פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3695 הודעות
3209 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

10/11/2002 | 11:24 | מאת: אורי

אני בן 31 ובעל מקצוע חופשי התלוי במידה רבה בתקשורת, שכנוע והבעה בע"פ. האם ניתן להמליץ לי על מומחה/בעל מקצוע שיעזור לי בבעיה של בנייה נכונה של משפט והבעה בע"פ בכלל. אני מתכוון גם לאימון כולל החל מריכוז המחשבה, בנייה בראש של מסר, הבעתו התקנית וכו' ?

תוכל לנסות לפנות לקלינאי תקשורת העובדים עם מבוגרים, זו לא פניה שיגרתית, אך אפשר להעזר בטכניקות למידה ושפה לסייעה לך. גם ישנם פסיכולוגים קוגניטיביים שיכולים לעזור בתיכנון אסטרטגיות שפתיות. למציאת קלינאי תקשורת באיזור מגורך פנה לאגודת קליאני התקשורת: www.ishla.org.il בהצלחה!

05/11/2002 | 07:59 | מאת: גליה

בני בן שנתיים בעוד שבועיים הוא אומר מס' מועט של מילים כמו אבא, אָמא, או, אוטו, תותו ואת זה. ההתפתחות שלו היתה מעולה מלבד השפה. אף פעם לא דאגתי כי ידעתי שלכל ילד יש את הקצב שלו. אבל כעת זה קצת מדאיג, האם זה מעיד על משהו? יש לציין שהוא מבין הכל ומשיג את שלו בהצבעה ובשימוש רב במילה את זה. תודה גליה

במידה ואת לא מרגישה התקדמות (צרוף של שתי מילים, הוספה של מילים וקולות) כדאי להתיעץ עם קלינאי תקשורת אשר יתן לך הדרכה ויעשה מעקב אחר התפתחות הדיבור של בנך, רק במידת הצורך הקלינאי יכול לקבוע עם יש מקום להתערבות או איבחון מקיף, רב מקצועי. תוכלי לקבל מידע כללי על התפתחות השפה באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il חשוב שנסות להשוות את מצבו למה שהצליח לעשות לפני חודשיים שלוהש, כדי לקבל תמונה דינמית של התקדמותו. אם הינך דואגת רצוי שתפני לקבל הדרכה אישית וכך תוכלי להסתיע באנשי מקצוע ייחודיים לתחום זה. בהצלחה!

07/11/2002 | 09:21 | מאת: אורנה

לי קרה אותו דבר עם הגדולה שלי אין לך מה לדאוג !!! עד גיל 3 הוא יפטפט ללא סוף אם עד גיל 4 זה יימשך רק אז תיפני לקלינאית תקשורת

כמובן שזו עצה של אדם לא מקצועי, המבוסס רק על נסיון אישי!

14/11/2002 | 16:27 | מאת: יוני

מנסיוני גם אצלי היה אותו סיפור והיום הוא לא מפסיק לדבר מאוחר יותר הבנתי שיש ילדים שעד גיל מסויים אין להם מה להגיד.

04/11/2002 | 13:07 | מאת: דלית

יש לי שאלה. מה זה בדיוק רטאלין? מי משתמש בזה, ולמה? האם מישהו שלקח את זה תקופה קצרה בעבר והיום מסתדר בלי, יש סיכוי שישוב לקחת זאת בתדירות גבוהה? יש לזה תופעות לוואי?

לקריאה נוספת והעמקה

שאלות בעניין תרופות יש לפנות לרופא נאורולוג, פסיכיטר או ילדים!

11/11/2002 | 23:48 | מאת: גלבר

24/11/2002 | 10:21 | מאת: ג'ו

רטאלין זו תרופה שפותחה בזמן מלחמת העולם הראשנה לטיפול בבעיות(אם אנני טועה)דיכאון והלם קרב ונמצאה מתאימה ויעילה לטיפול גם בבעיות של חוסר קשב וריכוז, והיפראקטיביות. 6% מהאוכלוסיה בישראל סובלים מבעיה זו. לתרופה תופעות לוואי של חוסר תאבון ולעחתים אדישות ואפטיות. בקשר לשאלה האחרונה אין לי מושג ידוע לי כי זו תרופה ממכרת. יש רבים שמצדדים בשימוש בתרופה כמו רבים אחרים שמתנגדים.

04/11/2002 | 11:38 | מאת: יובל

שלום רב אחיינית שלי כבת שלוש אינה מדברת כמעטת ולו מילה ברורה אחת. נראה שהיא מבינה כל מה שאומרים להת אך איננה מדברת. לא אובחנו בעיות שמיעה יוצאות דופן. אנא פרטי כל טיפול אפשרי יובל

לקריאה נוספת והעמקה

המקום הראשון לפני, לאחר ביצוע בדיקת שמיעה יהיה לאתר קלינאי התקשורת, לקבלת מידע על התפתחות השפה אצל מרבית הילדים, לאחר מכן, ובמידה ולא מורגש שיפור בדיבורה (במעקב של חודש, חודשיים) כדאי לפנות לקלינאי תקשורת לצורך אבחון וקבלת הדרכה ספציפית. פניה זו יכולה להעשות בתוך המסגרת של קופ"ח בה הילדה מבוטחת, באיזור מגוריה. במידה והתחושה שמדובר על ילדה עם ספק לגבי התפתחותה בכלל, ניתן לפנות במקביל (עקב המתנה ממושכת לקבלת תור) לאיבחון במכון להתפתחות הילד! בהצלחה.

כתודת האתר www.ishla.org.il

01/11/2002 | 22:58 | מאת: אסתי

אני סובלת ממחלת עור תורשתית שניקראת נאורופיברומטוזיס וזה מיתבטא בכתמים על העור וגם גיבשושים בכל מיני מקומות בגוף זה נורא מפריע לי אן מבחינה אסטתית ואן מבחינה רפואית כמו כאבים אי נוחות ומתח נפשי וחרדות וכמובן לבוש חם בימי הקייץ מחמת לכסות את הנגעים אני מיואשת וסובלת נורא שאלתי היא האם מישהו שמע על מחלה זו ואם מצאו איזה שהיא תרופה פלא שיכולה לעזור אשמח לקבל אינפורמציה ממי שיודע תודה אסתי

זה איננו הפורום המתאים לשאלה זו, מצטערת!

01/11/2002 | 22:50 | מאת: מיכאלה

מזה שנה וחצי אני סובלת מלחץ באוזניים בעיקר באוזן שמאל עשיתי את כל הבדיקות אצל כל הרופאים האפשרים ולא מצאו כלום. רופא מישפחה הציע לי לפנות לפסיכולוג שאולי זה סימפטום של מתח נפשי אני חושבת שזה עושה לי את הלחץ ולא ההפך וגם חשבו שזה מהלסת . היתיעצתי עם נאורולוג והוא הציע לי כדור בשם פריזמה אבל לאחר שקראתי את תופעות הלואי פחדתי לשתות אז אני ממש סובלת ושאלותי הם א ממה אני בדיוק סובלת וב. האם לכדור פריזמה יש באמת תופעות לואי או שכדאי לשתות ואז אני ירגיש טוב ושמחה כי אן לי מצב רוח ואני לא יודעת מה קדם למה הבצה או התרנגולת במרכאות סתם פיתגם אז אשמח לקבל תשובה מכל מי שמבין מיכאלה

לקריאה נוספת והעמקה

האם פנית לרופא אאג'? תופעה כזו יכולה להיות קשורה לבעיה באף, בעצב השמיעה או אפילו בלחץ בתוך האוזן. במצבים פסיכולוגיים נדיר שיהיה הבדל בין אוזן אחת לשניה, כך שאולי כדאי להמשיך לברר מה עוד ניתן לעשות בטיפול רפואי, באשר לתרופות שאלי את הרופא בקשר לתופעות לווי, רק רופא יוכל להסביר לך וליעץ בנושא זה. במידה ולא תקבלי מענה תוכי לנסות טיפול ברפוא לא קונבנסיונלית אשר לעתים יכול לתת מענה לבעיה של שינויי לחץ באיזורים שונים בגוף. בהצלחה!

01/11/2002 | 14:31 | מאת: שירה

לבתי בת ה12 יש יכ קצר שנמפריע לה בצורת דיבור שגם לא מובן וגורם ללעג בפני הילדים מה גם שזה מוריד מבטחונה העצמי. בעבר הציעו לנו לעשות לנ ניתוח להוסיף תלת לועי לכיח לתיקון הדיבור משום מה עד היום לא נוצר קשר ותאריך וככל שהזמן עובר אנו ההורים מודאגים יותר ממצבה החברתי ומביטחונה העצמי הנמןך עקב הדיבור הילדותי והמנפנפ מהאף וכן טיפה צומרני . אנו מעונינים שהילדה תעשה את הניתוח אך חוששים נורא. האם יש עוד הורים במצב שלנו אם ילד/ה שיכולים לתת לנו עצה או חומר רפואי על מצב זה ואם ביכלל הניתוח אכן יעזור?" בתודה הורים מתוסכלים

לא ידוע לי על הורים כאלו, כמובן שלאחר פניה לרופא המנתח ולקלינאי התקשורת אשר נוהג לעבוד איתו תוכלו לבקש מהם, במידה ויש הסכמה מהורים כאלו, לפנות להורים לילדים אשר נותחו בעבר. בהצלחה!

