פורנו קוקסינלים

שלום,. אני נשואה מזה כשנתיים לבעל יקר, אותו אני אוהבת עד מאד. יש לנו תינוקת בת כ10 חודשים. מאז שאנו מכירים, יש קשיים בכל הנוגע לאינטימיות ומיניות. ברור לי שמדובר בשני תחומים נפרדים לחלוטין, אך לצורך שאלתי, אני קושרת אותם זה בזה. כמו כן, אני יודעת שהעצה הכי טובה שאני יכולה לקבל היא שנלך לטיפול זוגי, אבל זה משהו שעלי לדחות כרגע, במיוחד כי הבעל עובר כרגע תהליך של אימון, תהליך שאני מאד מעריכה, שאת ניצני פירותיו אני מתחילה לראות ולחוות - עדיין לא במקומות האינטימיים ביותר, אבל כולי תקווה שזה יגיע גם לשם. ובכן, תמיד אני הייתי יותר דומיננטית ממנו בכל הנוגע לחדר המיטות - יוזמת, מגוונת, מעיזה, רוצה - והוא מושך לאחור, עצור. יש לציין כי הוא עובד מאד קשה וחוזר מאד עייף, כך שהעייפות הפיזית היא לרוב עובדתית נכונה ולא רק "תירוץ". וכך, הסקס מאד לא תכוף, גם לפני ההריון והלידה - ועכשיו - בכלל. אקדים ואציין כי איני מוצאת כל רע בפורנו, נהפוך הוא. אפילו צפינו יחדיו מספר פעמים. לפני שהתחתנו גיליתי כי מושא הצפייה החביב עליו הוא קוקסינלים. זאת בעוד חדר המיטות שלנו קר כקרח. כלומר, אם הייתי מגלה כי מושא הצפייה שלו הינו בחורות נורמטיביות ולא בולבולים עם שדיים (ואין אני מזלזלת במגזר) - אולי כלל לא הייתי מייחסת לזה חשיבות, קצת נעלבת כי הוא מעדיף לצפות בזה במקום לשכב איתי, אבל הסוגייה כאן היא אחרת. בזמנו, כאמור לפני שהתחתנו, התעמתתי איתו על הגילוי שלי, והוא היה נבוך בעקבותיו. הייתי מאד תומכת וחמה, וניסיתי יחד איתו לפענח מדוע הוא מעדיף לצפות בז'אנר המסוים הזה. אני חושבת שהמבוכה היתה כה רבה, עד כי פרשנו מלדון בכך, הוא מצידו הפחית משמעותית את כמות הצפיות ועבר לצפות בבחורות רגילות נורמטיביות. הסקס בינינו, אגב, לא השתפר במיוחד. אני, מצידי, התחלתי לחשוב שאולי אני דורשת יותר מדי, וניסיתי קצת לדכא את תשוקותיי (דיכוי היא מילה קצת קשה, אבל מציאותית). ובכן, הזמן חלף לו, והיום, כשנתיים וחצי-שלוש לאחר העימות ההוא, גיליתי שוב כי צפה בקוקסינלים. חשוב לי לציין כי לא קיימנו יחסים מזה כחודשיים, ומה שבעיקר מפריע לי, גם הפעם, הוא מושא הצפייה שלו - ולא עצם צפייתו בפורנו. אני בטוחה ב99% שהוא גם מאונן מול הסרטונים הללו. קראתי במקום כלשהו שהמשיכה לקוקסינלים נובעת מבעיות של דימוי עצמי מיני נמוך ומתחושה של חוסר יכולת לעמוד בציפיות. זה מסתדר לי, כי אכן הוא אינו עומד בציפיות שלי ואינו מספק את צרכיי, אך מעולם לא הטחתי את זה בו בצורה מעליבה. חשוב לי לציין שאני מאד נאה, מושכת וסקסית (אפילו עם הקילוגרמים הנוספים כתוצאה מהלידה וההנקה). תמיד אצלנו הכל הפוך: תמיד הוא זה עם כאב הראש ואני זו שרוצה. מרפי הארור הזה. עכשיו, עם התינוקת, אני מרגישה שהוא כביכול קיבל לגיטימציה ליזום משהו לעתים רחוקות מאד - ואילו אני, רוצה מתמיד. אני יודעת שיש פה כמה נושאים לטפל בהם, וברור לי כשמש שטיפול יכול מאד להועיל לשנינו. אבל כרגע, אם אפשר, אשמח לדעתך על התשוקה האפלה הזו שלו: אשמח לדעת באם מדובר בנטיות הומסקסואליות? האם יש סיכוי שעוד כמה שנים הוא יברח לי עם איזה גברבר? (אני מחייכת באומרי זאת, כי גם אם התשובה היא כן, לא יהיה לו אומץ). האם להתעמת איתו שוב? אני לא רוצה להקטין ולסרס אותו עוד יותר. לעזרתך אודה.

את כל כך נבונה ומתנסחת כל כך טוב ולכן ארשה לעצמי לומר לך דברים לאשורם: את מתארת חיי מין גרועים לשניכם, בהם ההזדקקות של בעלך לגירויים 'קוקסינליים' היא בעייה שולית אם בכלל. אמרת גם שהאהבה שלכם איתנה ולכן אני ממליץ שתפנו לייעוץ סקסולוגי לפני שהקשיים המיניים יסדקו את הזוגיות היפה שיש לכם. בהצלחה!

אולי תקני חגורה עם אבר מין גברי ותציעי לו אולי שתנסי להחדיר לו את זה ל... זה יוסיף אצלו ענין ולפעמים זה בעיה שהאדם מגרה את עצמו יוצר מידי עד שאשתו כבר לא מגרה אותו