פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

את מתארת ילדה ללא קשיים נוספים ועם הבנה תקינה (כניאה, לפי תאורך) יש לה מספר מילים ומשתמשת בהם לצורך יצירת קשר עם הסביבה, דבר תקין לחלוטין. בגיל צעיר זה ישנם הבדלים רבים בין הילדים ואני מציעה לך להמתין מעט. בגיל שנתיים ושלושה חודשים עורכים בדיקת תקשורת בטיפות חלב, אשר מאתרת ילדים עם איחור או צורך בהפניה לקלינאי תקשורת, כך שיש מקום להמתין ןלתת לה להגיע להשגים כמי חלק גדול מבני גילה. חשוב לעקוב אחר שינויים, האם דיבורה היום יותר טוב מאשר לפני חודש, חודשים? לדבר אליה במשפטים קצרים וברורים ולתאר כל פעילות משותפת שאתם עושים, ספרי לה מה את עושה, תוך כדי עשיה וגם מה היא עושה. דברי אליה הרבה ותחשבי שרכישת שפה זה בשבילך כמו תוכנית חסכון, תכניסי באופפן עקבי ומבוקר וכשהילדה תהיה מוכנה, השפה תצוץ על פי קצבה האישי, כמו תוכנית היוצאת לפדיון! תוכלי לקבל מידע נוסף באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il וכן, במידה והינך מודאגת או מרגישה צורך תוכלי תמיד לפנות לקבלת הדרכה להתפתחות השפה אצל קלינאי תקשורת, אבל כמו שכתבתי קודם, הרושם שלי שיש עדיין זמן והיא בתחום הנורמה לרכישת שפה. בברכה.

בהחלט בעיתך ניתנת להקלה רבה על ידי השתתפות בטיפול קול, אשר ילמד אותך את השימוש הנכון והיעיל באברי הדיבור בכללותם, ובמיוחד במיתרי הקול, כדי למנוע קשיים במילוי תפקידך כמורה. בשלב רשאון עליך לפנות לרופא אף, אוזן וגרון לשם בדיקת מיתרי הקול. הוא יבדוק את מצבם הבריאותי וגם את התפקוד שלהם בהפקת קול. בקשי ממנו להפנותך לקבלת טיפול קול, על גבי ההפניה יהיה אליו לציין את מימצאי הבדיקה ואת מצב המיתרים. בהמשך פני לקלינאי תקשורת אשר מתמחה בטיפול קול, זאת תעשי בשיחה הראשונה בטלפון, בעקבות ההפניה של הרופא או בחיפוש באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il היום במרבית המכללות למורים מלמדים את השימוש בקול כחלק מכלי ההוראה של המורה והטיפול בקול של מורים מוכר על ידי ביטוח הבריאות הממלאכי, כלומר, הוא נמצא בסל השירותים וממומן על ידי קופת חולים. במידה ותתקשי במציאת קלינאי האיזור מגוריך או תזדקקי להפניה יותר אישית תוכלי לפנות אלי שוב ואשמח לסיעה לך. זיכרי שהטיפול מיגדר בסל ומגיע לך השתתפות העלותו דרך הקופה, גם במיקרה ותפני לטיפול פרטי, על הקופה להשתתף, לו באופן חלקי ויחסי לעלותו המסגרת הקופה. בינתיים תשתדלי לדבר בצורה מבוקרת, בלי לצעוק ובלי מאמץ רב!

אניך כותבת באיזה ארץ את נמצאת, לכן בלתי אפרשי להמליץ לך על קלינאי תקשורת שיטפל בבנך. לפי תאורך נראה די חשוב לטפל בו, וחשוב שהטיפול יהיה בשפה אחת, רצוי החזקה מבין השפות שהוא מדבר, במיוחד מכוון שאת מתארת בעיה שלרוב מטופלת בגיל 3- 3.5. תוכלי לפנות לאגודת קלינאי התקשורת בארץ בה את נמצאת או לפנות אלי שוב ואנסה לסייע לך המציאת קלינאי. בינתיים תוכלי "לשחק" איתו משחקים של שמיעה ואבחנה בקיומו של הצליל, לעוררות של הקשב השמיעתי וכן האבחנה של הצליל לעומת צלילים אחרים. איך הוא מסתדר עם רכישת הקריאה והכתיבה??????? בברכה

כנראה שהינך מתאר תגובה לא הולמת למצב בו הינך נמצא באותו רגע. מכוון שמדובר על תגובה רגשית תוכל להתיחס בשתי דרכים אלטרנטיביים: 1. כתגובה פיזיולוגית - לבירור אצל רופא נאורולוג ולביטול תשתית פיזיולוגית לתגובה בלתי הולמת 2. כתגובה רגשית - לבירור אצל פסיכולוג ולטיפול לפי הצורך 3. כשילוןב של שתי הגישות- בהפניה לפסיכיאטר שיכול לברר האם התגובה על בסיס פיזיולוגי או התנהגותי ברור שצריך להתבונן על מכלול התנהגויותך והתיחסותך לאחר לפני שמחליטים על בידוד תגובה אחת בלבד. בכל מיקרה, לא ניראה לי שיש למיומנויות המקצועיות שלי מה להוסיף. בהצלחה!

