פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
אני ילדה איפרקטיבית ויש לי בעיות חמורות בקשב עד כדי כך שאני בתנאי בביהס, לפעמים גם מופיעים אצלי גימגומים וקושי לסיים משפט או להגות אות!!
ומה השאלה? האם את מקבלת את כול העזרה העומדת לרשותך כדי לסיעה לך לתפקד, על אף ההיפראקטיביות? האם אובחנת?
בני בן השנתיים וחודשיים טרם מדבר בצורה ברורה. הוא יודע לאמר מילים בודדות אך לא משפטים שלמים.יש לציין כי הוא מוקף חברה של ילדים ומבוגרים והוא מבין כל מילה,משפט ואפילו שיחה ברמה מאוד גבוהה. מדןבר בילד מאוד חכםוהוא מצליח להסביר את עצמו בצורה ברורה כך שגם אנשים שלא כל כך מכירים אותו מבינים אותו. יש לו גם אח ואחות בני 10 ו 6 שמדברים איתו ומשקיעים בו המון.שמיעתו תקינה לחלוטין וכן הוא מפותח מאוד בכל התחומים האחרים אף מעבר לגילו. שאלתי היא מה הסיבה שהוא טרם מדבר בצורה שוטפת וברורה, והאם הוא זקוק לאיזושהיא בדיקה, או שהוא בתווך הנורמה והדיבור יבוא בהמשך. אשמח לקבל תגובות, בתודה, טובה.
נירא לי שתאורך מתאים לדרישות הגיל, כמובן שישנם הבדלים גדולים בגיל זה והוא נשמע בנורמה. במידה ולא תרגישי שיפור לאחר 3-4 חודשים, פני לקבלת הדרכה ויעוץ לקלינאי תקשורת, להערכת תיפקודו וקבלת המלצות למעקב, הדרכה וכו'. תוכל לקבל יותר מידע באתר קלינאי התקשורת www.ishal.org.il
שלום רב הופנתי על ידי רופא אאג לריפוי קול אצל קלנאית תקשורת עקב צרידות. מה אומר הטיפול הזה ? מה עושים בטיפול כזה ? כמה זמן הוא נמשך ? כמה הטיפול הזה אפקטיבי ? מה בעצם התפוקה של טיפול כזה ? הודה על תשובתך רון
הטיפול אומר שהינך משתמש לא נכון באברי הקול ובדעבור בטיפול לומדים כיצד לדבר בצורה נכונה ומתואמת עם היכולת האישית של הדובר, ללא מאמץ יתר נמשך בין 12-20 פגישות עוזר במידה והאדם מחוייב לתרגל, להפנים ולשנות הרגלי דיבור..... במיוחד באנשים הזקוקים לקולם באופן מקצועי (מורים, עו"ד, טלפנים, מוכרים ואנשי מכירות) תוכל לקבל יותר פרטים באתר קלינאי התקשורת www.ishla.org.il
שלום! אני מעוניינת בלימודי קלינאית תקשורת באוניברסיטה יש לי ניסיון בעבודה עם ילדים הן בצבא בעת שרותי כמורה חיילת בפנימייה ובהתנדבות עם ילדים הלוקים בתסמונת דאון באק"ים הבעיה היחידה היא שאיני יודעת לאן לפנות על מנת לשאוב מידע ללימודים אקדמאים ניסיתי לפנות לאתר www.ishla.org.il בכל אופן כל אינפורמציה תעזור לי בתודה מראש אסתי :)
כן, באתר זה תקבלי את כל המידע וגם קישוריות לאוניב' ת"א, חיפה ולמכללת הדסה, בהם ניתן ללמוד. או תפני אליהם ישירות!
האם ישנה מסגרת אחת העדיפה על רעותיה, מבחינת הרמה וכד'? פרידה קורנברוט כתב/ה: > > כן, באתר זה תקבלי את כל המידע וגם קישוריות לאוניב' ת"א, חיפה > ולמכללת הדסה, בהם ניתן ללמוד. או תפני אליהם ישירות!
בני בן שנתיים (בעוד חודש), מדבר מאוד ברור, כולל ביטוי האות ר' (אם כי במבטא צרפתי), יודע לספור, מזהה סמלים ומקשר אותם (גם דמויות טלויזיה ומנחים, לתוכניות המתאימות וכו')...יודע שירים רבים כולל הטונציה המתאימה. השאלה שלי היא לגבי צורת הדיבור, הוא עדיין לא בונה משפטים מיוזמתו, הוא יודע לומר מה הוא רוצה, אבל הוא משתמש במשפטים שאנו אומרים, הוא מדבר בגוף שני, במקום בגוף ראשון, אם למשל הוא ירצה לאכול הוא יאמר לי "אתה רוצה לאכול?" במקום לומר "אני רוצה לאכול", הדוגמאות רבות ולא אפרט את כולן כמובן. לפעמים הוא גם לא משתמש במשפט שלם, אלא במילה אחת ותמיד יהיה בסופה סימן שאלה, כשברור שהוא לא שואל אלא מבקש (כשאפשר להבין את זה לפי הטונציה שבה הוא משתמש) , לדוגמא כשהוא רוצה בקבוק, הוא אומר "בקבוק?" האם העובדה שהוא לא מדבר בגוף ראשון אמורה להעיד על בעיה? תודה.
תארת ילד עם התפתחות שפה תקינה, לגבי גוף ראשון, האם את פונה אליו בגוף שני ומדברת על עצמך בגוף ראשון? הרבה הורים פונים לילד בגוף שלישי ומדברים על עצמם בשני, דבר שלא מקדם את הילד, הקפידי לפנות אליו בגוף ראשון ובכך תעודדי את ההתפתחות של הזהות העצמית והשימוש ב"אני". בעניין של משפטים, הוא בגיל להתחיל לחבר משפטים ואני בטוחה שמספיק יהיה לך לעקוב אחריו במשך מספר חודשים, כדי לראות את התקדמותו בפרספקטיבה התפתחותית....על כל המשתמע מזה. תהני ממנו!
ידיד שלי בן 32 סובל מהפרעת גמגום , יש לציין יחסית קלה אך מאוד מפריעה , הוא ניסה כמה סוגי טיפולים כבר שנים אבל הבעיה נותרה בעינה . בעקבות הבעיה הביטחון העצמי שלו נפגע מאוד והוא נמנע מלעשות דברים רבים שכרוכים בדיבור מול קהל מחשש ש"יתקע" בדיבור. אשמח לדעת איזו דרך היא הטובה ביותר לטפל בבעיה, והאם ניתן להפנות אותי לגורם מטפל מסוים? כמו כן האם יש מקום לערב טיפול פסיכולוגי? אודה על תשובתכם.
מכוון שמדובר באדפ בוגר רצוי שיפנה לאירגון של עזרה עצמית של אנשים מגמגמים אשר יכולים לספר לו על חוויותיהם, נסיונם ואולי לסיע לו מנקודת ראות אישית. הם מקיימים יום עיון ב- 16 לחודש זה. לפרטים ניתן לפנות לאירגון אמבי www.ambi.org,il
בתי בת -4 שנים ילדה חכמה ובעלת יכולת ביטוי גבוהה באופן חריג (כך ע"פ דעת כל מי שפוגש אותה). אך היא לא אומרת את האות ר ובמקומה אומרת א (אמזור, ) האם אני צריכה לפנות לקלינאית או שזה יפתר מעצמו .... האם כדאי לתקן אותה אני בד"כ אומרת אחריה בצורה תקנית
ההגה "ר" נרכש אצל מרבית הילדים עד גיל 5, במידה ולא יש מקום להתערבות טיפולית ישירה ומובנת, וזה מה שעושים בטיול בהיגוי. בגיל 4 יכול להיות שתוך הבשלה שפתית ושיפור האבחנה השמיעתית תרכוש את ההגה באופן עצמאי וטבעי. יש לדבר איתה באופן נכון, מבלי להדגיש את האותיות, אלה בדיבור טבעי. אינני יודעת היכן מקום מגוריך, אולי כדאי לפנות לקלינאי תקשורת רק להרשם בתור, כך שאם יש פרק המתנה לטיפול עד שיגיע תורה תהיה בגיל מתאים לטיפול. אם הילדה נבונה במיוחד אפשר לנסות טיפול בגיל 4 וחצי, אבל אל לפני כן.
רציתי לדעת כיצד התקשורת משפיעה על היווצרות הדימוי העצמי הנמוך והאנורקסיה בבנות נוער?
