il האם את מעוניינת בטיפול בדיבור? עדיין לדעתי עדיף גימגום על חוסר יכולת לדבר!!!!!
למיואשת אני בערך בגילך וגם לי יש את אןתה בעיה ואני כל הזמן משתדלת לדבר לאט ורגוע גם אם לפעמים זה נורא קשה כשאת מרגישה שאת ניתקעת קחי נשימה קצרה תיספרי עד שלוש ותמשיכי לדבר מניסיון זה עובד
גימגום זה כמו "אלרגיה" מופיעה ולעלם מסיבות סביבתיות ולא תמיד ברורות ולהלחם בו לעתים רק מקשה על הדיבור. תנו לדיבור לזרום, גימגום או לא גימגום, ותתקשרו עם סביבתכם... העקר מה שנאמר ולא האם הוא שוטף או לא!
שלום, אני בת 25, יש לי בעיה להגות את האות 'ל' ,כנראה שאני פשוט לא מרימה של הלשון. הבנתי שטיפול אפשר להתחיל בכל גיל, מהו משך הטיפול בכזו בעיה?
בהחלט ניתן לטפל, אך צריך קודם לאבחן את מהות הבעיה. פני אלי ישירות (תוך לחיצה על התמונה שלי) או לאבחון אצל קלינאי אחר.
שבוע טוב. בתאריך 20/4,שלחתי הודעה עם עידכונים, אולי לא היבחנת בה. אשמח אם תוכלי להתייחס. תודה.
תודה על התייחסותך,למרות התכתובת הארוכה. גם אנו די 'סגורים' על גן שפתי, למרות כל הביקורות אליה אנו נחשפים (מצד המכון והסביבה.) פשוט ניראה לנו שעדיף שיטפלו בזה וחסל. הפסיכולוגית אמרה שהיא תכתוב בדו"ח על ההתקדמות המצוינת שלו.ושאלתנו: האם ועדת ההשמה יכולה להטיל וטו על קבלתו לגן שפתי, בטענה שרמת הילדים אינה מתאימה לו?( ובמיוחד אם הם רואים שהמכון ממליץ על גן שפתי,בהסתייגות רבה.) תודה,כבר אמרתי?
שלום רב ביתי בת שנתים ושמונה חודשים, אינה מדברת באופן שוטף לדוגמא: 1. את האות ר אינה מבטאת כלל (יאוק במקום ירוק) 2. אינה אומרת את המילה בשלמותה: אם היא שרה שיר, אי אפשר להבין את המילים שהיא שרה. 3. לעיתים היא רוצה לומר משפט שלם אבל קשה לה, והיא נעצרת באמצע למרות שאני רואה שהיא יודעת מה עליה לומר פשוט לא יוצא לה: למשל אם אני נותנת לה פרוסת לחם עם ממרח והיא רוצה שאחתוך באמצע כדי שיווצר כריך היא אומרת: "אימא הלחם לא ככה ........וממשיכה להראות לי בידים מה היא רוצה" כדי שהמצב ישתפר אני מתקנת לה את המילים (בתשובה ולא כתיקון למה שאמרה), אני מבקשת ממנה לחזור אחרי על מילים מסויימות תוך שאני מחלקת אותן להברות - נעשה כמשחק. יש לציין שילדתי נבונה (כמו כל הילדים.........) יודעת שירים רבים, ואף יש ספרים שהיא יודעת להשלים את תחילת המשפטים. אנו מנסים לדבר עימה המון, לצייר, וליצור: למשל אם אני מכינה עוגה אני תמיד משתפת אותה ומבקשת ממנה להסביר לי מה צריך לעשות. אודה לעצתך
נשמע שהכל תקין. הילדה עושה מה שהיא יכולה ואם היא מתקדמת, לו באיטיות, אז היא כניראה מתפתחת בצורה תקינה. באשר ל "ר", היא נרכשת מאוחר יחסית , לקרת גיל 5, על כן, היא לא חייבת עדיין לומר אותה. (כן, גם אם ישנם ילדים שאומרים אותה נכון, לא כך הדבר בכל הילדים) דברי אליה נכון ותהיי בטוחה שהיא תשלים את כל השפה, בקצב שלה. אין טעם לשאול אותה שאלות, תעודדי לשאול, להשיב ולהכנס למצב של שיחה, טבעית ולא כמבחן מתמשך.........
