פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה
שלום, בני בן חודשיים וחצי, בבדיקת התפתחות בטיפת חלב גילו שהוא לא מגיב לקול (עד עכשיו לא שמתי לב) הרעישו משני צדדיו והוא לא הגיב לקולות כלל. בבית ניסתי הכל, טרקתי דלתות, פוצצתי בלונים, מוזיקה חזקה, והוא לא נבהל, לא הסתובב לא הגיב כלל. לא זוכרת ולא שמתי לב מה היו תגובותיו לקול בחודשים שעברו. בבדיקת השמיעה בבית החולים יום לאחר הלידה יצאה תקינה. אציין שכבר כמעט חודש וחצי הוא מאוד מקורר ומנוזל, בערך שבועיים בקושי אכל בשל ההתקררות. לא היתה דלקת באוזניים או חום. פשוט היה מקורר ומנוזל. האם ייתכן במצב זה שהוא כן שומע? אני אלך לרופא ואקח הפניה לבדיקת שמיעה ולהפניה לאאג. אך בכל זאת אשמח לקבל תשובה האם זה יכול להיות מצב זמני בר פיתרון? האם סביר שתינוק שעבר בדיקת שמיעה בבית החולים יום לאחר הלידה ועבר אותה עדיין יסבול מלקות שמיעה?
ראשית, אל תכנסי ללחץ עד שהוא יעבור את כל הבדיקת. לפי התאור שלך, יכול להיות שההתקררות והנזלת גורמים לירידה בשמיעה, מסוג של אוזן תיכונה וככל שהוא יבריא מההתקררות כך גם האוזניים יהיו יותר מאווריים, הכוונה לכך שיכולים להיות הצטברות של נוזלים באוזן, ללא דלקת. נוזלים נקיים שפוגעים בתפקוד האוזן התיכונה ובהולכה של הקול, מצב פתיר בהחלט! לגבי הבדיקה בבית החולים, מספר קטן מאד של ילדים עוברים את הבדיקה בבית ביולדות ומתגלים מאוחר יותר כבעלי לקות שמיעה, זהו מספר קטן מאד, אך אפשרי. טוב עשית שלקחת הפניה לבדיקת רופא אאג וגם לבדיקת שמיעה, תבצעי את שתי הבדיקות האלה ואחר כך, תידעי מה גורם לקושי בשמיעתו של בנך. בנתיים, תהני ממנו ותשתדלי לשמור על רגיעה, סיכוי סביר שהכל בסדר והקושי בשמיעה יחלוף ככל שהוא יהיי בריא. כל טוב
אצל ילדים קטנים הרבה פעמים קיימת תופעה של החלפת עיצורים כמו ביטוי של A במקום E. יש שם מדעי לתופעה הזו? תודה
שלום, בת שלי בכיתה ג. לפעמים היא בונה משפט בצורה לא נכונה. היא מכניסה מילות קישור לא מתאימות למשמעות שהיא רוצה לבטא. למשל גם ככה ואפילו - נכנסות במיקום לא נכון במשפט או מיותרות לגמרי במשפט. או להפך מחסירה מילת קישור ואז קשה לה להביע את עצמה. איך אפשר לפתור בעיה כזאת? האם עבודה עם מורה מתקנת זה מספיק? או האם זה תחום של קלינאי תקשורת? על מה זה יכול להצביע? תודה רבה
לפי התאור שלך אני מניחה שיש לה עוד קשיים בלימודים, יכול להיות בכתיבת משפט ברור, במתן תשובה שלמה לשאלה ובהבנת קטעים ארוכים, מהכתב. רצוי שהיא תעבור הערכה של קלינאי תקשורת שעובד עם ילדים בגיל זה. ההתערבות, בהתאם לקשיים המזוהים, בהחלט קלינאי תקשורת עדיף על מורה להוראה מתקנת, אלה אם תאובחן כבעלת לקות למידה, אז היא תזדקק לצוות רב מקצועי.
הי, בני בן שנתיים ושלושה חודשים. בבית הוא שומע 3 שפות. אביו מדבר איתו ספרדית , אני עברית , וביני לבין בעלי אנגלית. הוא מדבר לא ברור וחווה לא מעט תסכולים בגלל חוסר היכולת שלנו להביו אותו לפעמים. התייעצתי עם מדריכת הורים שהעלתה השערה שיכול להיות שהקושי שלו הוא שאין לנו שפה משפחתית, והרבה מהשיח בבית הוא לא מבין מאחר ואיננו מדברים אליו באנגלית באופן ישיר. מה דעתך? האם כדי שאעבור לדבר איתו באנגלית (מבחינתי זה כמו שפת אם כך שאין לי בעיה) או שזה ישגע אותו לגמרי בגיל כזה? תודה
במחקר נמצא שילדים בלי בעיות יכולים לרכוש כמה שפות יחד, ילד עם קשיים מתקשה גם בחשיפה לשפה אחת בלבד. אז... אי אפשר לדעת מתי דווקא החשיפה שלתי שפות מהווה גורם בעמצו, שלוש שפות בודאי מקשה וכמו שאת אמרת, משאירים אותו "בחוץ" מהתקשורת המשפחתית. יכול להיות שיהיו לו קשיים בכל מיקרה, הוא עדיין צעיר! האם הוא עבר בדיקת שמיעה? אם לא, רצוי למען הסדר הטוב. האם מבין את הנאמר לו? ביזה שפה יותר קל לו? מה השפה המדוברת בסביבתו? מה ידבר עם הילדים בגן? למה את מדברת אנשגלית עם בעלך" האם הוא לא יודע עברית? השאלה מה בא לו מהלב, ומה לך? באיזה שפה תאוהבי ותכעסי על בנך? באיזה שפה תחנכי אותו ותהייה בטוחה שהוא מבין? וםא יש משהו דחוף, באיזה שפה תקראי לו? לשאלה אין תשובה פשוטה, רצוי בודאי שתבדקו את הנושא לעומק, קודם בניהם ואחר כך, לפי הצורך עם קלינאי תקשורת שיכול לבדוק את הפערים בין הגיל הכרונולוגי שלו והתפקוד השפתי. מה שחשוב מאד הז לשמור על שפה אחת למבוגר אחד - להיות עקביים ולא לשנות כל פעם שפה, כי אז הוא יהיה באמת מבולבל. בהצלחה!
בני בן 3 וחודשיים. עוד כשהיה בן שנתיים שמתי לב שהוא לא כל כך מבטא חולם, וגם היום הרבה פעמים הוא מבטא קמץ במקום חולם (למשל "המן זמן" במקום "המון זמן"), מה שהופך את הדיבור שלו לקצת לא מובן. אם אני אבקש ממנו להגיד "המון" במקום "המן" הוא יגיד המון באותו רגע אבל בפעם הבאה שיגיד ביוזמתו את המילה הוא שוב ישבש אותה. האם זה נורמלי לגילו? האם מראה על בעיה כלשהי באזור הפה? האם יש גיל שאם עד אליו לא מטפלים בבעיה קשה יותר לתקן אותה?
הערב ביקשתי ממנו שיחזור אחרי על מילים עם חולם ושמתי לב שהוא בעצם לא מבטא את זה נכון (זה כמו O במבטא אמריקאי, שדומה לקמץ)
ממליצה לך לפנות לקלינאי תקשורת, להערכה וטיפול. בנך זכאי לטיפול דרך קופת חולים, בהשתתפות עצמית מינימלית במקביל רצוי, למען הסדר הטוב, לבצע בדיקת שמיעה...רק לסגור פינות! בהצלחה!
שלום שאלה בנוגע לבת 7 עם אפרקסיה ,מושתלת בצד אחד ועם מכשיר באוזן השניה, הילדונת המתוקה הזאת מתפתחת יפה ולומדת בכיתה א עם משלבת בבית ספר, בכל התחומים יש התקדמות יפה מאוד פרט להיגוי המילים ( למעט אמא והאח והמשלבת אף אחד לא ממש מבין אותה). קלינאית התקשורת שעובדת איתה עובדת איתה על הרחבת אוצר המילים והשפה. כרגע אין עבודה על ההיגוי עצמו, האם ניתן לשפר את הדיבור רק ע"י למידת קריאה? האם צריך עוד תרגילים שמותאמים אך ורק להיגוי? מה קלינאיות עושות בד"כ עם בעיות היגוי? תודה רבה ויום נעים :)
לא יודעת מי את בשביל הילדה, וקשה לי להתייחס כך. לצערי ביה"ס מעמיד לפניו את המטלות הלימודיות ולא הדיבור, כך נאמר לי מספר פעמים. בודאי שהיא זקוקה לעבודה גם על תחום הדיבור וההיגוי ולבטח מובנות הדיבור. ממליצה לשוב לקלינאי התקשורת או למערך שביצע את השתל ולקבל את עצתם. הילדה לא "מושתלת" היא עברה שתל השבלול... לא ממש אותו דבר!
שלום רב בני בן שנתיים וחודש. ילד חייכן וחכם בצורה חריגה. (מרכיב פאזלים של 12 חלקים, מדבר כמעט שוטף, נגמל לבד ביומיים ועוד ועוד). יש לי הרגשה שיש לו בעיה חברתית. כשילדים בגילו מתקרבים אליו הוא נראה חרד. הוא לא מגלה סימנים של משחק משותף. אם מישהו מתקרב לצעצועים שלו הוא ישר מתגונן ואפילו מתחיל לבכות ולדחוף. לא אוהב שילדים אחרים נוגעים בו. משחק יפה עם אחותו בת 5 ובת דודה בת 3.5. אוהב מאד לחבק את החברות של אחותו. עם מבוגרים מתקשר מצוין!!! לפעמים ברמה מדאיגה כי גם עם מבוגרים זרים. בגן אומרות שמשתלב נהדר (הכי קטן בגן של בני 2-3 עם 35 ילדים) . אבל אני רואה התנהגות חברתית שכבר מרגישה לי חריגה. מה עושים? כדאי לקחת לאבחון בגיל כזה?