חפשי באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il או פני טלפונית לאגודה 9217815 03

חפשי באתר של אמבי www.ambi.org.il זהו אתר הבית של אירגון לעזרה עצמית של מגמגמים בישראל

להודע זו אין מלל!!!!!! אכן, הפרעה בתקשורת

שמך חמוד!!! ניתן בהחלט לשנות את גובה ומאפיינים אחרים של הקול. פנה תחילה לבדיקת מיתרי קול עדכנית וכן לבדיקת שמיעה. עם הממצאים האלו פנה לקלינאי תקשורת המטפל בקול ותתחיל לשנות הרגלי דיבור הניתנים לשינוי. בהצלחה!

חוסר שטף בדיבור הינה תופעה התפתחותית ויכולה להופיע ולהעלם במהלך השנים הראשונות, עד גיל 6 בערך (כניסה לבית הספר) חלק מהחוקים קשרו בין שטף הדיבור ליכולת כללית של התארגנות (במשחק, במרחב ובשהפ) חלק אחר קושר בינו לבין רכישת אוצר מילים ושפה המחייבים התארגנות מהירה לתוך משפט בשטף הדיבור ונסיון מצד הילד להדביק את מהירות הדיבור של המבוגרים בסביבתם. ילדים לרוב אינם מודעים לתקלות בדיבור, ואם כן, אז לא נותנים לזה ערך , התקיות או חזרות קיימות ואינם צוחקים אליהם אלה מקבלים אותם כסיגנון הדיבור שלו, במידה ושמים לב, זה בדרך כלל תגובת המבודר שיקבע את התיחסותו, זאת אומרת, אם מציינים שיש תקלות בדיבור ואת תגני על זכותו של בנך לדבר איך שהוא יכול, אז, הוא לא יחשוב שיש משהוא רע, לעומת זאת, אם תפגעי בלבילו ותשיבי עלבון או הגנתיות יתר בנך יחשוש שיש משהוא נורא בדיבורו!!!! אין להתעלם התעלמות מוחלתת מהתופע ואין לתת לה משקל עודף, זוהי תופעה שב 75% מהילדים חולפת עד גיל 5-6 ואין לנו כלים לדעת מתי תחזור או תעלם, לכן יותר קל להניח שהיא תעלם...... יחד עם זאת אם הינך מודאגת רצוי ומגיע לך לקבל עצה אישית ולקבל תשובות לכל שאלותיך. תוכלי לפנות לקלינאי שאיה היה לך נסיון טוב. עייני בפרק העוסק בתחום זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il תתיעצי גם עם הגננת של בנך ותקשיבי ליתר הילדים בגן, תשמעי הרבה תקיעות וחזרות, שאינם מוגדרות כגימגום!

פני לרופא אאג' ובקשי ממנו ליבצי בדיקת מיתרי קול, אל תוותרי על הבדיקה הזאת ואם הרופא יטען שאיננו יכול לבדוק או שהבדיקה דורשת הרדמה כללית (?!?!) אז, פני לרופא אאג' אחר...... בקשי הפניה לבדיקת שמיעה ובמקביל פני לקלינאי תקשורת המתצא בטיפול קול ולא למכון להתפתחות הילד, אשר אינו מטפל בילדים בגיל זה! הקלינאי יבדוק את תפקיד הקולי של בנך, את הסטורית המחלה וכן את יכולתו לשתף פעולה בטיפול ובשינוי הרגלים בסביבתו הקולית. ישנם ילדים שיכולים גם בגיל זה לשטף פעולה ובכל מיקרה יהנו מקבלת תוכנית לשמירה והיגינה קולית. בהצלחה!

עייני בפרק הדן בעניין זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il לימודי תואר ראשון נמשכים כעת 3 שנים, אך יש כוונה להוסיף עוד חצי שנה, לשלושת התוכניות!

חפש באתר הבית של קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il תחת הרובריקה: היגוי, מבוגרים, אנגלית ישנם בארץ מספר קלינאים דוברי אנגלית שיכולים ודאי לסייע לך! בהצלחה

רחל, אין צורך בהתנצלות על כך ששאלת וקיבלת תשובה!!!! בכל מיקרה כאם דאגותיך מובנות וחובתך הראשונה לבנך ולא לאגו של מטפל כל שהוא! בהצלחה בהמשך דרכך. בברכה, פרידה

חפש באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר ל"צברית" קלינאי תקשורת "שאינן צבריות" טובות באותה מידה כשמדובר על תקשורת, ודאי תעדיף קלינאי בעל נסיון וידע על פני קלינאי צעיר ללא נסיון אשיר!!!! במיוחד כשתדרש לקבל הדרכה והכוונה לסייעה בעצמך ובאופן אינטנסידבי לבתך!!!