באיזה גיל ניתן לאבחן?
ביתי בת 8 חודשים ועדין לא יוצרת קשר עין ברור ולא מחיכת חיוך חברי האם זה מעיד על התסמונת?היכן ניתן לבדוק?
שאלתי היא האם ניתן לעשות לילד בגיל שלוש אבחון תקשורתי , אני מתכוונת שאני רוצה לבדוק איך הוא מבחינת רמת השפה שלו ומבחינת התקשורת שלו יחסית לבני גילו. אם התשובה חיובית, כיצד נהוג לערוך אבחונים כאלה , האם מספיקה פגישה אחת להתרשמות ? כאשר מדובר בגיל צעיר , האם מתחשבים בכך שלילד קטן לוקח זמן "להתרגל" למאבחן כדי לשתף פעולה איתו ? כדי לערוך אבחון מדויק , האם נדרש שהמאבחן יראה אותו יותר מפעם אחת ? תודה דרורה
מומחיותם של קלינאי התקשורת באבחון של ילדים צעירים, על כל המשתמע מכך! ההחלטה לגבי מספר הפגישות הדרושות לאבחון נעשת על פי שיקול הדעת המקצועית ויכולה להיות חד פעמית או להמשך מספר פגישות, עד שהקלינאי מרגיש שקיבל תמונה ברורה שמאפשרת קביעה עמדה מקצועית. לעתים הקלינאי גם מבקש לראות את הילד בפעילות הין עוד ילדים או במשחק חופשי. בכל מיקרה, פני לקלינאי או בקשי הפניה מהרופא המטפל (כפי שנהוג בביטוח הרפואי שלך) ואם יש לך שאלה, שאלי את הקלינאי את כל השאלות הספציפיות בקשר לבנך.
שלום רב , בני בן שנתיים ו-4 חודשים התחיל זה עתה לדבר ולאמר מילים בודדות. המילים באות באופן ספונטני ולא כאשר אני שואלת אותו איך קוראים לזה , או "תגיד לי, מה זה וכדומה. עדיין הוא בשלב של איחור שפתי ובסה"כ יש לו כ-12 מילים בערך. ביקרתי אצל קלינאית תקשורת שקבעה כי בנוסף לאיחור בדיבור יש לו גם בעיית הבנה כי כאשר ביקשה ממנו לשים החפצים על הכיסא שישב לא עשה זאת. אך כאשר ביקשה ממנו לקום מהכיסא עשה זאת ברצון. עוד קבעה שמאחר ולא רצה להשלים פזל (הניחה על השולחן פזל של חיות וביקשה ממנו לשים את החיות בלוח הפזל מעץ והוא סרב) א ב ל כאשר הניחה לו פזל מעץ שיש להשלים בו את העיגולים בשלל צבעים עשה זאת ברצון ונכון. ידע את כל הצבעים וידע להניח אותם במקומם. עוד קבעה כי מאחר וביקשה ממנו לתת לה עיגול א ח ד והוא לא נתן , גם זה הוביל אותה לקביעה של בעית הבנה . זה ועוד , כאשר ביקשה ממנו לזהות תמונה בספר ושאלה אותו " היכן הילדים משחקים בקוביות " ? הוא לא ידע להצביע על התמונה א ב ל כאשר נשאל היכן נמצאות הקוביות ידע להצביע על הקוביות עצמן. מהאבחון הראשוני היא קבעה כי עליי לגשת גם לאבחון אצל ריפוי בעיסוק משום שלא ידע/רצה להשלים את הפאזל עם החיות . ולפי דבריי כאשר אני עובדת עימו על פאזל של חיות וצורות הוא מתקשה להשלים את הצורות ואז הוא מתוסכל ובוכה. עוד קבעה כי עליי לגשת גם לאיבחון אצל רופאה התפתחותית. האם ע"ס הנתונים שהצגתי לך כרגע , נראה לך שיש לו אמנם בעית הבנה ? אודה לחוות דעתך . יעל.