מה כבר יכול להיות כל כך חריג, שבגן אומרים לך שהוא מסתדר יפה? איך את חושבת שילמד להתנהג בחברה? זה תהליך ותפקידך לתת לו בטחון ולאפשר לו הצלחות וגם כשלונות, כך לומדים. אולי צריך את התמיכה שלך ואולי צריך להתנסות ולהחליט לבדו כיצד רוצה להתנהג? אולי יש לו רגישות לרעש ובגלל זה קשה לו עם ילדם אחרים? זה גיל צעיר להיות בקבוצה כל כך גדולה, הוא צריך ללמוד להנהל עם כוווולם! בגיל זה המשחק הינו מקביל, לשחק ליד ילדים אבל עדיין לא ביחד ובטח לא בשותפות. עם אחותו ודאי היא מובילה ולמעשה גם מלמדת אותו התנהגויות מסויימות. תהייה סבלנות ותאפשרי לו לגדול, בלי להיות תחת תצפית או פרשנותלהתנהגותו. בהצלחה
בני בן שנה ועשרה חודשים מבין הכל, פעיל,יודע לבצע כל פעולה שמבקשים ממנו ומשתמש בגסטות בצורה טובה מאוד. אך אני מוטרדת מכך שלא מצליח להפיק מילים חוץ מאבא, עוגה,חנה ועכבר.. יודע להגיד איך עושים החיות. האם עלי להיות מוטרדת ולהתערב מבחינת קלינאית תקשורת וכו? בקרוב תהיה בדיקת שמיעה..
בדיקת שמיעה ולהמתין, עד גיל שנתיים בו צריך לחבר שני מילים ביחד... מכוון שאת מתארת ילד תקשורתי, לא ניראה לי שיש בעיה מיוחדת או גדולה. קלינאית תקשורת, לאחר בדיקת שמיעה ולקראת גיל שנתיים ושלושה חודשים בהצלחה
שלום אני מגמגמת ואני רוצה לדעת איך להעלים את זה ישלי ביטחון גבוה ואני רוצה שזה יפסק אני מגמגמת כבר 5 שנים ואני לא רוצה ללכת לקליניקה או פסיכולוג אמרו לי שליקרא ספרין זהעוזר
אם יש לך ביטחון, אין לך בעיה במיוחד אם את לא רוצה ללכת לטיפול, אז סימן שזה לא ממש מפריע לך אז, מה השאלה???
שלום, רציתי לדעת האם ידוע לכם מה יש ביום עיון לקראת תואר ראשון בקרייה האקדמית אונו? האם זה ראיון מצבים או לא? אישי או קבוצתי?
בני בן 3. יש לו בעיות היגוי כמו למשל אומר "מובגרים" במקום "מבוגרים". את רוב המילים אומר בסדר אבל מידי פעם יש לו שיבושים כמו שציינתי למעלה (אני חושבת שזה בעיקר שיבושי ניקוד, כלומר מחליף צירה או שורוק בפתח, למשל). בדיקת שמיעה לפני חודשיים יצאה תקינה. לפני שנה וקצת עבר ניתוח כפתורים עקב נוזלים באוזניים. האם זה תקין עדיין בגיל 3 או שיש לפנות לטיפול?
יש ילדים שמשבשים מילים "ארוכות" לעתים, תחזרי בשבילו על המילה, בקצב איטי תוך הדגשת ההברות, אם הוא רוצה, תעזרי לו בחזרה על המילה, אם לא מעוניין,לא חשוב העקר שהוא ישמע את המילה על כל חלקיה ובסדר נכון של ההברות אם יש בעיה של מובנות כללית של הדיבור, אז עליך לפנות להערכה והדרכה לקלינאי תקשורת. בהצלחה
יש לי בת בת 3 היא מאוד מפותחת ומתקדמת מבחינת דיבור. בחודשיים האחרונים החלה ממש להתקע עם מילים ולגמגם.היא לא מגמגמת בכל המילים אלא בעיקר במילה הראשונה של המשפט. האם יש לנו סיבה לדאגה? האם יש צורך לקחת אותה לבדיקה כלשהי? תודה רבה!
ניסי שלום בדרך כלל מדובר בתופעה נורמלית בהתפתחות הניכרת חוסר שטף התפתחותי. חשוב מאוד כיצד מגיבים לנושא: להתנהג כרגיל - לא להתייחס לאיך אומרת אלא לתוכן, להיות סבלניים ולשדר הכר כרגיל. בתקופה כזו מומלץ להפחית בדרישות השפתיות כלומר לא לשאול אותה שאלות 'הדגמה' מול אחרים (ספרי לסבתא מה עשינו אתמול וכדומה) ולהעדיף שאלות שניתן לענות כן/ לא. במקביל חשוב לא לוותר בעניינים אחרים כגון משמעת כדי שלא יהפוך לכלי יעיל להשגת מטרות. התופעה הזו לרוב עוברת תוך 1-3 חודשים. פונים לאבחון קלינאית תקשורת כאשר : - התופעה נמשכת מספר חודשים - כאשר יש החמרה משמעותית באופן בן נתקעת או שמביעה לחץ , נמנעת משיחה וכו' - כאשר אתם מוטרדים מאוד בהצלחה
שלום רב, אני בן 37, כילד פספסתי את העלייה במודעות להפרעות קשב והפרעות נוירולוגיות אחרות אצל ילדים.... אף פעם לא אובחנתי, אך כרגע התחלתי בתהליכים. שאלתי היא - למי או איזה מרפאה אני יכול לפנות כדי לאבחן הפרעה בפענוח הדיבור? זה לא מכוסה בביטוח כללית מושלם שלי... שום דבר לא מכוסה למבוגרים בתחום הזה. כבר שנים ידוע לי שאני לא שומע טוב כמו אנשים אחרים, אבל הבעיה היא לא הווליום, אלא כמה ברור אפשר לשמוע/ להבין אותם. זה כמו דיסלקציה - רק בשמיעה. תודה מראש, שמוליק
מה שאתה מתאר ידוע ומוכר מזה שנים ומהווה לעתים הבסיס ללקויי למידה ורכישת קריאה. יש צורך באבחנה שמיעתית כדי להבין דיבור ולהתמצא בתוכן של שיחה, במיוחד קשה על רקע של רעש ומסיחים אחרים. הצעתי שתפנה למכון שמיעה בתל השומר, לדר' יעל חנקין, אשר מנהלת את המכון. היא מתמחה בתחום זה! תפנה אליה וקבל את עצתה, לבטח יזמינו אותך לביצוע סידרה של בדיקות שמיעה מיוחדות לגילוי איכות השמיעה, הפיענוח והאבחנה השמיעתית. בהצלחה!
שלום, התינוק שלי בן שלושה שבועות הוא עבר בדיקת סינון שמיעה בבית חולים שלא הצליחה. לאחר שבועיים חזרנו על הבדיקה שזה כלל בדיקת }TEOAE ] וכן בדיקת BERA התוצאה שוב לא תקינה. קלינאית התקשורת שלחה אותנו לרופא א.א.ג וכן לעשות בדיקת BERA אבחנתית. ההמתנה לבדיקה כזו אורכת מספר חודשים. אני רוצה לדעת ברור מה מצפה לי האם יש סיכוי שאין בעיה מהם הסיכוים לגבי השמיעה של הילד הכי גרוע והכי טוב שיכול להיות
ילוד שמזוהה כבעל חשד ללקוי שמיעה, זקוק לאבחון והתערבות מוקדמת כדי להבטיח את התפתחות השפה והדיבור בדרך הטובה ביותר. המיקרה הטוב, שמתגלה ירידה בשמיעה בגיל מוקדם, ניתן לתתת כבר מכשיר שמיעה ואם יש צורך, לתכנן ניתוח של השתלת מנגנון אלקטרוני שיאפשר לתינוק לפתח שפה ודיבור כיתר הילדים. כשליש ממקרי ם של ילדים שמתגלה אצלם ירידה משמעותית בשמיעה, אינם שייכים לקבוצת סיכון ולא ידוע מה הסיבה, באחרי יכול להיות גורם תורשתי או מחלה או פגיעה בהתפתחות האוזן הקשורה לחשיפה לוירוסים או בעיה אחרת תוך רחמית. בכל מיקרה, היום ישנם דרכים לאבחון והתערבות בגיל מוקדם ביותר, ויש הרבה מה לעשות. רצוי לא להמתין חודשים עד לבירור סופי, גם אם תצטרכו לנסוע הרחק מהבית לביצוע הבדיקה האבחנתית, כדי מאד לזרז את הבדיקה ולאפשר התערבות מוקדמת, אפילו לפני גיל חצי שנה. ילדים עם ירידה בשמיעה, היום, יכולים להתפתח ולגדול כיתר הילדים, ללא בעיות חמורות אך עם תמיכה וטיפול. ישנם בארץ מספר רב של תוכניות לטיפול בתינוקות המאובחנים עם חשד לירידה בשמיעה, בהצלחה,
שלום רב, לבני בן 1.8 יש שקדים נושקים והדבר מאד מקשה עליו בבליעה . הוא אוכל רק מעדנים מטרנה גרבר . באכילת מוצקים הוא נחנק. רופא אאג היפנה אותנו לקלינאית תקשורת מתמחה בבליעה או לריפוי בעיסוק כדי לעזור לו. אם זה לא ילך המליץ על ניתוח להוצאת שקדים. כיצד קלינאית תקשורת יכולה לעזור במקרה זה? האם הסיכוי גבוה להצלחה. תודה רבה
המצאןת השקדים ממלא את הרווח שבאו המזון צריך לעבור ולכן בנך מתקשה בעוררות רפלקס הבליעה, השיעול וחנק (השתנקות) שמויעיםפ בעקבותיו הינם סימנים של קושי בהפעלת הרפלקס כשיש נופ יותר גדול, כמו במוצקים לעומת נוזלים. ניתוח להסרת השקדין בודאי יטיב איתו מבחינת הבליעה ואני מניחה, גם בשינה ונשימה בכלל ובשינה בפרט. יש מקום גם לבדיקת שמיעה והערכת ההשפעה של השקדים גם על השמיעה. קלינאית תקשורת יכולה להעריך את יעילות מנגנון הבליעה ותקינות פעילות ותחושה בפה, לצורך אכילה. במידה ויש מחסום (כמו השקדים) הטיפול צריך להיות משולב, תפקודי (ע"י הקלינאי) ןמבני (ע"י הניתוח והסרת המחסום)
שלום בני עוד מעט בן 11 חודשים כמה הבהרות צריכות להיות לו ומה הם? כי בנתיים תקוע במילה אחת רוב הזמן ממלמל פה ושם אבל מילה העיקרית שלו זה אה תה אה תה לפעמים יש גה גה מה מה ואבא הוא מאוד רוצה לדבר אבל נראה תמיד שמנסה להוציא מילה זה נתקע לו..וישר אוצר עוד הפעם את המילה אה תה ...נשמע כמו אתה!
