פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
לכל מי שיכול לעזור, האם יש איזושהי דרך להיפטר מקול צורם, להפוך אותו לנעים יותר לאוזן? נמאס לי כבר לשמוע הערות בלתי פוסקות ורמזים דקים יותר וגם פחות בנושא. אגב, מיתרי הקול שלי תקינים וגם אינני עושה בהם שימוש יתר או שימוש לא נכון. תודה מראש! - עורב מיואש
שמך חמוד!!! ניתן בהחלט לשנות את גובה ומאפיינים אחרים של הקול. פנה תחילה לבדיקת מיתרי קול עדכנית וכן לבדיקת שמיעה. עם הממצאים האלו פנה לקלינאי תקשורת המטפל בקול ותתחיל לשנות הרגלי דיבור הניתנים לשינוי. בהצלחה!
שלום רב.בני כעת בן שלוש.הוא החל לדבר מאוחר-בערך בגיל שנתיים-עד אז דיבר מילים ספורות ולא צירף שתי מילים.בגיל שנתיים בתקופה מהירה מאוד הוא החל ממש לדבר שוטף אם כי לא תמיד ברור לגמרי... בערך בגיל שנתיים וחצי יום אחד הוא החל להתקע בתחילת המשפט וממש לא הצליח להוציא את המילה מהפה.הוא היה מתרגז ונעשה אדום עד שהמילה יצאה בצעקה.אחרי כמה ימים שהתופעה רק הלכה והחמירה-והוא ממש החל להפסיק לדבר-מפחד שיתקע-נפגשנו עם קלינאית תקשורת שייעצה לנו כמה דברים לעשות.המצב השתפר מאוד ואפילו נעלם בערך לאחר שבועיים.חשוב לציין כי בפגישה השנייה עם הקלינאית כבר לא היה צורך להמשיך בטיפול אך היא אמרה לנו שנצפה לחזרה ולנסיגה של הבעיה.ואכן הבעיה חוזרת ונסוגה. שאלתי היא עד מתי בעצם לחכות איתו ?? חשוב לציין שעכשיו כמעט באופן קבוע הוא מגמגם-הוא לא נתקע וצועק-אלא פשוט מגמגם.אנחנו לא מתייחסים ונראה שזה גם לא מפריע לו,אך בכל זאת הייתי מבקשת את חוות דעתך-האם לא כדאי לגשת שוב לאבחון של הגמגום ? האם התופעה אמורה להיעלם מעצמה ? אני חוששת שעוד מעט כשקצת יגדל-יצחקו עליו הילדים... אודה לך על התשובה
חוסר שטף בדיבור הינה תופעה התפתחותית ויכולה להופיע ולהעלם במהלך השנים הראשונות, עד גיל 6 בערך (כניסה לבית הספר) חלק מהחוקים קשרו בין שטף הדיבור ליכולת כללית של התארגנות (במשחק, במרחב ובשהפ) חלק אחר קושר בינו לבין רכישת אוצר מילים ושפה המחייבים התארגנות מהירה לתוך משפט בשטף הדיבור ונסיון מצד הילד להדביק את מהירות הדיבור של המבוגרים בסביבתם. ילדים לרוב אינם מודעים לתקלות בדיבור, ואם כן, אז לא נותנים לזה ערך , התקיות או חזרות קיימות ואינם צוחקים אליהם אלה מקבלים אותם כסיגנון הדיבור שלו, במידה ושמים לב, זה בדרך כלל תגובת המבודר שיקבע את התיחסותו, זאת אומרת, אם מציינים שיש תקלות בדיבור ואת תגני על זכותו של בנך לדבר איך שהוא יכול, אז, הוא לא יחשוב שיש משהוא רע, לעומת זאת, אם תפגעי בלבילו ותשיבי עלבון או הגנתיות יתר בנך יחשוש שיש משהוא נורא בדיבורו!!!! אין להתעלם התעלמות מוחלתת מהתופע ואין לתת לה משקל עודף, זוהי תופעה שב 75% מהילדים חולפת עד גיל 5-6 ואין לנו כלים לדעת מתי תחזור או תעלם, לכן יותר קל להניח שהיא תעלם...... יחד עם זאת אם הינך מודאגת רצוי ומגיע לך לקבל עצה אישית ולקבל תשובות לכל שאלותיך. תוכלי לפנות לקלינאי שאיה היה לך נסיון טוב. עייני בפרק העוסק בתחום זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il תתיעצי גם עם הגננת של בנך ותקשיבי ליתר הילדים בגן, תשמעי הרבה תקיעות וחזרות, שאינם מוגדרות כגימגום!
שלום רב, בני בן השש מאמץ את מיתרי הקול בזמן דיבור. מה לעשות? האם יש צורך לבדוק נושא זה או שמא זה יחלוף. יצויין כי בד"כ הוא מדבר בקול רם. תודה
משאלתך עולה כי בנך מדבר בקול רם- הייתי בודקת את השמיעה כדי לשלול ירידה בשמיעה וכמובן לטפל בכך אם יש צורך. לעיתים דיבור בקול רם נובע מהרגל/אופי ודומה ובנוסף מאחר והקול מתחיל את המסלול שלו בפעולת הסרעפת ונשיפת אויר (כפי שאת שמה לב מסלול ארוך לאורך הגו) הייתי בודקת או שואלת האם יש או היו לילד איזה קשיים מוטוריים, האם הילד פעיל/מעדיף לשבת האם יש/אין קשיים בתחום המוטוריקה העדינה (ציור/אחיזת עיפרון וכדומה). לעיתים מאמץ בקול מושפע מגורמים גופניים כוללניים ואז רצוי לטפל בהם. את שאר הבמה אותיר לפרידה...... בכל מקרה אם הנושא מטריד אותך ניתן לפנות למכוני השמיעה והדיבור או מכוני התפתחות הילד של הקופות שבאיזור מגוריך ולהתייעץ עם אנשי מקצוע.
פני לרופא אאג' ובקשי ממנו ליבצי בדיקת מיתרי קול, אל תוותרי על הבדיקה הזאת ואם הרופא יטען שאיננו יכול לבדוק או שהבדיקה דורשת הרדמה כללית (?!?!) אז, פני לרופא אאג' אחר...... בקשי הפניה לבדיקת שמיעה ובמקביל פני לקלינאי תקשורת המתצא בטיפול קול ולא למכון להתפתחות הילד, אשר אינו מטפל בילדים בגיל זה! הקלינאי יבדוק את תפקיד הקולי של בנך, את הסטורית המחלה וכן את יכולתו לשתף פעולה בטיפול ובשינוי הרגלים בסביבתו הקולית. ישנם ילדים שיכולים גם בגיל זה לשטף פעולה ובכל מיקרה יהנו מקבלת תוכנית לשמירה והיגינה קולית. בהצלחה!
ברצוני לדעת באיזה מוסדות לימוד ניתן ללמוד - הפרעות בתקשורת
לתואר ראשון ושני ניתן ללמוד באוניברסיטת ת"א. זוהי תוכנית שקיימת כבר שנים. בשנתיים האחרונות נפתחו שתי תוכניות חדשות- באוניברסיטת חיפה ובמכללת הדסה בירושלים. שתי התוכניות חדשות ולכן עוד לא סיימה כיתה את כל 4 השנים וקיבלה את התואר, אבל הכל בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. גם אני מבקשת ללמוד את המקצוע- ראי הודעות בפורום זה מהשבוע שעבר.
עייני בפרק הדן בעניין זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il לימודי תואר ראשון נמשכים כעת 3 שנים, אך יש כוונה להוסיף עוד חצי שנה, לשלושת התוכניות!
אני רוצה להיפטר ממבטא שקיים אצלי כאשר אני מדבר באנגלית.היכן אני יכול למצוא קלינאי תקשורת שיעזור לי?
חפש באתר הבית של קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il תחת הרובריקה: היגוי, מבוגרים, אנגלית ישנם בארץ מספר קלינאים דוברי אנגלית שיכולים ודאי לסייע לך! בהצלחה
לפני מס' ימים פניתי לפורום לגבי בעיה שנתקלתי עם בני בנושא גימגום, ואכן נענתי בתשובה חמה מהג' פרידה קורנברוט מנהלת הפורום. בעקבות פנייתי הקודמת, הנני רושמת הודעה זו על מנת להתנצל ולהעמיד דברים על דיוקם בפני המטפלת של בני שמתוך חרדה ודאגה נרשמו דברים בהכללה לא ראויה. עוד אוסיף ואומר שיתכן מאוד שהחרדה שלי הביאה אותי לחשוב בצורה לא שקולה. אז על גבי פורום זה, קבלי את התנצלותי
רחל, אין צורך בהתנצלות על כך ששאלת וקיבלת תשובה!!!! בכל מיקרה כאם דאגותיך מובנות וחובתך הראשונה לבנך ולא לאגו של מטפל כל שהוא! בהצלחה בהמשך דרכך. בברכה, פרידה
נכדי בן שנה וחמישה חודשים. התינוק עדיין אינו מתבטא , וכל אוצר המילים שלו מסתכמות ב "אה"....הברה אחת ויחידה. בנוסף, הוא גם אומר "בה" "גה" "דה", אבל לא מילים. מה דעתכם ? האם זה טבעי לגיל זה ? תודה מראש
אי אפשר להשיב על שאלתך מתוך הפרטים שמסרת. תוכלי לקבל מידע על התפתחות שפה תקינה באתר הבית של קליניא התקשורת www.ishla.org.il חשוב מאד לבדוק אם שמיעתו תקינה, אם הוא "תקשורתי" ומתיחס בעניין לנעשה סביבו וכן האם בסביבתו משתמשים בשפה ודיבור בצורה תקינה ומירבית. בעקרון יש לו עדיין זמן ולא ניראה שעדיין נופל מה"נורמה". במידה ולבנך או ביתך (הורי הילד) יש שאלות ספציפיות יוכלו לפנות לקבלת הדרכה לקלינאי תקשורת דרך שירותי בריאות (קופ"ח שלהם) בברכה.....