כן, מרגישים שאת "מסנגרת" לבנך ואינך סומכת על האבחנה של קושי בהבנת שפה. הפניה שאיבחון במכון להתפתחות הילד הינה לטובתו. יש שם צוות אשר יכולים לבדוק אותו ולהמליץ על טיפול, לפני הצורך. בכל מיקרה, ילדים אוהבים את הטיפול הדיבור מכוון ששם הם "משחקים" עם הקלינאי, אשר דרך המשחק מקדם את כל הבטי השפה )הבנה וגם הבעה). בשאלה הקודםמת התיחסתי לצימצום הפערים בין הילד עם בעית שפה (גם קלה) ובין יתר הילדים בגילו, קיראי שם. בכל מיקרה, אל תמתיני לאבחון המשולב. תתחילי עכשיו את הטיפול בדיבור ובמיוחד קבלי הדרכה מהקלינאית אשר לדעתי ולפע תאורך אבחנה בעיה קלה ועם טיפול מתאים ומוקדם אפשר אולי לצמצם את האיחור המצטבר. תוכלי גם לרכוש את הספר של הנן (hanen) המיועד להורים עם ילדים עם איחור קל בשפה דרך אגודת קלינאי התקשורת, 03-9217815. בהצלחה
שלום , בני בן שנה ו-5 חודשים. רק לפני שבועיים התחיל לאמר כמה מילים כמו: אבא,אף,עין,עץ וכד'. נכון לעתה יש לו אוצר מילים של 15 מילים בערך. כשהיה בן שנתיים ו-3 חודשים הזמנתי תור לקלינאית תקשורת ותורי עומד להגיע עוד כ-שבועיים וחצי. האם , לאור ההתקדמות הגדולה ועצם העובדה שהתחיל לאמר מס' מילים (לפני כן לא דיבר - השמיע הברות בלבד וקולות של חיות ) עדיין כדאי לקחת אותו לאיבחון אצל קלינאית תקשורת . תודה, שרון.
כן, כדאי מאד. במיוחד עם התחיל לדבר באיחור. השאלה העקרית כיצד מתקשר עם סביבתו ובמיוחד מה יהיה "דגם רכישת השפה" צריך להבדיל בין ילד עם התפתחות תקינה מאוחרת לילד עם בעיה (רכישה שונה מהנורמה מבחינת רצף וסדר הרכישה) , כשעקר האבחנה הינה במטרה לצמצם פערים בינו לילדים בגילו, אשר התחילו לדבר ומתקדמים בקצב מהיר ואחיד יותר ממנו. עד גיל ביה"ס אליו לסגור את הפערים ולכן רצוי שלא "יפתח רווחים" יתר על המידה
בני כמעט בן שלוש. ילד מפותח שהתחיל לדבר בגיל שנתיים. בגן יש לו חברים והוא מתקשר עם בני המשפחה וסביבתו הגננת אמרה שמשהוא לא נראה לה , שהיא חושבת שהוא לומד בעל פה והדיבור שלו מורכב מדברים שהוא למד בעל פה . בני כעט נמצא בתהליך אבחון אצל קלינאית תקשורת והיא אמרה שכנראה יש בעית תקשורת , היא גם אמרה כמו הגננת שרוב השפה שלו זה דיבור בעל פה , דרך אגב אני והסביבה הקרובה לא מרגישים שום דבר חריג . שאלתי היא : האם זה לא תהליך טבעי וכולם בהתחלה לומדים בעל פה את השפה ? האם יתכן שהוא עדין נמצא בשלב של למידה ובגלל זה מדקלם? במשך היום אני שמה לב שהוא אומר גם דברים שהם אינם דיבור בעל פה , הוא שואל אותי שאלות, ומספר לי על כל מיני דברים שהיו בגן בהנחה שהאבחנה ההתחלתית מוצדקת , מה הוא הטיפול שבדרך כלל מומלץ והאם אפשר בכלל ללמד אותו לדבר לא בעל פה? כיצד אני יכולה לעזור לו בבית ? בתודה רחל
מה זה "דיבור בעל פה? אם בנך מתקשר, מספר, שואל ויוזם שיחה אז, על פני השטח ניראה לי שאין בעיה ספציפית. אם הוא באיבחון אצל קלינאי תקשורת, אז, מכוון שהתחלט עם האבחון, סיימי אותו ושאלי את הקלינאית, אשר רואה את הילד מול עיניה, מה בדיוק הבעיה של בנך ובהמשך היא האדם המוסמך לחוות דעה בקשר להמשך הדרך. חשוב ביותר בעצם להשוות עם עצמו, האם לפני 3-4 חודשים, למשל, לעומת חנוכה היום שפתו יותר עשירה וחופשית, האם הוסיף אוצר מילים וביטויים נוספים לשפתו והאם מתקשר ומובן לסביבתו? אלה השאלות שיש להשיב אליכם, בכל מיקרה, מתאורך אין לי הרגשה של בעיה ספציפית או דחופה.