יש לי שאלה, אם אני עושה אבחון לבני בבית חולים ציבורי, עם הפנייה, ונותנים אבחנה. האם זה קובע את כל חייו? לחזה מוסד לימודי/ גן... הוא יילך? אני שואל בעצם אם זה נשאר בחיסיון הרפואי של הילד או שהאבחנה עוברת מהרופא המשפחתי למוסדות?
היום אסור להעביר מידע, ללא הסכמה כתובה של ההורים, האדם עצמו או האפוטרופוס החוקי. חסיון רפואי הינו אחד הכללים הבסיסיים בכבוד אדם וחרותו ובחוק זכויות החולה. בהסכמתך המידע יעבור לרופא המטפל, וגם זאת, לפי מקור ההפניה או לי בקשתך.
בני בן 2.7, עדיין לא מדבר ברור מצרף שתי מילים , למשל : רוצה מים... רוצה מעדן ( ירוץ למקרר יקח מעדן ויפתח מגירה ניקח כפית) ... ארוחת בוקר... אשאל מה רוצה לאכול ויענה , לפעמים חביתה או קופיקו עם חלב ( קוקנפלקס שקופיפו מופיע על האריזה) רוצה מוצצי, רוצה מיקי מאוס ואז יביא לי את השלט בכדי שאעביר לערוץ הנל, הוא יודע צורות גם לצייר, חיות ,מספרים, אותיות, לפי הגננת מעל הממוצע של הגן , מאוד אוהב כל מה שקשור ליצירה, סיפורים, בבית משחקים מחבואים תופסת כשיש חילופי תפקידים, מאוד חברותי, מלפני 3 חודשים שמתי לב כי חוזר לפעמים על משפטים של בן שיחו, המרפאה בעיסוק בגן אמרה שזה אקולליה, וציינה כי בחצר משחק ליד הילדים ולא עימם, ולא יוזם משחק עם האחר, כאשר רוצה משהו לא מבקש גם לא במחוות. שוב זה מאוד שונה כשהוא מחוץ לגן בבית הוא מאוד עצמאי מבקש מה שהוא רוצה או לוקח לבד או אם מתקשה אז מצביע , או מכוון אותי למה שרוצה, מהנהן לחיוב או שלילה, עושה שלום, מבין הוראות, גם כשאני מבקשת מספר הוראות בו זמנית ( תרים את הכוס תניח על השולחן ותנקה את מה שנשפך וכו, לך לחדר תביא לי חיתול מגבונים וכו). כשאנחנו הפארק הוא מתחבר ישר לילדים ומשחקים יחד, עם בני המשפחה הקשר עם הילדים ממש חזק,וטוב יש משחק פורה, משחקים קלפים, שרים, רוקדים, כדורגל, ריצות וכו... האם יכול להיות דבר כזה שההתנהגות שונה בגן ובבית? גם עם הילדים? יכול להיות שהעובדה שהוא פחות וורבלי משאר הילדים מלחיצה אותו ולכן מכונס? למרות שבני המשפחה וורבלים ממנו הוא הכי קטן ... אציין כי נולדה לו אחות לפני חודשיים ואני מרגישה שהוא נהיה מאוד רגיש, ומאוד רוצה חיבוקים ונשיקות יותרמבעבר שזה מובן לי מאוד. שאלה נוספת האם זה יהיה נכון לאבחן אותו עכשיו כשהוא עם כול השינויים הללו... ( אחות חדשה, ותהליך גמילה - שבה הולך טוב ). זה יכול להיות אוטיזם? אני ממש ממש לחוצה, וחוששת. אשמח לתשובות תודה
לתחושתי את מחפשת, העזרת המרפב"ע משהו לדאוג. ברור שכל אחד, גם את, מתנהגים שונה בקבוצות שונות, וגם בנך, מה שמאשר שמבחין בין סביבה לסביבה וכניראה יודע להתאים את עצמו לכל סביבה. את מתארת ילד עם התפתחות תקינה ואירועים נורמליים בחייו, להמון אנשים נולדים אחים ונגמלים, בלי בעיה מיוחדת.... תבדקי שלא תתחילי להרגיש אשמה או רע לגביו, ותתחילי לפנק יתר על המידה, הוא עובר תקופת הסתגלות ואת שם, לצידו, כדי לעזור לו ולהשתתף בחוויה. אוטיזם ממש לא מתאים להתנהגות שאת תארת, תהייה רבוע ותהני למילדיך, מזל טוב לרך הנולד!
את מרגיעה אותי. הסיבה ללחץ הינו מכיוון שהמרפאה בעיסוק שראתה את הילד שעה!!! בתצפית 1 על 1, ובחצר, כתבה לי כי ממליצה לאבחן את הילד כי יש לו אקולליה, שלא יוסם קשרים, שמשחק ליד ולא עם הילדים, ושמדברים איתו הוא לא תמיד עונה על מה שנשאל( שוב הילד לא כל כך וורבלי), אז כשכתבתי בגוגל את האקולליה , רוב המידע מופיע כקשור לאוטיזם. שוב מה שהיא ראתה זה לא מה שאנחנו רואים... זה כאילו כתבה על ילד אחר... הגעתי למצב מרוב לחץ שאני לא אוכלת, רק משלשלת, לא מפסיקה לחפור באינטרנט על טיפולים פרטיים, כי אני חוששת לקחת אותו לאבחון בביח שכן אם חלילה יאבחנו לא נכון ויגידו אוטיזם או כל דבר אחר , זה יחרוץ את גורלו, ויקבעו לו גן/ ביס מיוחד. שאלה- האם מותר/ חוקי לביח לקבוע לפי תוצאות אבחון איפה ילמד הילד באיזה גן יילך, האם מותר להם בכלל לפרסם ולומר למוסדות על התוצ, או שזה נשמר בתיק הרפואי? שוב אני בטוחה שאין לו כלום אבל אם המרפאה בעיסוק לא מכוונת נכון מה יהיה אם זה יחזור על עצמו?!? עוברת עליי תקופה לא קלה בכלל, ואציין כי דייקת כשכתבת לא לפנק יתר על המידה, מרגע שזה נאמר לי לא הפסקתי להוציא את הילד לכל מקום אפשרי קניתי לו כל מה שרצה, פינקתי מעל ומעבר. שנראה לי שהוא הרגיש שמשהו קורה איתי כי אני בדרך כלל לא כזאת אני מאוד מחנכת ולא גמישה תמיד. כאילו הרגשתי צורך לפצות...
תמרי, דאגת יתר זה חלק בלתי נפרד מאמהות! יחד עם זאת צריך להיות מאוזן וזהיר. אבחון במכון להתפתחות הילד מאפשר לבצע הערכה תפקודית ורפואית כללית, ולתת לילד תוכנית טיפול אשר רואה אותו, בשלמותו ולא רק בהבט אחד. האבחון נמסר להורים ולא מועבר לאף אחד אחר, אלה בהסכמה כתובה וחתומה על ידי ההורים. אני מקבלת לרוב את האבחון מידי ההורים! המידה ויש צורך בהשמה בגן מיוחד, הפניה נעשת על ידי מערכת החינוך, לרוב לאחר אבחון של פסיכולוג והמלצות של המטפלים והגננת. ההורים הינם חלק בלתי נפרד מהתהליך ורק בהסכמתם הילד מופנה לגן מיוחד. אם מרפא בעיסוק או כל בעל מקצוע טיפולי אחר, מתרשם מבעיה, הוא חייב להמליץ על אבחון כוללני, אלה אם בטוח שיש בעיה רק בתחום העבודה שלו. האבחון מאפשר לקבוע תוכנית טיפולית, מעקב או לקבוע שאין צורך בהתערבות כל שהיא, כי הילד למעשה משיג את צייני ההתפתחות על פי גילו. לשיקולכם, לפנות למכון להתפתחות היל, לבקשת המרפא בעיסוק, לפנות לקלינאי תקשורת לקבלת חוות דעת מקצועית או להמתין ולהתייעץ עם הגננת. בכל מיקרה, הוא צעיר ויש הבדלים טבעיים בין ילדים בגיל זה. כל טוב, פרידה
רציתי לשאול מהו בדיוק הנזק שיכול להיגרם לתינוקות חודש - שנה ועוד, מחשיפה למוסיקת חתונות שהיא בסטנדרט מעל ל- 100 דציבלים. כשאני אומרת בדיוק, אני מתכוונת איזה אזורים עלולים להיפגע וכיצד. בתור מי שעוסקת עם ליקויי למידה, יש לי תחושה שיש נזק רב בהבחנה עתידית למשל בין תנועות חולם לשורוק שהאורכים שלם די דומים. תודה לך על תשובתך המלומדת.