את השאלה אני מעבירה בשמה של גיסתי: מיכל בת שנתיים ושמונה חודשים יש לה אח תאום ואחות גדולה בת 4 וחודשיים. מחליפה בקביעות ת' וט' באות ק' (לדוגמא סבקא במקום סבתא) וכן מחליפה ד' בג' (גוגה במקום דודה) פרט לכך היגוי לא ברור של מילים, לעיתים מבטאת חצאי מילים. התחילה לדבר בגיל יחסית מאוחר (לא זוכרת במדויק אבל נדמה לי שקרוב לגיל שנה ו10 חודשים) ניכרת התפתחות רבה בחודשים האחרונים גם מבחינת היגוי וגם מבחינת אוצר מילים. (אוצר מילים עשיר לפחות כמו אחיה שמדבר תקין.) אינטיליגנטית (ולא בגלל שאני האמא,) בעלת חוש הומור ומבינה דקויות של שפה. לא נראה לנו שסובלת מבעית שמיעה . גם בדיקה בטיפת חלב לא הראתה סימנים לכך. שאלות : האם השיבושים וההגיה הבעייתית תקינים לגילה ? מתי יש צורך להתחיל לדאוג ולטפל ? האם יש משהו שאפשר לעשות איתה כעת כדי לשפר הגיה או להמנע מלעשות משהו ?
על פי התאור מדובר בילדה עם התפתחות שפה תקינה. מבחינת ההיגוי מותר לה לדבר כך בערך עד גיל שלוש וחצי, אם לא חל שיפור ספונטני או אם לא מורגש שיפור במהלך התקופה של שלושה חודשים כדאי לפנות לקלינאי תקשורת אשר תעשה הערכה של הדיבור ותקבע האם יש מקום להתערבות טיפולית, מעקב והדרכה וכו'. מבחינת ההורים חשוב לדבר איתה בצורה ברורה מבלי להדגיש את המילים ה"שגויות" או לעודד אותה כי זה חמוד! יש לדבר אליה בצורה טבעיתולהשתדל הבין אותה כי בשלב זה יש מטלות שפתיות שאליה להשיג לפני ההיגוי המושלם, אשר נירכש בשלבים שונים עד גיל 6.
ברצוני לשאול האם מצאו שפיזיוטרפיה/ריפוי בעיסוק יכול לעזור לרפות גמגום? באבחון שעשו לבני בן ה- 4.3 שנים מצאו שיש לו שרירים לא מפותחים בלסת ז"א גיוס חגורת הכתפיים לצורך לעיסה "טובה" וגם עוד לא החליט איזה יד הוא הדומיננטי. כאשר היה צריך לקחת חפץ הוא הושיט את שתי ידיו, בהיסוס ען יד שמאל. בתודה , ליסה
את מתארת ילד עם קושי בהתארגנות והיפוטוניה בחגורת הכתפיים, ובהחלט המקום לטיפול אצל רב"ע או פיזיוטרפיה. איך הגעתלקשור את זה לגימגום? התשובה יכולה להיות שיש לבנך קושי בהתארגנות במרחב, בפעולות מוטוריות ויכול להיות שקושי זה מתבטא גם בהיסוסים וחזרות ברצף הדיבור, אשר נשמעים לך כגימגום אבל למעשה נובעים ממקום אחר........................ מקוה שכוון המחשבה מסיעה לך להבין מה הקושי, בכל מיקרה, הוא צעיר מאד ואם יש צורך בהתערבות טיפולית הז בהחלט הזמן לזה. בהצלחה!
שלום בני כבן שנתיים ו10 חודשים. בגיל שנתיים עבר ניתוח צינוירות עקב ירידה גדולה בשמיעה. לפני הניתוח היה לו אוצר מלים בודדות של כ20 מלה, ורוב הדבור לא היה ניתן להבנה. אחרי הניתוח השמיעה היתה תקינה. (15 דציב') לפני כחדשיים התברר כי הצינוריות סתומות והשמיעה שוב לא תקינה(45 דציב). לאחר טיפול אנטי' והומאופטי השמיעה היתה בגדר הנורמה (20 ו15 דציב'). הילד מדבר במשפטים , אך הדיבור בחלקו מאד לא ברור. ברצוני לציין כי כשמוצץ בפיו הוא מזיל רוק. א. כמה זמן לאחר ניתוח צינוריות (במידה והשמיעה תקינה) הדיבור היה צריך להשתפר. ב. האם יכול היותר קשר לרוק בשעת מציצת מוצץ. האם כדאי ללכת לקלינאי תקשרת בהקדם, או לעשות דבר מה אחר. תודה.
הצינורות אמורות לצאת לאחר מספר חודשים ובתקופה שהם במקום צריך להקפיד שלא להרטיב את האוזן כי מים יכולים להכנס לאוזן התיכונה ולגרום לדלקת............ מבחינת הדיבור: אם יש ריור רב יכול להיות לבנך כלל לא נושם דרך האף, וזה נושא לטיפול אצל הרופא. לאחרונה שמעתי על טיפול אלטרנטיבי של שיאצו לנוזלים באוזניים, אולי כדאי גם לך לבדוק כוון זה? יש קשר בין שמיעה לדיבור, אבל יכול להיות שתנועות הדיבור לא מס]יק מדוייקות, וזה לא תמיד קשור קשר ישיר לשמיעה (ברור ששמיעה תקינה הינו תנאי מקשדים לדיבור, אבל ישנם עוד כמה מרכיבים לדיבור ברור, והם לעתים מרכיבים מוטוריים של הפה. האם הוא אוכל אוכל "רגיל" אשר דורש לעיסה והפעלת כוח גס ועדין בפה? כדאי כן לפנות לקלינאי תקשורת אשר תבדוק את תכונות הדיבור, תדריך אותכם ותיעץ באשר לצורך בהתערבות ישירה או רק מעקב צמוד אחר התקדמותו של בנך. בהצלחה!
תודה על תשובתך. במידה והכל תקין- מהו טווח הזמן לאחר שהשמיעה הפכה לתקינה בו אמור הדיבור "להסתדר" (להיות ברור)., כשמדובר על ילד בגיל זה -שנתיים והלאה. ושוב, תודה.
שלום, בתי כמעט בת חמש, ילדה דו-לשונית (אנגלית ועברית) אך הבעיה שאין לה בכלל את האות "ל", אלא היא במקום ה"ל" היא אומרת משהו כמו "ר". הלשון פשוט לא נוגע בתקרת הפה כדי לומר את ה"ל". האם יש מקום לאבחון וטיפול או שזה אמור לעבור לבד?
זההגיל המתאים לפנות לטיפול כדי להבטיח שהיא תירכוש את ההגה לפני כניסתה לבית הספר ובכך למנוע ממנה קשיים ברכישת הקריאה. גיל חמש הוא גיל המקסימלי לגבי רכישת ה- "ל", מרבית הילדים כבר אומרים אותה בגיל זה, ולא בטוח שזה קשור לדו-לשוניות! פני לטיפול במהרה, בהצלחה
קראתי באתר אחר מחקר שנאמרו בו,כי ילד בו שנה וחצי שאינו אומר מינימום של 20 מילים צריך בדיקה ואיבחון. האם יש בכך אמת וזהו המינימום הנדרש בגיל? כמו כן נאמר במאמר שילד המאחר בדיבור הוא בסיכון לפתח לקויות למידה. מה דעתך?? ביתי בת שנה וארבע וחצי חודשים ואומרת כ-12 מילים כבר. קצב הוספת המילים החדשות אינו מהיר(לפעמים אפילו מפסיקה שמוש במילה שידעה).יחד עם זה התפתחותה הכללית יפה מבינה הוראות מזהה ומצביעה על אברי גוף לפי שם וכו, האם יש לה עכוב בדיבור? מתי עלי לפנות לאבחון? מתי עלי לצפות ל"קפיצה" הגדולה במספר המילים שאומרת? מקווה שלא הקשתי עם הרבה מידי שאלות תודה
על פי תאורך ביתך מפותחת בהתאם לגיל ולא ניראה לי שיש מקום לדאגה. בארץ נוהגים לבצע בדיקות תיקשורת בטיפת חלב, בגיל שנתיים ושלושה חודשים, בערך. הדרישה המינימלית בגיל זה, לילד נורמלי היא שיצרף לפחות שתי מילים בכוונה לספר מה קורא בתמונה ושיכנה בשם מספר פריטים, זו דרישה מינימלית שיכולה להצדיק הפניה לאבחון מקיף על ידי קלינאי תקשורת. מתחת לגיל שנתיים יש שונות רבה בין ילדים, ואין לזה משמעות מבחינת רכישת שפה לא תקינה. באשר ללחקוי למידה, כן, במיקרים רבים ולגבי ילדים יותר גדולים מביתך עיקוב ברכישת השפה בגיל הרך יכול להיות ביטוי מוקדם לליקוי למידה (למעשה זאת ההתחלה של תופעת קשיי הלמידה אשר יותר מאוחר יכולים להקשות על כישורי הלמידה, הקריא וההבנה של קטע כתוב, על המשתמע מכך. הבעיה עם מאמרים שלפעמים מכניסים את ההורים בדאגה, ללא צורך, וכניראה זה מה שקרה לך. עם ביתך בריאה ושמיעתה תקינה יש סיכוי טוב מאוד שלא תהיה לה בעיה בהמשך. תהני מביתך ותעודדי אותה לקשר וקשב לסביבתה.