יש לי ילדה בת 3.3 עם איחור בדיבור ביחס לבני גילה. אני אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי. מחפש קלינאית תקשורת צברית, שמבינה היטיב בתחום. אשמח אם תוכל לייעץ לי.אני עובד עצות
חפש באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר ל"צברית" קלינאי תקשורת "שאינן צבריות" טובות באותה מידה כשמדובר על תקשורת, ודאי תעדיף קלינאי בעל נסיון וידע על פני קלינאי צעיר ללא נסיון אשיר!!!! במיוחד כשתדרש לקבל הדרכה והכוונה לסייעה בעצמך ובאופן אינטנסידבי לבתך!!!
שלום ! רציתי לשאול מהו מקור ההפרעה הגורמת לאופן שונה של הגיית האות "ש", באופן הנשמע מעט "מאונפף" ויותר קרוב לעיצור צ', בגיל מבוגר וכיצד והיכן ניתן לפעול לפתרון הבעיה. בתודה מראש.
לצערי, אי אפשר לקבוע בוודאות את מקור ההפרעה. אצל אנישם מבוגרים ניתן לשנות את אופן ההגאיה במידה ויש נכונות, מודעות ומוטובציה לשינוי. ניתן לפנות לקלינאי תקשורת דרך קופ"ח (מעל לגיל 9 עלות הטיפול איננו מכוסה על ידי שרותי הבריאות) או באופן פרטי. תוכל למצוא קלינאי באתר קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il
שלום רב, יש לי תאומות בנות שנתיים כאשר מבחינה מילולית אחת מהן הרבה יותר מתקדמת ודומיננטית (משפטים שלמים שירים וסיפורים ) ואילו השנייה בעלת אוצר מילים יותר דל (בערך 30 מילים) , גם כשהיא מדברת לרוב היא מבטאת רק את סוף המילה ( פה במקום תרופה). האם יש טעם לפנות לאיבחון?
נידמה לי שעדיין מוקדם מדי כדי לפנות לאבחון. תוודאי שהבנות יבדקו בבדיקת התקשורת של גיל 2.3 חודשים בטיפות חלב. כמוכן, עקבי אחר התפתחותם ובמידה ותרגישי משהו מדאיג, פני לקבלת יעוץ על ידי איש מקצוע. ידוע שתאומים הם בעלי דגם התפתחותי מעט שונה ושאחד יהיה יותר פעיל ודומיננטי בקשר ביניהם ובהתפתחות הכללית. תוכלי לעיין בפרק העוסק בתחום זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org. il בהצלחה, ותוכלי תמיד לפנות לקלבלת עצה!
שלום בני בן 2.10 מאוד נבון , וכבר מס' חודשים יש ליקוי כל שהוא בדיבור ,הוא נתקע באות א,א,א,אמא לפעמים זה יותר חריף לפעמים זה לא מופיע כלל ולפעמים נראה כי הוא עושה זאת בכוונה -ניגשתי למכון קולן באשדוד לאיבחון ושם נמסר לי כי יש בעיה של גימגום ונהיה מטופלים אחת לשבוע. היו לנו כבר 6 פגישות שבו המטפלת משחקת עם הילד ואומרת לו להכניס אויר ולהוציא ורק אז להגיד את המילה, כמו כן היא מבקשת לשנן את זה בבית אולם נראה כי הילד עדיין לא מבין מה אנחנו רוצים ממנו ובשבילו זה ללכת לשחק בלבד-בפגישתי האחרונה עם המטפלת אמרתי לה שאין כל שיפור ואז היא טענה כי אולי הילד צעיר מידי . עפ"י ראיתי בנושא ואני לא מקצועית אלא אם חרדה נראה לי ההיא שוגה כי המכון שם הוא בית חרושת למטופלים , על כן עלה בדעתי כי אולי לגשת לאיבחון נוסף האם את יכולה קצת להרגיע אותי או לתת לי שם או כתובת של מכון ממומץ ולא בית חרושת לאבחון בכל מקום שיהיה אני מוכנה לנסות (אנו תושבי הדרום) כמו כן אציין כי לאחר שפניתי אליה ואמרתי כי לפי דעתי הטיפול לא מועיל כלל , היא אמרה שננסה עוד 2 פגישות ואם זה לא יעזור לחזור אליה בגיל 5 -בפגישות הראשונות איתה היא רק שיבחה את עצמה שהיא עשתה והיא שיפרה אולם אצלנו ללא תוצאות. אני מאוד חרדה הלוואי וזה רק קושי התפתחות שיחלוף מעצמו כי אני לא יכולה לשמוע אותו נתקע כך במילים ושאני עוצרת אותו ואומרת לו לומר את זה שוב- הוא אומר זאת ללא גימגום. מה עושים, אשמח לתשובתך בנושא
בעקרון מדובר על שלב התפתחותי, וצריך לעקוב מקרוב, תקופה ארוכה כדי לקבוע את ההפיך. ניתן לקרוא חומר אשר "מקובל" על מרבית קלינאי התקשורת באתר הבית שלהאגודה www.ishla.org.il שם גם תוכלי לחפש קלינאי תקשורת אחרים העוסקים בנושא זה, באיזור מגוריך, בכל מיקרה, אם את דואגת את חייבת לקבל טיפול או הדרכה. אם לא תסתדרי בדרך זו, פני אלי ואנשה לתת לך תשובות יותר מדוייקות. בכל מיקרה, כדאי לך לשוחח עם הקלינאית שמטפלת בבנך או עם מישהו אחר באותו מכון, לשיקולך! בכל מיקרה, במידה ויש בידיך הפניה מהקופה שלך תוכלי לפנות למספר רב של קלינאים ולקבל החזר כספי, לו את זכאית! בהצלחה.
רציתי לדעת האם עדיין אפשר להרשם לכנס באשקלון בסוף שבוע ואם כן איך זה מתבצע תודה
שהכינוס מתקיים בימי שלישי עד חמישי,השבוע! באשקלון! ניתן להרשם בחברת דן כנסים או לברר פרטים באגודת קליניא התקשורת. הכינוס מיועד בעקר לקלינאי תקשורת, חברי האגודה. ניתן להרשם גם על בסיס "אורח" (מי שאינו קלינאי תקשורת)
שלום. אני כרגע סטודנטית שנה א' לפיזותרפיה וברצוני לעבור להפרעות בתקשורת. לאחר בירורים מעמיקים ובדיקת המקצוע זו עבודה שנראית לי מלאת אתגר ועניין וכמתאימה לי ביותר. אשמח אם תוכלי/ו לומר לי את דעתך על מקומות הלימוד החדשים- מכללת "הדסה" בירושלים ואוניברסיטת חיפה. שתיהן מתעתדות לקבל תואר ותעודת קלינאי תקשורת מטעם המועצה להשכלה גבוהה, אך רציתי לדעת, כיצד נראה הדבר בשטח? מהם סיכויי הקבלה לעבודה לבוגרי החוגים הללו? תודה מראש
יש מחסור גדול מאד של קלינאי תקשורת ושתי התוכניות מצויינות. מלמדים בהם קליניאם רציניים ובהחלט מדובר על מקצוע מעניין ומושך. ההכרה ניתנה כבר לשתי התוכניות ומבחינת מקומות עבודה ידוע לי שהשטח מחקה בעניין רב לבודרי כל התוכניות!
תודה רבה רבה על תשובתך! עודדת אותי מאוד. נראה לי שאפנה למכללת הדסה, על אף שקבלת התואר עוד לא אושרה. שוב תודה!
לבני בן 3.5 בעיות בשליפה ותכנון של משפט. בעבר טופל ע"י קלינאית תקשורת. הטיפול הופסק כיוון שלא נוצר שיתוף פעולה בין הילד לקלינאית. שאלתי: האם יש חשיבות לטיפול בגיל כזה או שניתן לחכות לגיל בוגר יותר?