תינוקות דווקה! למה??? מאפייני הנזק בשמיעה יכולים להאיר את הקושי באבחנה שמיעתית, שאלתך כללית מדי, לא ניתן להתייחס להברות (פתח, שורוק או כל תנועה אחרת) בניפרד. מבחינת השמיעה ומאפייני הצליל, אין הבדל משמעותי.
יש לי תינוק ילד ראשון בן 9 חודשים שעדיין לא אומר הברות.. הוא מקשקש אבל רק עם הברה אחת אהההה ..מלבד ההברות התפקוד שלו תקין זוחל עומד על 6 התחיל למחוא כפיים ערני משחק אוכל הכל נראה טוב.. אבל הרופאים מאוד מדאיגים אותי בעניין הזה.. מה ניתן לעשות?איך אפשר לעזטר לו לרכוש את מיומנות הדיבור?אני שומעת מסביבי סיפורים מפחידים על פיגור שכלי וכל מיני דברים וזה רק מלחיץ יותר.. היינו בבדיקת שמיעה נמצא כי באוזן ימין שומע היטב אך באוזן שמאל חלקית כנראה שאריות של דלקת באוזן שהייתה מלפני שבועיים..בכל מקרה לטענת המכון שמיעה מבחינת שמיעה אין בעיה והם פשוט טוענים שעדיין לא רכש את המיומנות להגיד הברות. האם יתכן?זה יגיע לבד?בנוסף הוא במעקב אצל נוירולוג בגלל שהמרפסים נסגאו מוקגם בגיל 4 חודשים ובחודש אחרון לא הייתה גדילה בהיקף ראש. האם יכול להיות קשר בין השניים?האם יש סיבה לדאגה למרות שהילד רגוע לא בוכה כלל ישן לילה שלם הכל באמת נראה תקין מלבד הדיבור..תודה רבה
הבדיקה של הנאורולוג תוכל להשיב האם יש בעיה התפתחותית. במידה והילדה מתפתחת כראוי, ועל פי תאורך, ולאחר בדיקת שמיעה תקינה, אין לי מה להוסיף אלה שהיא כניראה מתפתחת לפי הקצב שלה ולא שלנו...על אף שמתאורך אני לא מתרשמת מבעיה התפתחןתית, גם לא בדיבור. את לחוצה ודואגת, לדעתי את עשית כל מה שמוטל עליך לעשות כאם, כעת תני לביתך להשיג את השגיה, מצידה. תנסי להוריד מתח וחרדה אשר יכולה לפגוע ביחסיך לבתך ולסביבה.
שלום, בני בדיוק בן שנתיים, מרבית המילים שהוא אומר זה רק ההברה האחרונה של המילה , כמובן שישנם מילים אשר מבטא כנדרש, כגון: אמא, אבא , פלפל,פיל, כיף, יש וכדומה, לרוב אומר רק סופיות, כמו כן, מחבר 3 מילים, אשמח לדעת מה עליי לעשות , כל האנשים מסביבי אומרים שזה תקין כיון שהוא קטן
אני נוטה להסכים עם הסביבה, עד לנקודה מסויימת. האם עבר בדיקת שמיעה, מומלץ ביותר, גם אם את חושבת ששומע היטב. מנקודת זמן של היום ובעוד שלושה חודשים תוכלי להעריך האם חל שיפור בדיבורו של בנך, במידה ולא, את יכולה לפנות לקלינאי תקשורת לביצוע הערכה וקבלת הדרכה, היא יכולה להמשיך לעקוד אחרי השגיו ובמידת הצורך, להתחיל בטיפול אשר מבחינת הילד, הינו פעילות כיפית! בדיקת השמיעה והפגישות עם קלינאי תקשורת מכוסים על ידי קופת חולים דרך ביטוח הבריאות. כל טוב
שלום, בתי בת שנה ו- 11 חודשים. עדיין אינה מדברת כפי שמצופה לגילה. מבינה כל מה שמדברים אתה, מגיבה להוראות שמבקשים ממנה אך הדיבור כולל בדרך כלל מילה אחת. המילים אינן שלמות, ובדר"כ אומרת את ההברה האחרונה במילה. עברה לפני מס' חודשים בדיקות שמיעה אובייקטיביות וסובייקטיביות והוחלט לא לנתח (עקב נוזלים שהיו באוזניים). היום נעשתה בדיקה סובייקטיבית עם רמות של 20-25 דציבל ונמצאו נוזלים מועטים באוזן אחת. דבר נוסף, הילדה נפלה מגובה של מיטה זוגית פעמיים בגיל 7 חודשים ובגיל 10 חודשים. ללא זעזוע מוח כנראה. האם יתכן שזו הסיבה שהילדה מתעכבת בדיבור? האם אפשר להעריך את הנזק שנגרם כתוצאה מהנפילות? ובנוסף איך לדעתך אפשר לטפל בעיכוב בדיבור? והאם להתחיל בכלל? תודה, אמא דואגת
הנפילות מהמיטה לא יכולות להיות גורם בהתפתחות דיבור, במיוחד אם לא היה זעזוע מוח! לגבי ביתך, היא עדיין צעירה, ודאי שישנם ילידם שמדברים יורת טוב כבר בגיל הזה, אבל כפי שכתבתי קודם, השונות בין ילדים בגיל זה, רבה! תוכלי להתייעץ עם קלינאית תקשורת כדי לקבל הדרכה והכוונה, בטח לא לטיפול בגיל כל כך ציער! האם היא מבקרת בגו ונמצאת בין ילדם או רק בבית? החשיפה לשפה ודיבור יכולים לעודד אותה. אין מקום להיות לחוצים בשלב זה, יש מקום לפנות אליה בשפה פשוטה ולעודד חיקוי של צרופי מילים, בשלב זה.
הבת שלי בת 4 ו9 חודשים לא מצליחה להגיד אותיות "צ" ו "ש" במקום זה שומעים רק סי סי סיפורים במקום ציפורים סעסועים במקום צעצועים סוקולד במקום שוקולד וחולי. מה ניתן לעשות והאם זה יכול להסתדר ללא טיפולים.
היא עדיין צעירה, רכישת ההגאים האלה מתבצעת באופן טבע לקראת גיל 6, וגם קשו רלהחלפת השיניים הקידמיות. את יכולה בשלב זה לבקש הפנייה לבדיקת שמיעה, רק לוודא שהכל בסדר ובמקביל, לפנטת לקלינאי תקשורת. תור ההמתנה ארוך ויעבוד לטיבתה, כי כעת מוקדם מדי לטיפול. עד שיגיעה תורה, היא תלמד לבדה או תהיהי מספיק בוגרת. בהצלחה
תראי הגננת של אביב עשתה איתנו שיחה ולטענתה לאביב יש קשיים בהיגוי(כלומר לא מבינים אותו), ובעיות מיקוד במפגשים ופעיליות וכו'. מילאתה שאלון, שלחנו אותו למכבי, הפנו אותנו לבדיקת שמיעה שם גילו ירידה קלה בשמיעה. אני חייב לציין כמה דברים על אביב בכל אופן בבית, כי יש כאן לדעתי פער בין הגן לבית. אני ואישתי הכנו רשימת מילים והגעענו ליותר ממאה מילים, עכשיו זה לא משהו שהוא משתמש בו כל הזמן אבל אם תראי לי תמונות של חיות חפצים וכו הו איגיד לך אותן מילים. יש לו באמת החלק מהמילים בעיית היגוי למשל רכבת יגיד "טבת" או כלב יגיד "אלב" או רפת יגיד "אפת", מחבר מילים כגון: הבית של מו(פרה) אגב אומר "פאה", שעון שלי, אבא שלי, תיק שלי,זה נראה כאילו הכל שלו(זה מצחיק) מצביע לדברים שהוא רוצה, מושך אותי ביד לדברים שהוא רוצה. לטענת הגננת חברותי מאד, אוהב. היא רשמה בשאלון בגדול משום מה אוצר מילים דל, אינו מכיר את חלקי גופו(הילד מכיר בגופו הכל אנחנו עובררים איתו על זה אחרי מקלחת!!!! רשמה משחק דמיוני דל, אני אתן דוגמא למשל בובות אוהב להאכיל לחבק לנשק , מטורף על מכוניות אז כל היום צועק "אוטו", מסיע את האוטו, היא טוענת שכאילו המשחק שלו לא מתפתח לדברים הבאים. גם אנחנו וגם היא חושבת שין בעיה בהבנה בכלל, מבין דברים מורכבים. היא אומרת ביחס לבני גילו במפגשים לא ממוקד לא מרוכז, כשהיא שואלת לגבי אלמנטים של סתיו הוא לא עונה לה אחרים כן, אבל לתמונות מגיב ישר. היא לא רואה פה קטסטרןפה, אבל כן רוצה שנבדוק כי לטענתה הילד "מבלבל" כי יש פעמים בדברים שמעניינים אותו שהוא בעניין לגמרי ויש פעמים כמו בשיעור מוזיקה שהוא לא מתייחס בכלל להפעלה. כמו שאת שמה לב אנחנו מודאגים...חחח. פזלים חדשים מרכיב בשניה !!!אם לא מעניין אותו אז קשה מאד להושיב אותו. למכניות יש לו אובססיה הוא יכול לשחק במכוניות המון זמן ואופן המשחק הוא : מסיע , מסתכל מקרוב תוך כדי תנועה על הגלגלים, מנסה להכניס חפצים לתוך הרכב כגון "נהג קטן", מסדר את המכוניות בשורה, מסיע אותם על הקירות, גב הספה, שולחנות וכו'. עכשיו לגבי מיקוד וריכוז, יוצר קשר עין לא הייתי אומר אורך, זה תלוי אם זה מעניין אותו, יוצר קשר עין משותף, אני כן הייתי אומר שכשאני פונה אליו ומנסה למקד את המבט שלו אלי הוא כאילו מתעצבן ואומר לא אבל לא תמיד. זהו הגדול, נשמח לתגובתך.תודה