29/10/2002 | 01:40 | מאת: ליאת

שלום! אני בת 29 יש לי קושי בהגיית האותיות ה"שיניות" (לדוגמא: "שמש" ו"בסיס" סיוט להגותן)מעולם לא טיפלתי כי תמיד כולם אמרו לי שזה שטויות וזה חמוד ועוד הגיגים בנושא. כל אחי מדברים כך(הורי לא). אני חושבת שזה יוצר אצלי בעיה בתקשורת כי אני חוששת להתבטא ונמנעת מלהשתמש במילים שמהוות עבורי קושי בהגייתן. 1) האם ניתן לטפל בגילי המתקדם? 2) האם נכון שזוהי הסיבה לקושי בביטוי עצמי? 3) לפי דעתי הבעיה היא במבנה הכללי של השיניים, היתכן? 4)להיכן לפנות, ומה לעשות? (הנני רווקה משכילה בעלת מקצוע מכובד ומתביישת לגשת לקלינאית תקשורת) תודה ליאת (מזלי ששמי לא שושי)

לקריאה נוספת והעמקה

אכן, יש לך בעיה אשר ניתנת לפיתרון.............. התשובה לשאלותיך על מבנה הפה ותפקוד הדיבור נכונה ומתאימה, כן, יש ביניהם קשר - אך לא קשר ישיר של סיבה ותוצאה אלה קשר תיפקודי בלבד. תתגברי על הקושי ותפני לטיפול, בעבר בעצמי טפלתי בבני גילך ובמצב דומה עם הצלחות יפות, במיוחד מכוון שהינך בעלת מוטיבציה ומודעות לצורך בשינוי. אל תתבישי לשפר את עצמך, פני עוד היום לקבלת שמות של קלינאים באיזור מגוריך - באתר של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il או לקלינאי בקופה בה בינך מבוטחת. בכל מיקרה, בגיל שלך אין כיסוי כספי לטיפול דרך סל השרותים, תצטרכי לשלם באופן פרטי ובמידה ויש לך ביטוח משלים תוכלי לבקש החזר משם. תפני ותעזרי בקלינאים אשר לרוב הינם בעלי תובנה לקשש המלווים קשיי היגוי! בהצלחה!

28/10/2002 | 22:49 | מאת: ורד

הבת שלנו מדברת דיבור מהאף וקצת ילדותי ולא מובן כל כך . לפני 3 שנים הציע לנו רופא לנתח אותה להשתלת כיך לשיפור הדיבור .אך לא קיבלנו עד היום תאריך לניתוח ובנתיים הילדה קצת גדלה וזה מביך אותה בפני התלמידים בכיתה וכן מוריד לה את הביטחון השאלה האם אפשר לתקן את הדיבור עיי קלינאית תיקשורת או שחייבים לעבור את הניתוח תודה מראש ההורים המיואשים

לקריאה נוספת והעמקה

בעניין הדיבור והחך ניתן לפנות לקלינאי תקשורת באיזור מגוריכם ולאחר בדיקת הילדה ובירור פרטים כמו הרופא המנתח בקופ"ח שלכם, והרופא באיזור מגוריך תוכלו לפנות ולהמשיך בטיפול - כירורגי, רפואי או משולב 0כניראה שמשולב יהיה בסופו של דבר הפתרון המתאים. במידה וביתכם נבדקה והומלץ על ניתוח יש מקום לפנות שני לאותו רופא ולברר למה היא לא הוזמנה להמשך טיפול, כמו כן, במידה ויש לכם ביטוח משלים כל שהוא תוכלו לבצע את הניתוח דרכם. בהצלחה!

26/10/2002 | 00:13 | מאת: יוסי

הבן שלי בן 1:9, התפתחותו השפתית ניראית טובה, אבל הוא מפ]גין שיבושי היגוי שניראים לא תואמים את הגיך, למרות שאני מודע לגילו הצעיר ולעובדה שבגיל צעיר כל - כך יש עדיין שיבושים. הוא משמיט עיצורים בתחילת מילה, "עוצר" את כל העיצורים המתמשכים למשל: p במקום t, fבמקום s, האם עליי לעשות משהו בעניין, או לחכות? מאד קשה לסביבה להבין אותו, ואני נדרש לתרגם אותו כל הזמן.

לקריאה נוספת והעמקה

כן , לעתים זהו תפקוד הורי, לא תמיד נוח! באשר לבנך, כך ילדים קטנים מדברים, יש כאלה שעושים זאת בצורה ברורה וישנם כאלה שמגיעים לדיבור ברור בדרך איטית ומשובשת...... ניתן לקבל מדע באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il בעקרון מדובר בתפקוד עדין של אבחנה שמיעתית, חיקוי והבעה, רצוי להעזר בסלנות , להשתדל להבין ולחזור על המילים הנכונות, כדי שישמעה את המילה בשלמותה, מבלי ללחוץ עליו לחזור על הנאמר. במידה ומובנות הדיבור שלו לא תשתפר במהלך 3 חודשים, ניתן לפנות לקלינאי תקשורת לקבלת הדרכה, כעת עדיין מוקדם למדי. האם בנך אוכל ולועס מוצקים ואוכל קשה? במידה ולא, רצוי לאפשר לו אכילה של אוכל "רגיל", לא טחון ולא מעובד! בהצלחה!

25/10/2002 | 21:40 | מאת: דנדוש

אשמח להסבר לגבי הקשר בין מוטוריקה (עדינה?) לגמגום . תודה

התשובה הכללית היא ששניהם דורשים התארגנות ותיכנון מוקדם וזה הרקע המשותף לשתי התופעות בעקר בילדים בגיל צעיר, לפני גיל 6. שתי התופעות גם שכיחות יותר אצל בנים מאשר אצל בנות וקשורות כניראה לתוכנון מוקדם של תפקוד (שפתי או מוטורי עדין!)

25/10/2002 | 13:28 | מאת: ריטה

לפני 3 חודשים, ללא שום שום אירוע יוצא דופן, החלה תופעת גמגום בבני בן השנתיים ו-4 חודשים. עם הזמן התופעה הלכה והחריפה וכיום הוא מגמגם כמעט בתחילת כל משפט. לעיתים הגמגום מלווה גם בתנועות התאמצות בפנים. האם טיפול אצל קלינאית תקשורת יכול להועיל כבר בגיל זה? מה הסיכויים לריפוי מוחלט?

לקריאה נוספת והעמקה

התופעה מוכרת ונורמלית בגיל זה, יכולה להמשך עד גיל 6, לסרוגין. אם ברצונך לעשות זאת ניתן לפנות לקלינאי תקשורת לקבלת הדרכה והכוונה, לא לטיפול ישיר בילד. ניתן ללמוד עוד על תופעת חוסר שטף בדיבור, בגיל זה באתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il בהצלחה!

25/10/2002 | 12:27 | מאת: יובל

שלום לפורום, ביתי בת ה-5 סובלת מ-selective mutism. מזה כשנה וחצי, מטופלת ע"י פסיכולוגית וקלינאית תקשורת. עלי לציין כי היא מדברת אך ורק בחוג המשפחה המצומצם (אמא, אבא, סבא וסבתא) בגן היא מסרבת לדבר עם הגננות וגם עם הילדים (הכל בפנתומימה). היא אובחנה ע"י הפסיכולוגית כחרדתית והפנתה אותנו לפסיכיאטרית ילדים (בחודש הבא). ההפניה לפסיכיאטרית הינה בעיקר ע"מ להתחיל בטיפול תרופתי. האם משהוא מכיר את התרופות הללו (ותופעות הלואי)? אשמח דרך פורום זה להכיר הורים אחרים אשר עברו.עוברים את אותה המסכת. כמו כן האם משהוא מכיר אתרים בעברית הנוגעים לנושא. היות ונראה לי כי התופעה הזו אינה כל כך מאובחנת בארץ. תודה.

26/10/2002 | 17:27 | מאת: פרידה קורנברוט

התןפעה מאובחנת וידוע, גם בארץ. לרוב היא על רקע של חרדה חברתית ונירא לי שביתך מטופלת. למיטב ידיעתי וממקרים בהם טפלתי בעבר מקובל להתערב עם טיפול תרופתי רק החל מגיל 6, ודאי שאלות באשר לטיפול תרופתי רצוי להפנות לרופא הממליץ על נטילת התרופות........ אין למיטב ידיעתי פורום או קהילה של הורים בעקר כי זו תופעה נדירה. אשמח אם הורים נוספים יפנו אליך על פני הפורום הזה. כמו בכל בעיה של ילדים הסיבות רבות והרקע יכול להיות שונה, על אף התופעה הנראה כזהה!

25/10/2002 | 11:46 | מאת: גל

שלום לכם,אני בחור בן 26 שרק אתה מודע לבעיה שנמשכת שנים רבות בעיקבות חברה שלי שלוחצת עליי ובצדק ,עד עתה התעלמתי והדחקתי. הבעיות שאני סובל מהם חוסר ריכוז, אני מבין הרבה דברים אחרת כאשר מדברים אליי יש לי גם דיסלקציה קטנה ,יש לי בעיות זיכרון אני הרבה דברים אני מחסיר רציתי לדעת איפה אפשר לטפל בבעיה באזור חיפה. תודה מראש.

