שאלה לפרופ' ליאונדי אידלמן

שלום פרופ' אידלמן יצא לי לראות קטע וידאו מתוכנית טלוויזיה בה השתתפת בנושא דום נשימה בשינה (עם ד"ר גידי בכר). הסברת שם שיש לנו בני האדם משהו שייחודי לנו ואין לחיות, הדיבור, ואנו משלמים על ה מחיר, האזור הזה שנחסם בשינה אם השרירים שלנו מפסיקים לעבוד. רציתי בבקשה לשאול: 1. האם אצל בעלי חיים אין ריפיון שרירים בזמן שינה? 2. האם זו גזירת גורל שהשרירים באזור מפסיקים לעבוד בשינה ובכך הנשימה נחסמת? א"כ זה בעצם פגם שיש לנו? 3. למה יש אנשים שסובלים מזה ויש שלא (אני מדבר אפילו על אנשים דומים, בעלי אותו משקל וכדו') 4. יש משהו שיכול להשפיע על השרירים הללו בשינה? לחזק אותם אף שהם אמורים להיות רפויים? 5. תרופות שינה בעצם לא מתאימות כלל למי שסובל מדום נשימה בשינה כי התרופות תורמות עוד יותר לריפיון? או שיש תרופות ספציפיות שלא משפיעות לרעה על התפקוד הנשימתי גם אצל כאלו? תודה רבה

שלום רב, באופן כללי יש לציין, שתמיד ישנו ריפיון שרירים בשלבים מסוימים של השינה, כך גם בחלק גדול מבעלי החיים, אבל לא בכולם. למשל, בלויתנים ובדולפינים, חצי מוח ישן וחצי מוח ער. בנוסף, ריפיון של רוב השרירים בגוף לא משפיע על הנשימה. שרירים שמחזיקים את דרכי האוויר פתוחות לא עוברים הרפיה מלאה, אבל, החלל שבזכותו אנו מייצרים קולות (מעל מיתרי הקול, לוע וכו') יכול חלקית להיסתם ולהביא לנחירות (יותר שכיח בגברים מעל גיל 40) או להיסתם באופן מלא, מה שגורם להפסקת הנשימה. כאמור, נטייה לחסימה חלקית (נחירות) או מלאה בשינה קשורה לגיל, לעודף משקל ולמבנה מיוחד של דרכי האוויר. כמו כן, עומק השינה משפיע. לכן, יש להיזהר עם תרופות לשינה. בברכה, פרופ' ליאוניד אידלמן מנהל מחלקת הרדמה