לצערי, אי אפשר לקבוע בוודאות את מקור ההפרעה. אצל אנישם מבוגרים ניתן לשנות את אופן ההגאיה במידה ויש נכונות, מודעות ומוטובציה לשינוי. ניתן לפנות לקלינאי תקשורת דרך קופ"ח (מעל לגיל 9 עלות הטיפול איננו מכוסה על ידי שרותי הבריאות) או באופן פרטי. תוכל למצוא קלינאי באתר קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il

נידמה לי שעדיין מוקדם מדי כדי לפנות לאבחון. תוודאי שהבנות יבדקו בבדיקת התקשורת של גיל 2.3 חודשים בטיפות חלב. כמוכן, עקבי אחר התפתחותם ובמידה ותרגישי משהו מדאיג, פני לקבלת יעוץ על ידי איש מקצוע. ידוע שתאומים הם בעלי דגם התפתחותי מעט שונה ושאחד יהיה יותר פעיל ודומיננטי בקשר ביניהם ובהתפתחות הכללית. תוכלי לעיין בפרק העוסק בתחום זה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org. il בהצלחה, ותוכלי תמיד לפנות לקלבלת עצה!

בעקרון מדובר על שלב התפתחותי, וצריך לעקוב מקרוב, תקופה ארוכה כדי לקבוע את ההפיך. ניתן לקרוא חומר אשר "מקובל" על מרבית קלינאי התקשורת באתר הבית שלהאגודה www.ishla.org.il שם גם תוכלי לחפש קלינאי תקשורת אחרים העוסקים בנושא זה, באיזור מגוריך, בכל מיקרה, אם את דואגת את חייבת לקבל טיפול או הדרכה. אם לא תסתדרי בדרך זו, פני אלי ואנשה לתת לך תשובות יותר מדוייקות. בכל מיקרה, כדאי לך לשוחח עם הקלינאית שמטפלת בבנך או עם מישהו אחר באותו מכון, לשיקולך! בכל מיקרה, במידה ויש בידיך הפניה מהקופה שלך תוכלי לפנות למספר רב של קלינאים ולקבל החזר כספי, לו את זכאית! בהצלחה.

שהכינוס מתקיים בימי שלישי עד חמישי,השבוע! באשקלון! ניתן להרשם בחברת דן כנסים או לברר פרטים באגודת קליניא התקשורת. הכינוס מיועד בעקר לקלינאי תקשורת, חברי האגודה. ניתן להרשם גם על בסיס "אורח" (מי שאינו קלינאי תקשורת)

יש מחסור גדול מאד של קלינאי תקשורת ושתי התוכניות מצויינות. מלמדים בהם קליניאם רציניים ובהחלט מדובר על מקצוע מעניין ומושך. ההכרה ניתנה כבר לשתי התוכניות ומבחינת מקומות עבודה ידוע לי שהשטח מחקה בעניין רב לבודרי כל התוכניות!

הדחיפות בטיפול כעת הינו במניעת יצירת פערים בין תפקוד הילד לנעשה על ידי מרבית הילדים בגילו. קשיי שפה בגיל זה עלולים לנבא קשיי למידה בעתיד, לכן חשוב להתיחס להם בגיל מוקדם, על כן, יש כמה אפשרויות לפעולה: 1. מומלץ שתירכשי את הספר של עמותת הנן ( Hanen) באגודת קליניא תקשורת 03-9217815 זהו ספר הדרכה להורים לילדים עם עיכוב ברכישת השפה. 2. תעקבי אחר התפתחות השפה שלו ואם תתרשמי שאיננו מתקדם, ביחס לעצמו, אז תחליטי אם יש מקום לפנות לטיפול. 3. תוכלי לפנות לקלינאי אחר, בעל נסיון ואישיות שונה מהקודם... אולי יהיה שיתוף פעולה יותר טוב מצידו! 4. לפנות לקלינאי לקבלת הדרכה בלבד, ולא לטיפול ישיר בילד. 5. תהיה בקשר הדוק עם הגננת שלו ותעודדי אותו לשיחות, תדברי אליו הרבה על מה שאת עושה, כן, אפילו בהכנת ארוחה ורחצה... תלווי את מעשיך עם תאור של הנעשה ובכן תהווי דוגמא של דיבור ושיחה תקינים. בהצלחה!

הכוונה של השאלה לא ברורה לי. אם הירידה עצבית אז המצאותו של המכשיר לא משנה את תוצאות הבדיקה, אבל!!!!! הבדיקה עם מכשירים מתבצעת בחדר, ללא מגע באוזניים, במצב של( FF (free field כך שזהו מצב המדמה את המצב הרגיל של שמיעה בחדר או בחוץ. מהות השאלה לא ברורה, אולי כדאי שתשאלי את הקלינאי שמטפל בך?

רצוי להסתכל על הילד כיחידה אחת, כיצד מתפקד בתחומים אחרים? האם יש לו אופי אימפולסיבי ופעלתן? בשלב זה תוכלו לדבר (אליו וביניהם) לעת וברור כדי להוות דוגמה טובה לחיקוי, וכן לעקוב אחר התפתחותו, במידה ותרגישו שמצבו לא מישתפר רצוי יהיה לפנות לקבלת יעוץ - אולי שורש התופעה בהתארגנון הכללית או בתנאי סביבתיים המשדרים לו שצריך "להספיק" להגיד את דבריו במהירות!