26/10/2002 | 17:23 | מאת: פרידה קורנברוט

הצעתי שתפנה לאיבחון אצל פסיכולוג שיעביר מספר מבחנים לקביעת מקור ואופי הבעיה, לאחר מכן, עם האבחון אפשר יהיה לדעת מה בעיתך וכיצד ניתן להקל אליך. תוכל להתיעץ עם רופא האישי שלך באשר לאפשרות לבצע את האיבחון על חשבון ביטוח הבריאות על רקע של חשד להפרעות קשב וריכוז. לעתים קורה שהסובל מבעיה קלה יחסית לומד התנהגויות שמאפשרות לו לתפקד, על אף הקושי הקיים. בהצלחה!

23/10/2002 | 09:16 | מאת: עינב

אני חיילת משוחררת ומתלבטת בנוגע ללימודי החוג הפרעות בתקשורת באוניברסיטת ת"א . אשמח לקבל מידע על מהות המקצוע, תחומי העיסוק, התמחויות וכל מידע נוסף . תודה .

לקריאה נוספת והעמקה

תוכלי לקבל את כל המידע, לגבי שלושת בתי הספר הקיימים היום ללימודי הפרעות בתקשורת באתר האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, www.ishla.org.il בהצלחה!

22/10/2002 | 12:22 | מאת: סיגל

בוקר טוב יונתן בן 3,פיקח מאד,מדבר לחלוטין אבל לא אומר ר' ופשוט משמיט אותה בטיפת חלב אמרו לי שאין מה לפנות עדיין לקלינאית תקשורת האמנם? איך אפשר לעזור לו ללמוד לבטא את הר' . תודה סיגל

תהני משיחתו, לימדי אותו שפה, מושגים וחשיבה ודברי אליו ברור. בגיל זה מותר לילד עדיין לאל הגות את ה "ר", אשר עקרונית נרכשת לקראת גיל 5 הכי מאוחר! יש זמן, כשיהיה בשל ומוכן הוא יבחין בהגה הזה יתחיט לנסות להגאותו, כפי שזה קורה אצל הרבה ילדים חכמים, נבונים ומפותחים. במידה ולקראת גיל 4 או 4וחצי תרגישי שזה מפריעה לו, תוכלי לפנות לקלינאי תקשורת.... אני ממליצה להעזר בסבלנות ובשלב זה לתת לו לדלות את העולם בקצב ובדרך שלו! בהצלחה!

19/10/2002 | 00:19 | מאת: רז לוין

שלום, ברצוני לדעת על נושא פיתוח יכולת הזיכרון בכל גיל. אני מבקש לדעת על מחקרים שנעשו בנושא ודרכי הוראה-למידה הניתנים ליישום בבית. תודה רבה רז לוין

זכרון כמו כל תפקוד אחר, משתפר ככל שמשתמשים בו, תוכל לעיין בספרות על למידה בכל פרק של ספר בנושא, כמו כן ישנם מחקרים בספרות פסיכולוגית נסויית ולמידה ובשנים אחרונות מדובר על אסטרטגיות למידה. יש כממובן זכרון לטווח קצר וארוך ועוד נושאים. תפנה לפורום של הפסיכולוגיה כדי לקבל מידע נווסף על גורמים רגשיים המשפיעים על למידה וזכרון. אין פורום זה מיועד להפניה לספרות מקצועית, חפש במנועי חיפוש! בהצלחה!

18/10/2002 | 21:36 | מאת: שירה

לפני כחודש וחצי עבר ניתוח להוצאת הפוליפים (אדנואיד) ומאז חל שיפור במובנות הדיבור ובכמות הדיבור (מדבר הרבה יותר מקודם) אבל בגן הוא לא כל כך משתמש בשפה כדי לתקשר עם ילדים אחרים ו/או עם הגננת. כעקרון הוא מסוגל לדבר במשפטים בני 5-6 מילים אבל לפעמים הוא מתמהמה כאילו שכח את המילה (האם זו בעיית שליפה או גמגום?) במיוחד בתחילת המשפט. בגן הוא מעדיף לשחק הרבה עם עצמו ומעט עם חברים. האם זה יכול להשתפר עם השיפור בדיבור? תודה מראש, שירה.

לקריאה נוספת והעמקה

הינך מתארת ילד עם התפתחות שנשמעה על פי גילו. עקבי אחר שינויים בשפתו ובשימוש בשפה ואם תרגישי שאינו מתקדם, רק אז תפני לאבחון על ידי קלינאי תקשורת. בינתיים הקשיבי לו ותעודדי אותו להתבטא על פי יכולתו. חיפוש מילים הינה תופעה נורמלית לחלוטין, תוכלי לקרוא יותר על הנושא באתר של קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il בהצלחה!

18/10/2002 | 16:36 | מאת: שגית

שלום רב, בתי בת 11 חודשים. היא נולדה עם "לשון קשורה" - הלשון מחוברת בגיד (?) לרצפת הפה. בהתחלה אמרו לי שלא עושים כלום. מה עכשיו? איך היא תדבר? האם צריך ניתוח? תודה מראש!

לשון קשורה הינה למעשה "תפר" תחתון של הלשון, הקיים בכל בני אדם, לעתים הוא מעט ארוך וגורם להגבלה בתנועת הלשון, במיוחד בהרמה של קצה הלשון ובהוצאת הלשון מחוץ לקשת השיניים. תיתוך התפר הנ"ל עבר מספר גילגולים, כמו האופנה באוך החצאית...... היו זמנים שכל תפר נחתך והיו זמנים ולא נחתך כלל. הגישה היום תלויה בעקר בגישה של רופא הילדים ורופא המנתח - שיכול היול רופא פה ולסת או רופא אאג'. הגיל המומלץ לדוגלים בחיתוך הינו בין 9 ל- 12 חודש, כדי למנוע קשיים בעתיד ולהבטיח בתפתחות תקינה של תנועות הלשון בלעיסה ובדיבור. השמרנים יותר ממתינים לראות את התפתחות הלעיסה, האכילה והדיבור ומחליטים לאחר שמתגלה קושי בהרמת הלשון ובהפרדת התנועה מהלסת והלשון. גישתי האישית בעד חיתוך מוקדם או לחלופין - מעקב צמוד של קלינאי תקשורת המביןם בהתפתחות הלעיסה בנוסף להתפתחות של תנועות הלשון. כדאי להתיעץ עם רופאה ולברר מה עמדתו העקרונית, לפני שמתקבלת החלטה בעניין זה. במידה ותחלית לא להתערב רצוי שיהיה מעקב צמוד אחר התפתחות תנועות הלשון, המתואר.

16/10/2002 | 12:26 | מאת: תלי

רציתי לדעת עוד על הפרעה זו. האם ישנם מחקרים בארץ או בעולם המראים שעל ידי טיפוח לשוני בעיה זו נחלשת או נעלמת לחלוטין?

לקריאה נוספת והעמקה

בעיה של שיום שייכת לקבוצה של קשיים בשליפה, ניתן לשפרה על ידי תירגול של אסטרטגיות ואסוסיאציות, היא תופעה המתרחשת אצל כל אחד מאיתנו, לא באופן שמפריע לתפקודינו, כמו כשאיננו זוכרים שם של רחוב או אדם והמילה "ממש בקצה הלשון......" ניתן ללמוד יותר על עודות קשיי שיום בספרות העוסקת האסטרטגיות למידה ושיפור הזכרון, ובספרות על אפזיה או פגיעה בשפה בעקבות פגיעה מוחית. יש גם מרכיב של ריכוז וקשב ולעתים אנשים במצב ריגשי ירוד מגלים קשיים בזכירת מיליםפ על רקע ריגשי או מוטיבציה יודה.

16/10/2002 | 09:43 | מאת: לימור

הבן שלי בן 4 אומר משפטים בעלי 7\8 מילים מדבר קצת מיוזמתו אך לא מבין כל דבר למשל מבין מחר נלך לגן אבל לא מבין מה אכלת בגן וכדומה הוא בגן טיפולי אך כנראה צריך להוסיף תגבור אשמח לשמוע חוות דעת לגבי טווח הגיל שבו נמצא בני בתודה לימור

ברור לך שמתוך מכתבך אי אפשר וזה גם בלתי אחראי לחוות דעה! יחד עם זאת ומכוון שהוא בגן טיפולי אני מבינה שיש לו איזה שהוא לקוי למידה ויתכן ויש זם איכוב ברכישת השפה 0בהבנה ובהבעה גם יחד) תוכלי לפנות למערכת החינוך (הגננת או הפסיכולוג בגן) ולבקש להעביר אבחון על ידי קלינאי תקשורת או לבקש מרופא הילדים בקופ"ח הפניה לאבחון על ידי קלינאי תקשורתץ תוכלי גם לפנות לאיבחון באופן פרטי, ללא צורך בהפניה על ידי גורם נוסף. לדעתי כדאי לעשות לאת האבחון דרך מערכת החינוך כדי שהתוצאות וההמלצות יבוצעו יחד עם הגננת. בהצלחה!

15/10/2002 | 00:31 | מאת: ארז זאבי

עופר אהלן אני מקווה שאתה זוכר אותי מהחוג עופר אני לא מבין למה לא לומדים בחוג את שפת הסימנים קלינאי התקשורת נכון שיש היום שיטות מקדמות יותר אבל שפת הסימנים זה בסיס לתקשורת לכבדי שמיעה . הדבר משול שבבית ספר יסודי מלמדים את לוח הכפל וחיבור חיסור כפל וחזקות אחר כך תמיד התלמידים משתמשים במחשב שיש לו את הפעולות האלו. אבל תמיד מלמדים תלמידים את הבסיס שפת הסימנים זה לדעתי הבסיס לכל כבדי השמיעה בתקשורת אליהם

מכוון שזו פניה אישית והמשך לשיחה עם דר' אמיר אין לי מה להוסיף, אבקש מדר' אמיר להשיב. נא המשך לבדוק את האתר.