שלום, אני עובדת עם ילדים ונוער. הייתי שמחה לדעת כיצד ניתן לסייע להורים אשר יש להם ילד עם תיסמונת טורנט. והיכן ניתן למצוא חומר בנושא זה. תודה.
אני מצטערת אבל אינני יודעת. נסי לשאול בפורום של הפסיכיאטריה לילדים. הכי טוב להתיעץ התוך הצוות שלך, כך תקבלי הדרכה מתאימה לילד הזה, בהצלחה
האם כוונתך לתסמונת טורט, או באנגלית TORRET SYNDROM .? ניתן לערוך חיפוש באחד ממנועי החפוש, וכדברי פרידה-זה שייך לפסיכיאטריה.
יש לי ילד בן שנתיים וחודשיים שמדבר באופן שוטף. לפני כחודש הוא התחיל לגמגם. שאלתי היא למה זה קורה וברור לי שאני לא צריכה להעיר לו אך האם כדאי לעזור לו להשלים את המשפט או לתת לו לעשות זאת בעצמו לפעמים הוא נתקע ואני מרגישה מעט תסכול מצידו. תודה!!!
חסור שטף בגיל זה הינו תהליך נורמלי לחלוטין, כחלק מרכישת השפה, עייני cאתר של קלינאי התקשורת, קיראי על חוסר שטף בדיבור uלאחר מכן, ואם עדיין יש שאלות, פני אלי בשאלה ספציפית, ואשמח להשיב www.ishla.org.il שאלתך שכיחה ומוצדקת בהחלט!
שלום רב, רציתי לשאול מספר שאלות המציקות לי ועמך הסליחה על אורך הדברים: האם נכון הוא שישנן קלינאיות תקשורות העובדות עם ילדים קטנים עד גיל חמש לערך, אך אינן עובדות עם ילדים גדולים יותר, להם צרכים אחרים בטיפול. האם יש באמת הבדל בין טיפול לילד עד גיל חמש וטיפול לאחריו? האם קלינאית שאינה מתמצאת בכל הקשור במודעות פונולוגית וכו' אינה מתאימה לעבוד עם ילד בגיל חמש פלוס? האם מחובתה המקצועית של הקלינאית לדווח על כך ולשתף את ההורים? האם בכלל בלימודי המקצוע נעשית הפרדה בין גילאים שונים בילדים?
אין הפרדה במיומנויות הנדרשות לטיפול בכל גיל, ההבדל נובע מכמה סיבות: 1. מסגרת הטיפולית, מרכז לגיל הרך, גן הילדים או בית ספר- הסיבות אדמיניסטרטיביות בעקר! 2. לקלינאית יכול להיות עניין או נסיון בטיפול בגיל מסויים ולכן מעדיפה להתרכז בטיפול בגיל זה 3. לפעמים ולאחר תקופת טיפול של שנה, שנתיים הקלינאי מרגיש שמיצא את עצמו הטיפול והמשך הטיפול בידי קלינאי אחר יכול לפתוח אפיקי טיפול נוספים ורעננים. 4. העניין של מודעות פונולוגית הינו עניין התפתחותי ואנו מטפחים אותו בכל גיל, החל משלב הקדם מילי ועד לסיום רכישת הקריאה! 5. מחוייבות הקלינאי לטובת הילד כוללת שותפות עם ההורים, על כל המשתמע מזה, זו חובת המקצועית והמוסרית, גם יחד- על אף שיכולים להיות הבדלים בסיגנון התקשורת של הקלינאי 6. במהלך הלימודים נעשת הפרדה אקדמית בין רכישת שפה בילדים ושיקום השפה במבוגרים!
פרידה תודה רבה על תשובתך המהירה והמלאה
לסבתי יש סכרת (אם אני לא טועה...),פגיעה ברגל וגימגומים בדיבור. איך אפתור בעיה זו?
אם היא במסגרת טיפולית-שיקומית-רפואית פנה לגורמים המטפלים. אני לא חושבת שתוכל "לפתור את הבעיה" רק אולי להקל על הקשיים בתקשורת ולשפר את מצבה בחברה, וזה הרבה! תוכל להמשיך לאהוב אותה ולדאוג לה.
לא הבנתי מילה ממכתבך (בעצם תגובתך....) על שאלתי בפורום. תודה מראש, עומר
אני אמא לילד בן שלוש וארבע חודשים יש משפטים שהוא מדבר ברור ויש שבכלל לא מבינים אותו. גם לגבי מילים בודדות לא אומר את המילה בשלמותה במקום אות מ אומר אות אחרת וגם לגבי האות ק רציתי לדעת אם צריך ללכת לאבחון של קלינאית תקשורת ואם בגיל הזה יש סיבה לדאגה?
אם ההפרעות הינם עקביות ופוגעות במובנות הכללית, בגיל זה, ניתן בהחלט לפנות לקלינאי תקשורת לאבחון והיא כבר תחליט אם יש מקום להתערבות ישירה על ידי טיפול או מתן הדרכה ומעקב, בשלב זה. בעקרון עדיין מוקדם לדאגה, אך אם אין התקדמות בטחחו של חודשיים, שלושה יש מקום לפניה לקלינאי ולקבלת הדרכה
שלום בני בן שנתיים והוא התחיל לדבר בגיל מאוחר יחסית. לפני חודשיים הוא התחיל לחבר מילים למשפטים קצרים. הבעיה היא שהוא נוטה להחליף אותיות במילים , למשל בודי במקום דובי, או לעימ במקום מעיל, ויש עוד המון דוגמאות. לרוב אני מבינה אותו אבל לפעמים אני לא מבינה מה הוא אומר לי. או שהוא בולע את האותיות או שהוא מחליף את ההגיה שלהם, למשל פוטי במקום ביצה. אני רואה איך ילדים בגילו מדברים וזה קצת מטריד אותי שהוא מדבר לא ברור ביחס אליהם. האם אני מטורדת בצדק? יש לציין שהוא ילד מאוד אינלטגנטי ומבין כל שמדברים איתו. יש לו יכולת ריכוז גבוהה יחסית לגיל שלו. מה עלי לעשות? תודה רוית
אם בנך בן שנתיים ומחבר מילים למשפט, הוא איננו מאחר בכלום, הוא מתפתח בקצב בתחום הנורמה, וכן, ישנם ילדים הנוהגים להחליף את סדר ההברות ואם אינך מבינה הכל, אז הוא ישתדל לסדר אותם בסדר המקובל, תביני אותו כמה שאתיכולה ותאפשרי לו לגלות את התקלות ותיקונם בהדרגה. אם בהסתכלות של מספר שבועות או חודשים יש שיפור בדיבורו, אז אין בד"כ מקום לדאגה. אם אין שינוי מעכשין ועד פסח (בערך) אז תוכלי תמיד לפנות לקלינאי תקשורת אשר יאבחן את בנך, יתן לך הדרכה, תיקוב אחר התפתחותו ורק במידת הצורך יחליט להתערב באופן פעיל. המשיכי לעודד אותו לדבר ואל תחזרי על ההחלפות שהוא מבצע, אלה חיזרי על המילה השלמה ונכונה כדי לאפשר לו לשמוע את המילה הנכונה.
תודה רבה. נרגעתי קצת.