הדחיפות בטיפול כעת הינו במניעת יצירת פערים בין תפקוד הילד לנעשה על ידי מרבית הילדים בגילו. קשיי שפה בגיל זה עלולים לנבא קשיי למידה בעתיד, לכן חשוב להתיחס להם בגיל מוקדם, על כן, יש כמה אפשרויות לפעולה: 1. מומלץ שתירכשי את הספר של עמותת הנן ( Hanen) באגודת קליניא תקשורת 03-9217815 זהו ספר הדרכה להורים לילדים עם עיכוב ברכישת השפה. 2. תעקבי אחר התפתחות השפה שלו ואם תתרשמי שאיננו מתקדם, ביחס לעצמו, אז תחליטי אם יש מקום לפנות לטיפול. 3. תוכלי לפנות לקלינאי אחר, בעל נסיון ואישיות שונה מהקודם... אולי יהיה שיתוף פעולה יותר טוב מצידו! 4. לפנות לקלינאי לקבלת הדרכה בלבד, ולא לטיפול ישיר בילד. 5. תהיה בקשר הדוק עם הגננת שלו ותעודדי אותו לשיחות, תדברי אליו הרבה על מה שאת עושה, כן, אפילו בהכנת ארוחה ורחצה... תלווי את מעשיך עם תאור של הנעשה ובכן תהווי דוגמא של דיבור ושיחה תקינים. בהצלחה!
שלום, יש לי ירידה תחושתית עצבית בשתי האוזניים ואני מרכיבה שני מכשירי שמיעה מאחורי האוזן (BTE). רציתי לדעת אם בבדיקת שמיעה עם המכשירים, כאשר בודקים את ההולכה (עם האוזניה מאחורי האוזן), השמיעה תיראה עם שיפור (בגלל המכשירים) או שתיראה כאילו אינני מרכיבה את המכשירים (שוב, שני המכשירים מאחורי האוזן) המון תודה
הכוונה של השאלה לא ברורה לי. אם הירידה עצבית אז המצאותו של המכשיר לא משנה את תוצאות הבדיקה, אבל!!!!! הבדיקה עם מכשירים מתבצעת בחדר, ללא מגע באוזניים, במצב של( FF (free field כך שזהו מצב המדמה את המצב הרגיל של שמיעה בחדר או בחוץ. מהות השאלה לא ברורה, אולי כדאי שתשאלי את הקלינאי שמטפל בך?
שלום רב. בני בן שנתיים וכמעט חמישה חודשים. מסוגל להגות משפטים (כדוגמא - אני רוצה שוקולד) בצורה מאד ברורה, וכן לשיר שירים. אוצר המילים שלו גדל מדי יום. מצד שני - לעתים קרובות הוא מדבר מהר וקשה מאד להבינו. במבחינה תקשורתית - הוא בסדר גמור, מבין הכל ומבצע, וכן התפתחותו בשאר התחומים תקינה. האם זה שלב חולף, ושפתו תהיה ברורה יותר? או שכדאי לפנות לקלינאית תקשורת כבר כעת?
רצוי להסתכל על הילד כיחידה אחת, כיצד מתפקד בתחומים אחרים? האם יש לו אופי אימפולסיבי ופעלתן? בשלב זה תוכלו לדבר (אליו וביניהם) לעת וברור כדי להוות דוגמה טובה לחיקוי, וכן לעקוב אחר התפתחותו, במידה ותרגישו שמצבו לא מישתפר רצוי יהיה לפנות לקבלת יעוץ - אולי שורש התופעה בהתארגנון הכללית או בתנאי סביבתיים המשדרים לו שצריך "להספיק" להגיד את דבריו במהירות!
תודה. אני אם חד הורית (אלמנה) ומדברת די מהר מטבעי- ולכן יכול להיות כי הוא מחקה אותי ומדבר מהר. אני מקווה שלא יהיה לי קשה לשנות את הדיבור שלי כך שלא ישמע מאולץ
היכן אפשר למצוא מטפל/ת מתאים/ה להפרעה זו והיכן יש מידע כתוב בנושא. מדובר על ילדה בת קרוב ל-5 שסובלת מהפרעה זו מתחילת שנת הלימודים. בתודה, אבי
לפי התאור מדובר על ילדה עם התפתחות שפה תקינה. אילמות סלקטיבית הינה תופעה המחייבת התיחסות של צוות, כולל המשפחה והסביבה. רצוי להתיעץ עם גורם המטפל בעולם הרגשי, כמו פסיכולוג לילדים. אפשר לבקש הפניה מהרופא שלה למרפאה קהילתית או להסתיע בפסיכולוג של ביה"ס. במיקרים רבים הרקע הינה ביישנות מוגזמת, חוסר ביטחון ולעתים יש ברקע טראומה שגורם לילד "להתחבא" בשתיקה במקום ובזמן שמרגיש שצריך את ההמנעות מדיבור! בזמן האחורון מדברים בספרות על תופעה של ביישנות ודיכאון כרקע לתופעה ואפילו, בילדים יותר מבןדרים, מסתעים בטיפול תרופתי לצד הטיפול הרגשי, בהתאם לגיל וחומרת המצב.
מה דעתך בנושא החדרת זונדה דרך האף למשך כשבועיים וזאת לאחר ניתוח של סגירת חיך שסוע אצל תינוקת בת שנה,הכוונה שהזונדה תישאר שם קבוע לשבועיים. האם אין חשש לזיהומים? מהם היתרונות והחסרונות של הזונדה בניתוח שכזה? האם זה לא יכול לגרום לנזק לאזור הניתוח יותר מאשר תועלת? האם כיומיים לאחר הניתוח ניתן כבר לתת לה לאכול מכפית(בלי קשר לזונדה) ? איך אוכלת התינוקת לאחר את הדייסה מכוס?האם יש כוס מיוחדת? האם האכלה בכוס או בכפית לא יכולה לא יכולה לגרום לפתיחת התפרים כאשר הילדה בוכה למשל אם היא רעבה ויש קשיים בהאכלה? האם מנסיונך נתקלת בנושא האכלה לאחר ניתוח עם זונדה או בכלל? אשמח אם תייעצי לי
לצערי הנסיון שלי עם ילדים לאחר ניתוח חך שסוע מסתכם בעקר בקריאה, ולכן רצוי שתפני את השאלות לצוות המנתח אשר ודאי יסביר לך מה המשמעות של הזונדה לגבי תהליך הבליעה, וההחלמה לאחר הניתוח. בכל מיקרה ישנם חלק מהשאלות שעליהם אוכל להשיב: הזונדה לא גורמת לזיהומים, זה גוף מסיליקון המיועד לתפקיד זה, ובכל מיקרה המצאותו בגוף איננו גורם זהום, במיוחד באיזור שאיננו סטרילי (מערכת העיכול והנשימה העליונה אינם סטרילים, להפך, יש שם פלורה טבעית של המערכות) הזונדה מוחדרת דרך חלל האף אל תוך הלוע (חלק האחורי של החך) ולכן איננו נוגע באיזור הניתוח או החלל הפה, יכול להפריעה מעט לעלית החך החל המהלך הבליעה, אך מכוון שמדובר על החלמה של ניתוח ותקופה קצרה אין פגיעה במנגנון הבליעה לטווח ארוך, כמו כן, במידה ומונעים מהילדה אוכל דרך הפה, בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, הזונדה משחררת את מיצי הקיבה המתאספים בה, אחרת הם לוחצים וגורמים לכאבי בטן ואי נוחות, הקעות וכו'. לגבי אכילה: תתיעצי עם צוות המטפל בילדה, הם יקבעו את קצב החזרה לאכילה דרך הפה, אך יש לצפות לנזילת נוזלים דרך איזור החך והאף מייד אחרי השיחרור מהזונדה, וזאת עקב אי סגירה טובה של החך, כתוצאה מחוסר תאום בין המערכות וצורך בשלבי הסתגלות של הילדה לאכילה מחודשת. תתיעצי עם הצוות המטפל, לדעתי רצוי בהתחלה להאכיל מזון סמיך ולהמנע מנוזלים, בשלב ראשון. רצוי גם להאכיל בישיבה ואם הילדה יכולה שהיא תאכיל את עצמה או תסיע התהליך האכילה. זונדה בדרך כלל מהווה את החלק הכי לא נעים בהחלמ מניתוחים, אך מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה לאחר ניתוח, במיקרים רבים. ישנם כלי אוכל מיוחדים, אך שוב, אינני יודעת מה ניתן להשיג בארץ והאם יש באמת צורך בהם, שוב, הצוות המטפל ידע מה להגיד בנושא. אני מאחלת להם הצלחה והמון בריאות!
ברצוני לברר האם סביר שילדה בת 5 וחצי מחליפה "ס" ב - "ש" (לדוגמה אומרת שיפור במקום סיפור) כתוצאה מכך שעקרו לה את השיניים הקדמיות בגיל צעיר. לטענת האם הדיבור של הילדה משובש כיוון שעקרו לה את השיניים הקדמיות בערך בגיל 3 (עקב בעיות עששדת) כמו כן טוענת האם שהייתה אצל קלינאית תקשורת והיא אמרה לה שכרגע אין מה לעשות. האם זה סביר? או שקלינאית תקשורת יכולה ללמד אותה להגות נכון למרות שעדין אין לה את השיניים הקדמיות?