ראשית הרשי לי להחמיא לך, על התשובות האכפתיות שאת עונה כאן. בני, עוד מעט בן 3, הוגה מילים עדיין בדיבור "תינוקי" לא לגמרי ברור ולא כמו ילד גדול, למרות שאפשר להבין את מה שהוא אומר (חוץ מרגעים של התרגשות שאז הוא מדבר מאוד מהר ומשמיט הברות), יש לו עדיין טעויות בביטוי מילים (למשל את המילה "את" (you לנקבה)אומר "אתת" א' ות' ראשונה בפתח (כמו "אתה" אבל הוא יודע שהסיומת אמורה להיות "ת"). בגיל שנתיים הפנו אותו בטיפת חלב לבדיקת שמיעה. היינו במספר בדיקות והתברר שהוא שומע היטב אך יש לו לעיתים תכופות מים באוזניים שפוגעים זמנית בשמיעה. לאור זה אני קצת חוששת שהוא עדיין לא הוגה את המילים כמו ילד אלא כמו פעוט. האם זה נורמלי בגיל כזה?
בהחלט נישמע נורמלי. לפי תאורך למעשה יש לו כללי תחביר (גם עם מעט שונות מהתחביר שאת משתמשת). אם הזמן והניסיון בשימוש בשפה ילמד אילו כללים תקינים וכדי להשתמש ואילו לא תקינים ויזניח אותם, באופן טבעי. הירידה בשמיעה, גם כשהיא זמנית מתבטא אחרת מהמתואר. במידה ויש התקדמות בדיבור, אין מה לדאוג. כמובן שאם יש הפסקה של ההתקדמות במשך יותר משלושה חודשים כדאי להבדק על ידי קלינאי תקשורת.
בני בן 6.5 (בגן) "מרחף". נאורולוג הציע רטלין. אני חדשה בנושא ומבקשת עיצות
כנסי לאתר של ניצן. קלינאי תקשורת לא ממליצות בעניין תרופות תתחעצי עם הרופא של הילד, אשר מכיר אותו ומוסמך לתת לך עצה מקצועית מבוססת על הכרותו עם הילד.
אחייני,בן 10 שבועות,עוקב במבטו לזמן מועט ביותר,אם בכלל,ולא מחייך. (הוריו טוענים כי חייך אליהם פעם-פעמיים,אני לא ראיתי). בדיקת ראיה תקינה. רופא העיניים טען שאנו היסטרים. האמנם? יש מקום לדאגה? יש לציין, כי הוא אינו בוכה(אלא כאשר הוא סובל מיוחד). הוא רק רוטן, או "חורק". זה אומר משהו? ביקשנו הפניה להתפתחות הילד, אך הם, כרגיל, "לוקחים את הזמן". תודה רבה.
מזל שלוקחים את הזמן. מה קרה? הילד מתפתחת נורמלי ואתם רוצים ילד לא נורמלי? יותר מדי טוב? כניראה שטוב לו, אל תדאגו, הוא כבר יבכה, בקול חזק, כשיהיה מוכן. תפנו לאחות טיפת חלב וקבלו ממנה הדרכה והמלצות מבוססות על התפתחות נורמלית וילדים "תקינים" במידה ויש שאלה נוספת תוכלו לפנות לרופא בתחנה.
אז זהו,שניראה לנו שהוא לא מתפתח נורמאלי, כי רק אתמול הוא עקב בפעם הראשונה,והוא עדיין לא מחייך. עניין הבכי רק משמח אותנו...
ביתי בת 6 שבועות ועדיין לא מחייכת האם זה מאותת על בעיה כלשהי?האם לגשת לטיפול?
מחייכת כתגובה וחלק של פעילות פיזיולוגית של הבליעה. עדיין מוקדם לחיוך חברתי ומכוון. אם היא שקטה, אוכלת ויושנת טוב ונראה מרוצה, אין צורך בפניה לגורם מיקצועי. אם תרגישי צורך, תפני לאחות טיפות חלב, אשר ודאי תרגיע אותך, באופן אישי
תודה ל ההתיחסות, אך היא אוכלת ישנה וממש לא מרוצה היא כמעט כל היום בוכה,הרופא אמר שצריך לחכות 3 חודשים כנראה זה גזים. בנוסף היא גם לא כ"כ עוקבת היא עוקבת לעיתים רחוקות ולשבריר שניה האם יש ורך להמשיך טיפול את מוממחה לדעתך?