לפי התאור מדובר על ילדה עם התפתחות שפה תקינה. אילמות סלקטיבית הינה תופעה המחייבת התיחסות של צוות, כולל המשפחה והסביבה. רצוי להתיעץ עם גורם המטפל בעולם הרגשי, כמו פסיכולוג לילדים. אפשר לבקש הפניה מהרופא שלה למרפאה קהילתית או להסתיע בפסיכולוג של ביה"ס. במיקרים רבים הרקע הינה ביישנות מוגזמת, חוסר ביטחון ולעתים יש ברקע טראומה שגורם לילד "להתחבא" בשתיקה במקום ובזמן שמרגיש שצריך את ההמנעות מדיבור! בזמן האחורון מדברים בספרות על תופעה של ביישנות ודיכאון כרקע לתופעה ואפילו, בילדים יותר מבןדרים, מסתעים בטיפול תרופתי לצד הטיפול הרגשי, בהתאם לגיל וחומרת המצב.

לצערי הנסיון שלי עם ילדים לאחר ניתוח חך שסוע מסתכם בעקר בקריאה, ולכן רצוי שתפני את השאלות לצוות המנתח אשר ודאי יסביר לך מה המשמעות של הזונדה לגבי תהליך הבליעה, וההחלמה לאחר הניתוח. בכל מיקרה ישנם חלק מהשאלות שעליהם אוכל להשיב: הזונדה לא גורמת לזיהומים, זה גוף מסיליקון המיועד לתפקיד זה, ובכל מיקרה המצאותו בגוף איננו גורם זהום, במיוחד באיזור שאיננו סטרילי (מערכת העיכול והנשימה העליונה אינם סטרילים, להפך, יש שם פלורה טבעית של המערכות) הזונדה מוחדרת דרך חלל האף אל תוך הלוע (חלק האחורי של החך) ולכן איננו נוגע באיזור הניתוח או החלל הפה, יכול להפריעה מעט לעלית החך החל המהלך הבליעה, אך מכוון שמדובר על החלמה של ניתוח ותקופה קצרה אין פגיעה במנגנון הבליעה לטווח ארוך, כמו כן, במידה ומונעים מהילדה אוכל דרך הפה, בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, הזונדה משחררת את מיצי הקיבה המתאספים בה, אחרת הם לוחצים וגורמים לכאבי בטן ואי נוחות, הקעות וכו'. לגבי אכילה: תתיעצי עם צוות המטפל בילדה, הם יקבעו את קצב החזרה לאכילה דרך הפה, אך יש לצפות לנזילת נוזלים דרך איזור החך והאף מייד אחרי השיחרור מהזונדה, וזאת עקב אי סגירה טובה של החך, כתוצאה מחוסר תאום בין המערכות וצורך בשלבי הסתגלות של הילדה לאכילה מחודשת. תתיעצי עם הצוות המטפל, לדעתי רצוי בהתחלה להאכיל מזון סמיך ולהמנע מנוזלים, בשלב ראשון. רצוי גם להאכיל בישיבה ואם הילדה יכולה שהיא תאכיל את עצמה או תסיע התהליך האכילה. זונדה בדרך כלל מהווה את החלק הכי לא נעים בהחלמ מניתוחים, אך מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלמה לאחר ניתוח, במיקרים רבים. ישנם כלי אוכל מיוחדים, אך שוב, אינני יודעת מה ניתן להשיג בארץ והאם יש באמת צורך בהם, שוב, הצוות המטפל ידע מה להגיד בנושא. אני מאחלת להם הצלחה והמון בריאות!

נכון שכדי להגאות נכון את קבוצת ההגאים הנקראים "שורקות" צריך את הגבול הטבעי של הפה, השיניים! יחד עם זאת רבים מדי הילדים שמשבשים את השורקות ויש להם קשת שיניים שלמה, על כן, בלי לבדוק את הילדה אי אפשר לקבוע מה הסיבה, האם העדר השיניים או שלב התפתחותי. בכל מיקרה, כדי ללמד את הילדה היום, בגיל 5 וחצי, רצוי להמתין עד לצמיחת השיניים הקבועות, אשר ודאי יקרה בעתיד הלא רחוק! יש גם סירוי שבמהלך צמיחת השיניים הילדה תמקד את הלשון בצורה נכונה, באופו טבעי ולא צורך בטיפול. עיתוי להתחלת טיפול צריך להקבע יחד עם קליניא התקשורת. לדעתי עצוב מאד לעקור לילד בדיל 3 את השיניים ולא לעשות לו פלטה למילוי המקום של השיניים החסרות, הדבר גורם לפגיעה במבנה הפה, לפגיע אסטטית רצינית ולעתים גם לסינויים בנגיסה, לעיסה ובדיבור.............. המלצתי לרופאי השיניים לילדים: לקשול התאמת פלטה לילדי אשר עןקרים לו את השיניים בגיל צעיר!