נכון שכדי להגאות נכון את קבוצת ההגאים הנקראים "שורקות" צריך את הגבול הטבעי של הפה, השיניים! יחד עם זאת רבים מדי הילדים שמשבשים את השורקות ויש להם קשת שיניים שלמה, על כן, בלי לבדוק את הילדה אי אפשר לקבוע מה הסיבה, האם העדר השיניים או שלב התפתחותי. בכל מיקרה, כדי ללמד את הילדה היום, בגיל 5 וחצי, רצוי להמתין עד לצמיחת השיניים הקבועות, אשר ודאי יקרה בעתיד הלא רחוק! יש גם סירוי שבמהלך צמיחת השיניים הילדה תמקד את הלשון בצורה נכונה, באופו טבעי ולא צורך בטיפול. עיתוי להתחלת טיפול צריך להקבע יחד עם קליניא התקשורת. לדעתי עצוב מאד לעקור לילד בדיל 3 את השיניים ולא לעשות לו פלטה למילוי המקום של השיניים החסרות, הדבר גורם לפגיעה במבנה הפה, לפגיע אסטטית רצינית ולעתים גם לסינויים בנגיסה, לעיסה ובדיבור.............. המלצתי לרופאי השיניים לילדים: לקשול התאמת פלטה לילדי אשר עןקרים לו את השיניים בגיל צעיר!
בני בן 2.5 הוא ילד חייכן חם וחכם. לילד קשיים בתקשורת מילולוית. העדפה שלו לבכות וליצעוק כאשר הוא נתקל בבעיה במקום לנסות להסביר עצמו (בכלים שיש בידו) כאשר הוא נתקל באנשים חשדים הוא מעדיף לצעוק כאשר פונים אליו. וילידים קטנים הוא פשוט הודף אותם גופנית. אני חשה שיש בעיה כאשר כולם פותרים את שזה יתסדר כרשר יהיו לו כלים של שפה. אך אני חושבת שזה יתפתח לבעיות בכיוון אחר. כיצד אני מוצאת קלינאית תקשורת לגיל הזה באיזור באר שבע
למציאת קלינאי באיזור מגורך עייני באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לבנך, חשוב להדגים לו על ידי שיחה את האפשרויות העומדות לרשותו להבעת תסכולים ולפתרון בעיות, בניסף רצוי לבדוק האם מצבו הולך ונעשה "יותר קל" או האם המצב ללא שינוי והתפתחות. אם תחושתך שמדובר על בעיה התפתחותית אולי כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד, המקביל לפניה לקלינאי (כדאי לא להמתין הרבה זמן עד האבחון). בכל מיקרה, ככל שתרבי לפנות לבנך בשפה נכונה ו"קלה וקליטה" תהווי דוגנא לחיקוי טבעי. בררי גם מה מתרחש בסביבתו, האם הוא מתקשה בקשרים חברתיים בין ילדי הגן או ילדים אחרים וכיצד מגיב בנוכחותם. תמיכה, הבנה והדגמה של דיבור נכון ושיח מתאים יהוו דרך נכונה לסיע לו בהתפתחותו! בהצלחה!
אני לומד לתואר ראשון וכל שאני יושב ולומד קשה לי מאוד לעבור את הבחינות. בדרך כלל אני מאוד לחוץ לפני הבחינה וגם בזמן הבחינה. טרלין לא עזר. האם ניתן לקבל דרך קופ"ח הפניה לאיבחון של בעיות למידה? האם ניתן לקבל יעוץ כלשהו בנושא זה דרך קופ"ח? ואם לא למי עלי לפנות? תם
יש שירותי יעוץ באגודת הסטודנטים! לא ידוע לי שקופ"ח משתתפת באבחון או טיפול בגיל זה, אבל שווה לך לשאול את הרופא המטפל שלך. אם הייתה מחוץ למסגרת לימודים (בגלל שרות צבאי, למשל) אז ידוע שקשה לחזור למסגרת לימודים מסודרת, האם היו לך קשיים גם כשלמדת בתיכון? כדאי לברר את המקורות לחרדה ולקבל אותם כחלק של חזרה לתהליך למידה, ולקחת את העניין בפרופורציה! בהצלחה!
בתי בת החמש סובלת מבעיה קשה של צרידות , האבחנה היתה כי יש לה בעיות נשימה, לפעמים היא אינה מסוגלת לומר משפט בין שלוש מלים ללא לקיחת אויר, כמו כן היא יכולה לחלק מלים להברות כיוון שהיא לוקחת אויר באמצע המילה. היא טופלה במשך כחודשיים וחצי אצל קלינאית תקשורת אך הגענו למסקנה משותפת כי היא צעירה מדי (וזאת למרות שהיא בוגרת לגילה ושיתפה פעולה) בפועל לא נראו תוצאות. לאחר דיון בתיקה הומלץ טיפול "בשיטת אלכסנדר". האם ניתן לספק פרטים לגבי שיטת טיפול זו והאם היא מתאימה לילדים בגילה? האם ישנן שיטות אחרות המתאימות לטיפול בבעיה זו?
האם הילדה עברה בדיקה אצל רופא אאג' להדגמת מיתרי הקול? את מתארת בעיה רצינית ולא ברור מה המקור שלה. במיקרים רבים ילדים לא מצליחים ליישם את הנעשה בטיפול קול, ולכן רצוי ללכת לקלינאי בעל נסיון בטיפול בילדים ולעבוד בשיתוף פעולה עם רופא אאג' ובודאי רק לאחר מקיף! האם בדקו קיום של רפלוקס (reflux) ממערכת העכול? האם בדקו את מצב הריאות שלה? אולי יש לה קושי בסיסי בנשימה? יש צורך בבירור מקיף לפני שנמליץ על שיטה זו או אחרת........ תתיעצי עם רופא אאג' המבין ומוכן לבצע בדיקה אנדוסקופית של מיתרי הקול! אשמח להמשיך ליעץ לך לאחר בירור רפואי מקיף, בהצלחה!
בני בן השנתיים וחצי מתחיל משפטים וחוזר על האות הראשונה הרבה פעמים עד שהוא ממשיך. נראה שזה החריף, וזה מרגיז אותו שהדיבור שלו לא קולח. לאחרונה יצאתי לעבוד ואינני יכולה לקחת אותו מהגן ב- 13:00, אבל הוא רואה אותי כבר ב- 15:00. למרות זאת קשה לו מאוד והוא בוכה או עצוב כאשר אביו בא לקחת אותו מהגן ולא אני. אציין גם שהוא עדיין יונק. האם אני צריכה לגשת לקלינאי תקשורת או שזה יעבור לבד כאשר יסתגל לצאתי מהבית? תודה מראש טלי
מה זאת אומרת "עדיין יונק?" בעניין הדיבור, מדובר על שלב התפתחותי, נורמלי אצל רוב הילדים וחולף עם התםתחות השפה והיכולת להרכיב משפטים ברצף ובצורה מאורגנת. האובדה שזה קורה באותו זמן שאת יצאת לעבודה ניראה לי מיקרי ולא קשור, לצערי יש לנו נטיה לחשוב שאם שתי תופעות מתרחשות בצמוד אז יש קשר ביניהם, הדבר לא ככה בדרך כלל, יציאתך לעבודה מתרחשת בזמן מתאים לך ואיננו משפיע על התפתחות הדיבור של בנך. עייני ברק המתאים לנושא "שטף הדיבור" האתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il
שלום. בני בן שנתיים וחצי, מדבר, אומר משפטים, אך לעיתים משחיל מילים שאינן ברורות כלל. יש עדיין עיצורים שאינו מבטא: ח, ר ויש לו בעיה עם האות ש. מה לעשות? מתי לפנות לטיפול? האם זה נורמלי?
כן, זה נורמלי וזו הדרך שבה ילדים לומדים לדבר! במידה ואת מרגישה שיפור, אפילו איטי, אך מתמיד אין לך מה לדאוג. אם בגיל שלוש, שלוש וחצי עדיין אנשים זרים מחוץ למשפחה לא יבינו אותו או שתרגישי שהוא מפסיק להתקדם יהיה אז זמן לפנות לאיבחון. ודאי שבנך מקבל אוכל "רגיל" ושהוא לועס ואוכל בצורה טובה (לתירגול וגמישות אברי הפה). דברי אליו בצורה רהוטה ואל תחזריע ל מילים שהוא נוהג לשבש (אפילו אם זה חמוד) ובמידה ועדיין יש לו מוצץ - אל תרשי לו לדבר עם המוצץ בפה!!! ובינתיים, תהני ממנו ותתמכי בו בדרכו ל"גילוי" העולם!
שלום אני בן 29 ויש לי xyy (תסמונת קלינפלטר). האם יש קשר בין התסמונת לדיסלקציה וזכרון לתווך הקצר או הארוך? אם התשובה חיובית ,מה עליי לעשות? תודה.