הוא טופל אצל הקלינאית,עד לפני כשלושה חודשים,והטיפול הופסק,מצידה,בשל "אי יכולת ריגשית של הילד להתמודד עם המאמץ". מאז,אנו מטופלים רק בריפוי בעיסוק. יש לציין, שבגלל המצב (וכנראה גם הגיל...), הוא ניתקף בהמון התפרצויות זעם,הנובעות,פעמים רבות,מתיסכול על כך שלא מבינים אותו. מה שבהחלט מקשה עלינו,כמשפחה. ושאלותי: 1.האם אין זה מתפקידה של הקלינאית למצוא את הדרך ללב הילד? (אותי לימדו שלכל ילד ניתן להגיע,בדרך זו או אחרת) 2.האם המצב שלו לא מחייב אימון אינטנסיבי של קלינאות תיקשורת? 3. ובכלל, כיצד מתבטא הטיפול במיקרה כזה? האם עלינו לתקן אותו (כמו ש"מותר",כמובן),האם להשתמש בשיטת החלוקה להברות (עם מחיאת כף)? (הקלינאית לא עושה את זה) 4. מה שהקלינאית עשתה במשך כל הזמן הזה, זה משחקי דמיון (להאכיל בובה וכד'), ובני השתעמם עד מאד. בקיצור, כיצד אדע אם בני מקבל את הטיפול האופטימלי,או ש"מורחים" אותנו? מתנצלת על אורך השאלה, פשוט ניראה לי שזהו מידע חשוב. אגב, בדיקות ראיה, שמיעה, ו-eegבשינה-תקינות,ב"ה, ומקומו במשפחה: ילד שני. מודה מקרב לב על התייחסותך.
1. בהחלט זה תפקידה של הקלינאית ואם היא לא הצליחה 0יש לברך אותה על כך שישי לה הגינות להודות בכך) יש צורך והצדקה לחיפוש של קלינאי אחר, בעל אישיות ודרכי עבודה שונים. 2. כן, לכן הופנה לגן שפתי, אך בינתיים חלב להמתין וכדאי להפנותו להמשך טיפול, עד שיכנס לגן (כן, גם בקיץ) 3. במסגרת הטיפול אצל קלינאי אחר בשקו הדרכה מאד ספציפית שתענה על השאלות שלכם. 4. חבל, הייתם צריכים להגיד לה מה דעתכם על הטיפול, בכל מיקרה, פנו לקלינאי אחר והתחילו ב"דף חדש". דרך הגב, בנכם זכאי, עד גיל 3 לטיפולים ללא השתתפות כספית מצידכם, ובעקרון, במספר רב של פעמים בשבוע, בהתאם למצבו וצרכיו. אשמח להמשיך לעזור לכם, בהצלחה
ראשית, תודה על התשובה המפורטת. כתבת לי, שאכן זהו תפקידה של הקלינית להגיע אל הילד. אבל במכון טוענים כנגדי(גם כשקבלתי על כך שהטיפול לא ניראה לנו),שהילד לא פנוי ריגשית,ולכן לא ניתן להגיע אליו.(והקלינאית, כמובן מעולה...) ביום שלישי יש לנו שיחה תקופתית, לה אנו מחכים בכליון עיניים. האם הם יכולים להמשיך ולטעון שבני אינו פנוי כרגע לטיפול שפתי בגלל מחסום ריגשי כלשהוא, או שבאחריותה של הקלינאית להגיע אליו? איני מתעלמת מהמאמץ להתעמת עם הקושי השפתי,רק שניראה לי קצת מוגזם להפיל הכל רק עליו. שוב תודה. אגב, פניתי לאתר קלינאי התקשורת, וכשחיפשתי שם של קלינאית עצמאית (אין גברים?) באיזור מגורי (נתניה),הופיעה הודעה שאין. האם ידוע לך בכל זאת על מישהי מתאימה?