14/10/2002 | 20:57 | מאת: אסתי20

פרידה שלום. האם כל קלינאית תקשורת מוסמכת לערוך בדיקות שמיעה? גם קלינאית שסיימה בחו"ל תואר בטיפול בדיבור אך לא באודיולוגיה? תודה.

בארץ קלינאי תקשורת מוסמכים לבצע בדיקות שמיעה ולטפל בדיבור - הלימודים למעשה מכלילים את שני התחומים. הלומדים בחו"ל מקבלים הכרה במעמד המקצועי שלהם ומוסמכים על פי תחומי הלימודים, מדינה בה הם למדו ותוכנית הלימודים שהשלים וזה בתנאי והלימודים הינם ברמה אקדמית של תואר ראשון לפחות. במידה והלמודים וההכשרה הייתה בחו"ל יש צורך להתיחס לכל מיקרה בנפרד. על כן, רק מי שבתעודת ההכרה שלו כתוב שמוסמך לעבוד בשני התחומים מותר לעשות זאת.

10/10/2002 | 12:55 | מאת: יבגניה

בן שלי היום בן 4.5 שנים נולד עם אספקסיה,סובל משיתוק מוחי ב 4 אגפים וגם לא מדבר, אבל מגיב טוב לסביבה , הולך לגן חינוך מיוחד לילדי CP אני מחפשת בשבילו קליאית תקשורת מומחית בתקשורת חלופית לילדי CP מאוד אודה לכם אם תוכלו להמליץ לי על אחד כזו.

לקריאה נוספת והעמקה
11/10/2002 | 00:50 | מאת: שלמה.ל

כדאי שתצייני אזור מגורים

13/10/2002 | 08:36 | מאת: יבגניה

אנחנו גרים ברמת -גן

ניתן למצוא קלינאי באופן פרטי דרך האתר של קלינאי התקשורת ishla.org.il וכן תוכלי להתיעץ עם המטפלים בגן בנך לומדץ בהצלחה!

08/10/2002 | 23:01 | מאת: נאור

נפצעתי בתאונת אופניים שבמהלכה התנגשתי בעמוד לפני כשנתיים. התאונה גרמה לשבר בבסיס הגולגולת, עקב כך נקרע אוזן התוף של אוזני השמאלית. מאז אני סובל מחרשות מוחלטת באוזן שמאל ומצפצופים בלתי פוסקים. אשמח אם תוכלו לספר לי על המחלה ועל אפשרויות הטיפול בה. בתודה מראש.

09/10/2002 | 08:06 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

למרות שקלינאי תקשורת עוסקים בטיפול בבעיות דיבור ושמיעה, נראה לי ששאלתך צריכה להיות מופנה לפורום אא"ג, שם תוכל לקבל תשובה מאיש המקצוע העוסק בתחום באופן ישיר. בנתיים, אם תבצע חיפוש באינטרנט תוך שימוש במלה tinnitus, תמצא חומר רב על הנושא. בהצלחה

05/10/2002 | 18:34 | מאת: יחזקאל

הנני סובל מקול גבוה מאוד וציצני עוד מגיל ההתבגרות. כיום אני מעל גיל 40 ואינני מסוגל להמשיך ולנהל את חיי בצורה כזו, נהפכתי למסוגר ממעט בדיבור בגלל הבושה וסובל מדכאון. אני זקוק בדחיפות ליעוץ בנושא. אנא הפנו אותי לגוף המטפל בבעיות מסוג זה. תודה,

07/10/2002 | 15:13 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

לפי תאורך, נראה כי אתא סובל מקול הנקרא "פלסטו". זה קול גבוה (הנשמע כמו קול של ילדה) אצל גבר בוגר. מכיוון שעברת כבא את גיל 40, הייתי מציע, בשלב הראשון לפנות לרופא אא"ג, על מנת לוודא שמערכת הפקת הדיבור שלך תקינה ואין סיבה אנטומית או נוירולוגית לבעיית הקול. לאחר בדיקת הרופא עליך לפנות לקלינאי תקשורת העוסק בהפרעות קול, כיוון שקלינאי התקשורת בעלי ידע ונסיון בטיפול בבעיה זו. במקרים רבים ניתן לטפל בבעיה זו בתוך זמן קצר וללא חזרה של הבעיה (מתוך הנחה שמערכת הפקת הדיבור תקינה). אתה יכול לפנות לאגודת קלינאי התקשורת על מנת למצוא מטפל באזור מגורך העוסק בתחום הקול (טלפון: 9217815) אל תמתין, חבל לעקב את הטיפול בנושא. הדבר גורם סבל מיותר. בהצלחה

03/10/2002 | 20:41 | מאת: מירה

לד"ר עופר אמיר, בהמשך לשאלתי - הקלינאית תקשורת הזמינה אותי לפגישה חד פעמית (פגישת אבחון) וביקשה כמובן הפניה מרופא ילדים. רופא הילדים ביקש ממני להמתין עוד מס' חודשים וטען כי הילדה מאד קטנה ושזה כרגע מאד מיותר. הוא אמר שזה יכול לחלוף ופשוט שנתאזר בסבלנות. רציתי לשאול את דעתך , האם גם אתה חושב שכדאי לחכות והאם זוהי באמת יכולה להיות תופעה חולפת או שללכת לאבחון לא יכול להזיק ורק לזרז את הענין אם יהיה צורך בטיפול. אשמח לקבל את תשובתך המקצועית. מירה

07/10/2002 | 15:07 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

מצטער, אך לא ראיתי את התוספת שלך לפני שעניתי לשאלה הקודמת. ולעניין, אני חולק על דעת הרופא. לדעתי, אם ההורים מוטרדים מהנושא, כדאי לפנות לאבחון על מנת לקבל מידע והדרכה. אמנם במקרים רבים הגמגום עובר ללא צורך בטיפול, אך החודשים הללו יכולים להוות תקופה מלחיצה להורים ואף לילד. האבחון, בפני עצמו לא יכול בשום אופן לגרום בעיה או החמרה בגמגום ולכן אין סיבה להמנע ממנו (למעט העלות הכספית שלו). למרות כל זאת, כפי שציינתי בתשובתי הקודמת, אחוז גבוה מהילדים המגמגמים בגיל זה (כ80%) מפסיקים לגמגם, גם ללא טיפול.

03/10/2002 | 20:36 | מאת: מירה

לד"ר עופר אמיר שלום רב, אצל ביתי בת השנתיים ושבעה חודשים החל לפני כחודשיים הפרעה בשטף הדיבור. היא החלה פתאום "לגמגם" (בעיקר מושכת את ההברה הראשונה שלה המילה בתחילת מילה) לדוגמא: א........ני רוצה ל.........אכול. הדבר מאד הדאיג אותי ולכן התעניינתי האם יש צורך בטיפול ומה ניתן לעשות. בין היתר פניתי לקלינאית תקשורת והסברתי לה בדיוק את המצב.

07/10/2002 | 15:03 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

נו... ומה אמרה לך הקלינאית?... בעיקרון, כחמישה אחוז מהילדים בגיל זה עוברים שלב של גמגום. במרבית המקרים זה חולף בתוך חודשים ספורים. יש לקחת בחשבון גורמים רבים כגון: רקע משפחתי, גמגום במשפחה, התפתחות כללית של הילדה, מידת ההפרעה של הנושא לתקשורתיות של הילדה, מודעות שלה, מידת המתח שהדבר יוצר אצל ההורים ועוד. מתוך הנחה שבמישפחתכם אין הסטוריה של גמגום, בשלב זה אני הייתי מציע להמתין חודש-חודשיים נוספים. אם הבעיה אינה משתפרת באופן משמעותי או אם הגמגום מחריף, יש מקום לשקול פניה לאבחום אצל קלינאי תקשורת העוסק בגמגום על מנת לקבל הכוונה אישית והדרכה לילדה ובעיקר ללמוד על דרכים בהם אתם יכולים לסייע לה ולהפחית את הסיכוי להחמרה. בהצלחה

03/10/2002 | 09:53 | מאת: אלמונית

שלום רב אני דיי אובדת עיצות יש לי ילד בן 4.5 ותאומים בני 2.5 הילד הגדול עד גיל.5 3 סבל מירידה בשמיעה של 50% ולפני שנה עשה נתוח כפתורים בכל זאת יש אחור גדול בהתפתחות שפה וגם בעיות מוטוריות עדינה וגסה שאלתי לך הילד בעל אוצר מילים מעל הגיל אבל מבחינה חברתית אין לו יכולת להתחבר לילדים בגילו אלא רק עם מבוגרים ומבחינת הבנה מראה קושי(קשה לו להעביר את הידע שלו החוצה) האם יש חוגים שיכולים לעזור לו ביצירת קשרים והקניית בטחון עצמי חוגים עם ילדים ברמתו (מטופל קלנאית +מרפאה בעיסוק) או חוג התעמלות והאם אני צריכה לקחת אותו לפסיכולוג . אודה לתשובה