כדאי להפנות את השאלה הזאת לפורום גנטיקה או פסיכולוגיה כי אינני יכולה לענות בצורה חד משמשעית!
שלום רב שמי מקסי ויש לי בן , בגיל 7 , גם הוא בעל תסמונת XYY יש לו עיקוב התפתחותי רב בעיקר בדיבור ובאכילה האם תוכל לתת לנו רעיונות מניסיונך בחיים . ממתין לתשובה בכבוד רב מקסי מ
מקסי חשבתי רבות אם לחזור אלייך שכן אני חושב שאני לא אוכל להיות לך לעזר רב היות ואת תסמונת קלייפנטר גיליתי רק אחרי שרצינו להביא ילדים. לא ידעתי שאני נושא את התסמונת הזו כל חיי ולכן היו לי חיים די נורמלים. בכל זאת היו ויש לי עד היום קשיים בדפוסי לימוד, כגון מתמטיקה ובעיה של זיכרון לתווך קצר. אני מקווה שאתם יודעים שרוב נשאי ה xyy אינם יכולים להביא ילדים לעולם. אבל אני מקווה שהרפואה והמחקר יתפתחו ויגיעו לפתרונות עד שילדכם יגדל. sag
לבני בן השלוש וחצי יש לשון תפוסה . לאחר התייעצות עם רופא אף אוזן וגרון החלטתי לא לחתוך את החלק התפוס. בני מדבר, אך לא כפי שילד בגילו אמור לדבר. שאלתי היא האם כדאי בכל זאת לחתוך? נ.ב הוא כן הוגה ל
באופן כללי הגישה של קלינאי תקשורת הינה תפקודית, זה אומר, שצריך לבדוק את תפקוד הלשון לצריך קביעת ההתערבות. כדאי לבדוק לא רק אם אומר "ל" אלה האם מסוגל לנקות את הפה, מחוץ לקשת השיניים - במרווח בין הלחיים לשיניים( מחוץ לקשת השיניים), צריך גם לבחון את דגם הלעיסה ואת איכות התנועות של הלשון במהלך הדיבור החופשי - כולל טווח התנועה של הלשון - כדאי להחליט לגבי ביצוע החיתוך. בכל מיקרה, הניתוח או frenotomy הינה פעולה פשוטה ביותר, המבוצעת על ידי רופא שיניים מומחה לילדים לא פחות מאשר על ידי רופא אאג'. גישתי הינה לבדוק את התפקוד על יד לקינאי מנוסה בצחום זה, ואז להחליט! זו הפרעה תפקודית ולא מחלה, לכן מרבית הרופאים אשר רגילים לטפל המחלות לא מצויים בטיופל התפקודי! (עם המון כבוד לרופאים העושים את מלאכתם נעמנה)
אני בן 20, ולמיטב זכרוני, עד גיל 15 בערך לא הייתה לי בעייה בדיבור (מלבל הגייה של ש וס בגיל קטן) . אולם מאז גיל 15 , אני מדבר מהר - " בולע " הברות , " מאחד " מילים , אומר שני מילים בעלי סיומת ותחילית דומה כמילה אחת , וכו' . אני חושב מהר , ושאלו אותי על זה רבות , אבל אינני חושב שזו הבעיה . גם כשאני משתדל לחשוב לפני על מה שאני עומד להגיד , בהרבה מיקרים אני מרגיש כאילו אני פשוט לא מצליח לעצור את המילים מלשטוף החוצה בזו אחר זו , למרות שלפעמים - במיטוחד בוויכוחים ודיונים , אני אפילו לא חושב על העניין - ובכל זאת מצליח לדבר ברור. אשמח לקבל עצה בנושא.
מה השאלה? אתה מדבר מהר ומציין שלעתים שואלים אותך מה אמרתה, ואתה צריך לחזור על דבריך. לא ציינתה מה הבעיה? כך שקשה לי להתיחס. בכל מיקרה דיבור מהיר יכול להוות קושי במצבים מסויימים ובעיסוקים מסויימים. אם הוא מפריע לך בקשר עם הסביבה וצורת הדיבור מהווה מכשול לתקשורת, אז, יכול להיות שיש לך בעיה..... אך זה לא חייב להיות. כמו כל דבר בחיים, קיומה של תופעה איננה בעיה, אלה אם היא פוגעת ביעילות או בתקשורת.
גבר בן כ- 30 עם בעיה בלסת. לסת עליונה ותחתונה עם מרווח די גדול ביניהם מקדימה. וכתוצאה מכך הלשון בולטת בדיבור ובאכילה. על מנת לתקן זאת יש לעבור ניתוח די רציני. רציתי לשאול האם ניתן לשפר את מצב הלשון בטיפול אצל קלינאית תקשורת מבלי לנתח. גם אם שיפור חלקי? תודה רבה
בהחלט כדאי לנסות לשפר את תפקוד הלשון בדיבור ובבליעה! הניתוח יכול אולי לשפר את המנבה, אבל היום אנויודעים ש"מנשך פתוח" כפי שמתואר הינו ביחסי גומלין עם תפקוד הפה - אי אפשר לדעת מה קדם למה, לעתים הפתח הינו תוצאה של תפקוד לקוי של הלשון ולאחר ניתוח או טיםול אורטודנטי, מוצלח ככל שיכול להיות, יש חזרה למצב לפני התיקון בגלל התפקוד הלקוי של הלשון בבליעה ובדיבור. כדאי להתיעץ עם קליאי המצוי בנושא זה. השנה הרצתי מספר פעמים בפני פורומים של רופא שיניים ואורטודונטים והעלתי את נושא התיפקוד של הפה, לצד המבנה, המלצתי, לפני טיפול כירורגי או אחר תתיעצו עם קלינאי תקשורת מנוסה ותחליטו מה לעשות בשיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים.... בהצלחה!
מה הקשר בין מציצת אצבע/מוצץ לאורך זמן לדחיקת לשון בעת דיבור/היגוי/בליעה
בני בן שנתיים ושמונה חודשים. הדיבור אצלו מתעקב מאוד. הוא מדבר במשפטים של עד 3 מילים, המילים לא ברורות ואוצר מילים מאוד מצומצם. הילד סבל מדלקות אוזניים ונזלת כמעט תמידית עד גיל שנה ושמונה חודשים. בגיל שנה ושמונה עבר ניתוח להחדרת כפתורים והורדת פוליפ שלישי. רק אחרי הניתוח החל לדבר קצת. מבחינה התפתחותית הכל תקין, הילד מאוד פעיל, הלך מהר, ניגל מטיטולים, מבין הכל אולם בקושי מדבר. הילד מתחיל להיות מתושכל מין העובדה שלא מבינים אותו. מה אוכל לעשות על מנת לעזור לו?
כדאי לפנות לקינאי תקשורת לקבלת הדרכה ואולי טיפול, לפי הצורך. מבחינתך בינתיים תעודדי אותו לחקות קולות, צלילים ונסי להבין את הנאמר על ידו. תוכלי להשתדל להרחיב את המילים או מישפטים הדלים - כשתידעי מה הוא התכוון לאומר "תתחברי אליו" על ידי חזרה מילולית של המשפט שהתכוון לאומר ותעודדי אותו להשתמש המילים ומשפטים "חדשים" תוכלי להעזר בספר של הנן " לשיחה דרושים שניים" אשר ניתן לרכישה דרך אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815
האם ניתן לאבחן אוטיזם לפני גיל 3? למי רצוי לפנות על מנת לקבל אבחון אמין? ילדה בת שנתיים ורבע שאינה מדברת, מתעניינת בדברים מסוימים בלבד,יוצרת קשר עם ההורים (וגם עם אחרים) רק ע"י משחקים מאד מסוימים. מגיבה למוסיקה ולקלטות וידאו אך לא מנסה לחקות או להשמיע הברות,מצליחה להבהיר מה היא רוצה או בעיקר מה אינה רוצה בתחום האוכל או המשחקים אך אינה מגיבה להוראות או בקשות כמו לתת או לקחת דברים או להצביע על עצמים שונים.אינה משחקת עם ילדים אחרים מנסה לפעמים לקחת צעצוע מילד אחר אך לא מנסה לעמוד על שלה כאשר לוקחים ממנה דברים אלא מגיבה בבכי קל והתמרמרות קלה בלבד. האם יש חשש לאוטיזם? האם כדאי לפנות לאבחון בגיל הזה או להמתין?
המקום המתאים ביותר לאיבחון של ילדים צעירים, לפני גיל 3 הינו המכון להתפתחות הילד. מכונים אלו מתמחים באיבחון ובהתווית תוכנית טיפולית הכוללת גם הפניה למערכות חינוך. מערכת החינך המיוחד הורחבה תחת חוק חינוך מיוחד וילדים בעלי צרכים מיוחדים (כל הילדים עם עיכוב התפתחותי, אוטיסטים או תחת אבחנה אחרת) זכאים לקבלת טיפול וחינוך במסגרות מיוחדות ומיומנות. פני לאיבחון בתחנה להתפתחות הילד, בקרובה למקום מגוריך. רשימה של המכונים תוכלי למצוא באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לסידור הפורמלי (תשלום ואיבחון וטיפול כלול בסל השרותים) כדאי שתתיעצי עם הרופא ילדים של ביתך, אך אל תקבלי ממנו תשובה כמו עדיין מוקדם להפיה וכו'. בהצלחה!