התאור שלך מפורט, ויורד לפרטי פרטים, אני מבינה את דאגתך. טוב שעשיתם בדיקת שמיעה, כעת, אם גם אתה חושב שרצוי, אז אפשר לפנות ישירות לקינאי תקשורת (אני מבינה שהינכם מבוטחים במכבי) ושם, קלינאי בעל נסיון יוכל לבצע הערכה ולתת המלצות בהתאם. בכל מיקרה, עליהם לזכור שבגיל כל כך צעיר יש שונות רבה בין ילדים ויש המון פערים בינהם, מה שאורמ שלא כולם מתפקדים באותה רמה או מצליחים באותה מידה. אם תחושה הכללית שהוא "מצייתב" ומבין יותר טוב את כללי הגן והפעילויות, אם אוצר המילידם שלו מתרחב ואם אתם שומעים שיפור במאורך המשפטים ושימוש במילים, אז, יכול להיות שהוא עושה מה הוא יכול ואין מקום להלחיץ אותו או אתכם. האם הגננת מנוסה? האם שי לכם עוד ילדים, להשווא? בכל מקרה, בדיקה ויעוץ אצל לקינאי תקשורת יכול לעזור, לו בקבלת פרופורציה והדרכה ספציפית, לא חייבים מייד טיפול והתערבות. בהצלחה
שלום כאמור בהודעה למטה לבני בן השש נפלו שתי שיניים קדמיות וכל פעם שאומר "ס" "ז" "ש" הלשון יוצאת החוצה ומתעגלת הבנתי ממך שעליי לקחת אותו לטיפול. השאלה אם זה אפקטיבי אם אין לו שיניים. או שמא לחכות שתצמחנה תחילה תודה מראש
אני בכיתה יא, התחלתי פתאום לגמגם ככול שעובר הזמן אני מתחיל לגמגם יותר ועכשיו שאני מנסה לדבר עם אנשים אני לא מצליח להוציא מילה. זה מרחיק אותי מהחברים שלי, אני בקושי מדבר בבית ובכלל ביום אני שותק שאני עם כולם בהפסקות כולם חושבים שנהייתי דיכאוני, אני הייתי המצחיק של החבורה שלנו ועכשיו כול פעם שאני מת לספר איזה בדיחה, אני לא יכול לפתוח תפה אבל בראש שלי אני מתעצבן ופשוט שותק. מה אני עושה? אני לא יודע איך אני ממשיך לחיות ככה?
הנושא הוא לא הגימגום אלה תחושה העצמית של יכולת. גמגום לא מופיעה בגיל הזה ואולי חבריך צודקים שאתה דיכאוני, או משהוא אחר עובר עליך ומתבטא במחשבה על קושי בתקשורת עם הסביבה. הצעתי שתשוחח על כך עם הוריך, עם פסיכולוג או יועץ בבית הספר. יכול להיות שטיפול רגשי או תרופתי, או שילוב של שניהם יעזרו לך להרגיש יותר טוב ולא לחשוב על איך יוצא הדיבור מהפה אלה במה שיש לך להגיד, שזה הדבר החשוב. שיהיה לך בהצלחה ועל תשמור בלב את תחושותיך.
שאלה נוספת במידה ואני רוצה קלינאי תקשורת באופן פרטי מה אני צריכה לעשות? ואיך אני יכולה להגיע אליהם? תודה!!
הכי טוב, בגילו, לפנות למכון להתפתחות הילד, או לפי המקובל בקופת החולים שלך, אפשר לפנות ישירות, ללא צורך בהפניה (קופ"ח מכבי, למשל). בנך זכאי ל- 27 טיפולים דרך הקופה, למה לוותר? למציאת קלינאי תקשורת באופן פרטי ניתן לפנות לאגודת קלינאי התקשורת בישראל. בהצלחה
הבן שלי בן שנתיים ושבעה חודשים, מדבר אומנם עדיין לא ברור זא הוא לא אומר משפט שלם ולרוב מוסיף את המילה מה בתחילת כל משפט אתן דוגמא: מה, מיקי מאוס, רוצה מיקי מאוס ( הוא ייקח את השלט יביא לי בכדי שאעביר לערוץ מיקי). מה שוקו, לפעמים יוסיף, רוצה שוקו... ! מה , מוצצי, רוצה מוצצי שלי.. ויצביע על המוצץ בכדי שאביא לו... כמו כן הוא לא תמיד מגיב כשקוראים לו כשאמרתי זאת לרופאת משפחה אמרה כי זה בטח שמיעה סלקטיבית ( לפני כחצי שנה או יותר) אולם זה עדיין קורה. הוא מגיב רק לאחר מספר פעמים, או שאני פשוט מכבה לו את הטי וי, או עוצרת אותו ממה שהתעסק בכדי שיקשיב לי, אציין כי עשיתי בדיקת שמיעה והכוח היה תקין, (2 בודקות). ובגן למרות שיש ילדים וורבלים ממנו הגננות אומרות כי הוא מאוד נבון לגילו( הוא סופר עד עשר יודע לכתוב ולזהות ספרות, צורות, צבעים, יודע את האב, יודע את אנשי המקצוע, שוטר רופא וכו, מבין מה שאומרים לו ומגיב בהתאם, יודע לבקש מה שהוא רוצה. אולם עדיין הייתי רוצה לשמוע ממך מה לדעתך הסיבה לכך שאינו מגיב לשמו לפעמים.
בטח בדקת שהוא אכן מכיר את שמו ויודע שזה הוא! כניראה שכשאת קוראת לו, הקשב שלו במקום או עניין אחר ולא תמיד מקשיב, על אף ששומע! רצוי , לתקופה מסויימת, לודא שהוא קשוב לפני שאת קוראת לו, אולי לפנות אליו כשעינו מופנות אליך או שתיגעי בו לפני שאת פונה אליו, וכך תלמדי אותו. גם, תנסי לא לקרוא לו יותר מפעם אחת, במידה ואת בטוחה שהוא בטווח שמיעה, לפעמים כשממשיכים לקרוא, הוא לומד שאין מה למהר ולהתייחס כי את תמשיכי , זה כמו קול רקע שלא צריך להגיב מייד, כי בכל מיקרה, תיקראי לו שוב. אז, הנה כמה אסטרטגיות, שיהיה בהצלחה. אשמח לשמוע כיצד תתקדמו
שלום בני בן שש וחצי נפלו לו לאחרונה שתי שיניים קדמיות ורק אתה אני שמה לב לכך שכאשר אומר אותיות שורקות עם מילים כמו סוס סבבה וכו... הוא מוציא את הלשון ממש החוצה והיא מגולגלת כלפי מעלה רציתי לדעת האם אמורים לטפל בזה? מאיזה גיל מטפלים? האם זה מסוכן? אודה לעזרתך
לא מסוכן וגם לא יוצא דופן, הרבה ילדים מדברים כך ומקבלים טיפול לקראת גיל 6. כניראה הוא ככה דיבר מההתחלה אבל לא ראית כי השיניים "הסתירו" את המבט לתוך הפה. ממליצה להתייעץ עם רופא שיניים לילדים או אורטודונט לגבי המרחב שנישאר ריק, אולי רצוי לשקול פלטה או שומר מקום אחר? בכל מיקרה, אין מקום לדאגה בעניין הדיבור.
שלום כאמור בהודעה למטה לבני בן השש נפלו שתי שיניים קדמיות וכל פעם שאומר "ס" "ז" "ש" הלשון יוצאת החוצה ומתעגלת הבנתי ממך שעליי לקחת אותו לטיפול. השאלה אם זה אפקטיבי אם אין לו שיניים. או שמא לחכות שתצמחנה תחילה תודה מראש
שלום, חברה שלי בת 30+, עלתה לארץ מדרא"מ לפני כ12 שנים. עדיין יש לה מבטא וקושי להגות אותיות מסויימות (בעיקר ר' ו ה'). העניין הזה מאוד מציק לה מבחינה אישית, בטחון עצמי וכו' וגם מפריע לה בקריירה. האם קלינאי/ת תקשורת זה מה שהיא צריכה?
גם לי יש מבטא זר, דווקא חמוד! לגבי החברה שלך, כן, קלינאית תקשורת יכולה לעזור, אבל עד גבול מסויים. היא צריכה להיות בעלת מוטיבציה גבוה ולשלם על הטפול באופן אישי, כדי להצליח ליישם את השינוי בהיגוי. אולי היא צריכה לחזק את האמון בעצמה ויכולת ולא לתלות את הבטחון העצמי במבטא? גם לגבי הקרירה, צריכה לבדוק את עצמה לעומק, מה באמת מקשה עליה. בהצלחה!