07/10/2002 | 14:58 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

אני מתקשה מעט לענות לשאלתך. א ני מבין שלמרות הטיפול שבנך מקבל אצל קלינאית ומרפאה בעיסוק, עדיין קיימת בעיה תקשורתית וחברתית. אני לא מכיר חוגים המתייחסים לנושא בגיל הרך, אך יתכן וחוגי דרמה למינהם יכולים לתרום בכיוון של הבעה בדרכים חלופיות. לגבי שאלתך האם יש מקום לפנות לפסיכולוג, נראה לי שיותר נכון יהיה להפנות את השאלה לקלינאית המטפלת, מכיוון שהיא מכירה את הילד ויכולה לומר ביתר דיוק האם הבעיה התקשורתית-חברתית שלו נובעת מקושי שפתי או מקושי רגשי. בהצלחה

29/09/2002 | 23:54 | מאת: יוסי

שלום דוקטור אימי עברה אירוע מוחי וכתוצאה מהאירוע המוחי קשה לה לדבר. הרבה מילים היא לא מצליחה לבטא שאלתי היא אם היא תוכל לשוב ולדבר רגיל ? ואם כן כמה זמן זה יכול לקחת. תודה מראש יוסי

30/09/2002 | 09:24 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

אני מניח שאמך מטופלת ע"י צוות רפואי ונבדקת, בין היתר, ע"י קלינאי תקשורת. במרבית המקרים יש שיפור ביכולת לדבר לאחר ארוע מוחי אשר פגע באחד ממרכזי השפה והדיבור במוח. השיפור מתרחש בתוך מספר חודשים מרגע הארוע ויכול להיות הדרגתי וממושך. מידת השיפור ומשך הזמן משתנים מאדם לאדם; הם תלויים בחומרת הפגיעה, במצב הגופני והנפשי ובגורמים רבים נוספים. קיימים מרכזים המתמחים בטיפול בנושא זה, כאשר הידוע בתחום הוא "בית לוינשטיין". אני מניח שהצוות המטפל, המכיר את אימך באופן אישי, יוכל לתת לכם מידע יותר ספציפי ואישי ביחס לאימך ובאשר לסיכויי השיפור שלה. אני מאחל לכם הצלחה והחלמה מלאה

30/09/2002 | 10:00 | מאת: שלמה.ל

יוסי שלום ממליץ לך להכנס לאתר האינטרנט www.hearsay.co.il מתאים בדיוק לשאלתך

30/09/2002 | 13:44 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

כמו בכל נושא, אני הייתי מציע לשמור על ראש פתוח וללמוד על חידושים בתחום, אבל הייתי גם מציע לנהוג בזהירות כאשר מציעים לך דבר חדש, אשר למישהו יש בו עיניין למטרות רווח. דהיינו, בחן היטב האם הדבר מתאים לך, התייעץ עם אנשי המקצוע ורק אז החלט האם הדבר מתאים לך.

29/09/2002 | 22:55 | מאת: שלמה.ל

שלום ברצוני להפנותך לאתר אינטרנט העוסק בתחום בו הנך עוסק . כדאי ומעניין www.hearsay.co.il

30/09/2002 | 09:19 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

תודה.

29/09/2002 | 14:08 | מאת: מינה

בני בן 2.7 שנים נולד פג בשבוע ה- 25 . היה לו עיכוב בהתפתחות המוטורית , הוא הלך רק בגיל שנתיים , בגיל כמעט שנה כבר היה אומר אבא, אמא , סבא , סבתא כך המשיך עד כלפני חודש וחצי כמעט הוא התחיל לחכות אותנו וכל מילה שאומרים לו היום הוא אומר . אני מבקשת ממנו כל מיני משימות הוא עושה והוא מבין . במשחקים : הוא יודע להשחיל מטבעות באורך / ברוחב , הוא יודע להרכיב קוביות , הוא יודע לסדר פאזל מעץ של כל מיני צורות של מכוניות . הוא יודע לסדר פאזל מעץ של הצבעים הוא יודע לשייך כל צבע לתא שלו, הוא יודע לשייך דברים קטנים וגדולים. הוא מתחבר לי רק עם ילדים גדולים בגילאים של 6 ומעלה עד 13 , איתם הוא שמח מוצא את עצמו . רק האיחור בדיבור מדאיג אותי , אומנם בתקופה אחרונה הוא נתן קפיצה מבחינת החיקויים והוא כמעט חוזר על כל מילה ( או אפילו את הצליל של המילה שהו שומע אם היא קשה). פניתי לקלינאית תקשורת היא לא המליצה על כלום היא ביקשה שנחזור אליה בעוד חודשיים רציתי לשמוע את דעתכם בעניין.

30/09/2002 | 09:17 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

את לא מספקת די מידע כדי שניתן יהיה להעריך למה את מתכוונת ב"איחור דיבור" אצל בנך. אם תרצי, את יכולה לתת מספר דוגמאות לדברים שבנך אומר היום. למשל, האם הוא מחבר שתי מילים ביחד (מיוזמתו)? האם הוא יוזם דיבור מעבר לחיקוי של הדברים שאתם אומרים לו? בכל מקרה, אם קיבלתם תשובה שלא סיפקה אתכם מקלינאי תקשורת, אתם זכאים לפנות לקלינאי נוסף לחוות דעת נוספת.

01/10/2002 | 08:11 | מאת: מינה

לד"ר עופר אמיר תודה על הענותך המהירה כן, בני יוזם מילים מעבר לחיקויים לחבר שתי מילים מיוזמתו עדיין לא , כאשר הוא רוצה משהוא הוא קורא לי או למי שבסביבתו ומצביע על הדבר שהוא רוצה. הוא מבין מה שמדברים איתו . אני מנסה ללמד אותו את המספרים למשל אני אומרת אחד הוא אומר שתיים אני אומרת שלוש והוא אומר ארבע וכן האלה עד 6. הוא יושב מול המחשב עם המשחק של קומפי ומתחיל לקרוא לדמויות שיש בשמות שלהם .

28/09/2002 | 18:40 | מאת: ליבי

שלום. אני מורה זה שנתיים. מגיל צעיר קורה לי שאחרי הקראת סיפור או סתם שיחה נעלם לי הקול לכמה שניות. גם היום כאשר אני מלמדת אני מצנזרת בדיבור כדי שלא "אתקע". יש לי גם נטייה לחלות בוירוס ש"מתלבש" על מיתרי הקול שלי ואז שבוע שאינני יכולה לדבר. האם בעיה זו קשורה לצורת הדיבור שלי? ואם כן, האם קלינאית תקשורת יכולה לטפל בבעייה זו? ודבר נוסף, האם אוכל לעשות טיפולים אלו דרך קופת החולים? תודה.

29/09/2002 | 07:41 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

זה בהחלט נשמע כמו בעיה שקשורה לאופן בו את מדברת, ולכן זה בתחום הטיפול של קלינאי תקשורת. ראשית עליך לפנות לרופא אא"ג, על מנת להעריך האם יש בעיה במיתרים אשר מצדיקה התערבות רפואית, לפני שאת מגיעה לקלינאי תקשורת. ואז, לאחר בדיקת הרופא עליך לפנות לקלינאי/ת תקשורת העוסק/ת ב"הפרעות קול". ניתן לפנות לטיפול דרך קופ"ח או באופן פרטי. בשל היותך מורה, את תקבלי החזר עבור הטיפולים בכל מסלול טיפולי בו תבחרי. חבל להזניח את הנושא, טפלי בבעיה בהקדם. היות ואת צעירה וכבר סובלת מהבעיה, כדאי לקבל הדרכה מקצועית כבר עכשיו על מנת שלא תחמירי את הבעיה עם השנים. בהצלחה.

27/09/2002 | 17:06 | מאת: דולי

אני לא יודעת אם זה מתאים להפנות אליך את השאלה, אבל אם יש מישהו בפורום שיותר מוסמך לענות לי על שאלתי בבקשה תאמר לי. רציתי לדעת אילו תופעות לוואי יש לאנשים הנוטלים את כדורי הסרוקסאט ואם בלבול היא אחת מתופעות הלוואי תודה.

29/09/2002 | 07:35 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

זה לא הפורום המתאים. אנא הפני שאלתך לפורום הפסיכיארי

23/09/2002 | 16:10 | מאת: מתן

האם תינוק שנולד עם חיך שסוע מחיב שיהיו לו בעיות בדיבור והתפתחות הדיבור? האם מחיב בעיות אוזניים? כמה זמן לאחר הניתוח וכמה פעמים בשבוע או חודש נפגשים עם קלינאי/ת תקשורת לצורך טיפול בדיבור? מי באזור חיפה או בכלל בכל הארץ הוא קלינאי/ת תקשורת שמומחה בטיפול שכזה עם חיך שסוע? איפה בארץ ניתן לקבל מידע או המלצה לגבי מנתח פלסטי מומחה לתיקון חיך שסוע המנתח הטוב ביותר כולל או איפה יש צוות חיך שסוע הטוב ביותר הטוב הכוונה שהתמחה במ' רב של מקרים כאלה?