למציאת קלינאי באיזור מגורך עייני באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לבנך, חשוב להדגים לו על ידי שיחה את האפשרויות העומדות לרשותו להבעת תסכולים ולפתרון בעיות, בניסף רצוי לבדוק האם מצבו הולך ונעשה "יותר קל" או האם המצב ללא שינוי והתפתחות. אם תחושתך שמדובר על בעיה התפתחותית אולי כדאי לפנות למכון להתפתחות הילד, המקביל לפניה לקלינאי (כדאי לא להמתין הרבה זמן עד האבחון). בכל מיקרה, ככל שתרבי לפנות לבנך בשפה נכונה ו"קלה וקליטה" תהווי דוגנא לחיקוי טבעי. בררי גם מה מתרחש בסביבתו, האם הוא מתקשה בקשרים חברתיים בין ילדי הגן או ילדים אחרים וכיצד מגיב בנוכחותם. תמיכה, הבנה והדגמה של דיבור נכון ושיח מתאים יהוו דרך נכונה לסיע לו בהתפתחותו! בהצלחה!

יש שירותי יעוץ באגודת הסטודנטים! לא ידוע לי שקופ"ח משתתפת באבחון או טיפול בגיל זה, אבל שווה לך לשאול את הרופא המטפל שלך. אם הייתה מחוץ למסגרת לימודים (בגלל שרות צבאי, למשל) אז ידוע שקשה לחזור למסגרת לימודים מסודרת, האם היו לך קשיים גם כשלמדת בתיכון? כדאי לברר את המקורות לחרדה ולקבל אותם כחלק של חזרה לתהליך למידה, ולקחת את העניין בפרופורציה! בהצלחה!

האם הילדה עברה בדיקה אצל רופא אאג' להדגמת מיתרי הקול? את מתארת בעיה רצינית ולא ברור מה המקור שלה. במיקרים רבים ילדים לא מצליחים ליישם את הנעשה בטיפול קול, ולכן רצוי ללכת לקלינאי בעל נסיון בטיפול בילדים ולעבוד בשיתוף פעולה עם רופא אאג' ובודאי רק לאחר מקיף! האם בדקו קיום של רפלוקס (reflux) ממערכת העכול? האם בדקו את מצב הריאות שלה? אולי יש לה קושי בסיסי בנשימה? יש צורך בבירור מקיף לפני שנמליץ על שיטה זו או אחרת........ תתיעצי עם רופא אאג' המבין ומוכן לבצע בדיקה אנדוסקופית של מיתרי הקול! אשמח להמשיך ליעץ לך לאחר בירור רפואי מקיף, בהצלחה!

מה זאת אומרת "עדיין יונק?" בעניין הדיבור, מדובר על שלב התפתחותי, נורמלי אצל רוב הילדים וחולף עם התםתחות השפה והיכולת להרכיב משפטים ברצף ובצורה מאורגנת. האובדה שזה קורה באותו זמן שאת יצאת לעבודה ניראה לי מיקרי ולא קשור, לצערי יש לנו נטיה לחשוב שאם שתי תופעות מתרחשות בצמוד אז יש קשר ביניהם, הדבר לא ככה בדרך כלל, יציאתך לעבודה מתרחשת בזמן מתאים לך ואיננו משפיע על התפתחות הדיבור של בנך. עייני ברק המתאים לנושא "שטף הדיבור" האתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il

כן, זה נורמלי וזו הדרך שבה ילדים לומדים לדבר! במידה ואת מרגישה שיפור, אפילו איטי, אך מתמיד אין לך מה לדאוג. אם בגיל שלוש, שלוש וחצי עדיין אנשים זרים מחוץ למשפחה לא יבינו אותו או שתרגישי שהוא מפסיק להתקדם יהיה אז זמן לפנות לאיבחון. ודאי שבנך מקבל אוכל "רגיל" ושהוא לועס ואוכל בצורה טובה (לתירגול וגמישות אברי הפה). דברי אליו בצורה רהוטה ואל תחזריע ל מילים שהוא נוהג לשבש (אפילו אם זה חמוד) ובמידה ועדיין יש לו מוצץ - אל תרשי לו לדבר עם המוצץ בפה!!! ובינתיים, תהני ממנו ותתמכי בו בדרכו ל"גילוי" העולם!

כדאי להפנות את השאלה הזאת לפורום גנטיקה או פסיכולוגיה כי אינני יכולה לענות בצורה חד משמשעית!