בתי בת ה-11 סיפרה לי שלפעמים היא מרגישה שהיא מגמגמת מעט ועוד ילד בכתתה שאל אותה על כך ואמר לה שגם לו זה קורה לפעמים. האם התופעה אופיינית לגיל הנ"ל, האם היא חולפת, והאם עלי לבדוק את הנושא ביתר יסודיות. תודה על תשובתכם.
בגיל זה מתחילה מודעות גדולה לעצמם, וחלק יכול להיות ה"ידעה" שסובלים ממשהו פחות טוב מאחרים, מתאים לגיל ההתבגרות............ יחד עם זאת העובדה שיש חוסר שטף בדיבור היא לא משמעותית, מה שחשוב זה היחס של ביתך לתופעה, על המשתמע ממנה, כלומר, אם זו אכן תופעה שמתרידה אותה, אז, יש מקום לבירור נוסף והחלטה האם יש מקום לקבלת עצה של מומחה (דבר שיכול להוריד את החרדה) וגם ללמד את ביטח לבטוח בך במשמתריד אותה ( כי תיזכה ליחס שקול ולסיוע לפי הצורך) יכול גם להיות שהתןפעה קיימת ולא מתרידה אותה, רק ציינה את קיומה, דבר נורמלךי בהחלט, לכל אחד שמדבר מותר לסבול לפעמים מחוסר שטף בדיבורו, וזה מקובל. כדאי אולי לברר את הנקודה עם ביתך, להקשיב לה ולהחליט ביחד אם זה מפריעה לה ומה היחס שלה לעניין זה. בהצלחה!
בני בן 3.8 ולאחרונה החל לגמגם - אומנם לא באופן רציף וקבוע אבל מאוד בולט בשעת התרגשות. הוא ילד שני מאוד נבון ולמרות שאנחנו מתעלמים מהגמגום ונותנים לו "לגמור להתבטא", כשמישהו כן מעיר או עוזר לו, הוא כנראה נהנה מתשומת הלב ומקצין את הגמגום. יש לציין כי אני נמצאת בהריון מתקדם. האם יש לגשת לטיפול בבעיה כזו או פשוט להתעלם (נראה לי שהגמגום הופיע על רקע בעיה נפשית - אח חדש?....) "עד יעבור זעם"? תודה על תשובתכם.
ילדים בגיל זה, אח בדרך או לא אח בדרך, מציגים תמונה של חוסר שטף בדיבור. זו תופעה התפתחותית נורמלית לחלוטין, במיוחד בילד שרגש אוצר מילים יותר רחב ועכשיו צריך להתלבט בבחירה של מילים, חוסר השטף נותן לו זמן להתארגן ולארגן את דיבורו והתבטאותויותו, ובאותא זמן להשמעה כמו מבוגר מבחינת השטף........... על כן, אל תכניסי לראש שמדובר על גימגום אלה על תופעה נורמלית שמופיע ונאלמת בכל שלב, עד הכניסה לבית הספר. להרבה ילדים נולדים אחים ולא נוהגים לשנות משהו בהרגלי הדיבור וכו'. במידה ובנך מיועד להיות "מגמגם" תוכלי לדעת רק כעבור שנה של חוסר שטף ההולך ומחמיר, דבר אשר איננו תואם את תאורך, על כן, תלדי ותהני מילדיך......... תוכלי לקבל עוד מידע באתר האינטרנט אגודת קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il
פרידה שלום, קראתי בעיתון (ידיעות אחרונות אם אינני טועה) כתבה שעסקה בשיקום הדיבור אצל אשה שעברה ארוע מוחי. אחי עבר אורע דומה ויש לו בעית דיבור קשה. האם הלומדה יכולה לעזור? איפה אפשר לראות אותה? ואיפה קונים אותה? תודה אורנה.
ילדי בן 4 ומבקר בגן רגיל של ילדים בטווח הגילאים שנתיים עד 4, לא גן עיריה. יש לו בעיה בתקשורת עם הסביבה , והחלטנו לעשות משהו בנידון. איך מתבצע אבחון וטיפול, בהנחה שיהיה צורך בטיפול רב מקצועי? בשלב ראשון קיבלנו הפניה מרופא הילדים לאבחון פסיכולוגי במכון להתפתחות הילד. האם הפסיכולוג הוא הגורם הקובע מה בדיוק צריך הילד? וכן רציתי לדעת, אם יש איזשהו ארגון או עמותה בארץ של ילדים עם קשיי תקשורת (לא אוטיסטים) שניתן להיעזר בהם בעניין הדרכה, מידע וכדומה.
במכון להתפתחות הילד יש צוות רב מקצועי שעובד ביחד, מה שאורמ שהפסיכולוג במכון יאתר את הקשיים ויפנה לאיבחונים נוספים, לפי הצורך. אם יהיה צורך בטיפול, יהיה המכון המקום אשר ידאג לכל תוכנית טיפולית, לפי הצורך. אין אירגון יחודי לילדים עם הפרעות בתקשורת, יש אירגונים לילדים הסובלים מהפרעות כלליות הכוללות הפרעות בתקשורת, כמו קשיי למידה ("ניצו"), ילדים עם פיגור שכלי ("אקים"), ילדים עם נכויות פיזיות ("אילן") וכמובן ילדים עם קשיי שמיעה ("מיחא"). תוכלי לקבל מושג יותר רחב בעיון באתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il בהצלחה!
אני מעוניינת ללמוד קלינאות תקשורת החל משנה הבאה. קראתי כתבה העוסקת באישה בגיל המעבר שעברה שבץ, ולאחר טיפול של כ-3 שנים, כעת היא יכולה לתקשר עם הסביבה, למרות שהרופאים אשר טיפלו בה , לא העריכו שניתן לשפר את מצבה. כתבה זו מצד אחד ריגשה אותי וגרמה לי להבין את היופי שבמקצוע, אך מצד שני העלתה לי חששות , האם אני באמת מתאימה למקצוע? האם אני סבלנית מספיק? הייתי מעוניינת להתנסות בתחום לפני תחילת לימודיי (בעוד כשנה), האם את יכולה להמליץ על מקומות שבהם ניתן להתנדב / לעבוד? מצפה לתשובתך, תודה מראש, עירית
כנסי לאתר www.ishla.org.il זה אתר קלינאי התשקורת בישראל, ותוכלי ללמוד על המקצוע. במקביל פני למקומות טיפול בסביבת איזור המגורים שלך, ובקשי מהם להשתלב בהתנדבות או תצפית על עבודתם של הקלינאים בהצלחה!
פרידה שלום, קראתי בעיתון (ידיעות אחרונות אם אינני טועה) כתבה שעסקה בשיקום הדיבור אצל אשה שעברה ארוע מוחי. אחי עבר אורע דומה ויש לו בעית דיבור קשה. האם הלומדה יכולה לעזור? איפה אפשר לראות אותה? ואיפה קונים אותה? תודה אורנה.
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אבל אני סטודנטית שנאלצת לערוך פרזנטציות מול קהל רחב, ובכל פעם אני נתקלת באותה בעיית חרדה שמלווה בחוסר ריכוז וגמגום מביך האמת אני נתקלת בבעיה לא רק בסיטואציות האלה, דבר שגורם לי פשוט להעדיף לא לדבר. רציתי לדעת כיצד אוכל לטפל בבעיה תודה
היי, נשמע דוגמא לחרדה חברתית. נראה לי שניתן לברר את הנושא בפורום פסיכיאטריה ופסיכולוגיה. וגם לרשום "חרדה חברתית" במנוע חיפוש שלמעלה משמאל. מילי
תודה
פחד בפני קהל הינה תופעה ידוע ומוכרת, והיא לעתים עוזרת לנו להיות יותר מבוקרים ושקולים בדוברים מול קהל. ישנם טכניקות שונות להתגבר על המבוכה במצב זה, בין היתר להודיע לקהל שאת מתרגשת ולא לנסות להסתיר את ההרגשה! תוכלי לפנות לקלינאי תקשורת כדי לברר עוד צורות להתמודד עם התרגשות זו, שהינה טבעית ושכיכה מאד. בהצלחה!
אני מכירה ילד שהוא בן שלוש וקצת והוא עדיין לא מדבר. הוא לא מצביע על שום דבר שהוא רוצה, הוא לא אומר אבא או אמא הוא לא אומר "את זה", אני חושבת אבל לא בטוחה שהוא גם לא ממלמל האם זה נורמלי?האם יש לו בעיה כלשהי?