שלום וברכה. בתי בת התשע סיפרה לי שהיא וחברתה לכיתה התחבאו בשירותים ונישקו אחת את השניה ונגעו אחת לשניה באיבר המין. קיבלתי את זה בהלם דיברתי איתה לגבי זה אמרתי לה שזה נורמאלי מה שהיא מרגישה וכשתגדל היא תלמד יותר על הגוף שלה והיא תגע במישהו שהיא תאהב ושהוא יאהב אותה אבל עכשיו היא קטנה מידי בשביל לעשות דברים כאלה וזה אסור. היא סיפרה לי שהיא נוגעת בעצמה במקלחת אמרתי לה שמותר לה לגעת בעצמה כל עוד אף אחד לא רואה וזה הגוף שלה וזה בסדר. האמת שאני הגבתי ככה כי קראתי שככה צריך להגיב אבל הזדעזעתי לגמרי ופשוט התחלתי לבכות אחר כך. היא כנראה קלטה את הפחד שלי ומאז כל יום היא חוזרת מבית הספר ומספרת לי הכל. שילדה דיברה לא יפה וקיללה . שהיא בטעות ראתה לילדה את התחתונים שילדה אחת נישקה את אחותה בפה שבטלויזיה הילדים התנשקו.. אני מקשיבה לה אבל אני באמת לא מבינה למה היא מרגישב צורך לספר את הדברים האלה ואם זה נורמאלי אני באמת לא יודעת מה לעשות אשמח ליעוץ.
את זקוקה ליעוץ פרטני, ביתך הכן התנהגה כמו כל ילדה והתגובה שלך, האמיתית, יכולה הלכניס אותה למקום לא טוב. לכן... תגשי את לטיפול או יעוץ, תבררי את עמדתך האמיתית, את פחדיך ותוכלי להיות כנה עם ביתך, בלי להכניס לה מושגים כמו "אסור" או מותר. בהצלחה
שלום, אבי במצב סיעודי, מונשם, מוזן באמצעות זונדה ולא מתקשר. עד לאחרונה בלע היטב. בימים האחרונים הוא לא בולע כל כך עד שפיו מתמלא קצף. האם יש דרך לעודד את רפלקס הבליעה? תודה.
מצטערת לשמוע על מצבו, לגבי הבליעה, בבליעה יש שלב רצוני ושלב של רפלקס, אשר למעשה מעביר את תוכן שנימצא בעומק הפה לושט ומשם לקיבה. מכוון שהוא ניזון בזונדה, אני מבינה שרפלקס הבליעה איננו מספיק יציב ונוכח ולא מספיק "עובד" כדי לאפשר לשמור על הזנתו. לגבי מה שנאסף בפיו, אפשר להשתש במכשיר ששואב את ההפרשות. לגבי עידוד או שיקום הבליעה, יש מקום להתייעצות עם קלינאית תקשורת מומחה לנושא זהץ אם אביך בבית חולים או במחלקה סעודית של ביתת אבות, יש סיכוי טוב שיש שם קלינאי תקשורת שייסייע. אם הוא בבית, סביר להניח שיש לו טיפול רפואי על ידי היחחידה להמשך טיפול של קופ"ת, דרכם תבקשי התייעצות עם קלינאי תקשורת. בהצלחה
שלום רב.הבן שלי בן 3.5 עלה השנה לגן עירייה הגננת טוענת כי אינו עונה תשובות ממוקדות ולרוב עונה בעולם משלו כמו כן ציינה גם שאינו יודע לצייר צורות ( עיגול משולש מלבן וריבוע ) ושבגיל הזה יש לדעת לצייר ולא שירבוטים....כמו כן טוענת כי הוא נורא תלותי במבוגר מה שאומר שאם עושה איזו משימה יישר בא לגננת לאשר כי עשה או ביצע את המשימה כמו שצריך... והפנתה אותנו לאבחון על מנת שישבו איתו על הבעיות. גם ציינה כי לרוב משחק לבד או עם עוד 2 ילדים ולא יותר כאשר בגיל הזה הם כבר משחקים בקבוצות אשמח לעזרה והכוונה הפנתי כבר את כל המסמכים למכון התפתחות הילד ממתינה להתקדמות מולם.
טוב שהגננת ערה, הרבה פעמים הן מזהות ילדים עם קשיים, אשר ניתן לעזור להם כבר בגיל מוקדם. יחד עם זאת, רצוי לבחון האם בנך היה במסגרת של מעון או גן לפני כניסתו לגן זה. ילד שלא היה בגן לפני הן, בודאי לא מצליח במסימות כמו ידים בעלי "נסיון" בגן ובהשתייכות לקבוצת ילדים בני גילו. תעזרי בסבלנות, תקחי אותו לאבחון ולהערכה, במכון להתפתחות הילד יוכלו לתת תוכנית התערבות אישית 0טיפול פרטני, מעקב והדרכה בשבילך) איתור מוקדם והתערבות מוקדמת מאפשרים לילדים להתפתח בצורה מיטבית, להשיג את ההשגים הנחוצים לשללובם במסגרות החינוך בהמשך הדרך. כשילך לאוניברסיטה ויתחתן אף אחד לא ישאל האם ידע לצייר צורות גאומטריות בגן! בהצלחה!
שלום, יש לי בת בת 2.4 שנים. היא מאוד מפותחת ומתקדמת מבחינת דיבור, שפה וקליטה (יותר מהממוצע). בחודשיים האחרונים החלה ממש להתקע עם מילים ולגמגם. יכולה להתחיל משפט ולהגיד את המילה הראשונה כ-10 פעמים. היא לא מגמגמת בכל המילים אלא בעיקר במילה הראשונה של המשפט. האם יש לנו סיבה לדאגה? האם יש צורך לקחת אותה לבדיקה כלשהי? תודה רבה!
אין סיבה לדאגה, אני מציעה לך שתעייני בתשובותי בנושא זה, לאורך השנים. החזרה בתחילת המילה או משפט מאפשרים לה להתאגן מבחינה שפתית, רק ילד עם אוצר מילים מתרחב והולך זקוק להשהיה מסויימת זו. התופעה מוגדרת כ"חוסר שטף בדיבור" וזו תופעה התפתחותית תקינה, אשר חולפת ככל שהילד יותר חופשי באירגון ההבעה המילולית, הרכבת משפטים מתך אוצר מילים ההולך וגדל.
ילדי בן ה9 חודשים לא ממלמל ולא מקשקש כלל ולא אומר שום הברות מעבר לצחוק בקול רם בכי או קולות תלונה, במקביל יש ברקע בעיות רציניות סביב האכלה, הילד מגיל שלושה חודשים מראה סרבנות בנוגע לאוכל, המעבר למוצקים הקל מעט אבל נדרשים מאמצים וסבלנות רבים עד היום להאכיל אותו. הוא כן מאוד תקשורתי מגיל קטן יוצר קשר עין מתעניין בסביבה. מחפש חברה נהנה ממשחק משותף ומוטוריות מאוד מאוד מפותח לגילו. גיליתי על המושג דיספרקסיה ורבלית בעודי חופרת באינטרנט מהחשש שאולי מדובר באוטיזם, רציתי לדעת האם דיספרקסיה ורבלית וסרבנות אכילה וקשיים בהאכלה הולכים יחד ותואמים אחד את השני? במידה וכן האם העובדה שהילד גדל בבית בו האם מדברת עברית והאבא ספרדית רק יחמיר את הבעיה?
יש לך המון שאלות, והם מראות בילבול מסויים, אז אנסה לעשות סדר: 1. אפרקסיה ורבלית מתייחסת ליכולת לתכנן פעילות של אברי הפה. 2. סרבנות לאכילה יכולה להתייחס לרגישות יתר של האזור הפה וגם בכל מיני תופעות במערכת העיכול. 3. אוטיזם היא הפרעת קשר בסיסית, לא מתאימה לתאור של בנך. אז מה בעצם הבעיה או השאלה? כן, יכול להיות קשר בין רגישות יתר של אברי הפה ויכולת תכנון התנועה, על אף שלילד עם דיספרקסיה בד"כ אין קשיי אכילה או מעבר בין מרקמי המזון. במידה ושאלתך עדיין קיימת, אני מזמינה לפנות אלי או לקלינאי תקשורת בקופ"ח ולברר באופו אישי את נושא הרגישות והתנועתיות באברי הפה. בהצלחה
שלום לך, רציתי לשאול לגבי ילד בן שלוש ושלושה חודשים בערך אומר רק את המילה אבא וקולות כמו אה ואו. לא אמר בעבר ולא אומר כלל אותיות נוספות כמו ש,ז,צ,וכו',מבין הוראות ואת כל מה שמדברים איתו אבל מילים לא מוציא כלל וכלל. אוסיף גם שהילד נעשה לאחרונה עקשן ביותר ובוכה לעיתים קרובות מאד אם לא מקבל את רצונו אינני יודעת אולי זה השלכות של המצב ותיסכול. הילד נמצא מתחילת השנה בגן שפתי ועד עכשיו אין שום התקדמות. הייתי רוצה לדעת על מה לדעתך זה עלול להצביע? ומה ניתן לעשות?
על פי תאורך ושילובו בגן שפתי, ניראה לי שמקבל את העזרה שזקוקלה. את יכולה גם לשלב אותו בטיפול אצל קלינאי תקשורת, באופן פרטני, דרך קופ"ח, גם אם אמרו לך שאיננו זכאי, זה לא נכון... מגיע לו טיפול אישי בקופ"ח ללא קשר לשילובו בגן. בגן לא יקבל טיפול מובנה ופרטני של קלינאי תקשורת, באופן עקבי. ואם כן, בהחלט ניתן להוסיף עוד וגם שתקבלו הדרכה אישית. יש ילדים בעלי יכולת למידה עם עיכוב בהתפתחות הדיבור, וההיגוי, ללא מגבלה קוגניטיבית. הוא ודאי עבר אבחונים והערכות וכעת הזמן לתת לו עזרה ולהבין את התיסכול שיש לו בין היכולת הבסיסית ליכולת המילולית. תעזרי בסבלנות ותעבדי איתו יחד. בהצלחה!