באופן כללי הגישה של קלינאי תקשורת הינה תפקודית, זה אומר, שצריך לבדוק את תפקוד הלשון לצריך קביעת ההתערבות. כדאי לבדוק לא רק אם אומר "ל" אלה האם מסוגל לנקות את הפה, מחוץ לקשת השיניים - במרווח בין הלחיים לשיניים( מחוץ לקשת השיניים), צריך גם לבחון את דגם הלעיסה ואת איכות התנועות של הלשון במהלך הדיבור החופשי - כולל טווח התנועה של הלשון - כדאי להחליט לגבי ביצוע החיתוך. בכל מיקרה, הניתוח או frenotomy הינה פעולה פשוטה ביותר, המבוצעת על ידי רופא שיניים מומחה לילדים לא פחות מאשר על ידי רופא אאג'. גישתי הינה לבדוק את התפקוד על יד לקינאי מנוסה בצחום זה, ואז להחליט! זו הפרעה תפקודית ולא מחלה, לכן מרבית הרופאים אשר רגילים לטפל המחלות לא מצויים בטיופל התפקודי! (עם המון כבוד לרופאים העושים את מלאכתם נעמנה)

מה השאלה? אתה מדבר מהר ומציין שלעתים שואלים אותך מה אמרתה, ואתה צריך לחזור על דבריך. לא ציינתה מה הבעיה? כך שקשה לי להתיחס. בכל מיקרה דיבור מהיר יכול להוות קושי במצבים מסויימים ובעיסוקים מסויימים. אם הוא מפריע לך בקשר עם הסביבה וצורת הדיבור מהווה מכשול לתקשורת, אז, יכול להיות שיש לך בעיה..... אך זה לא חייב להיות. כמו כל דבר בחיים, קיומה של תופעה איננה בעיה, אלה אם היא פוגעת ביעילות או בתקשורת.

בהחלט כדאי לנסות לשפר את תפקוד הלשון בדיבור ובבליעה! הניתוח יכול אולי לשפר את המנבה, אבל היום אנויודעים ש"מנשך פתוח" כפי שמתואר הינו ביחסי גומלין עם תפקוד הפה - אי אפשר לדעת מה קדם למה, לעתים הפתח הינו תוצאה של תפקוד לקוי של הלשון ולאחר ניתוח או טיםול אורטודנטי, מוצלח ככל שיכול להיות, יש חזרה למצב לפני התיקון בגלל התפקוד הלקוי של הלשון בבליעה ובדיבור. כדאי להתיעץ עם קליאי המצוי בנושא זה. השנה הרצתי מספר פעמים בפני פורומים של רופא שיניים ואורטודונטים והעלתי את נושא התיפקוד של הפה, לצד המבנה, המלצתי, לפני טיפול כירורגי או אחר תתיעצו עם קלינאי תקשורת מנוסה ותחליטו מה לעשות בשיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים.... בהצלחה!

כדאי לפנות לקינאי תקשורת לקבלת הדרכה ואולי טיפול, לפי הצורך. מבחינתך בינתיים תעודדי אותו לחקות קולות, צלילים ונסי להבין את הנאמר על ידו. תוכלי להשתדל להרחיב את המילים או מישפטים הדלים - כשתידעי מה הוא התכוון לאומר "תתחברי אליו" על ידי חזרה מילולית של המשפט שהתכוון לאומר ותעודדי אותו להשתמש המילים ומשפטים "חדשים" תוכלי להעזר בספר של הנן " לשיחה דרושים שניים" אשר ניתן לרכישה דרך אגודת קלינאי התקשורת 03-9217815

המקום המתאים ביותר לאיבחון של ילדים צעירים, לפני גיל 3 הינו המכון להתפתחות הילד. מכונים אלו מתמחים באיבחון ובהתווית תוכנית טיפולית הכוללת גם הפניה למערכות חינוך. מערכת החינך המיוחד הורחבה תחת חוק חינוך מיוחד וילדים בעלי צרכים מיוחדים (כל הילדים עם עיכוב התפתחותי, אוטיסטים או תחת אבחנה אחרת) זכאים לקבלת טיפול וחינוך במסגרות מיוחדות ומיומנות. פני לאיבחון בתחנה להתפתחות הילד, בקרובה למקום מגוריך. רשימה של המכונים תוכלי למצוא באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il באשר לסידור הפורמלי (תשלום ואיבחון וטיפול כלול בסל השרותים) כדאי שתתיעצי עם הרופא ילדים של ביתך, אך אל תקבלי ממנו תשובה כמו עדיין מוקדם להפיה וכו'. בהצלחה!

תנסי באתר של אקי"ם, אולי של אירגונים ספציפיים, כמו של הילדים עם תסמונת דאון. תעייני באתר של משרד החינוך, אולי שם יש עוד משהו. בכל מיקרה, במנוע חיפוש של google.co.il ניתן למצוא חומר גם בעברית. בהצלחה!

יש לי רושם שתחילת השאלה נמחקה מהטקסט, אך אנסה להתיחס למה ש מופיעה בשאלה. בילד אשר תרם מלאו לו 3 שנים ניתן לראות מגוון גדול של הבדלים שהם כולם נורמליים בגיל זה. בגיל 3 עדיין יש לילד דרך ארוכה להבעה חופשית ולא מהוססת, מכוון שבגיל זה תהליך בחירת המילים והמשפטים עדיין דורש "מאמץ" מסויים, לכן במידה והוא מתקשר באופן ספונטני ומביעה את עצמו באופן חופשי עם אנשים שהוא מכיר לא ניראה לי שיש מקום לדאגה מיוחדת. החשיבות בגיל זה מבחינת ההתפתחות הינה בתהליך רכישת השפה וההבעה.... כלומר, האם יש שיפור, התקדמות, דיבור יותר חופשי ורכישה של מילים ומושגים.... במידה והתשובה חיובית, אז , ניתן להניח שההתפתחות תקינה ואין מקום להתערבות מכוונת ומובנת. כמובן שלהורה יש תמיד האפרשות לקבל הדרכה בכל תחום, וזה דבר טוב וחשוב, אך צריך גם לקבל פרופורציה (יחסיות) בין הילד הפרטי למצופה מילד בגיל זה.... על כך תוכלי להתיעץ עם הגננת שרואה אותו בין ילדים אחרים וכמובן, תמיד תוכלי לפנות לקבלת יעוץ אישי. בכל מיקרה, עדיין מוקדם, על פי תאורך, להדבקה תביות כמו "קשיי שליפה" או כל ביטוי אחר.