עייני באתר קלינאי התקשורת כדי שתקבלי מושג רחב יותר על מה שיכול להיות בעייתי: www.ishla.org.il אולי הילד כבר בטיפול?
פרידה שלום אני בו 24 אשר סובל מגמגום מולד , עד לפני שנתיים הגמגום היה מוגדר כקל אך בשנתיים חלה החמרה במצבי ואין מצב אשר בו אני לא מגמגם פעם יכולתי להיות יום שלם עם משהו אשר לא יבחין שאני מגמגם וכיום אין מצב כזה פניתי לכל הגורמים האפשריים אך ללא הועיל ומצבי רק הולך ומחמיר וככל שאני חושב על זה אני מגיע למסקנה שמטיפול לטיפול מצבי רק החמיר ואני כיום מת לחזור למצבי לפני שנתיים ואני יגיד תודה לאלוקים כי אני פשוט מיואש והאם יש לך סיבה ממה נובעת ההחמרה? אני רק אציין שוב שהייתי בכל הטיפולים כולל אלטרנטיבית אך הכל שטויות רק לשלם ולשלם בכל טיפול ללא שום תועלת כיום אני נמצא בטיפול קיניסולוגי שזהו הקרש האחרון שלי האם ידוע לך מקרים שטיפול כזה הועיל? תודה מראש
אין הוכחות שטיפול קינסיולוגי עוזר לגימגום, אולי באופן כללי תחושותיך ישתפו ובדרך זו אולי תרגיש יותר טוב. פנה לאירגון "אמבי" לעזרה עצמית של אנשים הסובלים מגימגום וקבל מהם תמיכה וכוח לקבל את עצמך, ולחיות עם הגימגום.......... יתכן וכשתפסיק להלחם באו, יוקל לך ויהיה לך יותר טוב. באשר לשינוי בדיבור וקשר לסבות לכך, רק אתה יודע מה קרה בחיים שלך, מה מלחיץ או מחמיר את דיבורך? לאמב יש גם אתר באינטרנט!
www.ambi.org.il
בני בן ה-3 אובחן בימים אלו ע"י נוירולוגית התפתחותית כבעל הפרעה ראשונית בהתפתחות השפה כאשר ההפרעה העיקרית היא בתחום הסמנטי. בין היתר, המליצה הנוירולוגית על העברת הילד לגן שפתי. רציתי לדעת יותר על אופי הטיפול בגנים אלו והיכן נמצאים גנים כאלה באיזור המרכז. בתודה מראש,
גן שפתי הינה מסגרת חינוכית מיועדת לילדים עם קשים ברכישת השפה, וההכללה והפניה למסגרת זו הינה באחריות משרד החינוך, לאחר הפניה לועדת השמה של מערכת החינוך. זכאותו להכנס לגן זה מותנה מכוח בחוק לחינוך מיוחד. בגן שפתי יש עבודה אינטנסיבית ומערכתית לקידום מיומנויות השפה, הנעשה על ידי טיפול של קלינאי תקשורת (אינטנסיבי יותר מאשר בשרותי הקופה) ושיתוף עם כל גורמי הטיפול והחינוך בגן (גננת, עוזרת וכו') בנוסף וזה יש מספר ילדים קטן (בין 8-12 ילדים בד"כ ואז הילד זוכה ליחס אישי יותר. כניסה לגן שפתי מגדילה את האפשרותת כי הילד יסגור את הפערים לעומת בני גילו ומגדילה את הסיכוי שיכנס לכיתה א' רגילה. כל החלטה נעשת במשותף בין ההורים למערכת. זכותך לבקש לבקר בגן המיועד וגם להתחיל בטיפול של קלינאי תקשורת ולקב ממנה איבחון והמלצות ייחודיות לתחום השפב, בנוסף לאיבחון של הרופא ואחרים......
תי בת שנתיים וארבעה חודשים. היא החלה לדבר בגיל מאוד צעיר ומדברת שוטף (משפטים שלמים, אוצר מילים מדהים) מזה זמן רב (לפחות חצי שנה). לפני מספר ימים לפתע החל אצלה גמגום, שהתגבר בהדרגה עד שהתייצב על רמה כלשהיא. ככל הידוע לי לא עברה עליה כל טראומה או דבר חדש בימים שקדמו לגמגום (כמובן שאיני יכולה להיות בטוחה במאה אחוז, כי איני נמצאת איתה כל היום). אנו לא מדברים על הגמגום לידה, לא מתקנים אותה וממתינים בסבלנות שתסיים להגיד את המילים (לא משלימים אותה כדי לחסוך זמן). יש לציין, כי חמותי מספרת שגם לבעלי היתה תופעה של גמגום בגיל זהה, שהומלץ לא לטפל בו בזמנו, ועבר מעצמו, אך רק לאחר כשנה! כמו כן, אני נמצאת בחודש הרביעי להריוני השני, ובתי מאוד עסוקה בנושא ההריון והתינוק, אך מזה זמן רב לפני שהחל הגמגום. האם יש המלצה לטפל בצורה כלשהיא בגמגום, או פשוט לחכות שיעבור מעצמו? האם יש לך המלצות נוספות עבורנו? תודה!
ההמלצה הכי בריאה זה לקבל את התופעה כחלק מהתפתחות הנורמלית וטוב שזה עכשיו כדי שלא תקשרי בינה לבין לידה, פחד או כל דבר אחר הקורה בסמוך מבחינת הזמן ומחליטים על קשר של סיבה ותוצאה, אשר לא ניתן להוכחה......... כנסי לאתר של קלינאי התקשורת וקיראי הכל על שתף דיבור והתפתחות נורמלית של בדיבור, www.ishla.org.il התופעה יכלה לחלוף ולהופיע מעצמא ואין דבר שתוכלי לעשות, פרט לדאגת יתר אשר בהכרח תעבור לביתך. בהצלחה ובמידה ותרגישי צורך פני לקבלת יעוץ אישי לקלינאי תקשורת, מבלי להביא את הילדה בשלב ראשון.
בני בן ה-3 מגמגם בתחילת כל משפט ובנוסף הוא גם מחליף אותיות, יש לציין כי הוא התחיל לדבר בגיל שנה וחצי ואז התופעה זו הייתה נעלמה וחזרה שוב לאחרונה אבל בתדירות הרבה יותר גבוה. בני לומר גם אנגלית כשפה שניה מאוקטובר. רציתי לדעת האם יש קשר בין שפה שניה לגמגום ואם לא אז מה צריך לעשות? אנחנו ההורים מניחים לו עד שיסיים את המשפט אבל הסביבה לא תמיד מאפשרת ואני רואה שזה מפריע קצת לבני.
בני ה ינו פג שהונשם 3 חודשים מיום לידתו (כיום בן 3.5). כתוצאה מכך נגרם שיתוק של אחד ממיתרי הקול שלו. קולו היום צרוד וחלש. הוא בטיפול קלינאית תקשורת ואכן יש שיפור בהפקת הקול. שאלתי היא האם תיתכן בעתיד הפקת קול רגילה למרות שיתוק אחד ממיתרי הקול.
במידה ובנך סובל משיתוק במיתר אחד ובמידה ואיננו סובל ממחלות נוספות יהיה על קלינאי התקשורת לאמנו בהפעלת כוח כך והמיתר הבריא יחצה את קו העמצא ויגרום לסגירה שלמה של מיתרי הקול ובעקבות זאת, לקול צלול ולא צרוד. במידה ויש נזק מרכזי או הקפי המשפיעה על כלל הפעילות שלו יהיה אפשר בשלב יותר מאוחר לשקול ביצוע של ניתוח ל"הזזת" המיתר המשותק לקו העמצא, פעולה זו יכולה להגביל את נפח הנשימה ולדעתי לא מבוצע בילדים צעירים. יש לברר את בריאותם של המיתרים מלבד מהשיתוק אשר רק מציין את חוסר התנועה כלפי קו העמצא. אשמח להמשיך ולשמוע על התקדמותו של בנך. במידה וקולו חלש ניתן לתת לו מגבר קול נייד אשר יסייע לו במצבים של רעש בסביבה, כמו בגן הילדים. בהצלחה בטיפול, וזכרי שיש הרבה מה לעשות ולא להתייאש.