שלום. בני בן 2:9,מטופל במכון להתפת' הילד מגיל שנה,לערך. הכל התחיל כשסירב לאכול,אלא ינק מלא עד גיל שנה,סירב שיאכילו אותו ,מיעט בקשר עין(הסתכל על הכדור שמתגלגל אליו ולא אל פני,לדוגמא) ומיעט למלמל,כפי שנידרש בגיל זה. התחלנו עם קלינאית תקשורת,פעם בשבוע, אך ללא שיפור. המשכנו עם מרפאה בעיסוק-מה שעזר מאד מבחינת "היפתחותו" לאנשים. עשינו הפסקה, חזרנו לקלינאית, ושוב למרפאה בעיסוק,כך במשך השנה וחצי האחרונות. במהלך זמן זה, הוא אובחן כילד דיספרקסי,והומלץ לנו על גן שפתי.(בשנה הבאה) כאמור, היום הוא בן 2:9,אוצר המילים שלו גדול,יחסית, והמילים ברמה די גבוהה (מחליק,אדים,מיצנח,אוהב,כועס) ,אך לא מבינים מילה ממה שהוא אמר. הוא משמיט את תחילת המילה והוגה רק את סופה. ("לה לה נה"=גולה לבנה גדולה) בגן, הוא מתקשה ביזימה של קשר חברתי, אך כאשר יוזמים בעבורו, הוא מצליח לשחק יחד לזמן קצר. כמו כן, יש לו אובססיה קשה לבלונים. הוא צריך שיהיו סביבו בלונים כ-ל ה-ז-מ-ן.(מה שמאד מרגיע אותו). אין לי מקום להמשיך-אשלח הודעה נוספת
רציתי לדעת אם יש טיפול מועיל לילד שיש לו דיספרקסיה והאם יש תוצאות בשטח אפילו לטווח ארוך
שבוע טוב, האם ניתן ללמד אנשים מבוגרים (בשנות ה-50 לחייהם) לתקן ו/או לשפר בעיות שפתיות ותקשורת מילולית, העשרת אוצר מילים היגוי (במיוחד מדובר במילים קשות ולועזיות וכן בניית משפטים מורכבים וארוכים, זאת ועוד פיתוח קול, קשיי ריכוז קשב, וזכרון. היכן אוכל למצוא חומר בנושא בלימוד עצמי באנטרנט ו/או קורס איכותי ו/או תרגילים ו/או דרך קופת חולים (יש לי ביטוח משלים) אנא עזרתך הדחופה בנושא (אני סובלת מסטיגמה/תדמית נוראית במקום עבודתי ואני מרגישה מקופחת וחסרת בטחון ותמיד נחבאת בפינות ולא מתלבטת). בברכה ובתודה מראש, מ.
בהחלט ניתן לעזור בכל גיל! תפני לקלינאי תקשורת שעובדים עם אנשים מבוגרים בתחום השפה. ואל תתביישי, הרבה אנשים בישראל לא שולטים שליטה מלאה בעברית ועדיין נחשבים מאד בחברה ובעבודה. אל תתיאשי!
שלום לך הבן שלי הוא בן 11 אשר נוטל רטלין באופן קבוע, בפעמים האחרונות שקניתי את הרטלין בבית מרקחת המליץ לי הרוקח לתת לו שמן דגים כי לפי הסברו זה עוזר לתאי המח ועושה את העבודה לטווח רחוק. אני יודעת שלפני הרבה שנים הסבתות שלנו היו נותנו שמן דגים מסיבות שאיני מכירה, האם ידוע לך משוה על זה? שאלה נוספת בענין הרטלין: הבן שלי נוטל רטלין כבר 3 שנים ואני מוצאת את עצמי נותנת לו לא רק לבית הספר אלא גם לפעולות חברתיות עם הכיתה, כדי שיעבור לו בשלום, אחרת ההתנהגות שלו היא עצבנית ואינו מצליחל עבור את הפעילות החברתית בשלום, ולכן יוצא שהוא לקח רטלין באופן קבוע את 8 שעות ועוד חצי כדור בבוקר לבית הספר, ואחה"צ עוד כדור של 4 שעות וכשהיה יותר קטלן בחופשים הפסקנו לגמרי וכעת גם בחופשים אני נותנת לו, כי אחרת הוא מאד עצבני (אני יודעת שזוהי לא תרופת הרגעה). מה דעתך?