קיים מקום - המרכז למשפחה "בית לורן" שנותן מענה לכל בעיה וענין בנושא אוטיזם PDD ואספרגר. יש לו גם קו "חם" - 03-6703077
באיזה אתרים בעברית אפשר למצוא חומר על הפרעות בתקשורת אצל ילדים בעלי פיגור בינוני עד קשה?
תנסי באתר של אקי"ם, אולי של אירגונים ספציפיים, כמו של הילדים עם תסמונת דאון. תעייני באתר של משרד החינוך, אולי שם יש עוד משהו. בכל מיקרה, במנוע חיפוש של google.co.il ניתן למצוא חומר גם בעברית. בהצלחה!
והוא מדבר במשפטים ארוכים. רק שלפעמים הוא מדבר לאט ומתארך. כשמישהו אחר (לא מהמשפחה) שואל אותו שאלות הוא עונה בד"כ בשתי מילים וצריך ממש "לחלוב" ממנו את התשובה. לפעמים הוא מעדיף בכלל לא לענות. אני אישית יודעת שבאופן ספונטני הוא מסוגל לומר משפטים ארוכים עם אוצר מילים נהדר ויפה. מישהי אמרה לי פעם שאלה סימנים של קושי בשליפה. רציתי לדעת, בהנחה שזה אכן זה (ואני מתכוונת ללכת לקלינאית לבדוק את הנושא) האם זה ניתן לטיפול? האם טיפול משפר את המצב? ושוב, בהנחה שזה אכן קושי בשליפה, האם זה יכול לעבור עם הזמן ככל שיהיה מיומן יותר בשפה? יש לציין שהוא מאוד חכם ומבין שאלות קשות ושיש לו אוצר מילים גדול מאוד.
יש לי רושם שתחילת השאלה נמחקה מהטקסט, אך אנסה להתיחס למה ש מופיעה בשאלה. בילד אשר תרם מלאו לו 3 שנים ניתן לראות מגוון גדול של הבדלים שהם כולם נורמליים בגיל זה. בגיל 3 עדיין יש לילד דרך ארוכה להבעה חופשית ולא מהוססת, מכוון שבגיל זה תהליך בחירת המילים והמשפטים עדיין דורש "מאמץ" מסויים, לכן במידה והוא מתקשר באופן ספונטני ומביעה את עצמו באופן חופשי עם אנשים שהוא מכיר לא ניראה לי שיש מקום לדאגה מיוחדת. החשיבות בגיל זה מבחינת ההתפתחות הינה בתהליך רכישת השפה וההבעה.... כלומר, האם יש שיפור, התקדמות, דיבור יותר חופשי ורכישה של מילים ומושגים.... במידה והתשובה חיובית, אז , ניתן להניח שההתפתחות תקינה ואין מקום להתערבות מכוונת ומובנת. כמובן שלהורה יש תמיד האפרשות לקבל הדרכה בכל תחום, וזה דבר טוב וחשוב, אך צריך גם לקבל פרופורציה (יחסיות) בין הילד הפרטי למצופה מילד בגיל זה.... על כך תוכלי להתיעץ עם הגננת שרואה אותו בין ילדים אחרים וכמובן, תמיד תוכלי לפנות לקבלת יעוץ אישי. בכל מיקרה, עדיין מוקדם, על פי תאורך, להדבקה תביות כמו "קשיי שליפה" או כל ביטוי אחר.
קראתי את תשובתך(מאד נהנתי) ויש לי שאלות: * באיזה גיל אפשר להגיד שהדיבור פחות מהוסס, ותר חופשי ומושקע פחות מאמץ ב"חיפוש המילים"? * כיצד מתבטא השיפור בגיל 3 : כמה מילים חדשות נרכשות כל יום? האם השיפור מתבטא גם בהבנה? תודה!
האם גמגום אצל ילד בן 5.5 מצריך טיפול עכשיו או בגיל מאוחר יותר ?? הילד מגמגם מגיל 3 לאחר טראומה שעבר. הגמגום היה חריף כשהתחיל אך השתפר מאוד מאז, וכיום הוא קיים "בגלים" - פעם יותר חזק ופעם בקושי, אבל תמיד קיים משהו מהגמגום.
ההחלטה לגבי טיפול צריכה להיות אישית לגבי הילד, על כן תשובתי לא יכולה לתת מענה מספיק טוב ומכוון שהתופעה קיימת זמן רב רצוי, לפני כמיסתו של הילד לבית הספר, לתיעץ עם קלינאי תקשורת המצוי בתחום זה. העובדה שהתופעה מופיעה בגלים מאשרת את יסוד הגישה אשר טוענת שגמגום יכול להופיע ולהאלם ולא תמיד ניתן לנבא מתי זה יקרה! בכל מיקרה, חשובה התיחסותו של הילד והמשפחה לתופעה והמידה שבה היא מפריעה לו לתפקד מבחינה מילולית בקרב ילדים ומבוגרים. אם יש בעיות רגשיות נוספות וזהו ביטוי לקשיים אחרים ניתן לדעת לאחר קבלת יעוץ מידי איש מקצוע אשר יכול להמליץ על כוון טיפול או המנעות מטיפול בשלב זה. גמגום הינה התנהגות אשר יכולה להיות הבעיה הראשונית (קשורה לסיגנון דיבור ואירגון השפה והדיבור) או סימפטום לקשיי הסתגלות או רגשיים (זה רק סימן לקשיים אחרים), לכן רצוי לפנות לקינאי בעל נסיון אשר יוכל לחוות דעה אוביקטיבית.
האם הלימודים בחוג הפרעות בתקשורת במכללת הדסה בירושלים נחשבים רציניים בתחום ?? האם נראה שיוסדר שם תואר ראשון בסופו של דבר ??
הלימודים במכללת הדסה רציניים ביותר והם מקנים תואר ראשון אשר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוה ובהמשך לכך על ידי משרד הבריאות והאגודה השיראלית של קלינאי התקשורת. הדרישות להתקבל ללימודים שם אינם נופלים מאלו של האוניברסיטאות והם מפעילוים, החל משנה זו, מרפאה לימודית באותו בניין, דבר המאפשר מתן הדרכה צמודה למערכת הלימודים.
שלום רב, ברצוני לדעת היכן אפשר ללמוד את תחום קלינאות התקשורת האם זה רק לימודי תואר או יש גם תעודה. יש לי תואר 1 בחינוך מיוחד ואני מורה 4 שנים. השנה התחלתי לעסוד בביה"ס של ילדים עם פיגור ושיתוק מוחין והתחום נראה לי מעניים במיוחד.. תודה
שלום, בני, בן 4 בעוד חודשיים, הוגה את ה"ל" (למד) עם לשון בקדמת הפה, צמוד לשיניים התחתונות . התוצאה נשמעת "עבה", כאילו הוא מצונן... האם לנסות לתקן? האם זה "יעבור לו" לבד? אנא יעוצך... בתודה נלי
בדקת את היכולת שלו להרים את הלשון, שלא בזמן דיבור? לאחרונה אני מגלה לדים אשר יש להם תפר לשון ארוך המגביל את הרמת השלון וגורם להגבלה בתנועותיה במרחב הפה ולעוות בהיגוי. אם הוא יכול להרים את הלשון בלי קושי, וגם להפריד בין תנועת השלון והלסת אז, יכול להיות שזה שלב התפתחותי ברכישת ה "ל". תוכלי לפנות לבדיקה אצל קלינאי תקשורת ולקבל אבחון של איש מקצוע וכן הכוונה להמשךץ במידה ותיראי שהלשון חופשית רצוי להמתין מספר חודשים להתערבות טיפולית ספציפית ל "ל"., לקרת גיל 5. בהצלחה!
האם ניתן ללמוד קלינאות תקשורת בשפה שאינה שפת אם ולהתמחות בשפה זו? אני שוקלת ללמוד קלינאות תקשורת בארה"ב- האם זה אפשרי?
כן, תוכלי ללמוד בארה"ב, רק תקחי בחשבון שכדי להכניס למקצוע שם נחוץ לך תואר שני מתוכנית מוכרת על ידי האגודה האמריקאית של קלינאי התקשורת. וכן עבודה של שנה תחת הדרכה לקבלת מעמד של הנקרא CCC בעניין של שפה תלוי באיזה מקום תשתלבי וכן רמת הידעיות שלך באנגלית. יכול להיות שבמידה ויש לך מבטא חזק יגבילו את עבודתך לאוכלוסיה מבוגרת או לא יתנו לך לעבוד עם ילדים קטנים או בהיגוי. יחד עם זאת, במידה ותשובי לארץ עם פחות מהתואר למעלה יהיה עליך להשלים את הלימודים לרמה הנדרשת בארץ, כך שתתכנני טוב את לימודיך להכללת תואר שני ו CCC בהצלחה!