תודה על תשובתך. במספר בדיקות אנדוסקופיה שערכו לו מצאו כי אין כל מגבלה במיתרי הקול פרט לשיתוק אחד המיתרים. האם מתן מגבר קול נייד לא יהווה בשבילו תמריץ שלילי שלא להתאמץ ולהפיק קול למרות המגבלות. כשהוא צריך לצעוק כדי שישמעו אותו הקול שלו חזק הרבה יותר וע"פ קלינאית התקשורת עלינו להתעקש שידבר חזק. אני סבורה שאם יקבל מגבר הוא יפסיק להתאמץ. מה דעתך?
בני עבר אבחון אצל קלינאית תקשורת שקבעה שיימת אצלו בשיה בשמיעה פונולוגית. מכיוון שבני בשנה הבאה (מבחינת הגיל) יתאים לכיתה א' ורק התחלנו לטפל בבעיה קיים אצלי חשש שהוא לא כל כך יתאים מכיוון שהדיבור שלו לא בסדר הנכון ז"א הוא עונה לא בדיוק לעניין ולא ברור ממש. האם שמיעה פונולוגית היא סיבה מספקת עבורי לא להעלות אותו לכתה א' או שהאם טיפול שיעבור במהלך השנה הנוכחית (בינתיים עבר 4 טיפולים) יגרמו לו להתאים לבה"ס אשמח לתשובתך נעמה
עדיין מוקדם לקבוע, חכי עד לאחר חופשת פסח ותתיעצי עם הקלינאי. הכוונה לתפקוד שמיעתי, ונקרא אבחנה פונולוגית, ולא שמיעה פונולוגית. זהו תפקוד בסיסי לרכישת הקריאה ועכשיו, בגן חובה זה גיל מצויין לטיפול וקידום. בקשי מהקלינאי לתת לך עבודה לבית ושוחחי גם עם הגננת, בהצלחה!
היי אני עולה חדשה ודוברת עברית מצויין הבעיה שלי היא המבטא הכבד שלי שאשמח לבטל אותו. היכן אפשר ללמוד תיקון מבטא
פני לקלינאי תקשורת אשר מטפל בעניין זה או לחלופים למדריך למשחק (כמו עם שחקנים) למה המבטא מפריעה לך? זהו סימן של המקורות שלך ודי קשה לשינוי, צריך לנתח את דיבורך ולבחור כל פריט בנפרד. ידרש ממך כישורים רמו שמיע ואבחנה שמיעתית טובים, יכולת חיקוי ושינוי בהרגלי דיבור. בהצלחה!
בני בן 10 סובל מELECTIVE MUTISM כבר 5 שנים. בדקנו אם זה נגרם עקב טראומה, אך לא הצלחנו לאתר את הסיבות. הוא מתקשר היטב עם הסביבה אך ללא מלל. הוא משוחח רק עם בני המשפחה ועם סבא סבתא ובן-הדוד.דיבורו קולח, מהיר ואין כל הפרעה. הוא ילד עליז, אוהב חיים ובעלי-חיים. טיפלנו אצל פסיכולוגים- אך הטיפולים לא נשאו פרי. מה דעתכם? תודה
בספרות של פסיכיאטריה של הילד מדברים על שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי, רואים את הבעיה על רקע של "ביישנות" פתולודית, או דיכאון. כותבים על תרופות אנטידיכאוניות שמפחיתות את החרדה בפני אנשים זרים או תקשורת עם אנשים מבחוץ. האם הוא באמת עליז? באמת מתפקד בחברה ובבית הספר ברמה מספיק יעילה כדאי לממש את יכולתו האמיתית? זה חומר למחשבה, קלינאי תקשורת יכולים להואיל רק במידה ומדובר על טיפול משולב עם גורמים נוספים, כמו פסיכיאטורץ טיפול תרופתי, התנהגותי, משפחתי וכו'.
שלום לך,! להערכתי (עקב קירבתי המקצועית לעניין,) מומלץ לפנות לטיפול לא מילולי,קיימת שיטת טיפול מעולה בשם SANDPLAY THERAPY אתה יכול לקרוא על זה באתר של SANDPLAY THERAPISTS OF AMERICA, ושם יש גם כתובות של אנשים בארץ שעובדים בשיטה זו. מומלץ בחום!
בתי בת ה- 2.5 הוגה אותיות שונות לא נכון ולכן הדיבור שלה אינו ברור. לדוגמא: "קניקל וקקופ" הם שניצל וקטשופ, . האם צריך ללכת לקלינאי תקשורת כבר בגיל זה?
במידהה ויש שיפור, איטי כמה שיהיה, אין צורך כרגע לפנות לטיפול. האם הילדה אוכלת אוכל מוצק, לועסת ומדברת בלי מוצץ בפה? אם רצונכם בכך, תוכלו לפנות להכרות לקלינאי תקשורת אשר תעקוב אחר התפתחותו ובאותו זמן ידריך אותכם, באופן ספציפי. בגיל זה המטלות בהתפתחות השפה הינם סביב רכישת אוצר מילים ושפה מורכבת עם המון מושגים חדשים, ההיגוי מתפתח במביל ואין צורך או מקום לטיפול ספציפי בתחום זה, בגיל זה. הכלל : הדיבור צריך היות ברור לאנשים מחוץ למשפחה בגיל 3 וחצי, בערך.
בגיל זה אין שום בעיית דיבור תני לה שנה ולא תוכלי להפסיק את השטף סבלנות צריך עם ילדים
בני בן ה-6 סובל מגמגום קל - מילה נתקעת בתחילת משפט בד"כ .הגמגום נמשך לסירוגין מגיל 3-4 , ובאופן רציף בשנתיים האחרונות . טיפולים אצל קלינאית תקשורת לא הועילו . נאמר לנו ע"י הקלינאית כי הילד כנראה יגמגם תמיד , אולם לדעתנו הייאוש מוקדם מדי . האם בגיל 6 אין כבר אפשרות לטיפול ועלינו להשלים עם המצב , או שמא ישנו טיפול שבעזרתו ניתן להיפטר מן הגמגום .
א. חוסר שטף בתחילת המשפט איננו נחשב לגימגום, אלה לתופעת התארגנון נורמלית לגבי הדיבור. ב. יש סיכוי שתופעה זו תחלוף בעצמ בשנים הראשונות שך הלימודים בבית הספר. ג. אם מדובר ב"גימגום" אז התופעה דומא לאלרגיה אשר בתנאים ובמצבים מסויימים מופיעה, בדרגות חומרה שונות. ד. "יאוש" ודאי אין מקום ליאוש, מקסימום עם השלמה של סיגנון דיבור אשר תחת לחץ וביקורת יכול להחמיר, ודאי זו איננה כוונתכם. קבלו את בנכם כמו שהוא, החוסר שטף מהווה חלק קטן מאוד ממשהוא, ולכן חשוב לחזק את הביטחון העצמי ולא לתת לו תחושה של יאוש. ה. קיראו את הפרק על חוסר שטף בדיבור באתר קלינאי התקשורת: www.ishla.org.il
בכתבת עיתון הארץ מהיום, המיליניום השלישי, בארצנו הנאורה והמתתפתחת. ועדת סל הבריאות הפסיקה לתמלל את ישיבותיה מריח לא טוב.
שלום יש לי בן בן 6 שיהי לו עיכוב שפתי משמעותי ומטופל עד היום אצל קלינאית תקשורת.יש לי בת בת 11 חודשים ואני חרדה שגם אצלה יהיו בעיות עם רכישה ספונטנית של השפה. מהו קצב ההתפתחות ומהם סימני האזהרה שלי למשל היא עדיין לא משמיעה קולות של חיות ואף לא מחקה אותי עושה אותם האם זה נורמלי? תודה , חגית
עיכוב ברגישת השפה יכול "לרוץ" במפשחות, אבל לא חייב. כנסי לאתר של קלינאי התקשןרת וקראי שם את הפרק על התפתחות השפה www.ishla,org,il בנוסף תתיעצי עם הקלינאי של בנך וקבלי ממנה מעט הנחיות לגבי בתך והדרך לעודד תקשורת מילולית. במידה והיא ערנית לשפה, מבצעת הורואת פשוטות כמו תני לי, קחי וממלמלת מספר קולות בכוונה, אז יכול להיות שהיא לא מציגה איחור התפתחותי, שכן, בגיל זה ההבדלים בין ילדים שונים גדולים!!!! בגיל שנתים ושלושה חודשים עושים לכל הילדים מבחן תקשורת, בטיפת חלב. מבחן זה רגיש במיוחד באיתור ילדים הזקוקים לאיבחון, הדרכה והתערבות, אל תוותרי אליו! אם הילדה בריאה ושמיעת לא מהווה מכשול (במידה וסובלת מדלקות וכו') אין סיבה לדאגה בשלב זה. תהני ממנה, תעודדי אותה ופשוט תעקבי אחר שינוייםהתקדמות!