שלום רב. ילד בן שמונה חודשים כמעט ולא מדבר... משחק יפב התפתחות מוטורית תקינה! ממלמל פה ושם פפה גהגה דה וכ'ו צוחק בקול כשממש מצחיקים אותו מחייך לכולםםם גם לזרים. מחקה אותנו אם אנחנו משתעלים אז חוזר אחרינו ומשתעל אם אנחנו אומרים לו אאאהה אז חוזר אחרינו...וחוץ מזה כלום! אם לבד במיטה יכול לשחק בצעצועים שלו וגם ימלמל לו משהו אם עצמו אבל אני רואה ילדים בני גילו שכל היום ממלמלים להם בכיף והבן שלי רוב היום שקט... לא מוחא כפיים/ ולא עושה שלום מגיב לשמו יפה מאוד ישר מסתובב אלינו הבעיה העיקרית זה הדיבור והמחיאות כפיים/שלום/ביי... שלא עושה עדיין יש סיבה לדאגה? לא נראה שיש לו בעיית שמיעה כי ישר מסתובב לכל קול מוכר/ זר
בגיל זה יש המון הבדלים בין ילדים וחבל להשוואות, רק כשיש חריגה משמעותית, רק אז, יש מקום לדאגה ופנייה ליעוץ מקצועי. על פי תאורך הוא מפותח, ערני לסביבה, וגם חברתי. תמשיכי לגרות ולעודד אותו, והוא ישיג את צייני ההתפתחות כמו כל ילד אחר. דרך הגב, מתאורך לא ניראה משהו חריג!
היי לא יודעת מאיפה להתחיל שבורה נפשית כברר בני הקטן בן שנתיים לא מדבר בכלל בקושי חוששת מאוטיזם לא מעיזה לספר לאף אחד מתביישת הסביבה רק מלחיצה אותי הוא ילד מקסים רגיש אני שבורה מזה שהוא יכול להיות לא נראה לי שאוכל לעמוד בזה עזרתכם הדחופה תודההה
מצטערת על תחושותיך הקשות! המקום הכי מתאים לבדיקה הינו מכון להתפתחות הילד, אליו ניתן להגיע דרך קופת חולים. בנתיים אני ממליצה לך לפנות לקלינאי תקשורת (גם דרך הקופה,) ולתת לה לבצע הערכת שפה ותקשורת ראשונית. תפני גם, דרך הרופא המטפל או דרך רופא אאג' לבדיקת שמיעה, לפעמים יש קושי בשמיעה, אשר ניתן לטיפול רפואי, דבר שכיח בילדים. בכל מיקרה, ובמידה ויש בעיה כל שהיא עם בנך (מה שלא בטוח עדיין בגיל זה) עליך לתמוך ולעודד אותו, לספר למשפחה הקרובה על חששותיך ולתת להם לתמוך ולעזור. אין מה להתבייש, אלה לפנות לתמיכה בבנך, בך ובמשפחתך. טוב שיש לך רגישות לבנך, אך עד שלא יגידו לך שיש בעיה ספציפית, תשתדלי להיות חיובית ואופטימית. הוא מאד קטן ובגיל זה יש שונות רבה בין הילדים. בהצלחה!
בני בן 9 חודשים תקשורתי פעיל ומתקדם מבחינת התפתחות מוטורית, בקושי משתמש בקולו , לא מנסה לתקשר בקול ורוב הזמן שקט, רציתי לדעת מתי הנושא טעון בדיקה ואיך לעובדה שהילד חשוף מיום היוולדו ל3 שפות ישפיע על עיכוב בדיבור אביו והמטפלת שלו מדברים איתו רק ב ספרדית אני אימו מדברת איתו חרוב בעברית ומעט באנגלית (אני מתקשרת עם אביו והמטפלת באנגלית שכן טרם למדתי ספרדית ) ובני משפחתי מדברים איתו בעברית בעוד שבני משפחתו של בעלי בספרדית.. איך זה משפיע על השימוש בקול ובשפה? ועל תחילת הדיבור של הילד בעתיד?
כעת ההשפעה בעקר על התפתחות הבנת שפה, חשוב שכל מבוגר יקפיד על שפה אחת ולא לעבור בין שפות, כי זה מבלבל ומעכב. לגביה דיבור, האם עבר בדיקת שמיעה? ילדים עם ליקוי שמיעה נעשים "שקטים" בגיל 7-9 חודשים, לעומת ילדים ללא קשיי שמיעה. למה את צריכה ללמוד ספרדית? האם אתם במדינה דוברת ספרדית? חשוב לדבר עם הילד, בשפה של הרגש... באותה שפה שתחבקי וגם תכעסי עליו, זאת שפה האם! לא רק טכני.
תודה רבה על ההתייחסות (: אנחנו חיים רוב השנה בקוסטה ריקה שפת המקום ספרדית, ו4 חודשים בשנה בארץ אני ישראלית דוברת עברית. הבעיה הכי קשה שאני קצת לא יודעת איך לפתור זה שביני לבין בעלי השיח באנגלית (הוא לא מדבר עברית ואני לא ספרדית) וזה עוד שפה ברקע שנראה שלילד גם ככה יש קושי מסויים כי הוא בקושי ממלמל ובטח לא מקשקש או משמיע הברות כמו מהמה באבא וכאלה.. עשינו לו בדיקת שמיעה בגיל 3 חודשים ובגיל שמונה חודשים- מכשיר כזה ששמים באוזן הפעוט שבודק- הבדיקה ב2 הפעמים יצאה תקינה. השאלה עם זה כן יכול להיות תוצר של כל השפות או שילד יכול לא לקשקש ולברבר בגיל 9 חודשים והכל עדין תקין או שבוודאות שלא? הוא מראה לנו בשפת גוף מה הוא רוצה, למשל שהוא עייף ואני לא מבינה את זה הוא זוחל למיטה נעמד מבחוץ על הסורגים ומנסה לעלות על כפות האצבעות ולמשוך את עצמו פנימה תוך כדי שהוא מילל.. שבא לו להשתולל ולהשתעשע הוא יצחקק ויתחיל לזחול מהר מהר ואז יסתכל אחורה לראות שאני באה לתפוס אותו.. הוא לא מצביע על דברים ולא עושה ביי ביי אבל הוא כן ישחק איתי בכדור או יעשה דברים אחרים שמראים היטב מה הוא רוצה או לא רוצה וכו.
ליקוי שמיעה יכול גם להיות כזה שהוא כן שומע אבל איכות השמע לא טובה? כי הוא באמת נעשה יותר שקט מאז גיל 7 חודשים ולפני זה עיקר הקולות שהיה עושה היו צעקות מצחיקות כאלה (כנו צווחות גוזל) או שאיפת קול פנימה, זה לפעמים נראה לי שהוא מנסה אבל לא יודע איך להפיק קול ולהביע את עצמו בקול למרות של צחוק בכל רם או להתלונן הוא יודע היטב ומפיק תוך כדי את מיטב הצלילים (:
באיזה גיל מתחילים לגלות סימני אוטיזם אצל תינוקות?? האם האוטיזום נולד עם התינוק או מתפתח אצלו מגורמים מסוימים ומה הן?
בחלק מהילדים ניתן לזהות הפרעת קשר בגיל מוקדם, ובחלק רק יותר מאוחר. בכל מיקרה,, לאם המודאגת רצוי פנות לרופא בטיפת חלב או לרופא התפתחותי, לא רק לרופא הילדים ה"רגיל"
שלום רב ילד בן 8 חודשים מדבר ממש קצת לא מהילדים שכל יום ממלמלים דברים יש הבארות כמו דה דה דה בא בא פה וכ'ו לא עושה שלום/בי לא מוחא כפיים מתי אמור לעשות את הדברים הללו?
הבת שלי התחילה לעשות דברים אלו בתחילת החודש התשיעי אל תהיי מודאגת כל ילד שונה מאחרים
יש שונות רבה בין ילדים ויחד עם זאת, יש קווים מינימליים. האם היא עברה בדיקת שמיעה לאחר הלידה? אם נולד בארץ, קרוב לודאי שכן. האם הוזמנה לביקורת נוספת? לגבי המילמול, יש עוד התנהגויות יותר בולטות כעת, היכולת לעקוב במבט, ליצור קשר עין, להגיב לקולות ולהכיר אנשים, לתקשר, גם באופן לא מילולי, רמת השקט הפסיכומוטורי ועוד. אם את מותרדת, תפני לרופא התפתחותי ובמקביל לבדיקת שמיעה.
פרידה שלום, ביתי הקטנה עוד שבוע תהיה בת שנה ו-5 חודשים. עד כה אוצר המילים שלה ממש קטן אומרת רק: אמא (מה), סבא ואבא נשמעים אותו הדבר (בא), אווה (ליה), הב הב לכלבה שלנו, גע גע לברווז, מים (מה) אממממ (כשרוצה לאכול), פהפה כשמראה את הפיפי, בווו (שמראה את הבטן), מבינה הכל ומצביעה הרבה כשרוצה להסביר את עצמה. עושה כן ולא רק אם הראש ולא מנסה להגיד. מתרגזת מאוד ונשכבת על הרצפה כשלא מבינים אותה. אני מרגישה שמשהו פה לא תקין מאחר ויש לי גורם השוואה לטווח הגיל הזה והוא ביתי הגדולה יותר, כשהייתה קטנה. אמרו לי לבדוק מים באוזניים שאולי מקשים על הדיבור. יש קשר? כי היא מגיבה ומבינה כשמדברים אליה היא מוצאת דרכים להסביר את עצמה רק לא בדיבור.