24/09/2002 | 09:30 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

יש מספר מקומות עם נסיון נרחב בנושא. בבי"ח "מאיר" בכפר-סבא, למשל, יש מחלקה המתמחה בכך. אני מציע לך לפנות לאגודת קלינאי התקשורת שם תוכל לקבל רשימה של קלינאי תקשורת המתמחים בנושא של חיך שסוע וכן רשימה של המוסדות העוסקים בנושא. הטלפון של האגודה הוא: 9217815 אני מניח שאתה מודע לחשיבות של ההתערבות המוקדמת וקבלת ההדרכה בשלבים המוקדים ככל האפשר, כך שלזמן יש חשיבות. בהצלחה

23/09/2002 | 14:55 | מאת: ע.ל

אני תלמידת שנה שלישית למדעי ההתנהגות (B.A) ומאוד מתעניינת בתחום ההפרעות בתקשורת ומעוניינת להמשיך לתואר שני תחום זה. אך מחיפושים באינטרנט נראה כי אין אפשרות להמשיך בתחום אלא אם מגיעם מלמודים אלה בתואר ראשון. שאלתי היא האם כן ישנה אפשרות להכנס לתחום לאחר סיום תואר ראשון במדעי ההתנהגות ואם כן אז היכן? אם לא האם ידוע מה כן צריך לעשות על מנת להכנס לתחום?

24/09/2002 | 09:25 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

זו שאלה מורכבת. באופן כללי, את תידרשי לעשות השלמות רבות על מנת לקבל את התואר. נראה לי שידרשו ממך לעשות תואר ראשון בתחום, שבמהלכו, מן הסתם, תהיי פטורה מקורסים רבים, בשל הרקע הקודם שלך. בכל מקרה, על מנת לקבל תשובה יותר מוסמכת ומפורטת, אני מציע לך לפנות לחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת ת"א (אשר הוא היחיד בארץ כיום המעניק MA בתחום), על מנת לקבל תשובות מדוייקות יותר. בהצלחה... זה תחום מרתק...ושווה את ההשקעה

22/09/2002 | 19:16 | מאת: ירדנה

שלום רב יש לי ילד בן 2.7 יש לו אוצר מילים קטן הוא מדבר מספר מילים מועט אבל הוא מבין הכול הוא ילד מקסים שובב ואינו מוצא את מקומו כמובן לא בגדר ההיפראקטיביות (לעשות לו אבחון זה יהיה מיותר כי הילד לא יעבור אותו). שאלתי אליך האם זה לא מאוחר ולציין שאחיו בן 4.5 החל לדבר בגיל 3 וכיום מטופל אצל קלנאית תקשורת האם עכוב שפה יכול להיות תורשתי. אחיו הגדול סובל גם מבעיות מוטוריות (עדינה וגסה) לעומתו בן 2.7 (שהוא תאום) מבחינה מוטורית מעל הממוצע.אשמח לתשובה ולהדרכה בסיסית מה עליי לעשות ולאיזה מומחה אפנה. תודה רבה וחג שמח

24/09/2002 | 09:21 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

לילד בן 2:7 כבר אמור להיות אוצר מילים של כ 200 מילים, כך שנראה שבנך אכן מעט מאחר בהתפתחות הדיבור שלו. אני שמח לראות שאת רגישה לנושא ומעוניינת לטפל בכך בשלב מוקדם - הדבר יהיה רק לטובתו של הילד. על סמך הנתונים שפרטת, נראה לי כי כדאי לפנות להערכה אצל קלינאי תקשורת ולבחון האם הוא מתפתח באופן מעט איטי, אך עדיין בתחום הנורמה, או שמא יש מקום להתערבות טיפולית. בהצלחה

22/09/2002 | 18:42 | מאת: עמירה

דיבור לא ברור יש לי ילד בן חמש וחצי ויש לו דיבור לא ברור אבל לא כל הזמן שהוא רוצה להגיד תשובות מהירות זה יוצא לו לא ברור שהוא כועס גם לא יוצא ברור הדיבור הוא בגן חובה ושהוא רוצה להוכיח את עצמו יוצא לו דיבור כוחני מאוד ממש כמו של גבר מה עושים?

24/09/2002 | 09:17 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

הגדרה שלך של: "דיבור לא ברור" לא ממש מסבירה מה הקושי שלו. בכל מקרה: ילד בגיל זה אמור כבר לדבר באופן ברור מאוד ולהגות את מרבית הצלילים של השפה באופן תקין, כך שאם נראה לך שהוא מתקשה להפיק דיבור ברור (ואפילו אם הדבר קורה באופן לא עיקבי) נראה לי שכדאי לפנות לאבחון אצל קלינאי תקשורת (דרך קופ"ח או באופן פרטי). שם יוכלו לבחון אותו באופן יותר יסודי ולומר לך האם השיבושים שלו הם רגילים ונובעים רק מכך שהוא "מתרגש או כועס" או שיש מקום להתייחסות לנושא. בהצלחה

21/09/2002 | 08:33 | מאת: מיקי

במסגרת בתי הספר (חינוך מיוחד) קלינאיות תקשורת צריכות לכתוב תל"א לכל תלמיד. אולי ישנם דוגמאות וכ'ו לגבי כתיבת תל"א

24/09/2002 | 09:13 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

סליחה על הבורות, אבל אני לא מכיר את הקיצור: תל"א, כך שאיני יכול לעזור. אבל אם את קלינאית, כדאי לך לשקול לפנות לפורום של קלינאי התקשורת המאורגן ע"י האגודה, באתר הרשמי שלה ishla.org.il

19/09/2002 | 18:01 | מאת: רונית

ד"ר עופר אמיר, שלום אשמח אם תוכל לכתוב מהו שם המאמר של (1996) Owens המופיע בביבליוגרפיה של מבחן מעש"ה ( מבחן עיבוד שפה דבורה), [לא הצלחתי למצוא את המאמר דרך ה-medline בעזרת שם המחבר והשנה בלבד, ואין באפשרותי להשיג את המבחן] תודה וחג שמח, רונית

24/09/2002 | 09:59 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

שלום, למרות שלא זו המטרה של הפורום הזה... אשמח לעזור... המקור שציינת אינו מאמר, אלא ספר, ולכן לא תמצאי אותו במאגרי המידע הממוחשבים כגון medline. בכל מקרה זה המקור: Owens, R. (1996). Language Development: An Introduction (4th edition). Colombus, OH:Merrill/Macmillan אני מקוה שזה עוזר.

24/09/2002 | 10:20 | מאת: רונית

לד"ר עופר אמיר, תודה רבה, זה בדיוק מה שחיפשתי

ד"ד עמיר שלום, אני בחורה בת 19 הסובלת ממספר הפרעות נפשיות כגון הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, בולימיה, אכילת בינג', דה-פרסונליזציה, הפרעה פוסט-טראומטית, OCD, חרדות. אני נוטלת יום יום 16 כדורים - למעלה מ 1700 (!) מ"ג תרופות ליום (ואלפורל, טופמקס, פלוטין, דפרקסאן, ורידזין) ובמהלך השנה האחרונה נוכחתי לגלות שהכישורים הקוגנטיביים שלי נשתבשו. לדגמא, פעם הייתי מסוגלת לדבר בשטף ובמהירות - היום אני לא יכולה. אני...מד...ברת...אממ...ו...אני....מדברת...לאט. לפעמים אני אפילו מלחיפה אותיות (<-דוגמא) תוך כדיי דיבור. רוב הזמן, האמת, והעניין מביך אותי. החברות שלי כבר התרגלו לזה ואנחנו צוחקות מהעניין, אבל ליד אנשים זרים, זה אכן מביך. וגם, אני "מלחיפה" אותיות כשאני כותבת, או מחסירה אותיות. יש גם לציין שהכתב שלי השתנה לחלוטין והוא נראה שונה בכלך פעם שאני מנסה לכתוב משהו. כמו כן, אני לא מצליחה להביע את עצמי, לא מצליחה לחשוב על מילים לבטא את הרגשות שלי...בעוד שפעם הייתי רגילה להתבטא בצורה דיי ספרותית, אפילו, ותמיד קיבלתי שבחים על כך מהמורות לספרות שלי. אני לא זוכרת כלום משיחות עם אנשים ושבכלל *דיברתי* עם אנשים (אבל זה אולי חלק מהדה-פרסונליזציה...), קוראת פסקאות מספרים ומייד שוכחת מה היה כתוב בהן, שוכחת את מספר הטלפון בביתי שלי ואת מספר תעודת הזהות שלי, וכו, וכו... השאלה שלי היא כזו: נאמר לי שיכול להיות שהקשיים שלי נובעים מלחץ נפשי. מה יותר סביר: שהשיבושים שלי אכן נוסעים מהמשבר הנפשי שאני עוברת, או שכל אלו הם פשוט תוצאה של לקיחת הכדורים? אשמח לקבל את חוות דעתך, מיקי

19/09/2002 | 08:35 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

אני חושש שהשאלה שלך אינה בתחום ההתמחות שלי (או של קלינאי תקשורת באופן כללי). אני מציע לך לפנות לפורום הפסיכיאטרי, על מנת להציג את השאלה. עם זאת, נראה לי הרבה יותר נכון לא לנסות למצוא את הפתרון ב"פורום" כלשהו, אלא להציג אותה לפסיכיאטר המטפל בך - אשר מכיר אותך באופן אישי, לפני התרופות ולאחריהן. בהצלחה