ההחלטה לגבי טיפול צריכה להיות אישית לגבי הילד, על כן תשובתי לא יכולה לתת מענה מספיק טוב ומכוון שהתופעה קיימת זמן רב רצוי, לפני כמיסתו של הילד לבית הספר, לתיעץ עם קלינאי תקשורת המצוי בתחום זה. העובדה שהתופעה מופיעה בגלים מאשרת את יסוד הגישה אשר טוענת שגמגום יכול להופיע ולהאלם ולא תמיד ניתן לנבא מתי זה יקרה! בכל מיקרה, חשובה התיחסותו של הילד והמשפחה לתופעה והמידה שבה היא מפריעה לו לתפקד מבחינה מילולית בקרב ילדים ומבוגרים. אם יש בעיות רגשיות נוספות וזהו ביטוי לקשיים אחרים ניתן לדעת לאחר קבלת יעוץ מידי איש מקצוע אשר יכול להמליץ על כוון טיפול או המנעות מטיפול בשלב זה. גמגום הינה התנהגות אשר יכולה להיות הבעיה הראשונית (קשורה לסיגנון דיבור ואירגון השפה והדיבור) או סימפטום לקשיי הסתגלות או רגשיים (זה רק סימן לקשיים אחרים), לכן רצוי לפנות לקינאי בעל נסיון אשר יוכל לחוות דעה אוביקטיבית.

הלימודים במכללת הדסה רציניים ביותר והם מקנים תואר ראשון אשר מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוה ובהמשך לכך על ידי משרד הבריאות והאגודה השיראלית של קלינאי התקשורת. הדרישות להתקבל ללימודים שם אינם נופלים מאלו של האוניברסיטאות והם מפעילוים, החל משנה זו, מרפאה לימודית באותו בניין, דבר המאפשר מתן הדרכה צמודה למערכת הלימודים.

עייני בפרק באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!

בדקת את היכולת שלו להרים את הלשון, שלא בזמן דיבור? לאחרונה אני מגלה לדים אשר יש להם תפר לשון ארוך המגביל את הרמת השלון וגורם להגבלה בתנועותיה במרחב הפה ולעוות בהיגוי. אם הוא יכול להרים את הלשון בלי קושי, וגם להפריד בין תנועת השלון והלסת אז, יכול להיות שזה שלב התפתחותי ברכישת ה "ל". תוכלי לפנות לבדיקה אצל קלינאי תקשורת ולקבל אבחון של איש מקצוע וכן הכוונה להמשךץ במידה ותיראי שהלשון חופשית רצוי להמתין מספר חודשים להתערבות טיפולית ספציפית ל "ל"., לקרת גיל 5. בהצלחה!

כן, תוכלי ללמוד בארה"ב, רק תקחי בחשבון שכדי להכניס למקצוע שם נחוץ לך תואר שני מתוכנית מוכרת על ידי האגודה האמריקאית של קלינאי התקשורת. וכן עבודה של שנה תחת הדרכה לקבלת מעמד של הנקרא CCC בעניין של שפה תלוי באיזה מקום תשתלבי וכן רמת הידעיות שלך באנגלית. יכול להיות שבמידה ויש לך מבטא חזק יגבילו את עבודתך לאוכלוסיה מבוגרת או לא יתנו לך לעבוד עם ילדים קטנים או בהיגוי. יחד עם זאת, במידה ותשובי לארץ עם פחות מהתואר למעלה יהיה עליך להשלים את הלימודים לרמה הנדרשת בארץ, כך שתתכנני טוב את לימודיך להכללת תואר שני ו CCC בהצלחה!

ההגה ר נרכש מאוחר באופן יחסי, וישנם מספר ילדים אשר עדיין לא רכשו אותה. כדי לרכוש את ההגה אליו לזהותו בשמיעה (אבחנה שמיעתית) וכן צריך שיהיה מסוגל לחקות אותא כשהוא מופיע כהגה בודד.... פעילויות אלו מתבססות על בשלות קוגניטיבית ושפתית, על כן, כפי שכתבתי עדיין מוקדם להקניית ההגה ר. תוכלי לפנות לטיפול החל מגיל 5, ועד אז, יכול להיות שהוא יגלה בעצמו את ההיגוי הנכון והיישום. תשקלי לרשום אותו לטיפול כך שבמהלך השנה יתפנה מקום בשרותים הציבוריים העמוסים של מערכת הבריאות.