שלום! בני בן ה-4 בולע את האות "ר" ואינה מבטאה בצורה ברורה בבדיקה שעשינו לא משנה היכן במילה ה-"ר" נמצאת, הוא ממשיך לבלוע את המילה האם יש לך טיפ, איך ללמד את בני לבטא את האות "ר"
ההגה ר נרכש מאוחר באופן יחסי, וישנם מספר ילדים אשר עדיין לא רכשו אותה. כדי לרכוש את ההגה אליו לזהותו בשמיעה (אבחנה שמיעתית) וכן צריך שיהיה מסוגל לחקות אותא כשהוא מופיע כהגה בודד.... פעילויות אלו מתבססות על בשלות קוגניטיבית ושפתית, על כן, כפי שכתבתי עדיין מוקדם להקניית ההגה ר. תוכלי לפנות לטיפול החל מגיל 5, ועד אז, יכול להיות שהוא יגלה בעצמו את ההיגוי הנכון והיישום. תשקלי לרשום אותו לטיפול כך שבמהלך השנה יתפנה מקום בשרותים הציבוריים העמוסים של מערכת הבריאות.
קלינאית נכבדה, בתי בת חמש ואובחנה ע"י קלינאית במכבי שישלה שבושי ם בהגיית העיצורים , במקום ו' היא אומרת ב' וכן ששפתה דלה וילדותית לגילה. לדעתה עדין הילדה לא בשלה לטיפול,ויש לחכות עד גיל 6-7 , מה דעתך ? והאם בבית ניתן לעזור במשהו לילדה ? אנחנו קוראים לה סיפורים,לוקחים להצגות,ממלאים איתה חוברות וכו'תודה!
על פי תאורך יש בהחלט משום לטיפול, ואם הילדה לא משתפת פעולה בגיל זה, יש לבנות את המערך הטיפולי כך שהיא תוכל להפיק ממנו תועלת. לידיעתך, עד גיל 6 ישנה זכאות למספר רב של טיפולים במימון סל השרותים, מגיל 6 הזכאות מוגבלת ל-9 טיפולים בשנה. מובן שכדאי "לנצל" את מרבית הזכאות לאחר שיש אבחון על הצורך בטיפול. הקשיים בהיגוי ניתנים בהחלט לטיפול בגיל זה ובודאי יש מקום להעשרת שפה, בכל גיל ובפרט לפני הכניסה למערכת החינוך המסודרת (כיתה א) המלצתי, תפני שוב לקלינאי ותבררי למה לא התחילה טיפול כעת, האם יש עומס רב על הקליניקה והבעיה היא מנהלתית או האם היא מתקשה לתקשר עם הילדה (כן, זה קורא (?! בכל מיקרה, במידה והיא לא יכולךה לטפל בילדה, פני בהקדם לקלינאי אחר. באשר להדרכה להורים, ניתן להשיג ספר הדרכה מעולה (של אגודת הנן) לרכישה דרך אגודה קלינאי התקשורת בטל: 9217815- 03 בהצלחה!
שלום פרידה, כיצד ניתן לעזור לבני בן השנה וארבעה חודשים לדבר בשתי השפות, עברית ואנגלית בצורה נכונה ובריאה. (אנו לא מתגוררים בארץ). תודה
יש לדבר עם הילד את השפות ה"טבעיות" להורים, כלומר, את השפה שבה תוכלו לאהוב ולחנך את הילד. אותם העקרונות להתפתץחות שפה יהיו חשובים גם כאן בנוסף לעקרון של עקביות ללא מעבר בין השפות באותו משפט. מודעות מצידכם לצורך "לתרגם" ולהעניק לילד שתי מערכות מקבילות יהיה חשוב בהמשך הדרך (תירגום תכני הנלמד במעון ובגן, הקניית שתי מילים לכל מושג והחדרה מודעת של ידיעה שישנה שפה נוספת (כמ להגיד לילד זאת מילה בעברית וזו באנגלית) כדאי להציג לילד סיפורים ושירים בשפה העברית ולתת לסביבה להקנות את השפה השניה, בשלב ראשון. עקרון העקביות יאפשר לילד לרכוש את שתי המערכות במקביל אך דורש מודעות ועקביות מצדכם. בהמשך הדרך יהיה טוב אם תקפידו להקנות לו קריאה בעברית, לפני או אחרי הקריא באנגלית.
פרידה שלום לילד איתו אני עובדת (אני קלינאית תקשורת)יש יבלת קטנה על מיתרי הקול,הסימפטום המרכזי הנשמע הוא רעד קל בעת דיבור (בעיקר ספונטני). בעבר לילד היה ניתוח להסרת שקד שלישי בשל נוזלים באוזן תיכונה ונחירות. כיום יש עדיין נחירות, טון גבוה ואנפוף. האם כדאי לערוך בדיקה מקיפה יותר של חלל הגרון אף ולוע או להסתפק רק בבדיקת גרון רגילה, אם כן היכן לעשות זאת? האם יש לעבוד על תחום נוסף מעבר לנשימה ולתהודה במקרה של רעד קולי? לתשובתך אודה אורית.
בהחלט חשוב שהילד יעבור בדיקה מקיפה של רופא אאג' לקבלת מידע של תפקוד כל המערכות (מיתרי הקול, חלל האף וכו') כדאי לבדוק את טון הדיבור של הילד, ילדים רבים נהנים ממשחקים אשר מטרתם לעצב את הטון בכוון מעט נמוך מזה שהם משתמשים באופן טבעי. רצוי שתקבלי תמונה ברורה של מצב מיתרי הקול, בעבר מצאתי ילדים אשר הציגו למעשה הצטלקות על מיתרי הקול, בעקבות אנטובציה במהלך ניתוח. אשמח להמשיך את הדיון באתר המיועד לקלינאי תקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!
מה התרומה הטיפולית הפוטנציאלית של קלינאית התקשורת בטיפול בבנות תסמונת רט?
תלוי ברמת התפקוד של הילד/ה. המטרה להביא את הילד/ה למיצוי יכולת גם לאחר האבחנה ולמתן דרכי תקשורת, אולי חלופיות, לשפור הקשר עם הסביבה. ברור שמהלך הפגיע של התסמונת תכתיב את יעילות הטיפול אשר נקבע על פי תפקודו/ה אין קלינאי תקשורת מטפלים באופן שגרתי הילדים אלו אלה במסגרת טיפול של צוות רב מקצועי.
בני בן שנה וחצי.נבדק על ידי רופאה התפתחות במסגרת טיפת חלב. הוא יודע לומר 4 מילים - אבא, קח, ביי-ביי, האו-האו. הרופאה אמרה כי זה לא תקין - ועליו לדעת 10. האמנם?האם יש כזו חשיבות למספר המילים? חוץ מזה - הכל מצוין והוא מתפתח יפה, הולך, משחק, אוכל וכד', (תודה לאל). עלי לציין 2 עובדות נוספות - אנו מדברים איתו ספרדית בבית ובגן - עברית. (האם זה יכול לעקב דיבור?) וגם - יש רקע של דיסלקציה במשפחת בעלי (בעליואביו דיסלקטים). האם עלי לדאוג? הרפואה שלחה אותנו לייעוץ, אבל משום מה, נראה לי שזה קצת מיותר. היא גם המליצה לנו להפסיק עם הספרדית ולעבור לעברית - כדאי? תודה...
לא כדאי לעבור לשפה אחת. דברי איתו מה שבא לך מהלב והפשה שבה תרגישי אליו קשר הכי קרוב (שפה שבה תואהבי אותו וגם תחנכי אותו. עליך להיות עקבית כדי לאפר לו לרכוש שתי מערכות לשוניות סימולטניות. במידה ובנך מתפתח כמו שמצופה ממנו בכל ד תחום, ניראה לי שאכן מוקדם מדי לפנות ליעוץ מקצועי. עקבי אחריו ובמידה וישנה התקדמות ורכישת מילים, צרופם למשפטים וכו' לא יהיה מקום לדאגה! היותו בן ועם רקע משפחתי כנמורא יכולים להיות סיבה לדיסלקסיה, אך עדיין מאד מוקדם לבדיקות נרחבות. עקבי אחר התקדמותו ותתיעצי עם הגננת או בני משפחה המגדלים גם הם ילדים. בגיל שנתיים ו 3 חודשים ביצעי את בדיקת התקשורת הטיפות חלב, אשר הינה מתוקננת ומתאימה לגיל זה, ואז תהיה לך תמונה ברור יותר של דגם התפתחותו של בנך. ובעקר, אם הוא "תקשורתי" ימצא את הדרך להביעה את עצמו!