19/09/2002 | 01:27 | מאת: בחורונת

שלום רב לך פרידה... אני לא יודעת אם לבעיה שלי(בין רבות) יש מקום פה ובכל זאת מקווה שתנסי/תנסו להבין..בעיתי מאוד לא מובנת לי והיא לא תמידית אבל בולטת מאוד ברועים חברתיים וברוב הזמן שאני נמצאת בחברה,מקווה שתנסו להבין..:אני בחורה חביבה,נחמדה,לא מטפטנית יתר על המידה,נותנת עצות במקום,עושה רושם חיובי ונראת טוב..ע"פ דעות האנשים הקרובים והרחוקים..לכן הבעיה עד כ"כ לא מובנת: כשאני בחברת אנשים תמיד אני הכי פחות בולטת מכולם..אני גם לא מנסה לבלוט(אך גם כשאני מנסה),אבל אני כן מנסה לנקוט עמדהולהראות נחמדה..באופן ממוצע ממש..גם לצחוק כשסבבה והכל...אבל משום מה ברוב הפעמים יוצא שמתיחסים אלי הכי פחות או בכלל לא..בעיקר בולטי החבורה...אני ממש לא ילדה..אני כבר מזמן רואה את זה..יצא לי לקרוא ספרים על שפת הגוף וזה מפחיד כמה שהספר צודק לפעמים ,אני מנסה לא לקחת ללב אבל יוצא רבות שמפנים אלי את הגב בשיחה וכל צומת הלב תמיד למישהו אחר -לרוב לאדם שמולי ולא שמים לב אפילו אבל זה כ"כ בולט מה שהם משדרים -תנועות הגוף-שפת הסתרים הזאת שאומרת שאני לא שייכת או לא מעניינת למרות שלעיתים רחוקות יותר הכל רגיל אבל עדיין זה בולט בעיקר במצב של אירוע /מסיבה ..והמון...תמיד רוב הפנים מופנות לצדדים רק לא אלי ..אני לא חושבת שלא נעים להתבונן בי,אני לא משרה אי נוחות לכן זה לא מובן ,אני גם לא סנובית (זאת גם לא בעית ריח כי במובן הזה מאוד אוהבים להתקרב אלי!!),הבעיה שזה מגיענ לפעמים למצבים קיצוניים שאני כאילו לא קיימת אני יכולה לצעוק משהו ומתעלמים ממני וברגע שמישהי אחרת אומרת את אותו משפט בידיוק כן מקשיבים לה ושמים לב ופתאום זה חכם..זה קורה לי מילדות אפילו על אותם משפטים מתיחסים יותר לאחרים ושואלים לדעותיהם מאשר לשלי..גם הפנים מופנות אליהם..(למשל:למרות שחושבים שחברה שלי נראת לא טוב ואני כן ..המבט מופנה אליה בחברה..כאילו היא הרבה יותר מעניינת בשיחה ..ניסיתי הכל ולא ניסיתי כלום..וכבר נמאס לי זה סידרתי כ"כ הרבה שנים ואין לי מושג מה הסיבה (כשעזבתי מקום עבודה בקושי אמרו לי להתראות)..בבקשה מישהו יכול להגיד לי מה העיניין? אני לא מדמיינת

19/09/2002 | 08:32 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

הבעיה שאת מתארת נשמעת באמת מטרידה וכואבת, אך למרות שאת מתארת דברים שחלקם בתחום העיניין של קלינאי תקשורת, אני חושב שפנית לכתובת הלא-נכונה. עליך לפנות לפסיכולוג על מנת לברר מה בהתנהגות שלך גורם לאנשים "להתעלם" ממך. אך בשלב ראשון, עליך להיות מודעת שהדרך שבה את תופסת את עצמך אינה בהכרח הדרך שבה אחרים רואים אותך. בהצלחה

24/10/2002 | 19:25 | מאת: סתם גולשת

היי, המכתב שלך נגע מאוד ללבי. גם לי יש בעיה דומה, אבל בהבדל אחד: שאני, בניגוד אלייך, לא נראית טוב, וכבר השלמתי עם זה ולמדתי לצפצף. מי שמוכן להתאמץ קצת ולהסתכל גם בתוך הקנקן ולא רק בחיצוניות שלו - יכול להרוויח, ומי שלא מוכן לעשות את המאמץ המינימלי הזה - ההפסד כולו שלו! ולעצם העניין - הנה, ד"ר עופר אמיר שם לב אלייך וענה לך במהירות. וגם אני עונה לך, אמנם לא באותו היום, אבל מיד כשנתקלתי בהודעה שלך. ואולי יהיו עוד גולשים שייתקלו בהודעה הזו והיא תעשה להם משהו - לעולם אין לדעת! אז כמו שד"ר אמיר כתב לך, אולי התפיסה שלך היא סובייקטיבית לגמרי, ומחוץ לזה - פסיכולוג באמת יכול לעזור! שיהיה לך רק טוב!

16/09/2002 | 06:05 | מאת: רונן

שלום לפני כשנה שמתי לב כי בתי מסרבת לדבר עם הגננת. תופעה זו התפתחה לרמה מדאיגה, כאשר כיום היא אינה מדברת עם אף אחד חוץ מהוריה, אחיותיה וחברים בגן. הא טוענת כי היא לא מוצאת את המילים ומסתפקת בהנהון לכן ולא עם הראש. בבית ובין חבריה היא רעשנית ופעילה - כמו כל ילד אחר. ניתן להוסיף כי בנוכחות אדם זר הפונה אליה היא תלחש את התשובות והבקשות למי שהיא כן מוכנה לדבר עימו ותפציר בו שיעביר את המסר עבורה. האם התופעה הנה טבעית וחולפת או שמה מחייבת טיפול ? תודה על ההתייחסות.

18/09/2002 | 08:32 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

המצב אותו אתה מתאר אינו ברור לי לחלוטין. נראה כי למעשה אתה טוען שהילדה כלל אינה מדברת עם מבוגרים (למעט ההורים). עם זאת, לא הסברת איך היא מסתדרת בגן (כאשר היא זקוקה לדבר מה מהגננת), מה עושה הגננת עם הילדה ה"שתקנית", ומה התפתח בנושא במהלך השנה האחרונה. מה הפתרונות שמצאתם לכך, עד כה, על מנת שתוכל לתקשר עם סביבת המבוגרים כאשר אתם אינכם בסביבה? למרות שניתן לטעון שהיא פשוט "ביישנית", אני לא הייתי משאיר את הדבר ליד המקרה. נראה לי כי כדאי לפנות לאבחון על מנת להעריך את הנושא באופן מסודר. לדעתי כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים על מנת להעריך מהם הדברים המעכבים אותה ביצירת קשר מילולי עם המבוגרים הסובבים אותה. בהצלחה

14/09/2002 | 22:31 | מאת: הדר

בני בן שנתיים וחצי. בונה משפטחם של עד 5 מילים. אני מבינה אותו מצויין, אולם צריכה לתרגם את דיבורו לאחרים. אולם, כאשר הוא רוצה לומר משהו במהירות, או שנשאל שאלות מורכבות ע"י זרים, הוא עונה בג'יבריש, במהירות ובאינטונציה משתנה. האם עלי לפנות לקלינאית תקשורת או להמתין?

18/09/2002 | 08:24 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

התאור שלך נשמע מתאים להתפתחות תקינה של ילד בגיל זה. אמנם, ישנם ילדים בגיל שנתיים וחצי אשר יכולים לדבר באופן ברור ואף "לנהל שיחה", אך מידת השונות בין הילדים בגילאים הללו היא גדולה ולכן אני לא רואה סיבה לדאגה על סמך התאור שלך. עם זאת, אם נראה לך שהשיבושים שלו מפריעים לדיבור שלו באופן חריג, כדאי לפנות להערכה אצל קלינאי תקשורת (דרך קופ"ח) על מנת להסיר ספק או להרגע.

14/09/2002 | 18:05 | מאת: יוספה

ילדתי בת 4 וחצי סובלת מצרידות קשה מאוד לפעמים עד אובדן הקול לחלוטין. אין היא צועקת או בוכה יותר מילדים בני גילה, כמו כן שמיעתה תקינה. האם ניתן לטפל בבעיה בגילה

18/09/2002 | 08:21 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

בגיל זה קשה לקיים טיפול קול מסודר ובד"כ מקובל להתחיל טיפולי קול בגיל יותר מאוחר. מרבית קלינאי התקשורת חשים כי הצלחת טיפול-קול בגיל כה מוקדם היא מוגבלת מאוד ולעיתים אינה מצדיקה את המאמץ. עם זאת, אם הצרידות היא ממושכת, חובה לפנות לרופא אא"ג לשם ביצוע בדיקה לרינגוסקופית (בדיקה של מיתרי הקול) על מנת לברר מדוע הילדה כה צרודה. יש חשיבות לבצע את הבדיקה, ללא קשר אם תחליטו, בסופו של דבר, לפנות לטיפול או לא. בהצלחה

24/09/2002 | 01:34 | מאת: מוטי

שלום! יש לי בן בכיתה י"א בישיבה תיכונית. הקול שלו צרוד. בכל פעם שהוא והחבר'ה שרים או שהוא לומד בקול ברציפות (שעתיים שלוש)הוא מאבד את קולו לגמרי. אני מניח שהוא משתמש לא נכון במיתרי הקול. אנחנו ירושלמים והוא לומד בתל אביב. כמו כן אנחנו חברי קופ"ח מאוחדת (עדיף) מה ניתן לעשות ? תודה!!!

09/09/2002 | 17:21 | מאת: itz

האם לריטלין יש תופעות לוואי או התמכרות?