שלום אני בת כמעט 18. כאשר אני מדברת ומבטאת מילים אשר מופיעות בהן האותיות הבאות: ש, ת, ז,ס הן נשמעות אחרת. כאילו אני מבטאת אותן לא נכון ולדוגמא: ש נשמעת כמו ס מה אני יכולה לעשות בנידון? תודה
תוכלי לפנות לקלינאי תקשורת אשר תבדוק את התופעה ותציע לך טיפול, במידת הצורך. אין גיל מבוגר מדי לטיפול ואת בהחלט הגיל מתאים במיוחד לאור המודעות שיש לך! בהצלחה
שלום. ובכן, אני לא בטוח שזה הפורום הנכון לבעיות מסוג זה (זה נראה לי יותר בעיה פסיכולוגית או נוירולוגית), אבל בכל אופן: אני זכר בן 17, ולאחרונה (מספר מועט של חודשים) יש לי מספר בעיות מאוד מוזרות ומטרידות. אני נתקל בקושי מסוים לקרוא ולהבין. כלומר, אני לכאורה מבין מה שאני קורא, אבל באותו הזמן אני לא מבין. נורא קשה לסביר את זה, אבל כשאני קורא מילים אני איכשהו חושב אוטומטית "מהי המשמעות של המילה הזאת?" למרות שהמשמעות ברורה לי באופן טבעי. או למשל כאשר מישהו אומר דבר מה אני לא יכול שלא לחשוב "למה דבריו הגיוניים" או "מה זה בעצם אומר", למרות ששוב, באופן טבעי, אין לי שום צורך לשאול שאלות אלו. נראה כאילו אני מנסה בכוח להסביר לעצמי דברים שאני כבר יודע. למשל לפני כמה ימים התחלתי לחשוב למה הטענה ש"אם a=b וb=c אז a=c" היא נכונה, למרות שזאת למעשה אקסיומה הברורה מעליו. כלומר לפתע נראה לי שזה כלל לא ברור שזה נכון, ולאחר מכן מתחיל תהליך מעצבן של הסבר עצמי של "למה זה נכון". וככל שאני חושב יותר על דברים אלו, כך אני מפקפק יותר במה שאני יודע, והכל נהיה לפתע מורכב הרבה יותר ממה שהוא, והכל מתחיל לאבד את המשמעות הלוגית הברורה שלו. פעמים רבות גם קורה לי שאני אומר משהו ומיד לאחר מכן חושב "למה אמרתי את זה?", אבל לא מבחינה של "עשיתי טעות שאמרתי את זה", אלא יותר מבחינה של "מדוע זה היה הגיוני להגיד את מה שאמרתי ולמה בעצם יש בכלל משמעות כלשהי למה שאמרתי". אין לי מושג מה קורה איתי :( מישהו?
מה השאלה? ניראה שזה חלק מתהליך ההתבגרות, שואלים שאלות שלכאורה היו טריביאליות! השאלה היא האם התופעה מפריעה לך בתפקוד היומ-יומי.
שלום, יש לי תאומות זהות בנות 10 חודשים. אחת מהן מברברת וחוזרת על הברות כבר מגיל 9 חודשים, ואילו השניה אומרת רק את ההברה "א". אני יודעת בוודאות שהיא שומעת (מסתובבת כשקוראים בשמה ומגיבה לרעשים). רופאת ילדים אמרה שעוד מוקדם וצריך לחכות, ואז לפנות אולי לאף-אוזן-גרון לבדיקת שמיעה. גם עם מזון מוצק ולא טחון היא מתקשה יותר מאחותה - יכול להיות קשר בין הדברים...? האם צריך להתחיל לבדוק? למי צריך לפנות? תודה, נועה.