שלום רב, בהשמך להודעתי הקודמת, האם הלומדה המצויינת בנושא רלוונטית לטיפול בבעיות קשב וזיכרון, שאינן נובעות מפגיעה מוחית עקב תאונה, אלא כליקויי למידה. אם כן, האם השימוש בלומדה זו מקובל בארץ? תודה רבה, ימית.
zu thbv kunsv tkv ,ufb, ,hrduk! זהו כלי ככל הכלים לעבודה אשר צרכיה להיות חלק של תוכנית טיפול והתערבות. תוכנה זו לא עומדת בפני עצמה, אלה מהווה כלי תרגות העונה על צורך בתירגול בתחומים מוגבלים ואינה מלמדת אלה מתרגלת כישורים שהיו ונפגעו, מתוכנן למבוגר ולא לילד!!!!
שלום רב, אבקשך להפנות אותי למקורות מידע ספציפיים ( ספרות, לינקים, ז'ורנלים ) לגבי טיפול של קלינאות תקשורת בבעיות קשב וזיכרון. תודה רבה, ימית.
אין מקורות מידע ייחודיים. הפרעות קשב וריכוז הינם מאפיינים של התנהגות וכישורי למידה של הילד וההתיחסות אליכם הינה חלק של מכלול התכנים, הקשיים וההתיחסויות הנדרשות במהלך טיפול בילד עם צורך בטיפול בשמיעה, שפה או בדיבור. תוכלי למצוא חיבורים דרך אתר הבית של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il
אחי בן 17. הוא אובחן ע"י קלינאית תקשורת כבעל גמגום בינוני ומטופל אצלה כבר שנה. לצערינו לאחר שנה (פגישות של אחת לחודש) לא חל שיפור ממשי; יש תקופות שהמצב יותר טוב (מבחינת שטף הדיבור והחזרות על מילים) אך לרוב הגמגום בולט ומקשה במיוחד בתקופות של לחץ. שאלתי היא האם קיימות סדנאות טיפול מרוכזות כפי שמתקיימות בביה"ח הדסה גם במקומות אחרים בארץ? וספציפית באיזור הצפון והעמקים. מה מידת ההצלחה של הסדנאות המרוכזות הללו? והאם הן מתאימות לגיל הנדון? תודה.
קים מכון CTI. נדמה לי שהוא מעביר קורסים גם בצפון. אני עברתי קורס שכזה, ונשארתי עם הגמגום. לכן איני ממליץ. אך תמיד אפשר להתענין. נדמה לי שהגיל מתאים. http://www.stuttering.co.il/
שלום לדוקטורים ולמומחי הפורום אני בן 27 ולאחרונה הובא לתשומת ליבי שלעיתים רחוקות אני בולע מילים בשטף הדיבור ולא תמיד מובן לחלוטין. במסגרת תפקידי במקום העבודה מזה כשנתיים אני מרצה בפני קהל ומבצע הדרכות לרוב עם ביקורות חיוביות מאוד לכן אני מניח כי מדובר בבעיה קלה מאד. תופעת בליעת המילים היא משפחתית גם אימי ואחותי מדברות באותו חיתוך דיבור מהיר ולעיטים נוטים לבלוע מילים. אציין רק שאימי לא נולדה בארץ אז אולי יכולה להיות הסיבה שהדיבור הקלוקל הושרש משם. אני רוצה לשפר את עצמי ולהיות רהוט ככל האפשר בהרצאותי שאלתי היא למי ניתן לפנות. האם לפנות לקלינאי תקשורת או למומחה בדיקציה? האם השירותים ניתנים ע"י קופת חולים או רק באופן פרטי. אודה לתשובה בנושא ואפשר להשאיר בתגובה להודעה קישורים ומספרי הטלפון למטפלים טובים בתחום. אריאל
בליעת מילים מקבל את השם "דיבור חטוף" והוא אכן מפריעה להבנת הדובר. בדרך כלל זה הרגל שקשה להוציאו מהשורש, אך אנשים כמוך שמגיעים להבנת שהתופעה מהווה מכשול בפעילויות (כמו מתן הרצאות) לומדים כיצד להתגבר ולדבר לאט וברור כך שיוכלו להביעה את עצמם בצורה ברורה. המטפל בזה יהיה קלינאי תקשורת העובד עם מבוגרים, ואיננו דורש התמחות מיוחדת בתחום עבודתינו. תוכל למצוא קלינאי תקשורת באיזור מגוריך באתר הבית של קלינאי התקשורת על פי איזור מגוריך, בכתובת www.ishla.org.il הטיפול איננו בסל השרותים של הקופה וכדאי לך לברר אם הוא מכוסה בביטוח משלים, אם יש לך כזה. מודעות הינו השלב הראשון לשיפור עצמי, תבורך!
שלום רב, הנני סטודנטית לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב. אני זקוקה למידע אודות אמצעי הטיפול של קלינאי התקשורת בליקויי למידה, כגון: בעיות קשב וזיכרון. תודה רבה מראש, ימית.
התשובה מחייבת התיחסות למקור לקוי הלמידה והביטיו. כשמדובר על קלוי למידה "חמור יחסית" שמשפיעה על התפתחות הפשה אנו בדרך כלל מדברים על ילד צעיר יותר, אך ברור שהיסוד לקשיי הינו ביכולת להפעיל תהליכי למידה כמו הכללה, הסכת מסקנות, הפרדה בין העקר והטפל, התיחסות לפריטים הרלוונטיים ולא לשוליים, יכולת לשמור על רצף (כמו בסיפור או מרכיבי המילה השלמה, בהתאם למידת הקושי), זכרון מיידי ולטווח ארוך ויכלת למידה כללית. כלי העבודה שלנו הינם שפתיים בעקר - גירויים שמיעתיים, אבחנת צלילים, אסוסיאציה שמיעתית, אבחנה בין צלילים, מילךים, דמות ורקע וכו' יהיה זה יומרני מיצידי לנסות לסכם את דרכי הטיפול אשר תלויים בתחום שרוצים לקדם, קשיים האישיים של הילד וכן היצירתיות וקשר של המטפל לילד ולמשפחתו. תוכלי לעיין בסיפריות בתי הספר להפרעות בתקשורת או באתרי אינטרנט רבים לקבלת פעילוליות ספציפיות. בהצלחה!
שיתוק מיתר חד צידי לאחר בדיקת מדיאסטינוסקופיה (הסתכלות על בית החזה ולקיחת ביופסיה). האם השיתוק נוצר בשל פגיעה בעצב או פגיעה במיתר עצמו?
לעתים נוצר כתוצאה מפגיעה בעצב החוזר אשר מעצבו את מיתר הקול ולעתים בעקבות פגיעה בסחוסי הגרון במהלך אנטובציה...... ויכול להיות גם שילוב של שניהם!
ואיך יודעים מה הגורם?
ביתי בעוד חודשיים בת 3. לפני מס' חודשים החלה במה שאני קוראת לו גמגום (כמו משיכה של ההברה הראשונה). התיעצתי עם כמה גורמים ביניהם רופא הילדים ואף אצלך באתר והבנתי שזו תופעה שתחלוף ושזה חוסר שטף בדיבור בעת רכישת השפה. בכל זאת פניתי לייעוץ ולאבחון אצל קלינאית תקשורת וגם היא אמרה את אותם הדברים. יש לציין שעברו כ- 3 חודשים בערך מאז בקרנו אצל הקלינאית והמצב בערך אותו דבר. יש תקופות שבהם כמעט ולא מורגש כלום והיא מדברת יפה אולי מעט גמגום ויש תקופות שזה ממש מפריע לה לשטף הדיבור. רציתי לשמוע את עצתך, האם יש מקום לדאגה ? האם כדאי להתחיל בטיפול? מתי התופעה הופכת באמת לגמגום ? אודה על תשובתך המקצועית.
כדאי לקבל יעוץ, ואם הינך דואגת ודאגתך מוקרנת לידלה ברור שאת זקוקה לתמיכה ויעוץ זמין ורציף, יחד עם זאת המומחה העולמי לגימגום בגיל הרך, (שעובד בארה"ב אך הינו ישראלי במקור) מדבר על משך התופעה הזו למשך שנה בגיל הרך, לפני שנעשה התערבות ישירה עם הילד, וזאת עקב שכיחות גבוהה של החלמה ספונטנית או האלמות של התופעה, גם במיקרים קשים. בתך נהנת לעתים מדיבור ושתף ואלה המצבים שיש לעודד, ולא ללחוץ בתקופות פחות טובות. ישנם קלינאיות שמרגישות שעבודה על דיבור נוח וחלק עם מעט מודעות לקצב דיבור, תוך משחק ו באופן לא ישיר מסעיים לילדים צעירים. לדעתי יש לביתך מטלות יותר מיידיות להשיג מבחינה שפתית, יותר מאשר רצף, כמו אוצר מילים וכושר ביטוי, על כן, אם הינך מאד דואגת פני לקבלת יעוץ בעקר או אחרת תתיחסי לתופעה כמו לאלרגיה אשר מופיע ונעלמת ולא תמיד ברור למה וכיצד. בהצלחה!