תודה על תשובתך. פניתי לאתר ולא מצאתי שם תשובות מדויקות רק אינפורמציה כללית (מעננינת שקשורה יותר לבני הבכור) בתי אומרת אבא ואמא (בעיקר כשהיא מיבבת) אך במקביל לכל חתול ברחוב היא אומרת אבא היא משחקת ב"תני לי /קחי" ומלמלת הברות כמו גגג .. היא עושה שלום בד"כ כשמבקשים ממנה אך לא עושה את תנועות השיר אצבעות ... נראה לך שזוהי התפתחות התואמת את גילה ?
אם הילדה בריאה ואין לה ירידה בשמיעה נראה לי שאת מתארת ילדה עם התפתחות תקינה, תהני ממנה וזהו!!!
בני בן הארבע (עוד מעט) אינו מבטא את האות צ' ובמקומה הוא מבטא ס'. האם זה נורמלי עדיין בגיל זה, ומתי כדאי לבדוק נושא זה אם בכלל?
כןת בגיל זה עדיין נורמלי - פני לבדיקה לקראת גיל חמש וכדאי לטפל בזה לפני כניסתו של בנך לכתה א', וזאת במידה ועדיין לא הסתדר לבד.
כתבתי לך בתאריך11-6 וב11-14 לא ענית לי מדוע????
שלום לך, אודה לך אם תוכלי להסביר את תהליכי שיקום הדיבור לאחר CVA: האם קיים זמן המתנה לראות מה קצב/מהלך ההתאוששות הטבעי של האדם? האם יש הבדל בשיקום לאחר CVA ראשון או לאחר רביעי? מה הקשר בין יכולת הבליעה ליכולת המילולית (אם קיים אכן קשר כזה)? ולבסוף, מהם אחוזי השיקום לאחר אירוע באוכלוסית נשים לאחר גיל 65 (לרמה של מספר מילים במהלך שיחה) תודה רבה על עזרתך.
לעתים ובעקבות CVA יש פגיעה במרכז השפה או במערכת העצבים ההקפית האחראית לפעילות הפה, אשר כוללת את הדיבור והבליעה (שני התפקודים מתקיימים על ידי פעילות אותם האברים). עלכן, פגיעה באברים תפגעה בשני התפקודים. יש תקופה של החלמה ספונטנית (התאוששות מהירה) עם סיום הארוע ועד להתייצבות קצב השיקום, נמשך בין שבועיים למס' חודשים. לאחר מכן יש התקדמות איטית יותר ואם עבודה ושת"פ ניתן לקדם את האדם. אין הבדל בשיקומם של נשים וגברים, אישה בת 64 היא לגבינו צעירה ובעלת סיכוי טוב לשיקום. עם יש CVA חוזרים יש נזקים שהם מצטברים ואז השיקום פחות טוב, באופן כללי, יש הבדלים אישיים רבים ורק מי שמטפל בחולה יכול להביעה דעה מבוססת יותר. ניתן לקבל עוד מידע באתר קלינאי התקשורת בישראל www.ishla.org.il
אני משרתת במוסד לילדים ובוגרים פגועי מוח. יש אצלנו בת שלוש מקסימה, חרשת ב-95% , שאחת ההנאות שלה בחיים זה להוציא את מכשירי השמיעה מיד עם הלבשתם ולהכניסם לפייה. האם יש מכשירי שמיעה שקשה להוציא אותם מהאוזן יותר מהמכשיר הממוצע? (אבל שלא יהיו יקרים מידי). כמו כן רציתי לשאול מה מחירו של שתל שבלול? תודה רבה.
תפני לעזרה בטיפול במכשיר של הילדה לאירגון מיח"א 6994778-03. הם יתנו לך עצה מה לעשות באשר לשימוש במכשירים. באשר לשתל, לילדים עד גיל 18 השתל כלול בסל השרותים והקופ"ח משלמת על הכל, ההחלטה וכו' בידי ההורים, ןהמלצת הצוות המקצועי המטפל בילדה.
שלום לכולם! אני סטודנטית שנה רביעית לחנוך מיוחד בסמינר הקיבוצים במסגרת קורס סמינריון "פסיכופתולוגיה ופסיכותראפיה אצל ילדים" בחרתי לחקור את נושא הגמגום באופן התפתחותי לאורך השנים מילדות לבגרות אשמח אם תוכלו להפנות אותי במקורות ידע נוספים, מחקרים, מאמרים, עבודות דוקטורט וכדומה, על מנת שאוכל להעמיק ולחקור בנושא. נושא זה מעניין אותי מאוד מאחר ואני מורה שעובדת עם מספר ילדים בעלי בעיה כזו. תודה מראש מאיה
פני לסיפריה בבית הספר להפרעות בתקשורת ותעזרי שם בספרנית ובעבודות הסמינריוניות של סטודנטים. תוכלי גם להכנס למספר אתרים דרך האתר של האגודה הישדאלית של קלינאי התקשורת www.ishla.org.il ניתן גם לפנות לאירגון "אמבי", יש להם אתר, זו קבוצה לעזרה עצמית של אנשים הסובלים מגימגום. בהצלחה
ביתי בת ה 7 סובלת מבעיה נפשית. יש לה שפה אך היא אינה משתמשת בה . נראה כי השפה אינה צורך בשבילה לתקשורת.\ קלינאית תקשורת עובדת איתה בגן פעמיים בשבוע. \בבית אנחנו מכריחים אותה לומר מה שהיא רוצה ואם זה מאד חשוב לה היא אומרת משפט. איך אפשר ל"הסביר" לה שאנחנו בני האדם מתקשרים בשפה. תודה.
כנראה שמאפייני השימוש בשפה קשורים ברצון או צורך לתקשר, וזהו חלק בלתי נפרד מהתפתחות השפה. ילד שאינו מתקשר זקוק לטיפול רב מקצועי ועם היא סובלת מבעיה רגשית או נפשית החוסר רצון לתקשר מהווה סימפטום בכל המצב שלה. תתיעצי עם הפסיכולוג והקלינאי שמכירים אותה, בהצלחה!
אני עו,ד במקצועי. לעתים קרובות קורה שכשאני טוענת בבית המשפט אני מדברת מהר מדי ובהתלהבות רבה. הקלדנית לא מספיקה לרשום את מה שאני אומרת ויוצא שטעון נהדר ומצויין שלי הופך בפרוטוקול הדיון למשהו לא ברור וחסר. כיצד אפשר לטפל בכך האם אפשר להפנות אותי למשיהו ספציפי שמטפל בבעיות של דיקציה. האם זו אכן בעיה של דיקציה. באופן כללי אני לא מדברת מהר מדי ואין לי בעיה . הדבר קורה בעקר בעיתות התלהבות או התרגשות. אודה לתשובתכם
פני לקלינאי תקשורת, באיזור מגוריך או עבודתך, דרך קופ"ח או דרך האתר של הקלינאים: www.ishla.org.il
למה המעבר לאכילה בכפית של אוכל טחון חשוב להתפתחות הדיבור. מה זה קשור? עד איזה גיל "מותר" לבני לאכול מבקבוק? למי ומתי עלי לפנות לטיפול אם הוא לא מסכים לאכול מוצקים? תודה.
לא יודעת בן כמה בנך ומה דגם ההתפתחות שלו. כמו בכל תפקוד אחר יש גיל קריטי ובו הילד צריך להתנסות בפעילות כדי לרכוש את המיומנות הנדרשת, ללא ההזדמנות להתנסות הוא לא ילמד ומאוחר יותר כבר לא יצליח לרכוש ולפתח את המיומנות שבו הוא לא התנסה. לגבי אכילה, מדובר על אותם האברים של הדיבור ולכן התנסות באכילת מוצקים ולעיסה מלווים את הרכישה של פעילות מוטורית עדינה ומגוונת, המהווה בסיס לדיבור. לקראת גיל שנה מרבית הילדים יכולים להסתדר עם אוכל רגיל, מבושל או פירות כמו בננה, אפרסק ובמידה ויש מספיק שיניים גם תפוח. שתיה מכוס מאפשרת לפתח תאום בין הפה, הלשון והנשימה וגם לו ערך התפתחותי. לפנות לטיפול על פי הגיל? קשה לקבוע מתי, מבלי לדעת יותר פרטים, תתיעצי עם אחות טיפת חלב!