ישלדת שתי ילדות, אך כל אחת מתכונות ההתפתחות שלה (גם בתאומים "זהים), על כן, ההשוואת מעיקות ולא תורמות כלום להרגשה הטובה וההתפתחות. לעניינינו: האם היא יוצרת קשר עין ומתעניינת בנעשה סביבה? האם היא פותחת את הפה ומקבלת את המזון האופן פעיל? האם היא "מתקדמת" בעניין האכילה, שמה חפצים בפה, שולטת מעט על הרוק וכו'? האם יש התקדמות, לו מעטה בתחום האכילה? אם התשובות הם שליליות לכל השאלות, תוכלי לפנות אלי או אל קלינאי המתמחה באכילה ובטיפול בתנוקות ולקבל עצה, יעוץ ומעקב.... עדיין מוקדם אולי לטיפול מסודר, אך עצה מקצועית תמיד מועילה! בברכה
לאורך כל הדרך אני משתדלת מאוד לא להשוות ביניהן, בעיקר בהתפתחות המוטורית, כי אני יודעת שלכל ילד הקצב שלו. העניין הוא שבדיבור מצפים בגיל הזה כבר לשמוע מס' הברות, ללא קשר להיותן תאומות. ומעט תשובות - היא אכן יוצרת קשר עין ומתעניינת, היא פותחת את הפה למזון (כשהיא רעבה...), שמה הכל בפה- צעצועים, אצבעות, אבל בעניין הרוק- יש לה המון המון, כל הזמן נוזל, כנראה ללא שליטה. בתחום האכילה- היא מצליחה לאכול במבה, מעט ירקות מעוכים במזלג, קשה של לחם. אבל ממש ארוחה - למשל קציצת עוף - קשה לה. אני מוטרדת יותר מעניין הדיבור ופחות מהאכילה, כי היא אוכלת יפה מזון טחון ולא אכפת לי לחכות עוד קצת למזון לא טחון. האם גם בענין הדיבור ניתן להתייעץ אתך? איך אפשר לקבל את פרטייך?
ביתי בת חודש וחצי ולא עוקבת אחר חפצים או מפנה את ראשה לכיוון של צליל,האם יש מקום לדאגה?אני מאוד לחוצה מכך.
תתיעצי עם הרופא שלה או עם אחות טיפת חלב. יש גם רופא התפתחותי בטיפת חלב, בקשי התיעצות איתו. בגיל קשה לפרש את התגובות של התינוקות, הם זקוקים לגירוי חזק כדי להגיב, וגם אז, התגובה יכולה להיות עדינה וקשה לאיתור. ישנם בתי חולים בהם מעבירים לכל הילודים בדיקת סינון לשמיעה. היכן הוא נולד? האם מצויין במכתב שחרור האם עבר אוטואקוסטיק אמיסיון?
תודה על ההתיחסות, ילדתי במאיר והילדה עברה בדיקת שמיעה בהצלחה,גם אני רואה עפ"י התגובות שהיא שומעת יותר מלחיץ אותי שהיא לא מפנה ראש לכיוון ולא עוקבת אחר חפצים כלשהם גם ממרחק מאוד קרוב.
לא יודעת אם זה הפורום המתאים אבל בכל זאת אפנה אלייך כי אני נהנית לקרוא את התשובות שלך. ילדה בת 10 שמסרבת לקחת אקמול נגד חום כמובן מנסים בכמה שיטות דיבורים ומתנות לתת לה את התרופה אך לשווא ניתן לציין כי היא לא מקבלת שום תרופה לא משנה באיזה טעם או צורה או צבע מדובר על כל תרופה שהיא לא רק נגד חום כולל נרות בלית ברירה ניתנה לה תרופה בכ'ח אך היא הוציאה הכל בבכי נוראי מה אפשר לעשות כבר לא נשארו אפשרויות אחרות כרגע היא עם חום גבוה ניסינו אני ובעלי לערבב את הסירופ עם פטל גלידה אך זה לא עוזר ואפילו סוכריות גומי ללעיסה ולהורדת חום.
אם ביתכם בת 10 והיא ילדה נבונה ניתן לתת לה הסבר על הנחיצות של התרופה ולנסות, יחד איתה לברר מה בדיוק הקושי שלה, לקבל את תשובתה ולנסות לסיע לה לקבל את התרופה תוך פתרון הקושי שלה. לעתים ניתן לבלועה את הכדור, חצוי, יחד עם כפית אחת של יוגורת או שמנת. עוד צורה הינה למעוך אותה ולתת אותה, שוב, בכפית עם משהו בעל טעם יותר חזק (כמו ריבה או ממרח שוקולד, לעודד את הבליעה, במכה אחת ולא להחזיק בפה) בליעה כדור נעסת הכי טוב תוך הורדת הסנטר למטה ולא תוך הטיית הראש לאחור! החדרת נר לילדה בגיל זה, אם נעשה נגד רצונה מהווה מעשה אלים למדי ואיננו מומלץ, בכל מיקרה...... זכרו, אקמול אינו מרפא, רק מוריד חום ונותן הקלה על הסימפטום.... לאחר התיעצות עם הרופא יכול להיות שעדיף לתת לה להרגיש את התופעות וההרגשה הרע של המחלה, ושהיא תחלית לבדה האם מעדיפה תרופה!