עדיין מוקדם להחליט שיש בעיה, אם היא תקשורתית וכן אומרת מספר מילים, אז, אין כעת מה לדאוג. כבר עכשיו, הצעב הכי חשובה.... אל תשווי בין הילדות, הגדולה זכתה לכל תשומת הלב והקטנה במקום אחר במשפחה, לכל אחת יש אופי והתנהגות שונה גם את, לא אותה אימא לשתיהן... יום אחד תזכרי את המילים האלו ביתר משקל! בדיקת שמיעה, שגרתי כשיש שאלה של התפתחות שפה, ברור שהיא חייבת לשמוע את המילים כדיל ללמוד להשתמש בהן! תעשי כל מאמץ להבין את מה שהיא מתכוונת לאומר, גם במחיר של התסכול שלה. המלצתי להמתין לגיל שנתיים, אם את כל כך דואגת, פני לקלינאי תקשורת לקבלת יעוץ, בלי הילדה!
שלום, ביתי בת 8 חודשים תחל להיות עם מטפלת - 5 ימים בשבוע יום שלם. המטפלת דוברת אנגלית שפת אם ועברית מועטה. בבית אנו דוברי עברית בלבד כולל ביתי הבכורה. באיזו שפה מומלץ שהמטפלת תדבר עם התינוקת אנגלית או עברית ברמה בינונית (מעט עילגת) על מנת שלא יווצר עיכוב שפתי בעוד מס' חודשים. תודה מראש,
עיכוב שפתי... לא יודעת אם זה קשור לשפה של המטפלת.. לפעמים ילד שגדל בשפה אחת, מפתח איחור ולפעמים ילד בשלוש שפות, מסתדר מצוין. למה לחשוף אותה לשפה שאתם אינכם יודעים? עד איזה גיל המטפלת תעבוד איתה? כשתכנס לגן, תדעה עברית? אנגלית? החשיפה לשפה שנייה צריכה להיות עקבית ויציבה, ולאפשר תקשורת, כי זו המטרה! התשובה אצלך....
בני בן השלוש עשרה מתקשה בשיחות סמול טוק מרבית התקשורת מבוססת על שאלות ותשובות ולא על שיחה הזורמת בספונטניות. האם קיימת אפשרות ללמד אותו כדי שיהיה לו קל יותר? יש לציין שרק אני וסביבתו הקרובה מודעים לכך בבית הספר מעולם לא ציינו שקימת בעיה גם מבחינה חברתית הוא מסתדר חושבים שמדובר באופי שלו ושהוא אינו ילד דברן אך אני בהחלט מבינה שמדובר בקושי , האם יש דרך לעזור לו? תודה
האם היה בטיפול בעבר? האם הוא חושב שיש עם זה בעיה? האם המורים בכתה או חבריו והמשפחה הרחוקה יותר מצליחים לנהל איתו שיחה, ללא שאלות? \האם אתם משתמשים בדגם כזה בתקשורת היום יומית בניהם? המון שאלות??? במידה והוא מותרד, תפנו לקלינאי תקשורת להערכה והמלצות/ אם הוא מתפקד טוב בסביבתו, בביה"ס ובמשפחה, מחוץ לפעילות מובנת (צופים, חוגי ספורט וכאלה) יכול להיות שזה הסגנון שלו! אם עובד בשבילו, למה לשנות??? חומר למחשבה!
מאודדד מוטרדת. בני בן שלוש.לא משתמש בכלל בשאלה"למה". ..כלום כלום כלום.מה לעשות??
כנראה שהכל ברור לו ואולי לא מחפש הסברים למה שמתרחש בסביבתו. האם יתר שפתו מפותחת ומתקשר באופן ברור ויעיל? אם כן, אז אין מה לדאוג. אם לא, אז חשוב לבדוק יותר לעומק.
שלום רב, בני בן שנתיים וארבעה חודשים. דיבורו אינו ברור לסביבה- משמיט ר אך במילים אחרות כן משתמש בה. פולי- נופל, גגר-גזר, גומן - מנגו, אתול -חצול, סימי כבא - סמי הכבאי, אלד- ילד, סו- סוס, חמה-חמור- בקיצור אין כמעט מילים שאומר כראוי. לא חשבתי שזו בעיה עד הבוקר שאימי ביקשה שאפנה לעזרה.. האם בגיל זה הדבר אינו טבעי? האם לפנות ליעוץ? האם יש דרך לשפר זאת? תודה מראש!
בגיל זה ההתיחסות הינה כללית, לגבי כל הדיבור ולא למרכיבים בודדים, אלה למשותף לכולם כמו הגאיה לא עקבית, השמטה של סיום המילה , מובנות ירודה וכו' האם היה שיפור מאז היום הולדת שלו, _לנפי 4 חודשים?) האם היה שיפור במהלך הקיץ? אם התשובות חיוביות, כניראה שאין כרגע צורך ביותר מזה. אם התשובות שליליות, תפני למכון התפתחות הילד ובמקביל לקלינאי תקשורת שתעריך את דיבורו ותתן לך הדרכה, או טיפול, לפי הצורך
שלום בני בן שנתיים ושלושה חודשים. ההתפתחותית הדיבורית שלו הייתה תקינה (קצת איטית, כי הוא גדל דו לשוני עם סבתא דוברת אנגלית) אבל דיבר וגיע למצב שהוא מרכיב משפטים בני שלוש מילים. לפני כחודש וחצי הוא התחיל פתאום לגמגם. בהתחלה מעט, אבל זה התגבר. הוא היה נתקע במילים ולעיתים מתעצבן קצת כשהמילה נתקעת. לא הגבנו לזה. נתנו לו להלשים לבד את המחשבה ולא הפעלנו עליו לחץ. חשבנו שזה קשור לתקופה לחוצה שעברה עליו (האזעקות, בשילוב עם מעבר דירה וגעגועים לסבא וסבתא שטסו לחודש). הגימגום פחת, אבל פתאום לפני כשלושה ימים הוא חזר לגימגום והפעם הןא התחיל לוותר מדי פעם על דיבור. הוא שקט הרבה יותר. לא אומר מילים שהוא מכיר ובמקום מתבכיין קצת, מצביע, לא עונה על שאלות עם מילים שהוא השתמש בהן בעבר. זה קצת מלחיץ. כיצד אנחנו צריכים להתמודד? באיזה שלב צריך ללכת לקלינאי תקשורת?
לא הייתי משתמשת במילה קשה כמו רגרסיה, במיוחד מאחר שאת מתארת תקופה קשה בכל מיני הבטים, ויכול להיות שאיננו מדבר הרבה כי הוא "עסוק" בהסתגלות למקום החדש, אולי גם לגן חדש? הוא עדיין צעיר מדי לטיפול אבל יכול להיות שאת תפיקי תועלת משיחה םע קלינאית תקשורת שלבטח תבצע הערכה של תפקודי השפה של בנך ובעקר תתן לך הדרכה אישית ותפחית את המצוקה, גם את שלך. תפני וקבלי הדרכה אבל אל תכניסי ואתו ל"טיפול" או מערכת שתדרוש ממנו עוד... כניראה שכרגע עושה מה שיכול.
בן שנה ושמונה עם עיכוב שפתי. לאחר מבדק ראשון נאמר שהשפה תואמת לגיל שנה ההבנה לגיל שנה וחודשיים והתקשורת תואמת לגיל ההתפתחותי. חש ירידה בשמיעה של 25-30 אחוז, אך נאמר שזו דרגת ליקוי קלה שלא אמורה להיות הסיבה לעיכוב השפתי. האם תוצאות המבדק מעידות על פיגור שכלי? על אוטיזם ? אב מודאג ומוטרד
בגיל זה יש שונות רבה בין הילדים ואיחור שפה הינו איחור שפתי בלבד, לא מעיד בהכרח על פיגור שכלי או אוטיזם. אוטיזם מאופיין בקושי ביצירת קשר, האם הוא מתקשר ללא שפה דבורה? האם הוא יוצר קשר עין ומתעניין בסביבתו? אם התשובה היא כן, כניראה שזה לא אוטיזם. פיגור שכלי פוגעה בכול הבטי ההתפתחות, מהמוטוריקה והחברה ועד השפה והתקשורת, אם הוא מפותח בכל המובנים האחרים, פרט לשפה, אז כניראה איננו סובל מפיגור שכלי. רצוי לעקוב אחר בדיקות השמיעה, לפי התרוא סביר להניח שיכולה להיות בעיית שמיעה שמתבטא באיחור שפתי (זה השכיח...) האם הילד במעקב במכון להתפתחות הילד? שם יוכלו לבצע הערכה התפתחותית ולתת לכם כוון לסיבה לקושי ובעקר, תוכנית התערבות מובנת. אשמח לקבל מכן מידע על התשובות לשאלותי ועל המשך הטיפול בבנכם. כל טוב ובהצלחה
שלום כיצד והיכן ניתן לטפל בילד בן 12 שמגמגם בצורה קלה<? תודה
אם היא קלה, למה לנגוע??? אם לא נוגעים ולא מפריע לילד, יש סיכוי טוב שיחלוף מעצו אחרת יש טיפול במערכת קופת חולים ואף, מכוסה בביטוח הבריאות הממשלתי, רצוי לבדוק לפני כן מה הציפיות ומה מידת הקושי שלו לפנ החלטה ל"טיפול" אשר דורש הגברת המודעות וההתייחסות לגימגום ולצורת הדיבור בכלל. אם מפריע לילד, רצוי לקיים פגישה ראשונה עם קלינאי תקשורת ורק אחרכך להחליט לגבי טיפול, כשהמטרה והעמדות יהיו ברורות לכול.
האם בפרסברציה קיימת גם אצל אנשים מבוגרים מאד (74 שנה?)
שלום רב,אני בת 73 ולאחרונה אובחנתי כמי שיש לה פרסברציה המתבטא בחזרה על אותן שאלות . האם יש טיפול לאנשים מבוגרים הסובלים מפרסברציה?
פרסברציה הינה תופעה פתולוגית, יכולה להצביעה על בעיה נאורולוגית או בריאותית אחרת, אי אפשר לבודד סימפטום ולהשיב על השאלה.