שלום, בעקבות אבחון בני קיבל הקלה במבחנים באנגלית בביה"ס ויש לו אפשרות להאזין בווקמן לטקסטים. הווקמן צריך להיות עם מונה ובלי אפשרות החזרה לאחור ( רה ווינד ) - היכן אפשר לרכוש ווקמן כזה???? תודה
לבני בן ה7- הפרעה קלה בדיבור. במקום ש' הוא מבטא ס' עם הלשון. ביקרנו אצל קלינאית בתחילת השנה עפ"י בקשתו, משום שצחקו עליו ילדים אחרים(חברים, אפילו בני דודים). אחרי כל פגישה היינו אמורים להתאמן בבית, אולם ילדי שהוא תלמיד מצטיין, עמד מס' פעמים מול המראה כעצת הקלינאית, התאמן מעט מאד וסרב שנתקן אותו. הקלינאית הסבירה בהתחלה שאין צורך בהרבה פגישות ואכן הוא החל להשתעמם אחרי מספר פגישות, הפסיק להתאמן והמציא תירוצים שונים על מנת לדחות ולהפסיק את הטיפול... וחבל!!! ברצוני לשאול האם התנהגותו נובעת מחוסר בשלות או שמא יש כאן איזושהי השלמה עם המצב או חוסר כוח רצון? הקלינאית שהרגישה זאת המליצה שלא נפסיק ונמשיך את הטיפול. אולם אני לא רציתי להכביד על הילד וכיבדתי את רצונו. האם כדאי להמתין מעט עד שיאסוף שוב כוחות נפש או לחדש מיד את הטיפול?
כן, כדאי להמתין. יכול להיות שהקלינאי יכולה להפנות אותך או שיש לה קבוצה ילדים אשר בטיפול קבוצתי יכולים לסיע ולברד אחד את השני. כשבנך יחלית שמוכן לנסות טיפול תתיעצי עם הקלינאית הנוכחית, אולי משהי אחרת, עם אישיות ומשחקים אחרים תצליח יותר ולא אותה הקלינאית אשר אולי מצתה את עצמה? לשיקולך. האם השיניים שקדמיות התחלפו? בדקי את דיבורו לפני לתחליתי על צורך ביישור שיניים, מכוון שלעתים יש תנועות לשון לא תקינות שפוגעות במבנה של הפה והמנשך. לקריאה נוספת: www.ishla.org.il
שלום רב, אני לא יודעת אם לקרוא לזה גמגום או משהו אחר אבל כשילדי בן ה-6 מתחיל לדבר רק בתחילת המשפט הוא קצת משתהה כשהוא כאילו מחפש את המילה שרצה להגיד ועד שזאת יוצאת הוא קצת משתהה כאילו מחפש את המילה הנכונה. יש לציין שבהמשך המשפט אין שום בעיה וכן שאוצר המילים שלו גדול יותר מהממוצע. כמו כן, יש לציין שלא תמיד זה קורה. האמת היא שהמורה שלו הפנתה זאת לתשומת ליבי מאחר ואני לא חשבתי שיש איזושהיא בעיה בהתבטאויות הללו כיוון שזה קורה אך לא לעיתים קרובות. המורה נתנה דוגמא שלמשל הילדים חזרו מחופשת סוכות וכל אחד סיפר מה עשה בחג. כשהיא פנתה אליו הוא עמד לומר משהו אך השתהה קצת בתחילה ובתגובה הילדים בכיתה האיצו בו : נו נו.........דבר כבר. מה לעשות בנידון? האם לדעתך יש לטפל בענין? כמו כן אני רוצה לציין כי בני זקוק לריפוי בעיסוק. האם יש קשר בין הדברים? בתודה אסנת
1. הקשר היחידי הוא ביכולת התארגנות, ילדים זקוקים לפעמים לכמה שניות כדי לארגן את המחשבות למילים ומשפטים, דברי על כך אם המרפא בעיסוק 2. מה שקרה אחרי החופשה מהווה דוגמה טובה ליכולת להתארגן, כל הילדים רצו לספר והוא היה צריך לבחור רק דבר אחד או שתיים לספר על חופשה בת שבוע-שבועיים - קשה לבחור בדיוק מה לבחור 3. תפני את המורה לאתר של קלינאי התקשורת, שם יש מידע על תופעת חוסר שתף בדיבור, שזו תופעה לחלוטין נורמלית וחלק של התפתחות הדיבור, היא צריכה לתת לו זמן לענות לא לפנות אליו עם שאלות גדולות אלה מעט ממוקדות, כדי לסייע לו להתארגן: לא מה עשיתה בחופש אלה לאן לנסעת, היכן ביקרת והוא. אתר האגודה www.ishla.org.il
שלום אני עורכת סמינריון בנושא אילמות מבחירה. אשמח לקבל הפניה לכל חומר שנכתב בעברית לאחרונה (כמובן אשמח לקבל גם חומר באנגלית). תודה מראש. אורית
ישחומר רב בספרות של פסיכיאטריה. אין לדעתי חומר שפורסם בעברית, לא בספרות שלנו (ק"ת). לפני כמה שנים הצגתי מקרה כזה ובהמשך הייתה הרצאה של פסיכיאטרית, מומחה בילדים, הבעיה היא רב רבדים ולא קשורה לתחום אחד ספציפי, חפשי בםפרות של ילדים עם הפרעות רגשיות, זה המקום להתחיל! בעבר שמה של התופעה הייתה elective mutism, השם שונה מכוון שברור שמדובר על ילדים ש"בוחרים" איפה ומתי ידברו ובטיפול נגד חרדה (טיפול תרופתי) יש הטבה משמעותית, כשמלווה בטיפול התנהגותי (בדיבור, במשחק או אחר) יש הטבה.
אשמח מאוד אם תפני אותי למאמרים עדכניים באנגלית בנושא. תודה.
שלום, יש לי בעיה רצינית של גמגום שהתחילה בגיל 3 הסתיימה בגיל 6 והתחילה שוב בכיתה ד'. במשך כל אותם שנים, ועד לפני 3 שנים, הייתי אצל קלינאיות תקשורת בבי"ח "איכילוב", אצל פסיכולוגים שונים, ואפילו אצל רבנים. למרות כל הנ"ל שום דבר לא עזר. אפילו את החלק של הבגרות באנגלית בע"פ לא עשיתי.הציונים שלי מעולים, ולא היתה לי בעיה. כיום אני בת 19.5 - חיילת, קוויתי ללכת לקצונה, אך "פרשתי" מהרעיון מהר מאוד עקב מצבי העגום. מבחינה חברתית אין לי בעיה, אף אחד לא צוחק עלי על זה, יש לי חבר 4 שנים שמאוד אוהב אותי . אך עדיין יש לי בעיה עם זה. יש לפעמים משפטים "שיוצאים" לי חלק, אך ברוב המשפטי אני נתקעת. מה לעשות????? אני צריכה עצה דחופה במהרה!!!! נמאס לי לחית כך. שאלה נוספת: האם זה יכול להיות תורשתי, כי אבא שלי, לעיתים רחוקות כשהוא עצבני לפעמים יוצא לו גמגום קל מאוד, (אגב, גם אחיו לפעמים "מזייפים" בדיבור, במצבי לחץ)
ידוע שגימגום עובר במשפחות אבל עדיין לא ברור כיצד (אם בתורשה או בלמידה או עקב הרגלי שיחה מסויימים במשפחה) צרי קשר עם הקבוצה לעזרה עצמית של מגמגמים, "אמבי" יש להם אתר וקבוצות תמיכה. קבלי את עצמך ונסי לאהוב את עצמך כמו שאת, אף אחד לא מושלם! יש שיטות טיפול שונות, המבוססות על כל מיני עקרונות, לדעתי בשבילך אמבי יכול לתת לך ראיונות וכוונים של אנשים במצבך, בדרגות שונות של גימגום.
כיצד יוצרים קשר עם "אמבי"
אם יש לך רצון רב, ולא היית עדין, תפני לברברה דם.
ברברה דם היא אמא שלי. למכון שלה קוראים CTI והוא נמצא בבני ברק. טל' 6185759. יש לה אתר באינטרנט www.stuttering.co.il