על פי תאורך יש בהחלט משום לטיפול, ואם הילדה לא משתפת פעולה בגיל זה, יש לבנות את המערך הטיפולי כך שהיא תוכל להפיק ממנו תועלת. לידיעתך, עד גיל 6 ישנה זכאות למספר רב של טיפולים במימון סל השרותים, מגיל 6 הזכאות מוגבלת ל-9 טיפולים בשנה. מובן שכדאי "לנצל" את מרבית הזכאות לאחר שיש אבחון על הצורך בטיפול. הקשיים בהיגוי ניתנים בהחלט לטיפול בגיל זה ובודאי יש מקום להעשרת שפה, בכל גיל ובפרט לפני הכניסה למערכת החינוך המסודרת (כיתה א) המלצתי, תפני שוב לקלינאי ותבררי למה לא התחילה טיפול כעת, האם יש עומס רב על הקליניקה והבעיה היא מנהלתית או האם היא מתקשה לתקשר עם הילדה (כן, זה קורא (?! בכל מיקרה, במידה והיא לא יכולךה לטפל בילדה, פני בהקדם לקלינאי אחר. באשר להדרכה להורים, ניתן להשיג ספר הדרכה מעולה (של אגודת הנן) לרכישה דרך אגודה קלינאי התקשורת בטל: 9217815- 03 בהצלחה!

יש לדבר עם הילד את השפות ה"טבעיות" להורים, כלומר, את השפה שבה תוכלו לאהוב ולחנך את הילד. אותם העקרונות להתפתץחות שפה יהיו חשובים גם כאן בנוסף לעקרון של עקביות ללא מעבר בין השפות באותו משפט. מודעות מצידכם לצורך "לתרגם" ולהעניק לילד שתי מערכות מקבילות יהיה חשוב בהמשך הדרך (תירגום תכני הנלמד במעון ובגן, הקניית שתי מילים לכל מושג והחדרה מודעת של ידיעה שישנה שפה נוספת (כמ להגיד לילד זאת מילה בעברית וזו באנגלית) כדאי להציג לילד סיפורים ושירים בשפה העברית ולתת לסביבה להקנות את השפה השניה, בשלב ראשון. עקרון העקביות יאפשר לילד לרכוש את שתי המערכות במקביל אך דורש מודעות ועקביות מצדכם. בהמשך הדרך יהיה טוב אם תקפידו להקנות לו קריאה בעברית, לפני או אחרי הקריא באנגלית.

בהחלט חשוב שהילד יעבור בדיקה מקיפה של רופא אאג' לקבלת מידע של תפקוד כל המערכות (מיתרי הקול, חלל האף וכו') כדאי לבדוק את טון הדיבור של הילד, ילדים רבים נהנים ממשחקים אשר מטרתם לעצב את הטון בכוון מעט נמוך מזה שהם משתמשים באופן טבעי. רצוי שתקבלי תמונה ברורה של מצב מיתרי הקול, בעבר מצאתי ילדים אשר הציגו למעשה הצטלקות על מיתרי הקול, בעקבות אנטובציה במהלך ניתוח. אשמח להמשיך את הדיון באתר המיועד לקלינאי תקשורת www.ishla.org.il בהצלחה!

תלוי ברמת התפקוד של הילד/ה. המטרה להביא את הילד/ה למיצוי יכולת גם לאחר האבחנה ולמתן דרכי תקשורת, אולי חלופיות, לשפור הקשר עם הסביבה. ברור שמהלך הפגיע של התסמונת תכתיב את יעילות הטיפול אשר נקבע על פי תפקודו/ה אין קלינאי תקשורת מטפלים באופן שגרתי הילדים אלו אלה במסגרת טיפול של צוות רב מקצועי.

לא כדאי לעבור לשפה אחת. דברי איתו מה שבא לך מהלב והפשה שבה תרגישי אליו קשר הכי קרוב (שפה שבה תואהבי אותו וגם תחנכי אותו. עליך להיות עקבית כדי לאפר לו לרכוש שתי מערכות לשוניות סימולטניות. במידה ובנך מתפתח כמו שמצופה ממנו בכל ד תחום, ניראה לי שאכן מוקדם מדי לפנות ליעוץ מקצועי. עקבי אחריו ובמידה וישנה התקדמות ורכישת מילים, צרופם למשפטים וכו' לא יהיה מקום לדאגה! היותו בן ועם רקע משפחתי כנמורא יכולים להיות סיבה לדיסלקסיה, אך עדיין מאד מוקדם לבדיקות נרחבות. עקבי אחר התקדמותו ותתיעצי עם הגננת או בני משפחה המגדלים גם הם ילדים. בגיל שנתיים ו 3 חודשים ביצעי את בדיקת התקשורת הטיפות חלב, אשר הינה מתוקננת ומתאימה לגיל זה, ואז תהיה לך תמונה ברור יותר של דגם התפתחותו של בנך. ובעקר, אם הוא "תקשורתי" ימצא את הדרך להביעה את עצמו!