10/09/2002 | 08:37 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

יש על כך דיונים וויכוחים מרובים בין אילו המצדדים בשימוש בריטלין לבין אלה המתנגדים לכך וחושבים כי יש שימוש יתר בריטלין. בתור קלינאי תקשורת, אני לא האדם הנכון להפנות אליו שאלה זו. עליך לפנות לרופא אשר מוסמך לתת את התרופה, אך גם אז, יש לזכור כי יש גישות שונות בנושא וחילוקי דעות בין המומחים בנושא.

08/09/2002 | 21:41 | מאת: א

שלום אבי בן 79 ועבר לפני קצת יותר משלושה חודשים ניתוח שבמהלכו עבר אירוע מוחי בצד ימין,בצד שמאל של הגוף יש תחושה אבל אין תזוזה ביד וברגל. מאז הוא מחובר לזונדה, דרכה הוא מקבל כלכלה של ג'ביטי ומים. אבי היה בתהליך שיקום נסיוני במרכז שיקומי עד לפני כחודש ובגלל החמרה במצבו הוא הועבר שוב לאשפוז. במהלך כל התקופה הזו אבי נבדק רק פעמיים בלי נסיון לשקם או לשפר משהו בבליעה או בדיבור. בפעם האחרונה שאבי נבדק ע"י קלינאית תקשורת היתה לפני קצת יותר מחודש במרכז השיקומי, ולפי מה שראיתי הבדיקה היתה מאוד שטחית ולא יסודית. יש לציין שהוא מדבר די טוב, ומגיב למה שאומרים לו, ומותר לו בינתיים לאכול רק אוכל דייסתי. הסיבה העיקרית להמצאות הזונדה, לדברי הרופאים והדיאטנית, היא רמת חלבון נמוכה בדם אבל מה שמטריד אותנו בעיקר הוא שהוא עדיין לא יכול לשתות כלל, כי זה יכול לגרום לחנק או לכניסה של נוזלים לריאות, הוא ממש מתחנן למים כי רמת הסוכר שלו עלתה והוא מרגיש צמאון עז ומה שנשאר לנו לעשות זה להרטיב לו את השפתיים והלשון בלבד. ושוב, הוא לא נבדק כלל ע"י קלינאית תקשורת כבר יותר מחודש למרות שביקשנו. האם יש סיכוי שהבליעה שלו תשאר פגומה והוא לא יוכל לשתות ? האם המצאות של צינורית הזונדה במשך תקופה כל כך ארוכה יכולה לגרום לנזק כל שהוא? האם עצם העובדה שהצינור נמצא שם הוא הגורם העיקרי לזה שהוא לא יכול לשתות? נאמר לנו שכל עוד הזונדה נמצאת הוא לא יכול לשתות. ואיך מתבצעת בדיקת כושר בליעה, האם ישנם אביזרים מיוחדים לבדיקה כזו? אשמח מאוד לקבל תשובה בהקדם, אנחנו כבר חסרי אונים!

09/09/2002 | 11:11 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

עליכם לבקש ולעמוד על כך שאביך יבדק ע"י קלינאי/ת תקשורת. יש כלים לבדיקת תפקודי בליעה ויש קלינאי תקשורת אשר זה תחום ההתמחות שלהם. ניתן לבצע בדיקה תפקודית וניתן לבצע בדיקת בליעה באמצעות צילום רנטגן (צילום סרט רנטגן בזמן הבליעה). לגבי שאר השאלות, קשה לי לענות בלי לדעת את התמונה המלאה. עליכם לעמוד על בדיקת בליעה ולהתייעץ עם מי שמכיר אותו יותר טוב. בהצלחה

09/09/2002 | 18:18 | מאת: א

תודה על התגובה המהירה שאלה נוספת, האם במהלך אשפוז בבית חולים אפשר להזמין קלינאי/ת תקשורת או כל סוג אחר של בדיקה באופן פרטי? האם זה מצריך אישור מיוחד ממנהל המחלקה או מגורם אחר בבית החולים?

22/09/2002 | 13:59 | מאת: ד"ר יהודה רוט

במחלקתנו פועלת מרפאה מיוחדת להפרעות בליעה דוגמת ההפרעה המתוארת. המרפאה משלבת בדיקת רופאים מומחים לבעיות א.א.ג. וגסטרואנטרולוגיה, יעוץ נוירולוגי לפי הצורך, הערכה וטיפול ע"י קלינאית תקשורת המומחית לנושא, וכן יעוץ של תזונאית. במקרים מיוחדים ניתן לשקול גם בקור ראשוני במוסד השיקומי. ניתן לתאם תור (או התייעצות טלפונית עם הרופא האחראי, ד"ר פלקסמן) בטלפון 5028618. בברכה ד"ר רוט מנהל פורום א.א.ג.

05/09/2002 | 21:27 | מאת: איציק

בן שנתיים ו-7. מדבר בצירופים של עד 6 מילים כשהשכיח 2 מילים. מבחינה דקדוקית הוא שוגה הרבה אבל אם מקשיבים לו ולעיתים מבקשים ממנו לחזור בשלישית על דבריו, מבינים אותו. אני ואשתי מבינים אותו אך הגננת אומרת שקשה לה להבין את מה שהוא אומר אבל היא מבינה את כוונתו. מבחינה קוגניטיבית הוא בסדר. האם יכול להיות שיש קשר להיפרטרופיה של אדנואידים?

09/09/2002 | 11:06 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

השאלה שלך לא ממש ברורה לי. האם אתה מוטרד מבעיית שפה או ממובנות הדיבור? באופן עקרוני, ילד בו שנתיים וחצי, אשר בונה משפטים של עד שש מילים, הוא בהחלט תקין שפתית. לגבי מובנות הדיבור, אני לא יודע אילו שיבושי היגוי יש לו. אבל בהחלט יתכן שאדנואידים מוגדלים משפיעים על איכות הדיבור. זה יכול לגרום לדיבור מעט מרוח, וגוון של "אף סתום"\ בשילוב עם הגייה של "ד" במקום "נ", "ב" במקום "מ" וכד'.

22/09/2002 | 18:34 | מאת: עמירה

יש לי ילד בן 5 וחצי הו בגן חובה והוא לא מדבר ברור אבל לא כל הזמן יש ימים שהוא מדבר ברור ויפה ויש ימים כאילו הוא בולע את המילים וכשהוא רוצה להסביר את עצמו זה יוצא לו לא ברור. וכשהוא כועס הוא מדבר בצעקות ויוצא לו דיבור כמו של גבר וזה לא נראה לי נורמלי מאז שהוא קטן יש לו בעיה של הצטננות לפעמים גם הוא מדבר מהאף וזה גם לא נשמע ברור.

05/09/2002 | 11:06 | מאת: חגית

האם ניתן לתקן שיבושים בהגיה כגון ש' שורקת או לשון שיוצאת החוצה כתוצאה מליקוי במבנה הלסת אצל בחור בשנות העשרים, על ידי קלינאית תקשורת. מבלי לתקן את מבנה הלסת שלשם כך צריך ניתוח, תודה רבה

05/09/2002 | 14:13 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

התשובה לכך מורכבת ותלויה במצב האנטומי של מבנה הלסת, הפה ומערכת השרירים באיזור הפה. במקרים רבים ניתן ללמוד לבצע "פיצויים" ולהפיק את האותיות השורקות באופן תקין (פחות או יותר) גם כאשר יש מבנה לא תקין. לעומת זאת, יש מקרים שבהם הפיצוי בלתי אפשרי בשל מבנה אשר חורג מהנורמה באופן שלא מאפשר את התנועות והתנוחות הנחוצות. כדי לדעת אם הדבר אפשרי במקרה של הבחור בו אנו עוסקים, יש צורך לשלב התייעצות עם רופא המתמחה בנושא ועם קלינאי תקשורת. בהצלחה

04/09/2002 | 14:11 | מאת: הלן

שפת האם שלי רוסית אצל בעלי- עברית יש לנו תינוק בן 3 חודשים . בעלי מתנגד בתוקף שהורים שלי ידברו איתו רוסית, הוא אומר שזה מבלבל את הילד. אבל ההורים שלי כמאט לא יודעים עברית. מה לנתק אותם מהילד? אני דווקה חושבת שהוא ישלות ב 2 שפות בזכות זה.

05/09/2002 | 09:13 | מאת: ד"ר עופר אמיר - קלינאי תקשורת

אם לילד אין בעיות התפתחותיות, אין כל סיבה למנוע ממנו לשמוע שתי שפות. הדבר לא "יבלבל את הילד". להיפך, הילד יוכל לרכוש את שתי השפות באופן נורמלי. אין כל סיבה למנוע מסבא וסבתא לדבר עם הילד רוסית. עם זאת, כדי שהילד יהפוך ל"דו-לשוני" יש לדבר איתו באופן עיקבי בשתי השפות, ולא רק בסופי שבוע. כך, שאם לך ולהורים שלך יותר נוח לדבר איתו ברוסית, ולאבא יותר נוח לדבר איתו בעברית, אתם יכולים לעשות זאת. הילד ירכוש את שתי השפות ורק ירויח מהעניין. הסיבה היחידה לא לדבר עם ילד בשתי שפות היא כאשר יש לילד בעיות שפתיות או התפתחותיות אחרות. וכפי שציינתי, אם לילד אין בעיות כאלה, אין כל חשש.